ב־4 באוקטובר 1997 התרחש שוד מזומנים מסעיר: 17.3 מיליון דולר נגנבו מהכספת האזורית של חברת לומיס, פארגו וצ'רלוט שבצפון קרוליינה. מאחורי המהלך הנועז עמדו דייוויד סקוט גאנט, מנהל כספת בחברה, חברתו הנשואה קלי קמפבל (שעבדה בעבר בלומיס), סטיבן יוג'ין צ'יימברס – שהיה בעבר מודיע של ה־FBI – אשתו מישל צ'יימברס, מייקל גוביז וארבעה שותפים נוספים. חקירת FBI הובילה למעצרם והרשעתם של שמונה מעורבים ישירות, ו־16 נוספים שסייעו בעקיפין. אלא שרק 88% מהכסף הושב.
זה היה שוד המזומנים השני בגודלו בתולדות ארצות הברית באותה תקופה – רק שבעה חודשים קודם לכן פיליפ נואל ג'ונסון שדד 18.8 מיליון דולר ממשאית בפלורידה של חברת לומיס פארגו. חברת לומיס פארגו הוקמה בשנת 1997 מאיחוד של Wells Fargo Armored Service ו-Loomis Armored Inc., והעסיקה כ־8,500 עובדים בתחומי הובלת מזומנים, שירותי כספים ותחזוקת כספומטים. באותה שנה הפכה כספת סניף צ'רלוט ליעד השוד.
את השוד תכנן עובד החברה, דייוויד גאנט, יליד 1969, שניהל רומן עם קלי קמפבל, גם אחרי שעזבה את החברה. באוגוסט 1997 היא סיפרה לו על חבר ילדותה סטיב צ'יימברס, שהציע כבר בקיץ הקודם לתכנן שוד ענק בכספת של לומיס לילה אחד. תוכנן שגאנט יבצע את השוד, יברח למקסיקו עם 50 אלף דולר (הסכום המותר להעברה חוקית מעבר לגבול) ואת יתרת המזומנים ישאיר בידי צ'יימברס שידאג לצרכיו עד שהמצב יירגע. אז יתחלקו כולם בשלל.
גאנט הגיע כרגיל למשמרת שלו ושלח מוקדם הביתה עובד חדש שאמור היה לעבוד איתו, כשהוא נשאר לבדו במקום הוא העמיס על רכב החברה כ־17.3 מיליון דולר (כ־11 מיליון מהם בשטרות של 20 דולר). מחוץ לבניין פגש את קמפבל, צ'יימברס והאחרים, ויחד נסעו לבית דפוס בשם ריינולדס את ריינולדס בצפון־מערב העיר. שם הועבר הכסף לכלי רכב פרטיים וגאנט המריא לקוזומל שבחצי האי יוקטן במקסיקו. בטוח שהצליח לעשות את המכה
בבוקר שלמחרת, כשלא הצליחו לפתוח את הכספת, הזעיקו עובדי לומיס את המשטרה המקומית, שחוקריה גילו במהרה שמדובר בשוד בנק שהוא עבירה פדרלית ולכן הבולשת הפדרלית (FBI) נקראה לחקירה. גאנט הפך מיד לחשוד המרכזי: הוא היה העובד היחיד שנעדר וצילומי האבטחה הראו אותו מעמיס "קוביות של מזומנים" לרכב המשוריין במשך כשעה. יומיים אחרי כן אותרה המשאית ובה 3.3 מיליון דולר שנשארו מאחור עקב חישוב שגוי של נפח השטרות.

בהמשך התגלו קשריו של גאנט לקמפבל, אך החיבור לצ'יימברס היה מורכב יותר. רק לאחר שהבולשת הפדרלית האזינה לשיחת טלפון של גנט ממקסיקו התבררה התמונה. עד אז התברר גם שצ'יימברס תכנן לחסל את גאנט בעסקה שבה הוא יזם עם רוצח שכיר. חיי הבזבוז הראוותניים של הכנופיה – רכישת רכבי יוקרה, מעבר לאחוזה יקרה, קניית ציורים ואביזרים מוזרים – הקלו על החוקרים. אחת הטעויות הבולטות: מישל צ'יימברס שאלה פקידת בנק "כמה מותר להפקיד לפני שמדווחים לממשלה?", דבר שהצית דיווח חשוד לבולשת הפדרלית. גאנט עצמו בילה תחילה בבתי מלון יוקרתיים במקסיקו, אך כשהכסף אזל קיבל מצ'יימברס רק 8,000 דולר והחל לחסוך. לבסוף שינה את מראהו מחשש שיזהו אותו כתוקף ש"שדד בנק של 20 מיליון דולר".
לבסוף, ב-1 במרץ 1998 עצרו הבולשת הפדרלית האמריקאית (FBI) והמשטרה הפדרלית המקסיקנית את גאנט בפלאיה דל כרמן. למחרת נעצרו צ'יימברס, מישל, קמפבל ועוד ארבעה. שמונה נאשמים הואשמו בגניבת בנק והלבנת הון ועוד קרובי משפחה וחברים הואשמו בהלבנת הון וסיוע עקיף. רובם הודו באשמה. גזרי הדין נעו ממאסר על תנאי ועד 11 שנים ושלושה חודשים לצ'יימברס, שקיבל גם קנס של יותר מ־3.5 מיליון דולר. גאנט נידון לשבע שנים וקנס של 26 אלף דולר ושוחרר ב־2006. מישל קיבלה עונש חמור יותר של שבע שנים ושמונה חודשים בשל הפרת תנאי מעצרה. הפרשה הפכה לבדיחה לאומית, משום שמעל 88% מהכסף נמצא או נרשם, אך יותר משני מיליון דולר חסרים עד היום. סטיבן צ'יימברס שוחרר בנובמבר 2006 וב־2009 תיאר עצמו כ"אדם שהשתנה".
בסופו של דבר הוגשו כתבי אישום נגד שמונה מהשותפים לשוד לומיס פארגו. מאחר שהכסף בכספת היה ברובו של בנקים, נחשב המעשה מבחינה טכנית לשוד בנק ולכן לעבירה פדרלית. בסך הכול הורשעו 24 אנשים. כל הנאשמים, פרט לאחד, הודו באשמה. בנוסף הואשמו גם כמה קרובי משפחה תמימים שהשודדים שיתפו כדי לסייע להם להשיג כספות במספר בנקים.

חומר מעשיר לצפייה

שוד לומיס פארגו היווה השראה לסרט Masterminds משנת 2016, בכיכובו של זאק גאליפיאנאקיס כדייוויד גאנט וקריסטן ויג. לאחר שחרורו עבד גנאט כפועל בניין, ובהמשך שימש יועץ להפקת הסרט Masterminds. עם זאת, מאחר שהוא עדיין חייב מיליונים לרשויות המס האמריקאיות, הוא לא יכל לקבל תשלום. “אני עובד בבנייה. אני לעולם לא אצליח לשלם את זה ממשכורת כזו,” אמר גאנט. באופן כללי, אירועי הסרט דומים למדי למציאות בכל הנוגע לפרטים המרכזיים של הפרשה. אך כפי שגאנט הודה, הסרט נקט חירות אמנותית בשינויים מסוימים של דמויות ופרטים כדי להפוך אותו למצחיק יותר. למשל, אשתו של גאנט במציאות לא דמתה כלל לדמות הארוסה המוזרה וה”רובוטית” שבסרט. כמו כן, לא היה עימות דרמטי בין צ'יימברס לגאנט כפי שהסרט מציג. אבל בזכות הסרט, בין היתר, הסיפור יוצא הדופן של דייוויד גאנט ושוד לומיס פארגו ימשיך כנראה לרתק עוד שנים רבות.


