:
ניתן להשאיר חותם בהיסטוריה בדרכים שונות: יש מי שמקים ארמונות, ויש מי שהורס אותם. לולא המהפכנים של הקומונה הפריזאית, המוזיאון הפופולרי ביותר בעולם היה נראה אחרת לגמרי.
תאמל״ק לי
עד המאה ה-16, במקום בו עומד הלובר ניצבה תחילה מצודה איתנה ולאחר מכן טירה. בשנת 1527 החלה הקמתו של הארמון במקום. 37 שנים מאוחר יותר, בהוראת קטרינה דה מדיצ'י, החלו לבנות בסמוך ארמון נוסף – ארמון טוילרי (בתמונה: מבט על המרחב מחלונות הלובר). הארמון קיבל את שמו מבתי המלאכה לרעפים ששכנו במקום (Tuile בצרפתית פירושו רעף). עד שנת 1610 נבנתה לאורך נהר הסן רק גלריה אחת, שחיברה את האגף הדרומי של הטוילרי עם הלובר. הרעיון למזג את שני הארמונות למתחם סגור אחד העסיק את האדריכלים במשך כמעט מאתיים שנה.
בשנת 1800 הכריז נפוליאון על הטוילרי כמעונו הרשמי. שש שנים לאחר מכן, הוקם בחזית הארמון שער ניצחון המפאר את ניצחונותיו של בונפרטה. באמצע המאה ה-19 נבנו סוף-סוף האגפים שחיברו בין הלובר לטוילרי. עם זאת, כבר בשנת 1871 שרפו המהפכנים את ארמון טוילרי. הקומונה הפריזאית הופלה, אך השלטון החדש החליט שלא לשקם את הארמון. אחד הגורמים המשמעותיים להחלטה זו היה הנוף המרהיב שנפתח מחלונות הלובר אל עבר גני טוילרי לאחר הריסת המבנה.
בשנת 1989, לרגל חגיגות ה-200 למהפכה הצרפתית, הקים האדריכל האמריקאי ממוצא סיני יאו מינג פיי (I.M. Pei) פירמידת מתכת וזכוכית בגובה 22 מטרים בחזית הלובר. הרעיון להציב שם פירמידה עלה כבר בתחילת המאה ה-19, כאשר האופנה המצרית הייתה בשיאה. עד היום מתקיימים דיונים בלתי פוסקים על שחזור ארמון טוילרי, אך למרות הוויכוחים, אין לתומכי הרעיון רוב משמעותי.
התוכן בכתבה זו לא נכתב על ידי בינה מלאכותית. הכתבה נכתבה, נערכה ונבדקה על ידי צוות הכותבים של History Is Told. אנו מקפידים על מחקר מעמיק, מקורות אמינים ובקרת איכות קפדנית כדי להבטיח דיוק ואותנטיות מלאה. © כל הזכויות שמורות למיזם HistoryIsTold.
