וויליאם שייקספיר הפך את השליט הסקוטי הפחות ידוע לאחת הדמויות המוכרות ביותר בספרות. אבל מה באמת ידוע על מקבת' האמיתי?
בין השליטים הרבים של סקוטלנד אכן היה מלך אמיתי בשם מקבת', או מק בת'ד מק פינדלאיץ'. הוא שלט בשנים 1040 עד 1057 והפך למלך לאחר שקודמו, דאנקן הראשון, נהרג בשדה הקרב. אבל את פרסומו הגדול קיבל מקבת' כגיבור המחזה בעל אותו השם מאת וויליאם שייקספיר.
מקבת׳ האמיתי ירש ממלכה משגשגת יחסית, שהבעיה העיקרית בה הייתה חוסר אחדות בקרב השבטים בה וזה מה שגרם בסופו של דבר לנפילתו של מקבת׳ עצמו. אבל איך הוא עלה לכס ושלט במדינה הסקוטית המפולגת?
שושלת מק׳אלפין
השושלת הקלטית של בני מק׳אלפין (MacAlpin) שלטה בסקוטלנד עוד מהמאה התשיעית לספירה. כלומר, אביו הקדמון היה קנט הראשון (810-858). כבר בתקופת שלטונו, אנשים שחיו בצפון האי הבריטי קראו לעצמם "סקוטים", למרות שגבולות ההתיישבות שלהם טרם הוגדרו סופית.
בתקופת שלטונם של בני מק׳אלפין, נוצר מספר פעמים מצב שבו התחרו קרובי משפחה גברים על כס המלוכה הסקוטי. ממלכת הסקוטים עצמה, או אלבה כפי שהיא מכונה לפעמים, נותרה מפולגת.
הנציג האחרון של שושלת מק׳אלפין היה מלקולם השני, שנלחם ללא הרף באנגלים במהלך שנות שלטונו הארוכות (1005־1034). הוא הוריש את כס המלכות לנכדו דאנקן, בנו של בתו הבכורה של מלקולם בת'וק ולאב המנזר החילוני קרינן מדאנקלד.
דאנקן הראשון היה למייסד שושלת דאנקלד, ששלטה בסקוטלנד עד שנת 1286 ורק פעם אחת ויתרה על השלטון עבור נציג של משפחה אחרת. השליט הזה היה מקבת', נכד נוסף של מלקולם השני.
מקבת׳ ודאנקן הראשון
בתחילת שלטונו, דאנקן הראשון ניסה לשלב את האזורים הצפוניים של מוריי, קייתנס וסאתרלנד לממלכתו, אך הצליח רק עם הראשון שבהם. בינתיים, בן דודו מקבת׳ (שגם בו זרם דם מלכותי בעורקים) התברר כשאפתן במיוחד.
אי אפשר לומר שמקבת' עלה לשלטון במקרה. בשנים 1032 עד 1057 הוא היה שליט מוריי וירש את התואר מאביו, פינדלך, שנהרג ב־1020, ככל הנראה מידי אחייניו. כמה שנים מאוחר יותר, לפי ההיסטוריונים שניהם מתו מוות אלים, לא בלי עזרתו של מקבת׳.
במשך זמן מה, שליט מוריי היה נאמן לדאנקן הראשון. עם זאת, ניסיונות כושלים להרחיב את גבולות הממלכה הרחיקו את בני בריתו מדאנקן. מכה קשה במיוחד למוניטין ולפופולריות שלו הייתה המערכה נגד דורהאם באנגליה ב־1039, שהסתיימה בכישלון קטסטרופלי. ככל הנראה, מקבת׳ ואשתו החליטו שנפתחה להם הזדמנות לטובתם, כדי להדיח את המלך.
דאנקן כנראה ניחש את האיום והחליט להכות ראשון כדי להיפטר מיריביו. עם זאת, המזל היה בצד של מקבת' — דאנקן נהרג בקרב פיטגאבן ב־1040. ב-14 באוגוסט של אותה שנה, מקבת' קיבל לידיו את כס המלכות הסקוטי ובניו של דאנקן הראשון, מלקולם ודונלד, גורשו מהממלכה.
שלטון מקבת׳
ההיסטוריונים יודעים על 17 שנות שלטונו של מקבת׳ רק מכמה אזכורים מקוטעים לאירועי אותם השנים, שרבים מהם ניתנים לפרשנויות שונות. עם זאת, נראה כי מקבת׳ היה שליט יעיל יותר מקודמו. ברם, שטחי סאתרלנד וקית'נס עדיין נותרו בשליטה ויקינגית, מה שהיווה איום מתמיד ושאר הממלכה עדיין לא הייתה מאוחדת באמת.
בשנת 1045, אביו של דאנקן הראשון, קרינן הנזיר, מרד במקבת', אך נהרג בקרב דאנקלד.
בשנת 1046 הובס מקבת׳ בקרב נגד צבאו של הרוזן של נורת'ומבריה השכנה, סיווארד, אשר תבע את השטחים הסקוטיים. מקבת׳ נאלץ לאסוף צבא גדול כדי לגרש את הפולשים מסקוטלנד בניסיון השני שלו. עם זאת, זה לא היה סוף העימות בין מקבת׳ לסיווארד.
מקבת׳ היה פטרון נדיב של הכנסייה, מה שסייע לו לזכות באהדת הנזירים. כשעלה לרגל לרומא בשנת 1050, כתבו עליו בדברי הימים כמי שהיה נדיב ורחום לעניים. המסע עצמו מעיד על הפופולריות הגוברת של הקתוליות ועל עקירת המסורת הנוצרית הקלטית. יתר על כן, היעדרות כה ארוכה הייתה אפשרית רק אם כוחו של השליט היה חזק מספיק. אבל עד מהרה הכל השתנה.
קראו גם
איום מדרום
בשנות 1050, המלך הסקוטי התמודד עם גל הולך וגובר של בעיות. בצפון הארץ הוא נאלץ להתמודד עם פלישות קבועות של הרוזן מאורקני, תורפין סיגורדסון. עם זאת, האויב העיקרי של מקבת׳ היה בנו של דאנקן הראשון, מלקולם.
לאחר מות אביו, מלקולם נלקח לאנגליה, שם גדל בחצרו של הרוזן מנורת'ומבריה, סיווארד. בשנת 1054, המלך האנגלי אדוארד המוודה איחד כוחות עם סיווארד ומלקולם ופלש לסקוטלנד. הוא כנראה קיווה להציב את מלקולם על כס המלכות הסקוטי כשליט בובה מטעמו.
כדי להגן על אדמותיו, מקבת׳ אסף צבא, שכלל אבירים נורמנים שגורשו בעבר מאנגליה. אך חייליו של סיווארד הצליחו להביס את צבאו של מקבת׳ ולכבוש את מבצר דנסינין. לניצחון היה מחיר לא מבוטל ובין ההרוגים היה גם בנו הבכור של סיווארד, אוסברן.
מקבת׳ הצליח לשמור על השלטון בצפון סקוטלנד לזמן מה, אך ב־1057 מצבו הידרדר מאוד. ב־12 באוגוסט, בקושי רב, הוא ניצח בקרב בלומפנאן (אברדנשייר) מול שדרת תומכיו של מלקולם, אך נפצע קשה וכתוצאה מכך מת שלושה ימים לאחר מכן.
תהילה ומורשת
יורשו של מקבת׳ היה בנו החורג לולאך, שלא היה אינטליגנטי במיוחד והחזיק מעמד רק שנה על כס המלכות. המלך, שנכנס להיסטוריה בתור לולך השוטה, נהרג על ידי מלקולם ב־1058. אז שושלת דאנקלד חזרה לשלטון.
שלטונו הארוך של מלקולם השלישי התאפיין בהשפעה אנגלו-סכסית גוברת בסקוטלנד. בשנת 1070 הוא נשא לאישה את מרגרט, נכדתו של המלך האנגלי אדמונד השני איירונסייד והזמין כמרים אנגלים לממלכתו. עם זאת, בשנים האחרונות לשלטונו, מלקולם הסתכסך עם אנגליה ולבסוף נפל בקרב ב־1093.
ברם, רק ההיסטוריונים זוכרים את יתרונותיו והישגיו של מלקולם, בעוד שמו של מקבת׳ הונצח על ידי ויליאם שייקספיר.
המחזה מקבת׳ הועלה לראשונה בסביבות שנת 1606 והמחזאי הגדול לקח חירות בהקשר לאירועים היסטוריים. כך למשל, שייקספיר תיאר את דאנקן הראשון כאדם זקן חכם עם זקן אפור, אך אב הטיפוס שלו היה רק כבן 30 במותו.
שייקספיר הציג את מקבת' כנבל צמא דם, המושפע מחזיונות על טבעיים וזו כנראה אחת התמונות המלכותיות המפורסמות ביותר בתחום הסיפורת. קו העלילה של ליידי מקבת׳ אינו מבוסס כלל על עובדות היסטוריות אמיתיות.
ולמצער, לאמת ההיסטורית כבר אין חשיבות גדולה, בייחוד, אם הפקות התאטרון והקולנוע אודות מקבת׳ ממשיכות למכור כרטיסים ולמלא אולמות…
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
