ביום שבת, ה-3 בינואר 2026, בשעה 01:50 לפנות בוקר לפי שעון קראקס, ונצואלה, סדרת פיצוצים עזים החרידה את שמי עיר הבירה הוונצואלנית וסימנה את תחילתו של אחד המבצעים הצבאיים הדרמטיים ביותר במאה ה-21. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע לעולם כי ניקולס מאדורו, האיש שהנהיג את ונצואלה במשך 12 שנים סוערות, נלכד והוטס אל מחוץ למדינה במה שהוגדר כ"מבצע מבריק", באירוע שמגדיר מחדש את יחסי הכוחות ביבשת.
הדיווחים הראשונים הגיעו מצוותי תקשורת שונים שחזו בפיצוצים בבירה והבחינו בהפסקות חשמל נרחבות. בעוד שרידי מערכות הגנה אווירית עלו באש בשמי עיר החוף היגוארוטה, תושבים מקומיים תיארו שמיים שהפכו אדומים ורעידות אדמה שנגרמו מההדף. אחד התושבים סיפר כי בתחילה חשב שמדובר בזיקוקים, אך במהרה הבין את עוצמת האירוע כשראה עמודי עשן ענקיים ושמע מטוסים ומסוקים חגים בשמיים.
המבצע, שזכה לשם "חנית דרומית" (Operation Southern Spear), כלל תקיפות על יעדים אסטרטגיים כמו בסיס פורט טיאונה המשמש כמטה משרד ההגנה של ונצואלה ושדות תעופה מרכזיים. שר ההגנה של ונצואלה, ולדימיר פדרינו לופז, אישר כי טילים ורקטות שנורו ממסוקי קרב פגעו באזורים עירוניים, ותיאר את המהלך כמעשה התוקפנות הגדול ביותר שידעה המדינה.
הדרך אל ההתנגשות: עשורים של משבר וסנקציות
ניקולס מדורו.
המתיחות בין וושינגטון לקראקס אינה אירוע חדש, אלא תהליך שהחל לפני למעלה משני עשורים. היחסים הידרדרו כבר ב-1999 עם עלייתו לשלטון של הוגו צ'אווס, שהאשים את ארה"ב בתמיכה בניסיון הפיכה נגדו ב-2002. צ'אווס הידק את קשריו עם אויבותיה של ארה"ב, דהיינו קובה, רוסיה ואיראן והפך למבקר חריף של "האימפריאליזם האמריקאי".
אבל כדי להבין את האירועים הדרמטיים באמת, יש לחזור לשנת 2013, אז ירש מדורו את השלטון מהמנהיג הפופוליסטי הוגו צ'אווס. מדורו, נהג אוטובוס ומנהיג איגודים מקצועיים לשעבר, מעולם לא נהנה מהכריזמה של קודמו. תקופת כהונתו התאפיינה במשברים כלכליים קשים, אינפלציה דוהרת והגירה המונית של קרוב לשמונה מיליון אזרחים. מערכת היחסים עם ארצות הברית הדרדרה לשפל חסר תקדים כאשר וושינגטון האשימה את מדורו בהפיכת ונצואלה למדינת סמים.
בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ, ארה"ב הכירה ביו"ר האספה הלאומית, חואן גואידו, כנשיאה הזמני ב-2019, מהלך שמדורו כינה "ניסיון הפיכה". ב-2020, מחלקת המשפטים האמריקאית הגישה כתבי אישום נגד מדורו ו-14 בכירים נוספים בגין "נרקו-טרוריזם", בטענה שקשרו קשר עם מחתרת ה-FARC הקולומביאנית להצפת ארה"ב בקוקאין. התובע הכללי דאז, וויליאם באר, טען כי המשטר נגוע בפשע ושחיתות. בתגובה, כינה מדורו את טראמפ "קאובוי גזען" וטען כי ארה"ב רק מבקשת להשתלט על עתודות הנפט העצומות של ארצו, המהוות כחמישית מעתודות הנפט העולמיות.
ניקולאס מדורו מורוס, נולד ב-23 בנובמבר 1962 בקראקס. הוא נכנס לפוליטיקה דרך פעילות סטודנטיאלית, ובהמשך הפך לדמות מרכזית בתנועות שמאל רדיקליות. בשנות ה‑80 חי תקופה בקובה, שם עבר הכשרה פוליטית והתחבר לדמויות בכירות במשטר הקובני. בשנות ה‑90 הצטרף לתנועה שתמכה בשחרורו של הוגו צ’אווס לאחר ניסיון ההפיכה ב‑1992. עם עליית צ’אווס לשלטון, מדורו הפך לאחד מאנשיו הקרובים ביותר והוא כיהן כחבר האספה המכוננת (1999), יו"ר האספה הלאומית (2005–2006), שר החוץ (2006–2012) וסגן הנשיא (2012–2013)
צ’אווס עצמו הכריז עליו כיורשו המיועד אם ימות ממחלתו — מה שאכן קרה במרץ 2013. לאחר מותו של צ’אווס, מדורו מונה לנשיא זמני ונבחר בבחירות צמודות מאוד באפריל 2013. כבר בתחילת כהונתו התמודדה ונצואלה עם משבר כלכלי עמוק, מחסור במזון ותרופות, אינפלציה קיצונית ועלייה בפשיעה. המשבר הוביל לגלי מחאה גדולים ב‑2014 וב‑2017, שנענו בדיכוי כבד מצד כוחות הביטחון. מדורו איבד פופולריות, אך שמר על כוחו באמצעות שליטה במוסדות המדינה כמו בית המשפט העליון, הצבא ומועצת הבחירות. ב‑2015 זכתה האופוזיציה ברוב בפרלמנט, אך בית המשפט שנשלט על ידי השלטון, שלל מהפרלמנט את סמכויותיו. הדבר הוביל למשבר חוקתי חריף.
מדורו שמר על קשרים הדוקים עם רוסיה, סין, איראן וקובה. הוא התעמת עם ארה"ב, ברזיל ופנמה בתקופות שונות. ב‑2023–2024 ניסה לשפר יחסים עם המערב בעקבות משבר האנרגיה העולמי וקידם משאל עם שתמך בתביעת ונצואלה על חבל אסאיקיבו שבגיאנה במה שהוביל למשבר אזורי.
ב‑2017 מדורו יזם בחירות לאספה מכוננת חדשה, שנבחרה בתנאים לא שקופים וזכתה להכרה בינלאומית מוגבלת בלבד. ארה"ב הטילה עליו סנקציות וכינתה אותו "דיקטטור".
ב‑2018 נערכו בחירות נוספות, שהוגדרו על ידי מומחים כבחירות לא חופשיות. מדורו הוכרז כמנצח, אך מדינות רבות סירבו להכיר בתוצאות. בינואר 2019 הכריז יו"ר האספה הלאומית, חואן גואידו, על עצמו כנשיא זמני. עשרות מדינות הכירו בו, מה שהוביל למשבר בינלאומי שנמשך שנים. ארגוני זכויות אדם, האו"ם וארגון מדינות אמריקה האשימו את ממשלת מדורו בעינויים, מעצרים פוליטיים, הוצאות להורג ללא משפט, דיכוי תקשורתי ושחיתות עמוקה.
ב‑2024 נערכו בחירות נוספות לנשיאות. ועדת הבחירות הנשלטת על ידי השלטון הכריזה שמדורו ניצח, אך לא פרסמה נתונים. האופוזיציה טענה שהמועמד שלה, אדמונדו גונסאלס, ניצח בפועל. למרות זאת, מדורו הושבע לכהונה שלישית בינואר 2025. בנובמבר 2025 ארה"ב הכריזה עליו ועל מקורביו כעל "ארגון טרור זר".
ב‑2018 אירע פיצוץ של רחפנים סמוך למדורו במהלך נאום צבאי. השלטון טען שמדובר בניסיון התנקשות. ב‑2020–2025 ארה"ב החריפה את הסנקציות נגדו, ואף האשימה אותו ב"נרקו‑טרור". ב‑2025 הועלה סכום הפרס על לכידתו ל־50 מיליון דולר. לבסוף, בינואר 2026, במהלך תקיפה אמריקאית בוונצואלה, הנשיא טראמפ טען שמדורו נתפס, אך הדבר לא אושר רשמית, וממשלת ונצואלה דיווחה שהוא נעדר. בהמשך פרסם הממשל האמריקאי תמונות ממאסרו של מדורו בידי לוחמי כוח דלתא.
לפי הערכות, יותר מ־20,000 בני אדם נהרגו בהוצאות להורג על ידי כוחות הביטחון מאז 2013, ויותר מ־7 מיליון ונצואלים נמלטו מהמדינה.
ההסלמה בכהונתו של טראמפ: מסמים ועד נרקו-טרוריזם
ממשל טראמפ הציע פרס של 50 מיליון דולר עבור מידע שיוביל למעצרו של ניקולס מדורו, לאחר שהוגדר כראש ארגון טרור המעורב בסחר בסמים. המתיחות הגיעה לשיא חדש בשנת 2025. טראמפ הכריז על קבוצות הפשע הוונצואליות "טרן דה ארגואה" ו"קרטל השמשות" כארגוני טרור זרים. ב-7 באוגוסט 2025, התובעת הכללית פמלה בונדי הכריזה על פרס של 50 מיליון דולר עבור מידע שיוביל למעצרו של מדורו.
טראמפ בהודעתו מ-3 בינואר 2026, ברשת החברתית שלו Truth social: ״ארצות הברית ניהלה בהצלחה מתקפה רחבת היקף נגד ונצואלה ומנהיגה, הנשיא ניקולס מדורו, שהיה יחד עם אישתו, נלכד והוטס אל מחוץ למדינה. מבצע זה בוצע בתיאום עם מערך אכיפת החוק האמריקאי. פרטים בהמשך. תכונס מסיבת עיתונאים ב-11 במאר א-לאגו. תודה לכם על תשומת הלב לנושא זה! הנשיא דונלד ג׳יי. טראמפ.״
במהלך שנת 2025, הממשל האמריקאי הגביר את הלחץ באופן משמעותי. נושאת המטוסים הגדולה בעולם, "ג'רלד פורד", נפרסה באזור יחד עם 15,000 חיילים וכוחות מיוחדים. ארה"ב החלה לבצע תקיפות קטלניות נגד סירות מהירות בים הקריבי ובאוקיינוס השקט, בטענה שהן נושאות סמים. באחת התקיפות המוקדמות ב-2 בספטמבר נהרגו 11 בני אדם. ב-10 בדצמבר 2025, כוחות משמר החופים והנחתים האמריקאים השתלטו על מכלית הנפט "סקיפר" שיצאה מנמל ונצואלי, מהלך שוונצואלה כינתה "פיראטיות בינלאומית". ימים ספורים לאחר מכן, הכריז טראמפ על מצור מוחלט על מכליות נפט הנכנסות או יוצאות מהמדינה, בטענה שהרווחים משמשים למימון טרור.
בעוד שמזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, אישר כי מדורו יעמוד לדין פלילי בארצות הברית, סגנית הנשיא של ונצואלה, דלסי רודריגז, מסרה כי הממשלה אינה יודעת את מקום הימצאם של הנשיא ושל הגברת הראשונה, סיליה פלורס. רודריגז דרשה "הוכחת חיים" מיידית וציינה כי ההתקפה גבתה את חייהם של אנשי צבא ואזרחים. בעולם, התגובות היו חריפות.
הצהרת מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו: ״מדורו הוא אינו נשיא ונצואלה והמשטר שלו אינו ממשל לגיטימי. מדורו הוא ראש קרטל לוס סולס, ארגון נרקו-טרור שהשתלט על מדינה. והוא מואשם בדחיפת סמים לתוך ארצות הברית״
קרטל לוס סולס (Cartel de los Soles; מילולית: קרטל השמשות) הוא רשת של ארגוני פשיעה מאורגנת שמורכבת מקציני צבא ונצואלנים ואישים בכירים שמנהלים סחר בינלאומי בסמים. לפי מומחים שונים הארגון מהווה קרטל סמים לכל דבר ולא רק מערך מושחת של גופים בצבא. הכינוי צץ לראשונה בכתבה עיתונאית מ-1993 שתיארה שערוריה פוליטית בתוככי הצבא בוונצואלה במסגרת מזימה להצפת ארצות הברית בסמים. הכינוי ״״שמשות״ מגיע מהסמל המופיע על מדי הגנרלים הוונצואלנים. נוסף לסחר בסמים הם חשודים בכרייה לא חוקית, הלבנות הון והברחות משאבים כמו זהב ונפט. טראמפ אף האשים את ונצאולה בשיתוף פעולה עם ארגוני טרור כמו חיזבאללה ועם המשטר באיראן.
רוסיה גינתה את "מעשה התוקפנות המזוינת" וקראה לדיאלוג, בעוד איראן טענה כי מדובר בהפרה גסה של אמנת האו"ם והריבונות הוונצואלית. מנגד, מנהיגת האופוזיציה מריה קורינה מצ'אדו, שזכתה בפרס נובל לשלום באוקטובר 2025, צפויה להיות הדמות המרכזית ביום שאחרי, אם אכן מסתיים עידן מדורו.
הידעת? למרות האשמות ארה"ב, דוחות מינהל אכיפת סמים האמריקאי (DEA) משנת 2025 לא הזכירו את ונצואלה כמקור מרכזי לסם הפנטניל, אלא ציינו כי רובו מגיע ממקסיקו דרך הגבול היבשתי.
נכון לשעות הבוקר של ה-3 בינואר, העיר קראקס שקטה באופן חריג. התושבים נשארים בבתיהם בציפייה לבאות, בעוד ערוצי המדינה חוזרים על קריאות שר ההגנה להישאר רגועים. המבצע הצבאי הזה נחשב להתערבות הזרה המשמעותית ביותר של ממשל טראמפ, והוא משתווה בהיקפו ובחשיבותו למבצעים נגד סדאם חוסיין ואוסמה בן לאדן. מדובר ברגע שבו המעצמה האמריקאית בחרה לפעול בכוח צבאי ישיר כדי להפיל משטר ריבוני באזור שנחשב ל"חצר האחורית" שלה. האם ונצואלה תצליח להשתקם ולחזור לדמוקרטיה תחת הנהגה חדשה, או שהוואקום המנהיגותי יוביל למאבקי כוח פנימיים ועימותים בינלאומיים נוספים? ימים יגידו.
התוכן בכתבה זו לא נכתב על ידי בינה מלאכותית. הכתבה נכתבה, נערכה ונבדקה על ידי צוות הכותבים של History Is Told. אנו מקפידים על מחקר מעמיק, מקורות אמינים ובקרת איכות קפדנית כדי להבטיח דיוק ואותנטיות מלאה.
תאמל״ק לי
