על המחבל אבו אל-בראא. יורשו של סינוואר?

אחד המחבלים הכבדים והמסוכנים ששוחררו במסגרת שחרור 20 החטופים החיים הוא איש חמאס מחמוד מוסא עיסא, ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס שהיה אחראי לחטיפת ורצח החייל נסים טולדנו

מחמוד מוסא עיסא (בערבית: محمود موسى عيسى; יליד 21 במאי 1968) נחשב לאחת הדמויות המסוכנות ביותר בשורות חמאס. תושב מזרח ירושלים, שריצה שלושה מאסרי עולם ו-49 שנות מאסר בגין חטיפת ורצח החייל נסים טולדנו בשנת 1992, במה שהיה לאחד הפיגועים הבולטים של תחילת שנות ה-90. ולמרות יותר מ-35 שנים בכלא, שמו שב וצף שוב ושוב כיורש אפשרי לסינוואר בהנהגת חמאס, חשש גובר בעקבות שחרורו באוקטובר 2025. יש מי שכבר מכנים אותו "יורשו של יחיא סינוואר" ולא רק בשל עברו האידיאולוגי, אלא גם בשל הכריזמה וההשפעה שצבר בין כותלי הכלא.

מהאוניברסיטה אל הטרור

מחמוד גדל במזרח ירושלים ולמד בפקולטה לשריעה ותיאולוגיה באוניברסיטת אל-קודס. בשנות לימודיו הצטרף לגוש האסלאמי – אגודת הסטודנטים המזוהה עם חמאס, אך לא השלים את לימודיו עקב מעורבותו בפעילות הארגון. לצד עיסוקו בלימודים דתיים, הוא למד גם מדעי המעבדה הרפואית ושימש כמנהל הסניף הירושלמי של עיתון "קול האמת והחופש" שיצא לאור באום אל-פאחם. כבר אז נודע כפעיל אידיאולוגי נחוש ובעל יכולת ארגון נדירה.

מייסד "היחידה המיוחדת 101" של חמאס

בתחילת שנות ה-90 הפך עיסא למפקד שטח בגדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס. הוא ייסד את "היחידה המיוחדת 101" שהייתה יחידת עילית פנים-ארגונית שהתמקדה בחטיפת חיילים ישראלים במטרה לעודד שחרור מחבלים ואסירים ביטחוניים מבתי הכלא בישראל. היחידה שבפיקודו נחשבה לאחת המסוכנות והאידיאולוגיות ביותר בחמאס באותה תקופה ופעולותיה הותירו חותם עמוק בתוך הנהגת הארגון והפכו את עיסא לדמות נערצת בקרב פעילים צעירים.

החולייה בראשותו חטפה ב-13 בדצמבר 1992 בעיר לוד את שוטר מג"ב, רס"ב נסים טולדנו, החזיקה בו במערה ליד הכפר חיזמה שבפאתי ירושלים ואיימה כי יירצח אם ישראל לא תשחרר את שייח' אחמד יאסין, מייסד החמאס. כאשר ישראל סירבה להיענות לדרישה זו, רצחו חברי החולייה את טולדנו ולבסוף גופתו נמצאה סמוך לכפר אדומים.

מעצר ובידוד מתמשך

לאחר מעורבותו הישירה בחטיפת ורצח טולדנו, נעצר בידי מסתערבי שב״כ ב-3 ביוני 1993 בביתו שבענאתא כשהוא בן 25 בלבד. בית המשפט גזר עליו 3 מאסרי עולם ו-49 שנות מאסר נוספות. אלא שבשנים שלאחר מכן הפך עיסא לדמות מרכזית גם מאחורי הסורגים. ב-1996 ניסה ללא הצלחה לברוח מהכלא יחד עם שני אסירים נוספים. בעקבות ניסיון ההימלטות הוא הוחזק לאחר מכן בבידוד במשך 13 שנים רצופות ובמשך שמונה שנים נמנעו ממנו כל ביקורים והוא לא הורשה לראות את בני משפחתו, כולל את אמו שמתה בטרם הצליחה לבקרו שוב.

סמל חמאס, גם בכלא

למרות הניתוק מהעולם החיצון, עיסא לא שתק. במהלך מאסרו כתב מאמרים, מחקרים ורומנים שהפכו ללהיטים בקרב תומכי חמאס. סיפורו תועד על ידי רשות השידור הקטארית אל ג׳זירה בסרט תיעודי שהאדיר את שמו.

לפי דיווחים פלסטיניים וישראלים, שירותי הביטחון ראו בעיסא "אסיר בעל השפעה גבוהה ויכולת הנהגה". מסיבה זו סירבו לכלול את שמו בעסקת שליט בשנת 2011, לצד עבדאללה ברגותי, מחשש כי ישוב להנהגה בכירה ויחזק את הזרוע הקיצונית של חמאס, למרות שסינוואר כן נכלל באותה עסקה. דו״חות מודיעין ציינו כי אף מתוך הבידוד, עיסא הצליח לשמור על קשרים עם בכירי חמאס ולהשפיע על התנהלות שביתות הרעב, המשמעת הפנימית והאידיאולוגיה של אסירי חמאס.

מבט לעתיד

כעת, לאחר שחרור במסגרת העסקה מתוקשרת באוקטובר 2025, שמו עולה כיורש אפשרי לסינוואר ובעוד בישראל מתייחסים אליו כאל "פצצה מתקתקת" פוטנציאלית, בקרב הנהגת חמאס גוברת ההערכה כי הוא עשוי להפוך לדמות הנהגה בכירה שתשמש כתחליף ראוי לסינוואר. הרקע הירושלמי שלו, הכריזמ, והמיתוס שנבנה סביבו בכלא, מעניקים לו יתרון נדיר בזירה הפנים-פלסטינית.

כמחבל אינטלקטואל הוא נתפס כסמל לאמונה ב"דרך ההתנגדות" של חמאס, אך גם כהוגה שידע להעניק לג'יהאד צורה אינטלקטואלית ומובנית. עם שחרורו, עיסא עלול לשנות את מאזן הכוחות בתנועה ואולי אף להפוך לדמות שתשנה את פני חמאס בשנים הקרובות, אם ישראל לא תשכיל לחסל את ארגון הטרור.