זה לקח 26 שנים, אבל עכשיו שירות הביטחון הפדרלי הרוסי יכול להיות גאה שהצליח לחשוף מי הזמין את הרצח בסגן מושל העיר סנקט פטרבורג ■ האצבע המאשימה הופנתה כלפי מי שעומד בראש ארגון הפשע טמבוב, ולדימיר ברסוקוב המכונה "קומארין".
איך זה התחיל?
בשנת 1997, מיכאיל מאנביץ', ששימש כמשנה למושל העיר סנקט פטרבורג נרצח ביריות. הרצח המתוקשר התרחש בלב עיר הבירה הצפונית של רוסיה, במרכז נבסקי פרוספקט, רחוב המסחר המרכזי בעיר. 26 שנים לקח לחוקרים הפדרליים להגיע לחקר האמת ולזהות את מזמין הרצח. במשך כל הזמן הזה הם ראיינו עדי ראייה וחשודים אפשריים, טיפין טיפין אספו את הפרטים הקטנים ביותר והעדויות לפשע המפורסם משנות התשעים המאוחרות.
מיכאיל מאנביץ' בן ה-36 היה אז סגנו של ולדימיר יאקובלב, אז מושל עיר הבירה הצפונית. מאנביץ' נהרג ב-18 באוגוסט 1997 במרכז העיר סנקט פטרבורג, בפינת נבסקי פרוספקט ורחוב רובינשטיין. הרוצחים חוררו את רכב השרד שלו כשהם יורים לעברו לפחות שמונה קליעים. לרוב רוצחים שכירים עוקבים אחרי הקורבן שלהם במשך זמן רב, הרבה לפני שהם מבצעים את זממם. הם ירו מעליית הגג של אחד הבניינים. פעולה שכזו נגד פקיד במשרה כה בכירה היוותה הלם לכולם. גם ברוסיה רוויית הפשיעה של ימי שנות התעשים. תקופת המערב הפרוע של הפשע המאורגן ברוסיה.
אנאטולי שטומפבל היה הבלש הבכיר לתיקים חשובים במחלק החקירות הפליליות של משטרת סנקט פטרבורג, מ-1994 עד 2012 ולדבריו "אני זוכר איך הגעתי למקום. הייתה איזושהי בהלה, במהלך היום ירו כמובן במרכז העיר. המשטרה הגיעה מהר, כוחות הביטחון חסמו שם הכל."
שנה לפני הרצח מונה מאנביץ' למשרת המשנה למושל העיר. הוא היה כלכלן בהשכלתו ועמית מחקר במכון הפיננסי והכלכלי בעיר ושימש גם כיושב ראש הוועדה לניהול נכסי העיר. הוא עסק ברפורמה בתחום הדיור. השתתף בפיתוח חוק ההפרטה והציע להעביר את נטל תשלומי השירותים החברתיים מכתפי האזרחים הפשוטים לאחריות המונופולים הטבעיים בעיר. הוא זוהה כמי ששם לו למטרה להילחם בשחיתות.
החקירה
לאחר הרצח, החוקרים הכריזו מיד על פרס של 100,000 דולר. התיק נוהל על ידי צוות מטעמו של שר הפנים, אנאטולי קוליקוב, הממונה כל כוחות השיטור במדינה כולה. התקיימה ישיבה במשרד הפנים של רוסיה, בעקבותיה הוחלט להקים צוות חקירה שיורכב ממיטב המומחים ממוסקבה וסנקט פטרבורג.
"בעת חשיפת הרצח של מיכאיל מאנביץ' נבחנו מספר גרסאות. ככל הנראה מדובר בגרסה של רצח בהזמנה. העובדה היא שפעילותו הרשמית של מאנביץ' הייתה קשורה להפרטת רכוש העירייה וזה השפיע על אינטרסים פיננסיים של אנשים משפיעים רבים", טען סטניסלב ריבצ'ינסקי, ששימש בשנים 2004-2008 כקצין במחלקה למאבק בפשיעה המאורגנת במשטרת מוסקבה, בייחוד במחוז האדמיניסטרטיבי המזרחי של מוסקבה.
הרצח של מאנביץ' תוכנן בקפידה. כדי שהצלף לא יצטרך לירות באוויר, הם שמו חבית על חלון הגג והניחו כמה קופסאות מתכת מעל. הובאו מראש לעליית הגג רובה סער מדגם קלצ'ניקוב, כוונת אופטית ומכשיר קשר. וכדי לא להשאיר עקבות ברורים, עטו הרוצחים ערדליים במידה 45. זה כל מה שהיה בתיק. אבל העקבות עדיין הצליחו להוביל את החוקרים אל הלקוח שהזמין את הרצח. עדות לכך ניתנה מחברי ארגון הפשע המאורגן טמבוב שכבר הורשעו בפשעים אחרים. ארגון הפשע טמבוב, הוא ארגון הפשיעה המאורגנת הגדול ביותר בצפון מערב רוסיה ואחד מארגוני הפשיעה הגדולים ברוסיה.
האשם המרכזי
סוכני שירות הביטחון הפדרלי הצליחו במהלך החקירה להשיג הודאות משני נאשמים על אופן ההכנה וביצוע רצח מאנביץ'. הם דיווחו שהם פעלו לפי "פקודה" של מנהיג אחד מארגוני הפשע האימתניים ביותר של שנות התשעים: ראש ארגון הפשע המאורגן טמבוב ולדימיר ברסוקוב (קומארין). הוא זה שלכאורה מסר להם באופן אישי את נשק הרצח – רובה סער מדגם קלצ'ניקוב.
קומארין הוא אחד מהאישים הפליליים המשפיעים ביותר ברוסיה של אותה תקופה, הוא המשיך להסתובב חופשי בחברת מקורביו המהימנים – אבל כבר בלי יד ימינו – אותו איבד אותה במהלך ניסיון ההתנקשות. כמה שנים מאוחר יותר, ברסוקוב-קומארין נעצר על פשעים אחרים, שראיות לגביהם נאספו, במרוץ נגד הזמן.
את המבצע למעצר ברסוקוב-קומארין הובילו שר הפנים דאז ראשיד נורגאלייב, ובאותה עת, התובע הכללי הרוסי יורי צ'ייקה. לכאורה הוא נעצר בשל מעורבותו בפשיעה, אבל על פי החשד, לאחר שקומארין סירב לפרוש מעסקה לטובת פוליטיקאי קרוב לוולדימיר פוטין, הוא נעצר בפשיטה של המשטרה הרוסית ו-300 קציני כוחות מיוחדים משטרתיים ב-24 באוגוסט 2007.
כל ההכנות למאסר נערכו תחת סודיות מוחלטת. כדי למנוע הדלפות, נשלחו משאיות עם חיילי כוחות מיוחדים ממוסקבה לסנקט פטרבורג באישון ליל. המשטרה לא רצתה להסתכן בהזעקת כוחות מיוחדים מקומיים. כל השלבים דווחו באופן אישי לפוטין. לאחר מכן החלו פעולות חקירה תחילה בפטרבורג, אחר כך במוסקבה.
לחובת ברסוקוב-קומארין פשעים רבים בהם הוא מואשם. הוא הועמד לדין מספר פעמים ונידון תחילה ל-14 שנים, אחר כך ל-15 שנים וא ל-23. בפעם האחרונה, ב-2019, הוא נידון סופית ל-24 שנות מאסר, בעוון פשיטה, רצח, סחיטה באיומים ופעולות תגמול נגד מתחריו העסקיים. יותר מארבעים משתתפים פעילים ביצעו פשעים בהוראתו.
"הדבר החשוב ביותר בסיפור הזה הוא שנשמר עיקרון הענישה הבלתי נמנעת. זה מסמן את סוף עידן שנות התשעים, שנציגיה החזיקו את החברה שלנו בפחד במשך זמן רב", הדגיש אלכסנדר בלייב, סוכן שירות הביטחון הפדרלי מ-1999 עד 2014 במוסקבה ובפרבריה.
ברור שהעדויות נגד ברסוקוב-קומארין הייתה חשובה במיוחד לחקירת הרצח של מיכאיל מאנביץ'. בתקשורת הופיע מידע לפיו הרוצח ארקדי נוסימוביץ' היה מודע היטב לרצח המתוקשר במרכז העיר וזהות קורבנו. בעבר, הוא היה נתון למעקב של קציני אכיפת החוק בפרשה מתוקשרת אחרת של תקיפת יחידת משטרה שהובילה כסף "אפור". בדצמבר 2015, בפאתי פטרבורג, שלושה גנבים פתחו באש מקלעים על ניידת משטרה, ולאחר מכן הציתו אותה. היעד של הפושעים היה גניבת 24 מיליון רובל, שהועברו באופן בלתי חוקי על ידי קציני יחידת ההתערבות המשטרתית OMON בפטרבורג. סגן אלוף אנטולי יבלוקוב מת במקום. שותפו סטניסלב ברקנוב נותר נכה. ב-2016 עוכבו הפושטים, ביניהם ארקדי נוסימוביץ'. אבל חבר המושבעים מצא אותו עד מהרה חף מפשע.
אבל החוקרים הפדרליים היו משוכנעים שהוא זה שאירגן את מתקפת השוד על המשטרה. עד מהרה ערערו החוקרים על החלטת בית המשפט. ונוסימוביץ' נשלח למאסר במושבת עונשין למשך 20 שנה. ייתכן שרצה להשתחרר על תנאי והחליט לדבר על השלדים הבלתי נשכחים שלו. הידיעות על חשיפת הרצח של סגן המושל מיכאיל מאנביץ' שימחו חברים ועמיתים. "הוא השתייך לדור הראשון של האינטלקטואלים שעלו לשלטון, בעלי השכלה טובה מאוד, רמה אינטלקטואלית כללית ורצו להגיע לתוצאות. והרצון הזה לעשות הכל נכון, זה מה שהוביל אותו לעובדה שהוא היה מתמודד עם עולם אחר לגמרי באותו חלק שבו היו אינטרסים אחרים במשחק", טען סרגיי ציפלייב, הנציג הנשיאותי לשעבר בסנקט פטרבורג.
כעת קומארין מוחזק ביחידה מיוחדת של כלא "מטרוסקאיה טישינה" במוסקבה. העובדה שאולי יתקיימו שם עימותים פנים אל פנים, בין מנהיג ארגון טמבוב לרוצחים השכירים שהסגירו אותו למשטרה, רק מעוררים עניין מחודש בפרשה הרצח המתוקשר מימי רוסיה של שנות התשעים המאוחרות.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
