חוקרים בישראל מקווים לבצע תגליות חדשות על ההיסטוריה היהודית באמצעות העמסת מאגר דיגיטלי של כתבי יד, המשתרעים על פני אלף שנים, לכלי תעתיק חדש המשתמש בבינה מלאכותית.
גניזת קהיר, אוסף המסמכים היהודיים הגדול ביותר מימי הביניים בעולם, הייתה מושא למחקר במשך יותר ממאה שנה, אך רק חלק קטן מתוך למעלה מ-400,000 מסמכיה נחקר לעומק. למרות שהאוסף כולו כבר עבר דיגיטציה וזמין באינטרנט כתמונות, רוב הפריטים בו לא קוטלגו, רבים הם קטעים לא מסודרים ממסמכים ארוכים יותר, ורק לעשירית מהם בערך, יש תעתיקים.
על ידי אימון מודל בינה מלאכותית לקרוא ולתעתק את הטקסטים העתיקים, חוקרים יוכלו כעת לגשת ולנתח את האוסף כולו הרבה יותר מהר, להצליב שמות או מילים ולחבר קטעים למסמכים שלמים יותר.
"אנחנו מנסים כל הזמן לשפר את יכולות המכונה לפענח כתבים עתיקים" … "אפשרויות התרגום המודרניות מפותחות להפליא כעת, ושילוב כל זה הופך להרבה יותר בר-ביצוע, הרבה יותר נגיש לקורא הרגיל ולא המדעי"… "האפשרות לשחזר, ליצור מעין פייסבוק של ימי הביניים, נמצאת ממש לנגד עינינו"
דניאל שטוקל בן עזרא, בית הספר למחקרים גבוהים בפריז (Ecole Pratique des Hautes Etudes),
מהחוקרים הראשיים בפרויקט התעתיק MiDRASH.
הפרויקט כבר הגיע להתקדמות משמעותית ויכול לפתוח את המסמכים – שנכתבו בעברית, ערבית, ארמית ויידיש ובמגוון רחב של כתבי יד – בפני חוקרים רבים ושונים. תעתיקים מכתבי יד קשים יותר נבדקים על ידי חוקרים לאימות דיוקם, מה שמסייע בשיפור האימון של הבינה המלאכותית. הפרויקט, הממומן על ידי המועצה האירופית למחקר, מבוסס על המאגר הדיגיטלי של הספרייה הלאומית בישראל למסמכי גניזת קהיר ומאגד חוקרים מכמה אוניברסיטאות ומכונים אחרים.
חדר אחסון עתיק
אחד המסמכים שתועתקו על ידי הפרויקט הוא מכתב ביידיש מהמאה ה-16 מרחל, אלמנה מירושלים, לבנה במצרים, עם תשובתו הכתובה בשוליים המספרת על מאמציו לשרוד מגפה שהשתוללה בקהיר. הגניזה שנמצאה בבית הכנסת בן עזרא בקהיר נשמרה היטב בזכות האקלים היבש, שהיה אידיאלי לשימור נייר ישן.
במהלך ימי הביניים, קהיר עלתה בחשיבותה על דמשק ובגדאד בתור העיר הגדולה ביותר במזרח התיכון, מרכז סחר עולמי, למידה ומדע ובית לקהילה יהודית משגשגת, שהתרחבה מאוחר יותר על ידי פליטים שברחו מספרד שהפכה לנוצרית. הפילוסוף היהודי הגדול הרמב"ם (משה בן מימון), שהיה רופא משפחתו של צלאח א-דין, הסולטן המוסלמי המפורסם שגירש את הצלבנים מירושלים, התפלל בבית הכנסת בן עזרא בעת שגר בקהיר.
בעוד שושלות ואימפריות עלו ונפלו, הקהילה ניהלה בשקט את חיי היומיום שלה, ורשויות הדת מילאו את הגניזה בוויכוחים רבניים, ברישומים אזרחיים ובשאר הפסולת של עניינים מנהליים ואינטלקטואליים. השלל המדהים של רשומות ומסמכים מהגניזה, כולל כמה שנכתבו על ידי הרמב"ם בעצמו, התגלה על ידי חוקרים בסוף המאה ה-19, אך למרות שנחקר מאז, גודלו העצום מותיר פערים עצומים.
