ההיסטוריה, כדרכה החמקמקה, חובבת אירוניות דקות. לעיתים קרובות היא בוחרת להפקיד את גורלן של אגדות ענק דווקא בידיהם של אלו שנדמים כחלשים ביותר.
כך היה עם אותו ילד נמוך קומה, שמשקלו בקושי גירד את קו ה-30 ק"ג, שהביט בייאוש על חבריו הצומחים בעוד גופו שלו מסרב להישמע לחוקי הטבע. מתוך אותה נקודת שפל גופנית, הצורך היומיומי להזריק הורמונים כואבים לרגליו הצעירות, נולד הרעב הבלתי נדלה שדחף את לִיוֹנֵל אַנְדְרֵס מֶסִי קוּצִ'יטִינִי להפוך לשחקן הגדול ביותר שדרך אי פעם על כר הדשא.
היו רגעים שבהם העתיד של ליאו מסי נראה רחוק הרבה יותר ממגרש כדורגל מלא באוהדים. ילד נמוך קומה מרוסאריו שבארגנטינה, שחלם על כדור, מצא את עצמו נאבק לא רק במגנים יריבים אלא גם בגופו שלו. מחלה שעצרה את גדילתו איימה לסיים את החלום עוד לפני שהחל באמת. משפחתו לא יכלה לממן את הטיפול היקר, והמועדון שבו שיחק חזר בו מהבטחתו לסייע. רק שנים אחר כך יתברר שאותה שרשרת החלטות, הימורים ואומץ תשנה לא רק את חייו של ילד אחד, אלא גם את פני הכדורגל המודרני.
לאורך הקריירה שלו הפך לאחד הספורטאים המפורסמים בעולם ולאחד השחקנים המזוהים ביותר עם ברצלונה ועם נבחרת ארגנטינה. כבר בגיל 13 עבר לספרד כדי להצטרף לאקדמיית הנוער של ברצלונה, לה מאסיה, ומאותו רגע החל מסע שהוביל אותו לקריירה שנמשכה שנים רבות, במהלכה שיחק ביותר מ־800 משחקי מועדון והבקיע יותר מ־700 שערים. במקביל הפך לגיבור לאומי עבור אוהדי ארגנטינה ולאחד הסמלים הגדולים ביותר של ברצלונה.
מסי הילד
לִיוֹנֵל אַנְדְרֶס מֶסִי קוּצִ'יטִינִי נולד ב־24 ביוני 1987 בעיר רוסאריו שבפרובינציית סנטה פה בארגנטינה. כמיטב המסורת הארגנטינאית, מסי גדל במשפחה חובבת כדורגל. אביו, חֹורְחֶה אוֹרָאסְיוֹ מֶסִי, היה פועל במפעל פלדה ואמו, סֶלְיָה מָרִיָה קוּצִ'יטִינִי, עבדה כמנקה במשרה חלקית. הוא היה הילד השלישי מתוך ארבעה אחים. אחיו הגדולים היו רודריגו ומתיאס, ואחותו הצעירה נקראה מריה סול.
הכדורגל היה חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה. שעות ארוכות מדי יום בילה מסי במשחקי כדורגל עם שני אחיו הגדולים. אליהם הצטרפו לעיתים קרובות גם בני דודיו, מקסימיליאנו ביאנקוצ'י ואמנואל ביאנקוצ'י, שגם הם הפכו בהמשך לכדורגלנים מקצוענים. זו הייתה שגרת חיים פשוטה, כזו שלא העידה במאומה על הסערה שעתידה הייתה לשנות את פני הספורט העולמי.
שורשי משפחתו השתרעו גם מעבר לארגנטינה. משפחת אביו הגיעה במקור מהעיר האיטלקית רקנאטי. אחד מאבות המשפחה, אַנְגֶ'לוֹ מֶסִי, היגר לארגנטינה בשנת 1883. למשפחה היו גם שורשים בקטלוניה, ובהם סב-סבו רָמוֹן לְיוֹבֶּרָה פֶּרֶס (יליד 1895) באל פואל, ואחיו גונסאל ליוברה פרס, שהיה גם הוא חלק מהענף המשפחתי שממנו הגיע מאוחר יותר גם הכדורגלן בויאן קרקיץ'.
את צעדיו הראשונים בכדורגל עשה מסי בגיל חמש במועדון הילדים גרנדולי, שבו שיחק גם אחיו מתיאס.
מגרש המשחקים של הקבוצה היה מרוחק מבית המשפחה, ולכן מי שליוותה אותו לאימונים הייתה דווקא סבתו, סֶלְיָה. היא הייתה האדם היחיד במשפחה שהתעקש כבר אז שנכדה עתיד להיות כדורגלן. כאשר מתה, היה מסי בן 11 בלבד. במשך שנים לאחר מכן הקדיש לה רבים מהשערים שכבש. מאמנו הראשון היה סלבדור אפאריסיו, שנודע בכינוי "דון אפה". גם אביו, חורחה, עבד לעיתים כמאמן במועדון.
עם הצטרפותו של מסי החלה גרנדולי לנצח בתדירות גבוהה יותר. כבר אז בלט דפוס המשחק שאפיין אותו גם בהמשך הקריירה. הוא נהג לקבל את הכדור, לחלוף במהירות על פני שחקני היריב ולהעדיף לסיים את המהלך בעצמו במקום למסור לחבריו. בשל סגנון המשחק הזה נהג דון אפה להשוותו לדייגו מראדונה. ההצלחה עוררה גם תגובות פחות נעימות. שחקנים מקבוצות יריבות איימו לא פעם להכות את מסי לאחר משחקים, ובשל כך החלו בני דודיו ללוות אותו בקביעות. מסי שיחק בגרנדולי במשך שנתיים, עד גיל שבע.
בבית הספר נחשב מסי לתלמיד בעל הישגים בינוניים. המקצועות האהובים עליו היו חינוך גופני ומוזיקה. שנים לאחר שכבר הפך לכדורגלן מקצועני, דאג להחזיר למקום שבו למד ורכש עבור בית הספר ריהוט, מחשבים וספרי לימוד. בבית הספר אף הוקם מוזיאון המוקדש לו.
בגיל שש הצטרף מסי למועדון הארגנטינאי נְיוּאֶלְ׳ס אוֹלְד בּוֹיְז, קבוצה צעירה, שכונתה "המכונה של 87'". הוא נשאר בו עד שעבר לברצלונה בגיל 13. ב־21 במרץ 1994 חתם אביו, כנציגו החוקי, על החוזה הראשון של ליונל במועדון. כבר בינואר 1996 זכתה קבוצת הילדים ילידי 1987 בגביע הידידות של פרו. מסי הגיע לטורניר לאחר שסבל מהרעלת מזון קשה, אך למרות זאת כבש שמונה שערים במשחק שבו ניצחה קבוצתו 0:10.
בגיל 10 הכתה המציאות. מסי אובחן כסובל מחוסר בהורמון גדילה. בגובה 1.27 מטרים ובמשקל של כ־30 ק"ג, הטיפול דרש הזרקות יומיות בעלות של אלף דולר לחודש. תהליך האבחון נמשך כחצי שנה. בסופו נקבע כי יהיה עליו לקבל זריקות קבועות לשריר הארבע ראשי כדי לאפשר את המשך גדילתו. הטיפול היה יקר מאוד.
תחילה הבטיחה ניואל'ס אולד בויס להשתתף במימון העלות. בהמשך חזר בו המועדון מהבטחתו. גם החסכונות המשפחתיים ותשלומי הביטוח הספיקו לשנתיים בלבד, בעוד שהרופאים העריכו כי יהיה צורך בלפחות שלוש שנות טיפול. סנדקו של מסי, קלאודיו, סייע באופן קבוע במימון התרופות. אביו פנה שוב למועדון בבקשת הלוואה, אולם במשך חודשים ארוכים קיבלה המשפחה מהמועדון סכום כולל של 400 פסו בלבד.
במהלך שנותיו במחלקת הנוער הפכה קבוצתו לכמעט בלתי מנוצחת. היא זכתה לכינוי "מכונת 87'", ובהמשך גם "הבלתי מנוצחים", לאחר שניצחה 45 משחקים רצופים בשלושה טורנירים בני 15 משחקים כל אחד ב-1999. מסי עצמו הבקיע כמעט 500 שערים במסגרת מחלקות הנוער של המועדון. לעיתים קרובות הוזמן להופיע במחצית משחקי הקבוצה הבוגרת, שם ביצע תרגילים ולהטוטים בכדור כדי לבדר את הקהל. גם בתקופה הזו שיחקו היריבים נגדו באגרסיביות רבה. באחד המשחקים הופל ונפצע בשורש כף היד, שנשבר בעקבות תיקול ומשחק נוקשה מצד יריביו לדשא.
באותן שנים גילתה גם ריבר פלייט עניין רב בכישרונו. מסי וחברו לקבוצה לאנדרו חימנס הוזמנו למבחנים. במשחק האימון כבש מסי תשעה שערים והרשים מאוד את אנשי המועדון. למרות זאת, המשבר הכלכלי בארגנטינה מנע מריבר פלייט לממן את הטיפול הרפואי שנדרש לו. בסתיו שנת 2000 העניק מסי גם את הראיון הראשון שלו לעיתון מודפס. העיתון La Capital, מהגדולים ברוסאריו, הקדיש לו כתבת שער תחת הכותרת "המצורע הקטן והייחודי".
מסי מגיע לברצלונה
באותו שלב החלה משפחת מסי להבין כי אם ברצונה להציל גם את בריאותו של ליונל וגם את עתידו ככדורגלן, יהיה עליה לחפש פתרון מחוץ לארגנטינה והישועה הגיעה מקטלוניה דרך הסוכנים מַרְטִין מוֹנְטֶרוֹ ופַבְּיָאן סוֹלְדִינִי.
ב-17 בספטמבר 2000 הגיעו האב ובנו לברצלונה, אך המבחנים התקיימו רק ב-3 באוקטובר בשל היעדרותו של המנהל הספורטיבי, קַרְלֶס רֶקְסָאץ', ששהה באולימפיאדת סידני. רקסאץ' נדהם מהילד בן ה-13, אך הנהלת המועדון היססה להחתים ילד זר כה צעיר כי באותם ימים היה נדיר מאוד שמועדון אירופי מחתים שחקן זר צעיר כל כך. חברי הנהלת ברצלונה חששו שמדובר בילד צעיר מדי לעזוב את ביתו ואת ארצו. נוסף על כך, לפי תקנות פיפ"א, קטין זר לא יכול היה לעבור לבדו, ולכן אחד מהוריו היה חייב להתלוות אליו. במשך חודשים ארוכים נמשכו הדיונים. משפחת מסי המתינה לתשובה ברורה, אך ההחלטה התעכבה שוב ושוב.
לאחר חודשים של חוסר ודאות ואולטימטום מצד האב חורחה, ב־14 בדצמבר 2000, בעודו יושב בבר, חתם קרלס על התחייבות להחתמתו של מסי על גבי מפית נייר. המסמך המאולתר הזה הפך לאחד הפריטים המפורסמים ביותר בתולדות הכדורגל. בחודש ינואר 2001 התחייבה ברצלונה להעמיד למשפחה הלוואה בגובה 120 אלף אירו כדי לכסות את כלל הוצאות המעבר והטיפול. באמצע פברואר 2001 עברה כל משפחת מסי לברצלונה וב־1 במרץ נחתם החוזה הרשמי. על פי תנאיו, היה מסי זכאי לשכר של 100 מיליון פסו בשנה, נוסף על תשלומים שונים שנקבעו בחוזה.
ההתאקלמות באקדמיית לה מאסיה הייתה רצופת קשיים.
המאמן הראשון שלו במועדון היה רוֹדוֹלְפוֹ בּוֹרֶל, שבין השניים נרקמו במהירות יחסים טובים. אך מחוץ למגרש חיכו למסי קשיים אחרים. רוב האנשים סביבו דיברו בעיקר קטלאנית, והוא התקשה להבין את השפה. מסי סבל מבדידות (חלק מבני המשפחה חזרו לארגנטינה) ויחס מזלזל מצד מקומיים. כאשר המשפחה חזרה לביקור ברוסאריו, כל בני הבית, מלבד אביו של ליונל, רצו להישאר בארגנטינה. המעבר לאירופה היה קשה במיוחד עבור בני המשפחה.
במקביל צצה גם בעיה בירוקרטית. מסי לא הורשה להשתתף במשחקים הרשמיים של ברצלונה ללא אישור של התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. האחריות להשגת האישור הייתה בידי ניואל'ס אולד בויס, אך המועדון ביקש להפיק מכך רווח כספי. מי שמצא פתרון זמני היה המאמן אלברט בֶּנָאיְחֶס. הוא גילה פרצה בתקנות שלפיה די בכך שמסי ישחק שני משחקים במסגרת ההתאחדות האזורית. הדבר אכן התבצע, אך גם כאן לא האיר לו המזל פנים. כי במשחק השני מול טוֹרְטוֹסָה שבר מסי את עצם השוקית השמאלית ועוד לפני שהתאושש מהפציעה, נפצע שוב כאשר מעד במדרגות וקרע את רצועות הקרסול באותה רגל.
באותה תקופה מונה למועדון מנכ"ל חדש, חאבייר פארגואל. המנכ"ל החדש ביקש לצמצם את הוצאות המועדון, ואחת מהצעותיו הייתה להפחית את שכרו של מסי פי חמישה, מ־100 מיליון ל־20 מיליון בלבד.
חורחה מסי התנגד לכך בנחרצות. הוא אף איים לפעול להעביר את בנו לריאל מדריד ויצר קשר עם המנהל הספורטיבי של המועדון, חֹורְחֶה וַלְדָאנוֹ. בסופו של דבר, ב־5 בדצמבר 2001 נחתם חוזה משופר. בגיל 14, הטיפול ההורמונלי הסתיים בהצלחה ומסי צמח לגובה של כ-1.70 מטרים, עובדה שהעניקה לו מרכז כובד נמוך, זריזות פנומנלית ויכולת שינוי כיוון חדה, כשמשקלו מתייצב על כ-67 ק"ג. הילד שהגיע לספרד כדי להציל את עתידו הרפואי ואת חלומו להיות כדורגלן, השלים את המסע הרפואי שהחל בארגנטינה.
ב־15 בפברואר 2002, לאחר שפיפ"א אישרה את רישומו בהתאחדות המלכותית הספרדית לכדורגל, הוסרו כל המגבלות שמנעו ממנו להשתתף במשחקים הרשמיים והקסם התחיל באמת. יומיים בלבד לאחר מכן, ב־17 בפברואר, ערך את משחקו הראשון מול אֶסְפְּלוּגֶס-דֶה-לְיוֹבְּרֶגָאט והוא כבש שלושער (ניצחון 14:1). לא חלף זמן רב והוא החל להופיע באופן קבוע בהרכב הפותח של קבוצת הנוער.
באותה עונה (2002/2003) הבקיע 36 שערים ב־30 משחקים בלבד עם ממוצע של יותר משער למשחק, עזר לקבוצה לזכות בשלושה תארים: האליפות, הגביע ותואר נוסף, הישג חסר תקדים עבור קבוצת הנוער של המועדון. ולמרות שבר בעצם הלחי הימנית, עלה עם מסכת פלסטיק למשחק מול אֶסְפַּנְיוֹל והבקיע צמד (4:1). הוא התיידד עם גֵ'רָארְד פִּיקֶה וסֶסְק פַאבְּרֶגָאס (שיזכו בעתיד במונדיאל עם ספרד). ארסנל ניסתה לפתות את השלושה, אך רק פאברגאס עזב. המאמן אַנְחֶל גִילְיֶרְמוֹ אוֹיוֹס פיתח עבור מסי תוכנית אימוני כוח והפך אותו לקפטן. בטורניר בחסות טויוטה ביפן, נבחר הארגנטינאי המבריק לשחקן המצטיין.
ההתקדמות המהירה של מסי במחלקת הנוער לא נעלמה מעיניהם של אנשי ברצלונה. לאחר הטורניר ביפן, שבו נבחר לשחקן המצטיין, פנה מאמן ברצלונה C, פֶּרֶה גראטקוס, אל מנהל האקדמיה וביקש לקדם את ליונל לקבוצתו. הבקשה התקבלה. זמן קצר לאחר מכן קודם מסי גם לברצלונה B, כך שבמשך תקופה שיחק במקביל בשתי קבוצות המילואים של המועדון. בעונת 2003/2004 הופיע בעיקר במדי ברצלונה C, וסייע לקבוצה להימנע מירידה לליגה נמוכה יותר. כבר בשלב הזה היה ברור כי מחלקות הנוער של ברצלונה מתקשות למצוא עבורו אתגר אמיתי. בכל פעם שהתקדם לקבוצה בכירה יותר, הצליח להסתגל במהירות ולהמשיך להציג את אותה יכולת יוצאת דופן.
עידן מסי בברצלונה
ב־16 בנובמבר 2003 הגיע אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בקריירה של מסי. מאמן הקבוצה הבוגרת, פְרַאנְק רַייקַארְד, כלל אותו בסגל למשחק ידידות מול פורטו הפורטוגלית ומסי נכנס כמחליף לקראת סיום ההתמודדות. למרות שברצלונה הפסידה 2:0, ההופעה הקצרה של הנער הארגנטינאי הותירה רושם עמוק. במהלך הדקות המעטות שבהן שיחק הצליח להגיע לשני מצבי הבקעה מסוכנים והפגין ביטחון יוצא דופן.
עוזר המאמן הֶנְק טֶן קָאטֶה התרשם כל כך, עד שאמר לאחר המשחק:
הדברים הללו, שנאמרו לאחר משחק ידידות בלבד, ילוו את מסי במשך שנים. הם שיקפו את התחושה שנוצרה כבר אז בקרב אנשי ברצלונה: מדובר בכישרון חריג.
הבכורה הרשמית ב"לה ליגה" התרחשה ב-16 באוקטובר 2004, בניצחון 1:0 בדרבי מול אספניול. ב-7 בדצמבר שיחק לראשונה בליגת האלופות מול שחטאר דונייצק (הפסד 2:0). ב-1 במאי 2005, כשהוא בן 17, 10 חודשים ו-7 ימים, הפך לשחקן והכובש הצעיר בתולדות המועדון מבישול של חברו רוֹנָאלְדִינְיוֹ מול אַלְבָּסֶטֶה. באותה עונה חגג עם הקבוצה אליפות ראשונה מזה שש שנים (7 הופעות, שער אחד בלה ליגה).
באותה עונה התפתח קשר קרוב בין מסי לבין המאמן פרנק רייקארד ובמקביל נרקמה גם חברות מיוחדת בינו לבין רונאלדיניו. הברזילאי, שהיה אז הכוכב הגדול ביותר של ברצלונה, לא הסתיר את הערכתו כלפי הנער הארגנטינאי. לדבריו, מסי עוד יעלה עליו ביכולתו.
המחמאה הזו נשמעה באותם ימים כמעט בלתי נתפסת. רונאלדיניו נחשב אז לשחקן הטוב בעולם, אך הוא עצמו היה משוכנע כי מי שמתאמן לצדו עתיד להגיע רחוק אף יותר. בסיומה של אותה עונה זכתה ברצלונה באליפות ספרד הראשונה שלה אחרי שש שנות המתנה.
ב־1 במאי 2005 הגיע הרגע שכל חלוץ מחכה לו. לקראת סיום המשחק מול אלבסטה קיבל מסי מסירה מרונאלדיניו. הוא ניצל את ההזדמנות והבקיע את שערו הראשון במדי הקבוצה הבוגרת של ברצלונה. באותו יום הפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות המועדון שכובש בליגה הספרדית. גילו היה אז 17 שנים, 10 חודשים ו־7 ימים בלבד.
השער הזה סימל את תחילתו של עידן חדש עבור ברצלונה.
הפרעוש
ליונל מסי זכה לכינוי המפורסם "הפרעוש" (La Pulga) בזכות שילוב של הנתונים הפיזיים שלו וסגנון המשחק הייחודי שפיתח.
הכינוי דבק בו עוד כשהיה ילד קטן בארגנטינה (אז כונה הפרעוש הקטן, "La Pulgita"). כאמור, מסי סבל מחוסר בהורמון גדילה והיה קטן ורזה משמעותית משאר הילדים בני גילו. גם לאחר הטיפול ההורמונלי שעבר, הוא נותר כדורגלן נמוך יחסית (1.70 מטר).
הממדים הקטנים שלו העניקו לו מרכז כובד נמוך מאוד. הנתון הזה מאפשר לו לשנות כיוון במהירות מסחררת, לזגזג בין מגנים גבוהים וחסונים ממנו, להשתחל דרך חללים צרים בהגנה ולחמוק מתיקולים. ממש כמו פרעוש הוא זריז, קשה מאוד לתפיסה, ומופיע פתאום במקומות לא צפויים. בנוסף, בניגוד לשחקנים קטנים שנופלים בקלות, מסי ידוע בעמידות יוצאת דופן על הרגליים. הוא מטריד את ההגנה ללא הרף, קופץ, מתחמק ו"עוקץ" את היריבה ברגעים קריטיים, מבלי שהמגנים מצליחים לשים עליו יד או לעצור אותו.
עם השנים, כשהפך לשחקן הטוב בעולם, הכינוי שודרג בתקשורת הספרדית ל"הפרעוש האטומי", La Pulga Atómica, בכדי לתאר איך שחקן כל כך קטן וקומפקטי מכיל בתוכו עוצמה ואנרגיה שמסוגלות להכריע משחקים שלמים.
עונת 2005/2006 החלה בסערה ביורוקרטית. מסי הרשים את פַאבְּיוֹ קַאפֶּלוֹ בטורניר גביע גאמפר מול יובנטוס, והאיטלקי ביקש לשאול אותו. תקנות זרים איימו להשביתו, כשקבוצות כמו ריאל סרגוסה, אספניול ואינטר (שהציעה 150 מיליון יורו) ניסו לרכוש אותו. ב-26 בספטמבר 2005 קיבל מסי אזרחות ספרדית, חוזהו חודש עד 2014 עם מענק לקניית בית.
ב־2 בנובמבר 2005 כבש מסי את שערו הראשון בליגת האלופות. היריבה הייתה פנאתינייקוס היוונית וברצלונה ניצחה 0:5. הכדורגל האירופי החל להבין שהנער שהגיע לפני שנים ספורות לטיפול רפואי כבר אינו רק אחד הכישרונות הגדולים של ברצלונה. הוא החל להפוך לאחד הכישרונות הגדולים בכדורגל האירופי כולו.
בפברואר 2006 עבר עבירה מול אַסְיֵיר דֶל אוֹרְנוֹ מצ'לסי שזכה לכרטיס אדום, מה שעורר את זעמו של ז'וֹזֶה מוֹרִינְיוֹ שהאשימו במשחק מוגזם. לרוע המזל, התנגשות עם וִילְיַאם גָאלַאס בגומלין ב-7 במרץ גרמה לקרע בשריר שמנע ממנו לשחק בגמר ליגת האלופות, שם גברה ברצלונה 2:1 על ארסנל. בעקבות האכזבה מסי הצעיר בחר שלא לצאת לטקס ההכתרה, אך זכה בפרס "גולדן בוי" (Golden Boy) לאותה שנה.
עונת 2006/2007 הייתה רכבת הרים. בנובמבר הוא שבר את עצם המסרק בעקבות תיקול גס מול סרגוסה, אך במרץ 2007 רשם את השלושער המקצועני הראשון שלו, ב"אל קלאסיקו" מול ריאל מדריד (3:3). באפריל שחזר במדויק את שער המאה של מראדונה בחצי גמר הגביע מול חטאפה. באותה שנה זכה בתואר שחקן צעיר של הקופה אמריקה ובפרס בראבו, הגיע למקום השלישי בכדור הזהב, אך ברצלונה סיימה את העונה בידיים ריקות מול ריאל בלה ליגה ובלא הצלחה באירופה.
ההתקדמות של מסי נמשכה במהירות, אך עונת 2005/06 לא הייתה רצופה רק בהצלחות.
ב־22 בפברואר 2006, במשחק החוץ מול צ'לסי במסגרת ליגת האלופות, הוכשל מסי על ידי המגן אָסְיֶיר דֶל אוֹרְנוֹ. השופט שלף למגן כרטיס אדום, אך לאחר המשחק מתח מאמן צ'לסי, ז'וזה מוריניו, ביקורת על מסי וטען כי "עשה הצגה" על כר הדשא. שבועיים בלבד לאחר מכן, ב־7 במרץ, במשחק הגומלין מול צ'לסי, התנגש מסי בוויליאם גאלאס ונפצע בשריר הירך האחורי. במהלך אחד האימונים שלאחר מכן החמיר הקרע, והוא נאלץ להחמיץ את גמר ליגת האלופות, שבו ניצחה ברצלונה את ארסנל 1:2.
מסי התקשה מאוד להשלים עם העובדה שלא היה יכול לקחת חלק במשחק החשוב ביותר של העונה, והיה כה מאוכזב עד שלא השתתף אפילו בטקס חלוקת המדליות. למרות האכזבה האישית, העונה הסתיימה עם שתי זכיות משמעותיות של ברצלונה: אליפות ספרד וגביע ליגת האלופות. בדצמבר אותה שנה זכה מסי בפרס ילד הזהב, המוענק לכדורגלן הטוב ביותר באירופה מתחת לגיל 21.
ב־12 בנובמבר 2006, במשחק מול ריאל סרגוסה, הותקל מסי בחומרה על ידי אלברטו סאפטֶר ואלברט סֶלָאדֶס. כתוצאה הפגיעה שבר את עצם המסרק בכף רגלו ונעדר מהמגרשים למשך כחודשיים וחצי.
כאשר שב לשחק, נראה היה שמעולם לא נעדר. ב־11 במרץ 2007, במשחק ה"קלאסיקו" מול ריאל מדריד, סיפק אחת ההופעות הגדולות הראשונות בקריירה שלו, כשכבש שלושער, במשחק שהסתיים בתיקו 3:3. זה היה השלושער הראשון שלו בקריירה המקצוענית.
ב־18 באפריל 2007, בחצי גמר גביע ספרד מול חטאפה, הגיע אחד הרגעים המזוהים ביותר עם הקריירה של מסי. הוא קיבל את הכדור מחאבי במרכז המגרש ומשם החל במסע אישי. במהירות עצומה חלף על פני חמישה שחקני הגנה ולבסוף סיים את המהלך בבעיטה ברגל ימין והכניע את השוער.
העיתונאים מיהרו להשוות את השער ל"שער המאה" של דייגו מראדונה מול אנגליה במונדיאל 1986 וההשוואה לא הייתה מקרית.
שני המהלכים כללו פריצה ארוכה, עקיפת שחקנים רבים ושליטה כמעט בלתי נתפסת בכדור. באותה שנה זכה מסי לראשונה למועמדות לכדור הזהב והוא סיים במקום השלישי, אחרי קאקה וכריסטיאנו רונאלדו. גם בפרס שחקן השנה של פיפ"א הגיע למקום השני, שוב אחרי קאקה.
למרות הישגיו האישיים, ברצלונה סיימה עונה מאכזבת יחסית: הקבוצה סיימה שנייה בליגה, לא העפילה לגמר גביע ספרד והודחה מליגת האלופות לפני שלב רבע הגמר.
הפציעות המשיכו להטריד. ב־14 בספטמבר 2007 נפצע מסי במהלך משחק של נבחרת ארגנטינה מול אוסטרליה וסבל ממתיחה בשריר הירך האחורי הימני וב־15 בדצמבר 2007, במשחק מול ולנסיה, קרע את שריר הירך האחורי ברגל שמאל. לאחר שהתאושש, חזר לשחק בליגת האלופות. ב־20 בפברואר 2008, מול סלטיק, כבש צמד והוביל את ברצלונה לניצחון 2:3. אלא שכעבור שבועיים בלבד, במשחק הגומלין, חזר אותו השריר להיקרע. הפציעות החוזרות הדאיגו את הנהלת ברצלונה.
רצף הפציעות הוביל את המועדון להקים ועדה רפואית שבחנה את סגנון משחקו ואת העומס, המסקנה הייתה כי מבנה השרירים של מסי הוא הגורם המרכזי. לעומת זאת, רופא נבחרת ארגנטינה סבר שהסיבה נעוצה דווקא בעומס המשחקים הכבד שהוטל על הכדורגלן הצעיר. על כל פנים, העונה הסתיימה במפח נפש נוסף ובעזיבתו של רייקארד.
פפ גווארדיולה נכנס לתמונה
לקראת עונת 2008/2009 ביצעה ברצלונה שני שינויים שסימלו תחילתו של פרק חדש.
הראשון היה על הקווים. פֶּפ גווארדיולה מונה למאמן הקבוצה במקומו של רייקארד. השני היה סמלי לא פחות. מסי ויתר על החולצה מספר 19. את מקומה תפס המספר 10, שהיה שייך עד אז לרונאלדיניו, שעבר למילאן. המספר הזה, שהיה מזוהה במשך שנים עם גדולי השחקנים, יהפוך בתוך זמן קצר למזוהה יותר מכל עם ליאו מסי עצמו.
והשנים הבאות היו מצעד של ניצחונות וסטטיסטיקה מטורפת.
הגעתו של פפ גווארדיולה סימנה את תחילתה של אחת התקופות המצליחות ביותר בתולדות ברצלונה, ואת תחילת הפרק שבו ליונל מסי חדל להיות רק כוכב צעיר והפך למנהיג המקצועי של הקבוצה. כבר ב־1 באוקטובר 2008, במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות מול שחטאר דונצק, הוכיח מסי עד כמה הוא מסוגל להכריע משחקים גם ברגעים האחרונים. ברצלונה התקשתה לאורך ההתמודדות, אך בדקות הסיום כבש מסי צמד והפך פיגור לניצחון 1:2.
בשלב רבע גמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן סיפק הופעה מרשימה נוספת. הוא כבש שני שערים ובישל שניים נוספים בניצחון 0:4, משחק שהמחיש את השפעתו ההולכת וגדלה על הקבוצה. ב־2 במאי 2009 הגיעה ברצלונה למשחק חוץ מול ריאל מדריד. במשחק שנכנס להיסטוריה ניצחה ברצלונה 2:6 בסנטיאגו ברנבאו, כאשר מסי כבש צמד והיה אחד מהגורמים המרכזיים לניצחון המרשים. המשך העונה היה מרשים לא פחות. בגמר גביע ספרד מול אתלטיק בילבאו כבש את אחד מארבעת שערי קבוצתו, וברצלונה ניצחה 1:4 וזכתה בגביע.
ב־27 במאי 2009 נערך באצטדיון האולימפי ברומא גמר ליגת האלופות בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד. לקראת המשחק ביצע גווארדיולה שינוי טקטי משמעותי ובמקום להציב את מסי באגף הימני, הוא שיחק בתפקיד "התשע המדומה". במסגרת התפקיד החדש נע בחופשיות אל מרכז המגרש, יצר שטחים פנויים באגפים והיה מעורב כמעט בכל התקפה של ברצלונה. המהלך הצליח באופן מושלם כי ברצלונה ניצחה 0:2. מסי הבקיע את השער השני בנגיחה, למרות פערי הגובה בינו לבין שחקני ההגנה האנגלים. בסיום המשחק נבחר לשחקן המצטיין של הגמר ובנוסף סיים את הטורניר כמלך שערי ליגת האלופות עם תשעה שערים.
העונה כולה הסתיימה בהישג חסר תקדים עבור ברצלונה: המועדון זכה באליפות ספרד, בגביע המלך ובליגת האלופות, הטרבל הראשון בתולדות ברצלונה. בליגה כבש מסי 23 שערים והוסיף 12 בישולים ב־31 משחקים ובכל המסגרות סיים את העונה עם 47 שערים.
הדומיננטיות רק גברה. בעונת 2010/2011 הביס את סביליה עם שלושער בסופר-קאפ, הרשית צמד נגד פנאתינאיקוס והפגיז שלישייה מול אלמריה (השער המאה שלו בליגה) ב-8:0 בלתי נשכח. זכייה בכדור זהב שני ברציפות השאירה את צ'אבי ואינייסטה במקומות 2 ו-3. בחצי גמר האלופות כיכב עם צמד בסנטיאגו ברנבאו (2:0) ובגמר הכה שוב את יונייטד (3:1).
הדומיננטיות בכדורגל האירופי
בעונת 2011/12, שהייתה מעין סימפוניה של אלימות ספורטיבית כנגד הסטטיסטיקה, הרשית מסי 73 שערים בכל המסגרות במדי ברצלונה, שובר את שיאו הוותיק של גֶרְד מִילֶר. העונה החלה עם שערים בסופר קאפ (כששבר את שיאו של רָאוּל עם 8 כיבושים במפעל זה) ובסופר קאפ האירופי.
בהמשך כבש ארבעה שערים נוספים מול ולנסיה וחמישה שערים נגד באייר לברקוזן (7:1) בליגת האלופות. במרץ שבר את שיאו של סֶזָאר רוֹדְרִיגֶס (232 שערים) עם שלושער נגד גרנדה. מסי, רק בן 24, מצא את עצמו מניף את כדור הזהב השלישי, והשלים 50 שערי ליגה. בסך הכל שבר את שיא ההבקעות בשנה קלנדרית אחת עם 91 שערים, שיא בלתי נתפס שמוטט את המספר של מילר משנת 1972 (85 שערים).
ב־10 בינואר 2011 זכה בפעם השנייה ברציפות בכדור הזהב, כשהקדים את חבריו לברצלונה, אנדרס אינייסטה וצ'אבי.
בחצי גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד כבש שני שערים במשחק הראשון והוביל את ברצלונה לניצחון 0:2 ובגמר פגשה ברצלונה שוב את מנצ'סטר יונייטד. גם הפעם ניצחה, הפעם 1:3. מסי הבקיע את השער השני ונבחר בפעם השנייה לשחקן המצטיין של גמר ליגת האלופות. את הטורניר כולו סיים עם 12 שערים, שוב כמלך השערים. בנוסף זכה בפעם השלישית ברציפות בפרס די סטפנו, המוענק לכדורגלן המצטיין בליגה הספרדית.
עונת 2011/12 נפתחה כפי שהסתיימה קודמתה. עם זכייה נוספת בתואר.
בסופר קאפ הספרדי פגשה ברצלונה את יריבתה הגדולה, ריאל מדריד. המשחק הראשון במדריד הסתיים בתיקו 2:2 ובגומלין ניצחה ברצלונה 2:3. מסי כבש צמד, ובזכות שני השערים הללו שבר את שיאו של ראול והפך למלך שערי הסופר קאפ הספרדי עם שמונה שערים, לעומת שבעה של החלוץ הספרדי. ב־25 באוגוסט, במהלך הגרלת שלב הבתים של ליגת האלופות, הוענק לו לראשונה פרס כדורגלן השנה באירופה. יום לאחר מכן זכתה ברצלונה גם בסופר קאפ האירופי לאחר ניצחון 0:2 על פורטו. מסי ניצל טעות של גוארין, כבש מול השוער הלטון ובהמשך גם בישל לססק פברגאס.
ב־1 בנובמבר 2011 כבש שלושער מול ויקטוריה פלזן בליגת האלופות. השער הראשון באותו משחק היה שערו ה־200 במדי ברצלונה. ב־18 בדצמבר כבש צמד בגמר גביע העולם למועדונים מול סנטוס, כשברצלונה ניצחה 0:4. מסי נבחר שוב לשחקן המצטיין של הטורניר.
באותה עונה הצליח להשתוות לשיא של חברו פדרו, כאשר כבש בשישה מפעלים שונים במהלך אותה עונה: הליגה הספרדית, גביע המלך, הסופר קאפ הספרדי, ליגת האלופות, הסופר קאפ האירופי וגביע העולם למועדונים. בסיומה של השנה הוכתר גם לספורטאי השנה של ארגנטינה, לאחר הצבעה של עיתונאים ואוהדים.
לאחר עזיבתו של פפ גווארדיולה מונה טִיטוֹ וִילָאנוֹבָה למאמן ברצלונה.
ב־9 בינואר 2012 זכה מסי בפעם השלישית ברציפות בכדור הזהב. הוא הקדים את כריסטיאנו רונאלדו ואת צ'אבי.
כבר ב־23 באוגוסט 2012 כבש מסי בפנדל מול ריאל מדריד במשחק הראשון של הסופר קאפ הספרדי. ברצלונה ניצחה 2:3 ובגומלין הפסידה 2:1, וריאל זכתה בתואר בזכות חוק שערי החוץ. מסי כבש גם את השער היחיד של קבוצתו, הפעם בבעיטה חופשית.
ב־20 בנובמבר, במשחק מול ספרטק מוסקבה בליגת האלופות, כבש צמד. בעקבות שני השערים השתווה לרוד ואן ניסטלרוי עם 56 שערים במפעל ובאותו משחק גם שבר את שיאו של ראול במספר המשחקים שבהם כבש צמד בליגת האלופות.
ב־27 באוקטובר הגיע מסי ל־300 שערים בקריירה. אבל השיא הגדול באמת הגיע ב־10 בדצמבר, מול בטיס, כאשר כבש את שעריו ה־85 וה־86 בשנת 2012. בכך שבר את שיאו האגדי של גרד מילר במספר השערים בשנה קלנדרית אחת. באותו ערב שבר גם את שיאו של ססאר רודריגס כמלך שערי ברצלונה בליגה הספרדית.
ב־7 בינואר 2013 זכה בפעם הרביעית ברציפות בכדור הזהב והיה לכדורגלן הראשון בהיסטוריה להגיע להישג זה. איש לפניו לא זכה בפרס ארבע פעמים. ועוד פחות מכך, ארבע פעמים ברציפות.
ב־27 בינואר 2014 כבש ארבעה שערים מול אוסאסונה, בזכותם קבע שיא חדש כאשר הבקיע ב־11 משחקי ליגה רצופים. ב־16 בפברואר, לאחר צמד מול גרנאדה, הגיע ל־300 שערים במדי ברצלונה וב־2 במרץ השתווה לאלפרדו די סטפנו במספר השערים במשחקי "אל קלאסיקו"״ 18 לכל אחד. בהמשך קבע גם שיא חדש במספר משחקי החוץ ברציפות שבהם הצליח לכבוש ובסיומה של העונה זכה שוב בנעל הזהב, הפעם עם 46 שערי ליגה. למרות שטִיטוֹ וִילָאנוֹבָה התמודד עם בעיות בריאות, ברצלונה הצליחה לזכות באליפות ספרד.
פציעות טורדניות מול אלמריה ובטיס האטו את הקצב ב-2013/14 (הסתיימה ללא אליפות לאחר הפסד לאתלטיקו מדריד, ואובדן הגביע לריאל), אך במרץ 2014 הוא עקף את פָּאוּלִינוֹ אַלְקַנְטָרָה והפך למלך שערי ברצלונה בכל הזמנים (371 שערים באותו זמן), תוך שהוא כובש שלושער בברנבאו (4:3) ומבסס עצמו כמלך שערי האל-קלאסיקו עם 21 כיבושים.
פציעות, קאמבקים ואבני דרך חדשות
עונת 2013/14 לא הייתה פשוטה עבור ליונל מסי. לאחר שנים שבהן שבר שיאים כמעט מדי שבוע, נאלץ להתמודד עם רצף פציעות שהאט את קצב ההתקדמות שלו. כבר בחודש אוגוסט זכתה ברצלונה בסופר קאפ הספרדי מול אתלטיקו מדריד. שני המשחקים הסתיימו בתיקו, אך ברצלונה הניפה את התואר בזכות שערי החוץ. מסי שותף בשני המשחקים, אך לא הצליח לכבוש.
ב־18 בספטמבר, במסגרת ליגת האלופות, כבש שלושער מול אייאקס והפך לשחקן הראשון שכובש שלושער בארבע עונות שונות של המפעל. זמן קצר לאחר מכן, במשחק מול אלמריה, נפצע בשריר הירך האחורי והוחלף כבר במהלך המחצית הראשונה. הוא חזר למגרשים לאחר מספר שבועות בלבד, אולם ב־10 בנובמבר, במשחק מול בטיס, נפצע פעם נוספת. הפעם היה מדובר בקרע נוסף בשריר הירך האחורי, שהשבית אותו למשך קרוב לחודשיים.
הפציעות החוזרות עוררו דיון ציבורי רחב בספרד. אבל עם שובו למגרשים המשיך לטפס בטבלאות ההיסטוריות. במהלך העונה עבר את לאסלו קובאלה והפך לשחקן השני בטבלת מלך שערי ברצלונה בליגה הספרדית. בהמשך המשיך לצמצם את הפער עד שהפך לכובש הגדול ביותר של המועדון גם במסגרת הליגה ובמקביל המשיך להתקדם גם בטבלת מלך שערי ליגת האלופות בכל הזמנים.
לקראת עונת 2014/15 הגיע לברצלונה מאמן חדש: לואיס אנריקה.
אחד המהלכים החשובים ביותר שלו היה יצירת שלישיית ההתקפה שהפכה לאחת הגדולות בתולדות המשחק. לצדו של מסי שיחקו ניימאר ולואיס סוארס ושלושת הכוכבים קיבלו את הכינוי MSN. בתחילת הדרך לא הכול עבד בצורה חלקה. ברצלונה הפסידה לריאל סוסיאדד, ועל פי הדיווחים התפתחו חילוקי דעות בין מסי לבין המאמן. במהלך אותה עונה שיתפו מסי, סוארס וניימאר פעולה בצורה יוצאת דופן. שלושתם כבשו יחד יותר ממאה שערים בכל המסגרות. מסי לא רק כבש. הוא גם שינה את סגנון משחקו. לעיתים קרובות ירד לעומק המגרש, ניהל את המשחק, בישל לחבריו ויצר עבורם מצבי הבקעה. התוצאה הייתה אחת מעונות ההתקפה המרשימות ביותר שנראו בכדורגל האירופי.
אלא שמאותו רגע חל מפנה חד. הקבוצה החלה להציג כדורגל התקפי מרשים, ומסי היה שוב במרכז העניינים. הוא הפך לקפטן משנה (אחרי אנדרס אינייסטה) והמשיך לצבור תארים.
ברבע גמר ליגת האלופות באותה עונה פגשה ברצלונה את פריז סן־ז'רמן. מסי הוביל את קבוצתו להעפלה. בחצי הגמר המתינה באיירן מינכן של פפ גווארדיולה. במשחק הראשון בקאמפ נואו סיפק מסי את אחת ההופעות הזכורות ביותר בקריירה. הוא כבש צמד. בשער השני הטעה את ג'רום בואטנג, שהחליק אל כר הדשא, ולאחר מכן הקפיץ באלגנטיות מעל מנואל נוייר. השער הפך מיד לאחד הרגעים האיקוניים ביותר בתולדות ליגת האלופות.
ב־6 ביוני 2015 פגשה ברצלונה את יובנטוס בגמר ליגת האלופות. ברצלונה ניצחה 1:3. אמנם מסי לא כבש, אך היה מעורב באופן ישיר במהלך שהוביל לשער השלישי של ניימאר. בסיום העונה השלימה ברצלונה זכייה נוספת באליפות ספרד, בגביע המלך ובליגת האלופות. זה היה הטרבל השני בתולדות המועדון.
מסי סיים את העונה כאחד משלושת המועמדים הבכירים לכדור הזהב, לצד כריסטיאנו רונאלדו וניימאר uבסוף השנה זכה בפרס בפעם החמישית בקריירה. בכך הרחיב עוד יותר את הפער מכל יתר הכדורגלנים בעולם באותה תקופה.
לאחר הטרבל ההיסטורי של עונת 2014/15, ברצלונה פתחה את העונה החדשה במטרה להמשיך את השליטה בכדורגל האירופי. גם הפעם היה מסי במרכז העניינים. ב־11 באוגוסט 2015 פגשה ברצלונה את סביליה במסגרת הסופר קאפ האירופי. המשחק הסתיים בניצחון 4:5 לאחר הארכה ונחשב לאחד מגמרי הסופר קאפ הגדולים בכל הזמנים. מסי כבש שני שערים בבעיטות חופשיות כבר במחצית הראשונה והוביל את קבוצתו לזכייה בתואר.
בהמשך זכתה ברצלונה גם באליפות העולם למועדונים. בחצי הגמר מול גואנגג'ואו אברגרנדה לא שותף מסי בשל פציעה קלה, אך בגמר מול ריבר פלייט חזר להרכב. ברצלונה ניצחה 0:3. מסי כבש את השער הראשון ונבחר לאחד משחקני הטורניר המצטיינים.
ב־11 בינואר 2016 הוכרז מסי כזוכה בכדור הזהב בפעם החמישית בקריירה. הוא הקדים את כריסטיאנו רונאלדו ואת חברו לקבוצה, ניימאר. בכך הרחיב את שיאו כשחקן המעוטר ביותר בתולדות הפרס. מסי השיג זכייה שלישית רצופה בכדור הזהב, כאשר לפניו הצליח רק מישל פלאטיני לזכות בפרס שלוש פעמים ברציפות. אלא שמסי לא הסתפק בכך.
ב־19 בפברואר כבש ארבעה שערים במשחק מול ולנסיה. פחות משלושה שבועות לאחר מכן, ב־8 במרץ, הגיע הישג חסר תקדים. ברצלונה הביסה את באייר לברקוזן 1:7 כאשר מסי כבש חמישה שערים והפך לשחקן הראשון שכובש חמישייה במשחק אחד בליגת האלופות, אם מתעלמים מהפורמט הישן של גביע אירופה לאלופות.
מסי, לואיס סוארס וניימאר המשיכו להפגין תיאום יוצא דופן. במשחקים רבים חילקו ביניהם שערים ובישולים, כאשר לעיתים היה נדמה שכל התקפה של ברצלונה מסתיימת ברשת.
בפברואר 2016 כבש מסי שער בפנדל יוצא דופן מול סלטה ויגו. במקום לבעוט ישירות לשער, מסר את הכדור הצידה ללואיס סוארס, שהבקיע. המהלך עורר עניין עצום ברחבי העולם והפך לאחד הפנדלים המדוברים בתולדות הליגה הספרדית.
בסיום העונה זכתה ברצלונה באליפות ספרד. מסי היה מהגורמים המרכזיים במאבק האליפות הצמוד. גם בגביע המלך הצליחה הקבוצה לזכות לאחר ניצחון בגמר על סביליה ולמרות זאת, בליגת האלופות נעצרה ברצלונה כבר ברבע הגמר לאחר שהודחה בידי אתלטיקו מדריד.
עונת 2016/17 תיזכר לעד בזכות שני רגעים בלתי נשכחים. האחד הגיע בליגת האלופות. השני הגיע ב"קלאסיקו".
בשמינית גמר ליגת האלופות הובסה ברצלונה 4:0 במשחק הראשון בצרפת. רבים ראו בהתמודדות גמורה. מעולם קודם לכן לא הצליחה קבוצה למחוק פיגור כזה בשלב הנוקאאוט של ליגת האלופות. בגומלין בקאמפ נואו התחולל אחד המשחקים הדרמטיים בתולדות המפעל. ברצלונה ניצחה 1:6, היא השלימה ניצחון 5:6 בסיכום שני המשחקים והעפילה לרבע הגמר.
מסי כבש בפנדל והיה חלק מרכזי באחד הקאמבקים הגדולים ביותר שנראו בכדורגל האירופי.
ב־23 באפריל 2017 התארחה ברצלונה אצל ריאל מדריד. בדקה ה־92 קיבלה ברצלונה התקפה אחרונה. מסי קיבל את הכדור על סף הרחבה ובבעיטה מדויקת לפינה קבע 2:3 לברצלונה.
מיד לאחר השער רץ לעבר יציעי הסנטיאגו ברנבאו. הוא הוריד את חולצתו, הרים אותה בשתי ידיו מול אוהדי ריאל מדריד. התמונה הזו הפכה לאחת התמונות המפורסמות ביותר בקריירה שלו ולאחד הסמלים הגדולים של היריבות בין ברצלונה לריאל מדריד. השער היה גם שערו ה־500 במדי ברצלונה בכל המסגרות.
בסיום העונה זכתה ברצלונה גם בגביע המלך. בגמר ניצחה 1:3 את אלאבס. מסי כבש שער ובישל שניים נוספים. הוא נבחר למצטיין המשחק ולמרות ההצלחה בגביע, ברצלונה סיימה את העונה במקום השני בליגה. בסיום העונה הודיע לואיס אנריקה על עזיבתו את המועדון.
בקיץ 2017 מונה ארנסטו ואלוורדה למאמנה החדש של ברצלונה. באותו קיץ התרחשה גם אחת ההעברות הגדולות בתולדות הכדורגל. ניימאר עבר לפריז סן־ז'רמן תמורת 222 מיליון אירו. עזיבתו סימנה את פירוקה של שלישיית MSN האגדית. כעת נותר מסי כמנהיג הבלתי מעורער של ברצלונה. הקבוצה נבנתה מחדש סביבו, והוא נדרש לשאת על כתפיו חלק גדול אף יותר מהאחריות המקצועית.
לאחר עזיבתו של ניימאר בקיץ 2017 השתנתה ברצלונה באופן משמעותי. השלישייה ההתקפית המפורסמת התפרקה, והאחריות המקצועית על הקבוצה נפלה כמעט לחלוטין על כתפיו של ליונל מסי. העונה נפתחה בזכייה נוספת בסופר קאפ הספרדי לאחר ניצחון על ריאל מדריד. כבר במחזורי הפתיחה של הליגה הוביל מסי את ברצלונה לרצף ניצחונות מרשים, תוך שהוא כובש ומבשל כמעט מדי שבוע. ב־25 בפברואר 2018 כבש את שערו ה־600 בקריירה המקצוענית, במדי ברצלונה ובנבחרת ארגנטינה גם יחד.
בהמשך אותה עונה זכתה ברצלונה באליפות ספרד בפער משמעותי מהיריבות. הקבוצה השלימה גם זכייה בגביע המלך לאחר ניצחון 0:5 בגמר על סביליה. מסי היה שוב אחד המצטיינים של העונה וסיים כמלך שערי הליגה הספרדית.
לאחר עזיבתו של אנדרס אינייסטה קיבל מסי את סרט הקפטן של ברצלונה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הפך לקפטן הראשון של המועדון. הוא פתח את העונה בזכייה נוספת בסופר קאפ הספרדי ובליגת האלופות המשיך לשבור שיאים.
במשחק מול פ.ס.וו איינדהובן כבש שלושער נוסף ובכך הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שכובש שמונה שלושערים בליגת האלופות. ב־13 בינואר 2019 הבקיע את שערו ה־400 בליגה הספרדית והיה השחקן הראשון אי פעם שמגיע למספר כזה של שערים בליגה אחת מחמש הליגות הבכירות באירופה.
ברצלונה נראתה בדרך הבטוחה לגמר ליגת האלופות. בחצי הגמר ניצחה את ליברפול 0:3 בקאמפ נואו, כאשר מסי כבש שני שערים, אלא שבגומלין באנפילד התרחש אחד המהפכים הגדולים בתולדות המפעל, כאשר ליברפול ניצחה 0:4 וברצלונה הודחה.
ההפסד הזה נחשב לאחת האכזבות הגדולות ביותר בקריירה של מסי במדי ברצלונה. למרות זאת, הקבוצה זכתה שוב באליפות ספרד ובסיום השנה זכה מסי בכדור הזהב השישי שלו. בכך הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שמגיע לשש זכיות בפרס.
תחת אֶרְנֶסְטוֹ וַאלְווֶרְדֶה שיחק בעמדות שונות, כשהוא מנצח משחקים כמועדון יחיד, זוכה בכדור הזהב השישי ב-2019 ובנעל זהב שישית.
עונת 2019/20 הייתה מורכבת במיוחד. היא הופסקה למשך חודשים בעקבות מגפת הקורונה. עם חזרת המשחקים התקשתה ברצלונה לשמור על יציבות, כאשר ריאל מדריד עקפה אותה וזכתה באליפות. בליגת האלופות הגיעה אחת התבוסות הקשות בתולדות המועדון. ברצלונה הובסה 8:2 על ידי באיירן מינכן ברבע הגמר והמשחק סימן את תחילתו של משבר עמוק במועדון.
זמן קצר לאחר מכן שלח מסי להנהלת ברצלונה בקשה רשמית לעזוב את המועדון. בסופו של דבר, בעקבות מחלוקת משפטית סביב סעיף השחרור בחוזהו, נשאר לעונה נוספת.
בקיץ 2020 מונה רונלד קומאן למאמן ברצלונה. מסי נשאר בקבוצה למרות רצונו לעזוב. ועדיין במהלך אותה עונה המשיך לשבור שיאים. הוא הפך לשיאן ההופעות של ברצלונה בכל הזמנים, המשיך להגדיל את מספר שעריו במדי המועדון. בעוד ברצלונה הצליחה לזכות בגביע המלך לאחר ניצחון מרשים 0:4 על אתלטיק בילבאו בגמר. מסי כבש צמד. אבל למרות הזכייה בגביע, ברצלונה סיימה רק במקום השלישי בליגה.
בקיץ 2021 נדמה היה כי הארכת החוזה של מסי היא עניין של זמן. אלא שהמצב הכלכלי הקשה של ברצלונה ומגבלות השכר בליגה הספרדית מנעו מהמועדון לרשום את החוזה החדש. ב־5 באוגוסט 2021 הודיעה ברצלונה באופן רשמי כי מסי יעזוב את המועדון.
לאחר 21 שנים במדי ברצלונה הגיע אחד מסיפורי האהבה הגדולים בתולדות הספורט לסיומו. במסיבת העיתונאים שבה נפרד מהמועדון התקשה מסי לעצור את הדמעות. הוא הודה כי מעולם לא דמיין שיעזוב כך.
במהלך התקופה שלו בברצלונה רשם נתונים חסרי תקדים: יותר מ־770 משחקים רשמיים, יותר מ־670 שערים, יותר מ־300 בישולים, עשר אליפויות ספרד, שבע זכיות בגביע המלך, ארבע זכיות בליגת האלופות, שלוש אליפויות עולם למועדונים, שלושה תארי סופר קאפ אירופי ושמונה תארי סופר קאפ ספרדי.
גיחה לפריז והמעבר למיאמי
ב־10 באוגוסט 2021 חתם מסי בפריז סן־ז'רמן. הוא בחר ללבוש את החולצה מספר 30 שהיה המספר שאיתו החל את דרכו בקבוצה הבוגרת של ברצלונה. בפריז שיתף פעולה עם ניימאר, ובהמשך גם עם קיליאן אמבפה. בעונתו הראשונה הסתגל לכדורגל הצרפתי ובעונה השנייה כבר היה אחד השחקנים הבולטים בליגה הצרפתית והוביל את הקבוצה לזכייה נוספת באליפות צרפת.
כמו מהגר המחפש את נחלתו, בחר מסי במפתיע ביולי 2023 באינטר מיאמי מליגת MLS האמריקאית, בהנהלת דֵייוִויד בֶּקְהָאם. הוא דחה הצעות עתק מסעודיה ומברצלונה המרוששת. חוזהו בגובה של כ-150 מיליון דולר (עם שכר של 50-60 מיליון, בונוסים ואחוזים) הכה גלים. הגעתו חוללה מהפכה של ממש בכדורגל האמריקאי. מכירת הכרטיסים זינקה. העניין התקשורתי בליגה גדל באופן משמעותי וגם מבחינה מקצועית הייתה השפעתו מיידית.
כבר בחודשים הראשונים הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע הליגות, התואר הראשון בתולדות המועדון. בהמשך המשיך להוביל את אינטר מיאמי גם במסגרת הליגה, תוך שהוא כובש, מבשל ומשמש כמנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה.
הבכורה ביולי סיפקה כדור חופשי דרמטי בדקה ה-92 בניצחון על קרוס אסול, והסתיימה בזכייה בגביע הליגות הראשון של המועדון לאחר דו-קרב פנדלים (10:9) מול נאשוויל. מסי זכה בכדור הזהב השמיני שלו ובתואר ספורטאי השנה של מגזין טיים (כדורגלן ראשון שמקבל זאת).
ב-2024 עורר סערה תדמיתית כשהיעדרות ממשחק ראווה בהונג קונג הובילה לזעם דיפלומטי ואיום בביטול חסויות (תקרית שכונתה "Messi Messy" בה הוקפאו 16 מיליון דולר הונג קונגי של חברת טאטלר). על הדשא זכה עם מיאמי במגן האוהדים. ב-2025 זכה בגביע MLS (עם ניצחון 3:1 על ונקובר), במשחק ששוחק בתנאי קיפאון היסטוריים (מינוס 16 מעלות צלזיוס, ועם רוח תחושה של מינוס 24 מעלות). באותה שנה זכה שוב בתואר MVP הליגה, קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מידי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ב-2025, וסיים כמלך השערים הרשמי.
במדים הלאומיים
למרות שהפך לכובש הצעיר ביותר של ארגנטינה במונדיאל 2006 (בגיל 18 ו-357 ימים, נגד סרביה ומונטנגרו), נבחרת ארגנטינה חוותה אכזבות קשות. הופעות פושרות במונדיאל 2010 תחת מראדונה, הפסדים מכאיבים לגרמניה, וקופה אמריקה 2011 בו ספג בוז מאוהדיו שלו. נקודת השפל הגיעה בשלוש שנות גמר רצופות: הפסד כואב 1:0 לגרמניה (שער של מריו גצה בהארכה) בגמר מונדיאל 2014, בו זכה בכדור הזהב של הטורניר; הפסד בפנדלים לצ'ילה בקופה אמריקה 2015; והפסד נוסף לצ'ילה ב-2016, בו החטיא פנדל בדו-קרב. שבור ומרוסק, מסי פרש בדמעות: "זה לא בשבילי".
קמפיין לאומי, שכלל שלטים בארגנטינה, בקשות מהנשיא מָאוּרִיסְיוֹ מָאקְרִי ופתיחת פסל בעירו של מושל בואנוס איירס הוֹרָאסְיוֹ רוֹדְרִיגֶס לָארֶטָה, החזיר אותו באוגוסט 2016. מונדיאל 2018 ברוסיה תחת חורחה סמפאולי הסתיים בכישלון מול קרואטיה וצרפת, וקופה אמריקה 2019 הוביל להרחקה לשלושה חודשים ולקנס על ביקורת נגד שופטים, כשספג אדום מול גָארִי מֶדֶל מצ'ילה.
אבל שנת 2021 שינתה הכל. בגיל 34, מסי הוביל את ארגנטינה לזכייה בקופה אמריקה (ניצחון 1:0 בגמר משער של די מאריה) בגמר שנערך מול ברזיל באצטדיון המרקנה, כשמסי חולק את תואר המצטיין עם ניימאר ואת תואר מלך השערים עם לוּאִיס דִיאָס (4 שערים, 5 בישולים). זו הייתה הזכייה הראשונה של מסי בתואר גדול עם נבחרת ארגנטינה הבוגרת.
אם היה תואר אחד שחסר לליונל מסי לאורך כל הקריירה, הרי שזה היה גביע העולם.
לאורך השנים הוביל את ארגנטינה למספר הישגים משמעותיים, אך בכל פעם נעצר רגע לפני ההגשמה המלאה ושנה לאחר מכן הושמד ענן הספקות במונדיאל קטאר 2022.
במונדיאל 2022 שנערך בקטר הגיע הרגע שלו. הטורניר דווקא נפתח בהפתעה עצומה, כשארגנטינה הפסידה 2:1 לערב הסעודית. רבים העריכו כי הנבחרת איבדה את סיכוייה. אלא שמשם החלה התאוששות מרשימה.
מסי הוביל במבצע הרואי את הנבחרת: שערים מול מקסיקו, שער ובישול מול הולנד ברבע הגמר הדרמטי שהוכרע בדו־קרב פנדלים והמשחק האלמותי מול קרואטיה בחצי גמר, כאשר מסי היה מהמצטיינים במשחק, אחרי שכבש שער ובישל את אחד השערים היפים בטורניר לאחר מהלך אישי מול יושקו גבארדיול.
ב־18 בדצמבר 2022 פגשה ארגנטינה את צרפת בגמר שנחשב בעיני רבים לאחד ממשחקי הכדורגל הגדולים אי פעם. מסי כבש בפנדל במחצית הראשונה. בהמשך הוסיף שער נוסף בהארכה. המשחק הסתיים בתוצאה 3:3 ובדו־קרב הפנדלים ניצחה ארגנטינה 2:4.
לראשונה בקריירה הניף ליונל מסי את גביע העולם ובתום הטורניר זכה שוב בכדור הזהב של הטורניר (7 שערים ו-3 בישולים). בכך הפך לאחד השחקנים הבודדים שזכו כמעט בכל תואר אישי וקבוצתי אפשרי בכדורגל העולמי.
התמונה שבה הוא מניף סוף סוף גביע במדי נבחרתו הפכה לאחד הרגעים המרגשים בקריירה שלו.
הזכייה בקופה אמריקה העניקה למסי בשנת 2021 את כדור הזהב השביעי בקריירה. לאחר הזכייה במונדיאל הוסיף בשנת 2023 גם את כדור הזהב השמיני. אף כדורגלן אחר בהיסטוריה לא הגיע למספר זכיות כזה. בכך הרחיב עוד יותר את הפער בפסגת רשימת הזוכים בפרס.
המסע נמשך גם לזכייה בקופה אמריקה 2024 בארה"ב, למרות פציעה בגמר מול קולומביה (בו כבש לָאוּטָארוֹ מַרְטִינֶס את שער הניצחון).
במונדיאל 2026, כשהוא בגיל 39 כמעט, רשם מסי שלושער אגדי נגד אלג'יריה (3:0), צמד נגד אוסטריה, שער מול ירדן ושערים במשחקי ההכרעה מול קאבו ורדה ומצרים, תוך שהוא נוטל את תואר כובש השערים המוביל בהיסטוריית המונדיאל ממירוסלב קלוזה, מסע שמוכיח את עליונותו על ממד הזמן הפיזי.
מסי הופיע כאחד מספורטאי העל בעלי ההכנסה הגבוהה בעולם לפי פורבס (הכניס 140 מיליון דולר ב-2026), ייצג אימפריות כלכליות כמו אדידס (עם נעלי ה-F50 וה-Nemeziz שלו), ג'ילט, דולצ'ה וגבאנה, ופפסי. הוא אף הופיע במשחקי וידאו כמו PES ו-FIFA, וכדמויות במשחקי קול אוף דיוטי ופורטנייט. באפריל 2026 רכש את מועדון הכדורגל הספרדי קוֹרְנֶלְיָה, צעד המשקף ראייה עסקית רחבה.
לצד זה, עומדת התגייסותו הבלתי מתפשרת לעזרה: כשגריר רצון טוב של יוניס״ף, ודרך מוסד "קרן לאו מסי" התומך בילדים ומוסדות רפואיים (הוא אף מימן טיפולי הורמון גדילה לילד מרוקאי ב-2012 ושילם מכיסו שכר לעובדי ביטחון של התאחדות ארגנטינה ב-2016). יחד עם זאת, כתם מסוים דבק בו כאשר הורשע ב-2016 עם אביו בהעלמת מס. בית המשפט גזר עליהם 21 חודשי מאסר על תנאי, כשהם שילמו קנסות בסך 2 ו-1.5 מיליון יורו כדי לחמוק מישיבה מאחורי סורג ובריח.
לאורך הקריירה נחשב מסי לאחד הכדורגלנים השלמים ביותר שנראו על מגרשי הכדורגל. הוא שילב בין שליטה יוצאת דופן בכדור, דריבל מהטובים שנראו אי פעם, מסירות מדויקות, ראיית משחק נדירה, סיומת קטלנית, עם בעיטות חופשיות איכותיות, יכולת ניהול משחק, יצירת מצבים לחבריו והבקעת שערים כמעט מכל מצב.
למרות גובהו הנמוך יחסית, הצליח להצטיין גם במשחקי לחץ, במשחקים מכריעים ואף בכיבוש שערי נגיחה חשובים. במהלך הקריירה שינה את תפקידו מספר פעמים. הוא החל כקיצוני ימני. בהמשך שיחק כ"תשע מדומה". לאחר מכן עבר לתפקיד פליימייקר אחורי יותר, תוך שהוא מנהל את התקפות הקבוצה. מעטים הספורטאים שהצליחו להשפיע על ענף שלם כפי שעשה ליונל מסי.
מסלול חייו כלל אינספור אתגרים כמו מחסור בהורמון גדילה בילדות, מעבר למדינה חדשה בגיל צעיר, קשיי התאקלמות, פציעות חוזרות, לחץ ציבורי עצום וציפיות בלתי פוסקות. למרות הכול, הוא הפך לאחד הספורטאים המעוטרים ביותר בתולדות הכדורגל. במהלך הקריירה זכה באליפויות מקומיות, בגביעים, בליגת האלופות, בקופה אמריקה, בגביע העולם למועדונים, בגביע העולם ובמספר שיא של פרסי כדור הזהב. עבור מיליוני אוהדים ברחבי העולם, ליאו מסי אינו רק כדורגלן גדול. הוא סמל להתמדה, לצניעות, לעבודה קשה וליכולת להפוך חלום שנראה בלתי אפשרי למציאות.
סיפורו של ליאו מסי הוא הרבה מעבר לקריירה של כדורגלן. זהו סיפור על ילד מרוסאריו שנאבק במחלה נדירה, עבר בגיל צעיר ליבשת אחרת, התמודד עם אינספור קשיים והפך לאחד מגדולי הספורטאים בכל הזמנים. הדרך שעבר, מהמגרשים הקטנים בארגנטינה ועד להנפת גביע העולם, ממחישה כיצד כישרון יוצא דופן, התמדה בלתי מתפשרת ואמונה בדרך יכולים לשנות את ההיסטוריה.
לאורך הקריירה שבר אינספור שיאים, זכה כמעט בכל תואר אפשרי והותיר חותם עמוק על הכדורגל העולמי. גם שנים לאחר שיסיים לשחק, שמו של ליאו מסי ימשיך להיות מזוהה עם מצוינות, יצירתיות ואחד מסיפורי הספורט הגדולים שנכתבו אי פעם.
חומר מעשיר לקריאה
לוקה קאיולי הוא עיתונאי ספורט איטלקי וביוגרף פורה, הידוע בסגנונו התחקירני. ספריו על מסי נחשבים למקיפים מאוד, בעיקר בזכות עבודת השטח שלו: קאיולי נסע לארגנטינה, ביקר ברוסאריו, וראיין את מעגל האנשים הקרוב ביותר למסי בילדותו. בין היתר הוא ראיין את הוריו (סליה וחורחה), את מאמנו הראשון בקבוצת הילדים (סלבדור אפאריסיו), ואת ד"ר דייגו שוורצשטיין, האנדוקרינולוג שטיפל בבעיית הורמון הגדילה של מסי.
אחת המהדורות המוקדמות והמוכרות ביותר באנגלית היא הביוגרפיה ״מסי: מאחורי הסיפור של הילד שהפך לאגדה״ הספר מתמקד רבות בילדותו ברוסאריו, המעבר הקשה לספרד בגיל 13, פרשת ה"חוזה על מפית", והפריצה שלו לקבוצה הבוגרת של ברצלונה תחת פרנק רייקארד ופפ גווארדיולה. הספר יצא בשיא "תור הזהב" של ברצלונה, סביב התקופה בה מסי שבר את שיא הכיבושים של גרד מילר וזכה בכדורי זהב ברצף.
מכיוון שהקריירה של מסי התפתחה בקצב מסחרר, קאיולי נהג להוציא מהדורות מעודכנות. גרסת 2015 בשם ״מסי: יותר מכוכב על״ (Messi: More than a Superstar) מרחיבה את הסיפור מעבר לילדות ולשנים הראשונות בברצלונה. היא כוללת את עידן המאמן לואיס אנריקה, יצירת שלישיית ההתקפה האימתנית "MSN" (מסי, סוארס, ניימאר), הזכייה בטרבל השני ב-2015, וכן את האכזבה העצומה של מסי ונבחרת ארגנטינה בהפסד לגרמניה בגמר מונדיאל 2014 בברזיל.
הספר ״מסי״ מאת גיים בלאגה, נחשב בעיני מבקרים רבים לאחת הביוגרפיות המעמיקות, המוסמכות והטובות ביותר שנכתבו על מסי. גיים בלאגה הוא עיתונאי כדורגל ספרדי מוערך מאוד (עבד רבות ב-Sky Sports) בעל גישה חסרת תקדים לתוך מועדון ברצלונה. בלאגה לא מסתפק רק בסיפור החיים הכללי, אלא מנתח לעומק כיצד מסי מבין את המשחק. הוא מתאר את האבולוציה הטקטית שלו, במיוחד את המעבר לעמדת ה"9 המזויף" תחת פפ גווארדיולה. הספר כולל תובנות ישירות מראיונות עם פפ גווארדיולה (שאף כתב את ההקדמה באחת המהדורות), טיטו וילאנובה, חאבייר מסצ'ראנו, אלחנדרו סאבלה (מאמן נבחרת ארגנטינה לשעבר) ואחרים. הספר גם נוגע ברגעים הקשים של מסי כמו הלחץ הפסיכולוגי העצום, הביקורות שספג במולדתו ארגנטינה על כך ש"אינו ארגנטינאי מספיק", והדרך שבה הכדורגל היווה עבורו מפלט.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
תאמל״ק לי