יצירותיו האגדיות של טולקין המתרחשות בארץ התיכונה קיבלו השראה רבה מהמיתולוגיה הנורדית. האלפים והגמדאים שלו נלקחו ישירות מהעולם הנורדי וגנדלף שואב השראה מאת לא אחר מאשר אודין, האל הוויקינגי החשובה ביותר. אפילו הטבעת האחת של טולקין שואבת השראה מהסיפור הנורדי של הטבעת אנדוואראנאוט (Andvaranaut) המקוללת…
זה אולי לא מפתיע שאלמנטים מהמיתולוגיה הנורדית היוו השראה ליצירתו של טולקין את עולם הפנטזיה העשיר שלו. בנוסף להיותו חבר מייסד ב-Inklings, טולקין גם ייסד את מועדון הוויקינגים של לידס בשנות העשרים…
העניין של טולקין במיתולוגיה הנורדית
ג'ון רונלד רעואל טולקין נולד באנגליה בשנת 1892 והתפרסם בזכות כתיבת "ההוביט", "שר הטבעות" ועוד מספר ספרים המתרחשים באותו יקום פנטזיה. הוא למד קלאסיקות ולאחר מכן שפה וספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד וכשסיים את לימודיו בשנת 1915, הצטרף לצבא הבריטי.
חוויותיו של טולקין במלחמת העולם הראשונה השפיעו רבות על המחבר ועל כתביו. הוא השתתף בקרב על הסום ב-1916, שם חלה מאוד. זה הביא לכך שהוא נשלח בחזרה לאנגליה ובילה את שארית המלחמה בבתי חולים ובחילות מצב.
עוד בחייו באקדמיה, הוא עבד באוניברסיטת לידס לפני שחזר לאוקספורד שם עבד עד פרישתו ב-1959. הוא התמחה בספרות אנגלית ואנגלו-סקסית והחל לכתוב את יצירותיו המפורסמות. הוא גם היה חבר מייסד של מועדון The Inklings עם עמיתים לכותבי פנטזיה באוקספורד, כולל לואיס סי. קיי.
היכן התחיל העניין של טולקין במיתולוגיה הנורדית? ובכן, בשנות העשרים השלים תרגום של השיר האנגלי הישן, Beowulf. בעודו כתוב באנגלית עתיקה, השיר עוסק בגיבור דני מהמאה הששית. כשחזר מהמלחמה, עבד במילון האנגלי של אוקספורד והתמחה באטימולוגיה גרמנית.
בעודו באוניברסיטת לידס, טולקין הקים את מועדון הוויקינגים, שבו יכולים המתעניינים לדבר על שפות ותרבות גרמאניות שנכחדו. טולקין המשיך להתעניין בכך שכתב גרסה משלו לאגדה הנורדית של סיגורד וגודרון. זה כלל את הסיפור הנורדי של הטבעת המקוללת Andvaranaut. אבל הטבעת המקוללת היא רק אחד ממרכיבי המיתולוגיה הנורדית הרבים שימצאו את דרכה ליצירותיו הבדיוניות של טולקין.
הקוסמולוגיה הנורדית ויצירת הארץ התיכונה
היצירות של אולקין בולטות בתפאורה שלהן: עולם פנטזיה מורכב וקוהרנטי עם מיתולוגיה נרחבת משלו. הקוסמולוגיה שטולקין יצר בהחלט נוצרה בהשראת, בין השאר, הקוסמולוגיה של היקום הנורדי. זה מתחיל בעולם הארץ התיכונה עצמו, שהוא ממלכתם של בני תמותה ביקום של טולקין. נראה שזו נולדה בהשראת מידגארד, ממלכה שנוצרה על ידי האל הנורדי אודין ואחיו, שיצרו אז אנשים כדי לאכלס את העולם. האלים מגנים על מידגארד מפני כוחות כאוטיים מביתם, אסגארד.
ביקום של טולקין, ולאר האלוהי חי בואלינור. זה כנראה מגיע בהשראת אסגארד שכן ואלינור מחוברת לארץ התיכונה בגשר יבשתי ישר וארוך הדומה לגשר הקשת ביוורוסט המחבר את אסגארד ומידגארד.
במידגארד עצמו, היער הבדיוני האפל והמסוכן של טולקין, מירקווד, שואב השראה מהמירקווד של האדה הפואטית, שהוא יער הממוקם בין אסגארד ומוספלהיים, ממלכת ענקי האש. ייתכן שטולקין גם קיבל השראה מהאיירונווד הנורדי שנראה שהפריד בין מידגארד ויוטונהיים, עולם הענקים. זו נכבשה על ידי חמולות של זאבים ענקיים בראשות הענקית אנגרבודה. נראה שהוארגים המפחידים של טולקין באו בהשראת אותם להקות זאבים.
מדוזלד, אולם המד המוזהב של מלכי רוהאן, נראה שנולד בהשראה ישירה מהאורות, אולם המד המתואר בביוולף. שני האולמות מתוארים כבעלי גג קש בוהק כזהב. כאשר לגולאס מתאר את מדוזלד, הוא משתמש בציטוט ישיר מהשיר האנגלי הישן האומר ש"אורו זורח הרחק על פני הארץ".
כשאחוות הטבעת מגיעה לאולם, עליהם להשליך את נשקם לפני הכניסה פנימה. זה מהדהד מה קורה כאשר הגיבורים של ביוולף מגיעים לאורות ונאלצים לערום את נשקם ליד הדלת.
תושבי הארץ התיכונה
רבים מתושבי הארץ התיכונה שואבים השראה גם מיצורים הקיימים במיתולוגיה הנורדית ובפולקלור הסקנדינבי. הברורים שבהם הם האלפים והגמדאים של טולקין. למיתולוגיה הנורדית יש שתי קבוצות שונות של שדונים, הנקראות שדוני אור ואלפים אפלים. שדוני האור מתוארים כיצורים מלאכיים וקסומים בעלי קשר על-טבעי לטבע. לעתים קרובות קשה למתוח קווים ברורים בין האלפים לאלים. היצורים האלה היוו השראה לאלפים של טולקין.
האלפים האפלים הם ההשראה לגמדאים של טולקין. במיתולוגיה הנורדית, אומרים שהאלפים האפלים חיים מתחת לאדמה במערות ובבתי מלאכה והם הנפחים הגדולים ביקום הנורדי. הם יצרו רבים מהאוצרות הגדולים ביקום הנורדי, כולל פטיש המיולניר של תור.
כדי לבסס את הקשר הזה עוד יותר, השפה המורכבת שיצר טולקין עבור הגמאדים שלו התבססה על הרונות הנורדיות הישנים. בינתיים, השפה האלפית הנפוצה של טולקין התבססה על וולשית ושפות קלטיות אחרות, בעוד הקווניה התבססה על פינית עם אלמנטים לטיניים ויוונים.
שמות כל הגמדאים שאנו פוגשים בספר "ההוביט" נוצרו גם בהשראת שמות הגמדים הרשומים בסאגת וולוספה, סיפור בריאת העולם והשמדתו שסיפרה המכשפה וולוספה לאודין. ביפור, בופור, בומבור, דוואלין, אוין, גלוין, דורי, נורי, אורי, פילי וקילי הם כולם גמדים נורדיים. וכמובן, יש את ת'ורין צינת-אלון.
אפילו שמו של פרודו מגיע מסאגת אינגלינגה, המתעדת היסטוריה פרה-היסטורית מיתית של סקנדינביה. פרודי הוא מלך דניו צאצא של אודין, השולט על המדינה בתקופה של שלום ושגשוג ומתואר כל כך ישר שלעולם לא יגנוב טבעת.
הטרולים של טולקין שואבים גם השראה מהפולקלור הסקנדינבי, שבו מאמינים כי טרולים חיים מתחת לגשרים ובצומות דרכים אחרות. בסיפור אחד, תור כועס על כך שלטרול אחד היתה את החוצפה לבקש את ידה של בתו, תרודר, בנישואין. הוא מרמה אותו לדבר איתו במשך כל הלילה, כך שהוא מאבד את תחושת הזמן והופך לאבן כשהשמש זורחת. גנדלף משתמש באסטרטגיה דומה כדי להתמודד עם הטרולים בספרו "ההוביט".
גנדלף כאודין
גנדלף הוא שמו של גמד שנמצא בסאגת וולסופה, אך טולקין עצמו הצהיר במכתב שכתב ב-1946 שגם גנדלף קיבל השראה מהרעיון של אודין הנודד. אודין היה החשוב מבין האלים הנורדיים. הוא היה אל המלחמה, החוכמה, הכישוף והכתיבה. בעוד שלאודין היה מושב גבוה באסגארד, ממנו יכול היה להשקיף על היקום, הוא בחר לעתים קרובות לנטוש את המושב הזה ולטייל בקרב בני תמותה במסווה של נווד. כשעשה זאת, הוא נראה כמו איש זקן עם זקן גדול וכובע שוליים, בדיוק כמו גנדלף.
גנדלף הוא אחד מהולאר, גזע דמוי אלים שחי בואלינור. אבל הוא מבלה את חייו בשיטוט בארץ התיכונה, מנחה את מהלך האירועים. אנו רואים מוטיב נורדי נוסף כאשר גנדלף מתמודד מול הבלרוג במוריה. הבלרוג הוא שד אש המבוסס על סורטר, ענק אש גדול שנועד לשרוף חלק גדול מהעולם בארועי ראגנארוק (Ragnarök), הנבואה המבשרת את סוף העולם. נראה שהקרב בין גנדלף לבלרוג מייצג קרב מדומיין בין אודין וסורטר על גשר הקשת ביוורוסט. על פי נבואת ראגנארוק, גשר ביוורוסט נועד להתפורר תחת משקלם של הענקים בקרב האחרון.
ניתן לקשר מספר דמויות אחרות של טולקין גם למיתולוגיה הנורדית, ביניהן ביורן, בעל שם ויקינגי ויכול להפוך לדוב כמו לוחם מטורף והגיבור טורין טוראמבר מ"הסילמריליון", שנראה כי מבוסס על סיגורד, הגיבור שהורג את הדרקון פפניר.
והטבעת האחת?
מה לגבי המוטיב החשוב ביותר ביצירתו של טולקין, הטבעת האחת? האם זה יכול להיות קשור למיתולוגיה הנורדית? כפי שהוזכר לעיל, טולקין כתב גרסה של הרפתקאותיהם של הגיבורים הוויקינגים סיגורד וגודרון, שהכילה את סיפור האנדוואראנאוט, הטבעת המקוללת. אגב, אותם סיפורים היוו השראה לאופרה טבעת הניבלונגים (Der Ring des Nibelungen) של וגנר, שטולקין לפי הדיווחים שנא, בהתחשב בתעמולה הפשיסטית.
בסיפור, גמד בשם אנדווארי בעל יכולת של מחליף צורה , הופך לדג ונהנה לשחות. יום אחד הוא נתקל בקבוצת נימפות ים, שצוחקות עליו, אז הוא גונב להן את האוצר המכושף. כמו רוב הגמדים, הוא אומן מוכשר ומשתמש בחלק מהאוצר כדי ליצור לעצמו טבעת זהב מפוארת, הנקראת אנדוואראנאוט (Andvaranaut). זו טבעת קסומה שנועדה להבטיח שהאוצר שלו תמיד יגדל, כך שהוא יכול לבלות את זמנו בשחייה ובהתפעלות מהעושר שלו. הוא נראה לא שונה מהגרסה של גולום שאנו פוגשים בהוביט.
יום אחד, אודין, הוניר ולוקי נוסעים לפגוש את מלך הגמדים הריידמאר (Hreidmar) והם עוצרים בנהר של אנדווארי. לוקי רואה את אנדווארי ואת האוצר שלו, אבל הוא רואה גם לוטרה נאה. הוא הורג אותה ומפשפש בעורו, אותו הוא מתכוון לתת למלך הגמדים במתנה. אבל כשהשלישייה מגיעה והמלך רואה את המפלצת, הוא נחרד. גם בניו יכולים לשנות צורה ואחד מהם הופך לרוב ללוטרה נאה. זה היה העור שלו.
האלים מסכימים לשלם כופר על המוות ולכסות כל מילימטר של העור בזהב. לוקי חוזר לנהר כדי להשיב את הזהב שראה שם כדי לשלם את המחיר. הוא תופס את אנדווארי בצורת הדג ודורש את הזהב תמורת חייו. אנדווארי מתחנן ללוקי פשוט להשאיר לו את הטבעת, אבל לוקי מסרב. לכן, אנדווארי מקלל את הטבעת כדי להביא לבעליה עושר רב, אך גם הרס.
לוקי מתכוון בתחילה לשמור את הטבעת לעצמו, אך כאשר נראה שחלק קטן מהעור נחשף, הוא חייב להשתמש בטבעת כדי לשלם את הכופר. מלך הגמדים מיד נהיה אובססיבי לגבי האוצר החדש שלו, במיוחד הטבעת. הוא מסרב לחלוק אותו עם שני בניו הנוספים, רג'ין ופפניר. בסופו של דבר, פפניר הורג את אביו ומרחיק את אחיו מהמשמורת שלהם. לאחר מכן, פפניר משנה צורה לצמיתות לדרקון כדי שיוכל להגן על האוצר שלו. נראה שפפניר הוא ההשראה לדרקון סמאוג של טולקין. החור הקטן במאזני השריון של סמאוג עשוי להיות גם בהשראת החלק הזעיר של העור שלא היה מכוסה בזהב ואילץ את לוקי למסור את הטבעת.
מאוחר יותר, רג'ין חי בכפר בני אנוש ופוגש את הגיבור הצעיר סיגורד. סיגורד הביא לצורר את החרב השבורה של אביו, גארם, כדי שהיא תחושל מחדש. זה בא לידי ביטוי בכך שהאלפים מחזירים את נרסיל, חרבם של מלכי גונדור, בתור אנדוריל עבור אראגורן.
רג'ין משכנע את סיגורד להרוג את פפניר בשבילו ולהביא לו את הטבעת, מה שסיגורד אכן עושה. אבל כשהוא חוזר עם הפרס, סיגורד לומד שרג'ין מתכוון להרוג אותו, אז הוא הורג את רג'ין ושומר על הטבעת. כמו הטבעת האחת, לאנדוואראנאוט יש היסטוריית בעלות המבוססת על מוות ודם. סיגורד עצמו פוגש סוף אכזר כאשר הוא נהרג על ידי חברו גודרון.
זו אינה הטבעת המיוחדת היחידה המופיעה במיתולוגיה הנורדית. לאודין היתה גם טבעת זהב מיוחדת שחישלו עבורו הגמדים. היא נקראה דרואפניר, שפירושו "טפטף", כל תשעה ימים היא הפיקה 8 טבעות באותה מידה, מה שהבטיח את המשך עושרו של אודין. בעוד שהטבעות הקטנות יותר של טולקין הן בבירור הרבה יותר מורכבות מהעותקים הללו, ייתכן שהרעיון של טבעת מולידה ושולטת בטבעות אחרות אולי התחיל כאן.
מעניין לציין שאחד הכינויים של טבעת הדרואפניר היא "זיעת חמדה" ואולי זה נתן השראה לאטימולוג טולקין לגרום לגולום לקרוא לטבעת האחת "חמדתי".
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
