הנסיך מוחמד בן סלמאן, יורש העצר של ערב הסעודית, הוא המלך לכל דבר מלבד בתואר. אף שאביו, המלך סלמאן בן עבד אל-עזיז, הוא המנהיג הנומינלי של מדינת המפרץ, בנו הבכור הוא שמחזיק במושכות ומניע את הגלגלים. יורש העצר שולט במשרד ההגנה, בבנק המרכזי, במועצה לענייני כלכלה ופיתוח, בתאגיד הנפט הממשלתי סעודי אראמקו, ובקרן עושר ריבונית תופחת. ומאחר שאביו בן ה-81 הולך ונחלש, שמועות רבות נפוצות בדרגים הגבוהים כי ויתור על כס המלוכה, שיפנה את הדרך, עשוי לקרות במוקדם או במאוחר. אבל מה אנחנו יודעים על האיש שרוצה להיות מלך?
מעטים מחוץ לערב הסעודית שמעו על מוחמד בן סלמאן אל סעוד לפני שאביו סלמאן הפך למלך ב-2015. אבל כעת, יורש העצר הסעודי נחשב לשליט בפועל של יצואנית הנפט המובילה בעולם. הוא זכה לשבחים ממנהיגים מערביים על חלק מהרפורמות שפיקח עליהן בממלכת המפרץ השמרנית, כולל הסרת האיסור על נהיגת נשים והניסיון לגוון את הכלכלה. עם זאת, ספג ביקורת כבדה גם על ניהול מלחמה בתימן השכנה שגרמה לאסון הומניטרי; על פתיחת סכסוך דיפלומטי עם קטאר שפיצל את מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) ועל דיכוי קולות מתנגדים. היו אף קריאות להחליפו בתפקיד יורש העצר לאחר שהעיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י, מבקר בולט של הממשלה, שנרצח על ידי סוכנים סעודים בקונסוליה הסעודית באיסטנבול בשנת 2018. הוא הכחיש כל מעורבות, אך הרצח פגע קשות במוניטין הבינלאומי שלו.
בקצרה
מוחמד בן סלמאן בן עבד אל-עזיז אל סעוד, המוכר בעולם כ-MBS, הוא יורש העצר, נסיך הכתר וראש הממשלה של ערב הסעודית. הוא נולד ב-31 באוגוסט 1985, והוא בנו של המלך סלמאן, שמשמש כמלך מאז 2015. בן סלמאן ידוע בעיקר בתור הכוח המניע והאדריכל של חזון 2030, התוכנית הלאומית ארוכת הטווח שנועדה לגוון את כלכלת ערב הסעודית, למודרניזציה של החברה שלה ולהעלות את תפקידה הגלובלי. היום, הוא ניצב בין המנהיגים המשפיעים ביותר של המאה ה-21 ומנחה את הממלכה דרך אחד המהפכים השאפתניים ביותר בהיסטוריה המודרנית.
ראו גם:
בזכות הכסף: מונדיאל 2034 ייערך בסעודיה
שנותיו המוקדמות
מוחמד בן סלמאן גדל בריאד, בבית המלוכה של המלך סלמאן והנסיכה פהדה בנת פלאח אל חית'ליין. השושלת הישירה של אביו למייסד הממלכה, המלך עבד אל-עזיז ומורשת שבט עג'מאן של אמו, העניקו לו שילוב עוצמתי של סמכות מלכותית וקשרים שבטיים שעיצבו את זהותו כמנהיג.
בניגוד לרבים מבני המלוכה שלמדו מחוץ למדינה, מוחמד בן סלמאן השלים את לימודיו במלואם בערב הסעודית. באוניברסיטת המלך סעוד, הוא סיים את לימודי המשפטים והגיע למקום השני בכיתתו. החלטתו להישאר מחובר לחינוך מקומי עיצבה את הבנתו את החברה הסעודית באופן שהכין אותו להיות חלוץ בתחום הרפורמות שיטמיע מאוחר יותר.
כבר בנעוריו, הוא הפגין אינסטינקטים עסקיים חדים. בגיל 16, הוא סחר במניות והשקיע מחדש מתנות משפחתיות של מטבעות זהב ושעונים. מאוחר יותר, הוא הקים עסקים בתחום הנדל"ן וניהול פסולת לפני שעבר לפוליטיקה. מיזמים מוקדמים אלו העניקו לו הערכה מעשית למסחר וחדשנות. כישורים שמעצבים כעת את מנהיגותו בגיוון הכלכלי של ערב הסעודית.
משר צעיר ליורש עצר
בשנת 2009, בגיל 24 בלבד, מוחמד בן סלמאן הפך ליועץ מיוחד לאביו ולאחר מכן הפך למושל ריאד. עד שנת 2013, הוא היה ראש חצר יורש העצר בדרגת שר, מה שהפך אותו לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בענייני המדינה. כאשר המלך סלמאן עלה לכס המלוכה ב-2015, הוא מינה את בנו לשר ההגנה, בגיל 29, שר ההגנה הצעיר בעולם. בן סלמאן גם מונה לסגן יורש העצר ויו"ר המועצה לענייני כלכלה ופיתוח.
ב-21 ביוני 2017, מוחמד בן סלמאן מונה ליורש העצר וקיבל את שיעור האישור הגבוה ביותר בהיסטוריה הסעודית עם תמיכה של 31 מתוך 34 קולות ממועצת הנאמנות. זה קרה אחרי שהמלך סלמאן החליף את יורש העצר – אחיינו, מוחמד בן נאיף – בבנו. בתוך חודשים, הוא פתח במבצע נגד השחיתות, הורה למשטרה החשאית, מינהל החקירות הכללי (المديرية العامة للمباحث), לעצור מאות פקידים והשיב למעלה מ-100 מיליארד דולר בפשרות שונות.
צעד זה סימן עידן חדש של אחריות וריכוז כוח. יורש העצר החדש גם ביקש לאחר מכן לבסס את כוחו והחל במבצע דיכוי נגד מתנגדיו. יותר מ-20 אנשי דת ואינטלקטואלים משפיעים נעצרו כשהרשויות כיוונו לקבוצה שפעלה לכאורה בשם "גורמים זרים נגד ביטחון הממלכה".
אחת הפעולות הראשונות של מוחמד בן סלמאן בתפקיד הייתה פתיחת מבצע צבאי נרחב בתימן במרץ 2015 יחד עם מדינות ערביות אחרות. הם התערבו לאחר שתנועת המורדים החות'ים, אותם ראו ככוח איראני לכל דבר, השתלטה על הבירה צנעא ואילצה את הנשיא עבד רבו מנסור האדי להימלט מהמדינה. המבצע רשם התקדמות מוגבלת בהמשך ולפי הדיווחים, הלחימה הותירה גם יותר מ-110,000 הרוגים; ערב הסעודית ובעלות בריתה הואשמו בפשעי מלחמה מאחר שזו גרמה לאסון ההומניטרי הגרוע ביותר בעולם, עם מיליוני אנשים על סף רעב. רוב מקרי המוות של אזרחים במלחמת תימן נגרמו כתוצאה מתקיפות אוויריות בהנהגת סעודיה.
חזון 2030: מפת הדרכים למהפך
כעת, כשהוא מופקד על המלחמה בתימן ועל כלכלת ערב הסעודית, חשיבותו כמקבל החלטות התבהרה בשנה שלאחר מכן, כאשר חשף באפריל 2016 תוכנית שאפתנית ורחבת היקף להביא לשינוי כלכלי וחברתי בממלכה ולשים קץ ל"התמכרות" שלה לנפט. התוכנית, הנקראת "חזון 2030", צופה הגדלת הכנסות שאינן מנפט ל-600 מיליארד ריאל (160 מיליארד דולר) עד 2020 ול-1 טריליון ריאל עד 2030, לעומת 163.5 מיליארד ריאל ב-2015. התוכנית כללה גם שינוי תוכנית הלימודים בחינוך, הגדלת השתתפות הנשים בכוח העבודה הנשלט על ידי גברים במדינה, והשקעה במגזר הבידור כדי לסייע ביצירת מקומות עבודה לצעירים.
חזון 2030 הוא פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן ותוכנית הרפורמה השאפתנית ביותר בהיסטוריה הסעודית, כאשר יעדי החזון מתבססים על שלושה עמודי תווך ובהם:
- חברה תוססת
- הגדלת תוחלת החיים מ-74 ל-80 שנים
- הגברת ההוצאה על תרבות ובידור
- הכפלת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו
- כלכלה משגשגת
- הפחתת האבטלה ל-7%
- העלאת השתתפות נשים בכוח העבודה ל-30% (כבר עבר את היעד ועומד על 36.2%)
- הרחבת הכנסות שאינן מנפט ומשיכת השקעות בינלאומיות
- אומה שאפתנית
- חיזוק שירותי ממשל אלקטרוני (ערב הסעודית מדורגת כעת בעשירייה הפותחת בעולם)
- הגדלת התנדבות אזרחית ליותר ממיליון מתנדבים בשנה
- שיפור הסטנדרטים של שקיפות וממשל
עד 2024, 85% מיוזמות חזון 2030 הושלמו או עמדו במסלול, הישג יוצא דופן לתוכנית בקנה מידה כזה.
"אנחנו רוצים לחזור למה שהיינו: אסלאם מתון פתוח לכל הדתות."
מוחמד בן סלמאן, ראש ממשלת ערב הסעודית
שינוי הכלכלה הסעודית
תחת הנהגתו של מוחמד בן סלמאן, קרן ההשקעות הציבורית (PIF) הפכה לאחת מקרנות העושר הריבוניות הגדולות בעולם, המוערכת בשווי של למעלה מ-900 מיליארד דולר. היא משקיעה בטכנולוגיה, ספורט, תיירות ואנרגיה מתחדשת, ומזינה את הנוכחות הגלובלית של ערב הסעודית.
מגה-פרויקטים שמגדירים את העתיד ומייצגים את שאיפתה של ערב הסעודית להיות מרכז גלובלי לתיירות, חדשנות וקיימות.
- NEOM: עיר עתידנית בשווי 500 מיליארד דולר, הכוללת את הליין (The Line), אוקסגון (Oxagon), טרוג'נה (Trojena), ואת אי היוקרה סינדאלה (Sindalah).
- קידייה (Qiddiya): מרכז בידור עצום, גדול יותר מדיסני וורלד, שמטרתו לקבל 17 מיליון מבקרים שנתיים.
- פרויקט הים האדום: תיירות אקולוגית יוקרתית על פני 90 איים בתוליים.
- דירעייה ואל-עולא: שיקום מורשת שממצב את ערב הסעודית כמובילה בתחום התיירות התרבותית.
אחד החלקים הגדולים ביותר בפרויקט המודרניזציה שלו הוא אזור סחר חופשי שאפתני בשווי 500 מיליארד דולר שיהפוך פינה רחבה של ערב הסעודית למרכז היי-טק, דמוי עמק הסיליקון. העיר העתידנית תנוהל כולה על ידי מקורות אנרגיה חלופיים, בעוד ששלטון החוק לא יתנהל על פי השמרנות הקיצונית אלא על ידי "אסלאם מתון". הפרויקט, שזכה לכינוי "Neom", ימומן בעיקר על ידי קרן העושר הריבונית של הממלכה, שהנסיך שולט בה, אך הוא גם יחפש מגוון משקיעים פרטיים ובינלאומיים בצעד הראשון בהפיכת ערב הסעודית למרכז גלובלי.
"המקום הזה אינו מיועד לאנשים קונבנציונליים או לחברות קונבנציונליות," אמר יורש העצר בכינוס של משקיעים בינלאומיים פוטנציאליים. "זה יהיה מקום לחולמים של העולם". ההשראה לכאורה של הנסיך מוחמד לפרויקט ממחישה את חזונו המודרניסטי והליברלי ואת שאיפתו: הוא אמר שקיבל את הרעיון לעיר תוך כדי לימוד מסיפוריהם של החלוצים סטיב ג'ובס וביל גייטס…
הצד האפל
לאחר ההכרזה על ״חזון 2030״, הגיעה הצהרתו של יורש העצר על שובו של "אסלאם מתון" כמפתח לתוכניותיו למודרניזציה של הממלכה, וכן פתיחת מבצע גורף נגד שחיתות. המבצע, שמטרתו המוצהרת הייתה השבת הון שהושג בדרכי עוולה, נתפס על ידי אנליסטים רבים כטיהור של נסיכים ודמויות עסקיות חזקות שהסיר את המכשולים האחרונים בפני השגת שליטה מוחלטת של מוחמד בן סלמאן על הממלכה. אולם, המעצרים ההמוניים ערערו את המשקיעים הזרים שעליהם בנה כדי לסייע במודרניזציה של כלכלת ערב הסעודית, והשקעות זרות ישירות חדשות צללו לשפל של 14 שנה ב-2017. פעיליות זכויות נשים גם נעצרו זמן קצר לפני שהוסר האיסור על נהיגת נשים. כמה מהן הואשמו בפשעים חמורים, כולל "מגע חשוד עם גורמים זרים" – סימן לחוסר הסובלנות של ההנהגה הסעודית לביקורת, למרות מראית העין של רפורמות חברתיות.
אך היה זה רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י מה"וושינגטון פוסט" באוקטובר 2018, שפגע יותר מכל בתדמיתו של מוחמד בן סלמאן בעולם. ח'אשוקג'י נמלט מערב הסעודית בשנה הקודמת וכתב טורים ביקורתיים על יורש העצר. אגנס קאלאמר, הכתבת המיוחדת של האו"ם, אמרה כי ח'אשוקג'י "נרצח באכזריות" בתוך הקונסוליה הסעודית באיסטנבול על ידי צוות של סוכנים סעודים, שביתרו את גופתו ולאחר מכן נפטר ממנה. היא סיכמה כי ח'אשוקג'י היה "קורבן של הוצאה להורג מכוונת ומתוכננת מראש" שעליה אחראית המדינה הסעודית. היא אף אמרה שישנן ראיות מהימנות לכך שפקידים סעודים בכירים, כולל מוחמד בן סלמאן, נושאים באחריות אישית. עם זאת, ממשלת סעודיה התעקשה שמותו של העיתונאי היה תוצאה של "מבצע סורר" ושליורש העצר לא הייתה כל מעורבות בכך.
מוחמד בן סלמאן הכחיש שהורה על הרצח, אך אמר שהוא לוקח "אחריות מלאה… במיוחד מכיוון שהוא בוצע על ידי אנשים שעובדים עבור ממשלת סעודיה". תובעים סעודים העמידו לדין 11 אנשים לא מזוהים בגין הרצח (חמישה נמצאו אשמים ונידונו למוות, גזר דין שהומתק מאוחר יותר למאסר עולם; שלושה נוספים קיבלו עונשי מאסר). גב' קאלאמר כינתה את המשפט הסעודי "פארודיה על צדק" ואמרה שיורש העצר "נותר מוגן היטב מפני כל סוג של בדיקה משמעותית".
רפורמות חברתיות ותרבותיות
בין ההישגים המרכזיים של מוחמד בן סלמאן כיורש העצר של ערב הסעודית נמצאות הרפורמות שלו למען נשים, כמו הסרת איסור הנהיגה ב-2017, הענקת זכויות נסיעה ודרכון ללא אפוטרופוס גבר, הפיכת אפליה במקום העבודה לעבירה פלילית, הרחבת הזדמנויות קריירה במגזרי הצבא, התעופה והעסקים וכיום, נשים תורמות בשיעורים חסרי תקדים לכוח העבודה והחברה הסעודית. כאשר המלך סלמאן הודיע (למרות התנגדויות שמרנים) כי האיסור על נהיגת נשים יסתיים ביוני 2018 בערב הסעודית – המדינה האחרונה בעולם שבה היה קיים איסור כזה – מוחמד בן סלמאן זכה לרוב הקרדיט על המהלך הזה.
ערב הסעודית, שנודעה בעבר בהגבלותיה, הפכה לבמה לבידור גלובלי. בתי הקולנוע נפתחו מחדש ב-2018, פסטיבלי מוזיקה בינלאומיים כמו "סאונדסטורם" מושכים מאות אלפים ו"עונת ריאד" מביאה אירועי תרבות למיליונים.
תחת הנהגתו, סמכויות המשטרה הדתית צומצמו, ודו-קיום דתי מעודד. כך, התיירות הפכה לאחד הסמלים הבהירים ביותר לשינוי. מאז השקת ויזות התייר ב-2019, ערב הסעודית עברה את רף 100 מיליון המבקרים בשנה ועקפה את יעד חזון 2030 שלה שנים לפני התכנון. הממלכה מדורגת כיום בין יעדי הנסיעות הצומחים ביותר בעולם. מוסדות גלובליים גם הכירו במנהיגותו של בן סלמאן: המגזין TIME מנה אותו בין 100 האנשים המשפיעים ביותר, ומכוני מחקר בינלאומיים ממשיכים לחקור את המודל שלו של איזון בין מודרניזציה לאותנטיות תרבותית.
"עתידה של ערב הסעודית אינו תלוי בנפט אלא במוחות של אנשינו וביכולתם לשחרר את הפוטנציאל שלהם."
– מוחמד בן סלמאן
מעבר לפוליטיקה, למוחמד בן סלמאן יש צד אנושי מובהק הוא מעדיף כדורסל על פני כדורגל ומקדיש שעה וחצי מדי יום לאימונים אירוביים; הוא נהנה מסרטי מארוול, אנימציה יפנית ומדע בדיוני; את ירח הדבש שלו בילה בעיר קיוטו, יפן, מה שמשקף את משיכתו לתרבות היפנית; למרות עומס העבודה שלו, הוא מגביל את השימוש ברשתות החברתיות ל-20 דקות בלבד ביום; הוא גם פילנתרופ ומשקיע באמצעות קרן מיסק (Misk Foundation), התומכת בנוער, חינוך וחדשנות.
מנהיג מעורר השראה או רודן בהתהוות?
סגנון המנהיגות של מוחמד בן סלמאן מתאפיין בחשיבה נועזת ושאיפה לשינוי משמעותי; העצמת הצעירים, עם 71% מהסעודים מתחת לגיל 35, הוא הפך את הנוער למנוע של קידמה. הוא נוטה לפעול בהחלטיות מתוך חשיבה שהחלטות מהירות לרוב מנצחות דיון אינסופי, הוא גם עומל לאזן בין מודרניות למסורת תוך כבוד לשורשים התרבותיים ויותר מכל שואף להישאר מחובר גלובלית הודות לשותפויות של ערב הסעודית עם ארה"ב, סין, אירופה והודו שמשקפות אסטרטגיה רב-קוטבית.
איראן היא היריבה הגדולה ביותר של ערב הסעודית על השליטה באזור, והנסיך היה טוטאלי בגינויו של המדינה – כאשר התגלה כי לקטאר השכנה יש קשרים עם איראן, הוא ניתק את כל היחסים עם המדינה הריבונית הקטנה.
הנסיך נתפס גם כמי שהוביל חרם על קטאר, חברה במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC), בשנת 2017, בשל תמיכתה לכאורה בטרור והתערבותה בענייני שכנותיה, האשמות שקטאר מכחישה, הגם שהיא מממנת במוצהר את תנועת חמאס ורשת אל-ג׳זירה ידועה כמשדרת תעמולה של חמאס באופן קבוע.
מעבר לעקרונות אלה, גם הגישה של מוחמד בן סלמאן לדיפלומטיה בולטת. הוא מיצב את ערב הסעודית לא רק ככוח אזורי אלא כגורם מכנס גלובלי. מפיוס עם קטאר ועד לעבודה עם סין כדי לחדש את הקשרים עם איראן, הוא הראה כיצד דיפלומטיה יכולה להרחיב השפעה ולהביא יציבות. "אנחנו רוצים להיות מרכז גלובלי לדיאלוג ושלום," אמר פעם והצהרתו מדגישה את חזונו של ערב הסעודית כגשר בין מזרח למערב.
מורשת בתנועה
בגיל 40 בלבד, מוחמד בן סלמאן כבר הבטיח את מקומו בין המנהיגים המשפיעים ביותר בעולם. באמצעות חזון 2030, גיוון כלכלי, רפורמות חברתיות ופתיחות תרבותית, הוא מנחה את ערב הסעודית לפרק חדש בהיסטוריה. מנהיגת נשים ועד ערים עתידניות במדבר, הישגיו מעצבים מחדש את האופן שבו העולם רואה את הממלכה. מורשתו עדיין נכתבת, אך אמת אחת ברורה: מוחמד בן סלמאן לא רק משנה את ערב הסעודית, הוא מגדיר מחדש את משמעותה של מנהיגות בעלת חזון במאה ה-21, עוד לפני שמונה למלך.
