תאמל״ק לי
בעיצומו של מבצע ״שאגת הארי״ וכאשר בניין המועצה הופגז במהלך היום, דיווחה רשת איראן אינטרנשיונל האופוזיציונית כי בנו של עלי חאמינאי, מוג'תבא חוסייני חאמינאי, נבחר על ידי מועצת המומחים לרשת את אביו כמנהיגהּ העליון של איראן.
יש שאומרים שמוג'תבא חאמינאי, נבחר לרשת את אביו עוד בספטמבר 2025 במהלך פגישה סודית של מועצת המומחים.
מועצת המומחים, שחבריה הם 88 אנשי דת הנבחרים בבחירות כלליות ישירות, היא הגוף האחראי על בחירת המנהיג העליון הבא. אף על פי שטרם פורסמה הודעה רשמית, עלי פתאללה-נז'אד, מנהל "המרכז למחשבה על המזרח התיכון והסדר העולמי" (CMEG), ציין כבר ביולי 2025 כי "חאמינאי שאף מזה זמן רב למצב את בנו כיורשו".
מקורב למשמרות המהפכה
מוג'תבא, בנו המשפיע של עלי חאמינאי, הוא איש דת דיסקרטי אך רב-עוצמה, הנתפס לעיתים קרובות כ"כוח שמאחורי הקלעים" ברפובליקה האסלאמית. הוא נחשב ליורש פוטנציאלי מזה תקופה ארוכה והפעיל השפעה ניכרת על מנגנוני הביטחון והפוליטיקה של איראן, המגובה בקשריו ההדוקים עם משמרות המהפכה.
הוא נולד ב־8 בספטמבר 1969 בעיר משהד, מרכז עירוני גדול סמוך לגבול אפגניסטן וגדל בסביבה טעונה פוליטית כאחד משישה אחים. שנותיו המוקדמות עמדו בסימן התנגדותו הנחרצת של אביו לשאה, שהובילה למעצרים מרובים על ידי הסאוואכ (SAVAK) – המשטרה החשאית של המשטר דאז.
בעקבות המהפכה האסלאמית ב־1979, עברה משפחת חאמינאי לטהראן, שם למד מוג'תבא בתיכון העלית "עלווי" וסיים את לימודיו בשנת 1987. במהלך לימודיו הצטרף למשמרות המהפכה (IRGC), הכוח הצבאי האידיאולוגי של המשטר.
במהלך מלחמת איראן-עיראק שירת מוג'תבא ב"גדודי חביב" של משמרות המהפכה, שם יצר קשרים עם דמויות מפתח עתידיות בממסד הביטחוני האיראני, קשרים שחיזקו את השפעתו בתוך המערכת.
מוריו המוקדמים היו אביו והאייתוללה מחמוד האשמי שאהרודי. בשנת 1999 המשיך את לימודיו בעיר קום כדי להפוך לאיש דת, שם למד אצל מוחמד-תקי מסבאח-יזדי, האייתוללה לוטפוללה סאפי גולפאיגאני ומוחמד באגר ח'ראזי. לאחר מכן הוא לימד תיאולוגיה בסמינר של קום.
עלייתו של אביו למעמד המנהיג העליון ב־1989 סימנה נקודת מפנה מכרעת בחייו של מוג'תבא. לאחר מכן הוא פנה ללימודים מתקדמים בתיאולוגיה אסלאמית ובמשפט אצל אנשי דת משפיעים, תחילה בטהראן ומאוחר יותר בקום, העיר השוכנת דרומית לבירה וידועה כלב הלמדנות השיעית. עיסוקים אקדמיים אלו חיזקו את מעמדו בקרב האליטה הדתית, למרות דרגתו הנמוכה יחסית בהיררכיה של אנשי הדת.
מעורבות בדיכויים
מאז תחילת שנות ה-2000 הפך מוג'תבא חאמינאי לדמות עוצמתית מאחורי הקלעים של הפוליטיקה האיראנית. מוג׳׳תבא נחשב לדמות מפתח בארגון הדיכוי נגד מפגינים אנטי-ממשלתיים, ואף הואשם על ידי המועמד הרפורמיסטי מהדי כארובי בקשירת קשר להטיית הבחירות לטובת מחמוד אחמדינז'אד באמצעות "רשת" של התערבות בלתי חוקית, בבחירות לנשיאות ב־2005 ושיחק תפקיד מרכזי בדיכוי האלים של מחאות "התנועה הירוקה" ב-2009, כאשר הוביל ישירות את הבסיג'– זרוע ביטחון הפנים של משמרות המהפכה – לריסוק ההתנגדות.
במקביל, סבורים כי מוג'תבא שלט בנכסים פיננסיים אדירים, כולל חשבון בנק בסך 1.6 מיליארד דולר שהוקפא על ידי בריטניה ב־2009 ובבנקים כגון בנק "איינדה".
בינואר 2026 חשפה חקירה של "בלומברג" כי הוא קשור לרשת פיננסית offshore המשמשת להחזקת נכסים מחוץ לאיראן, הכוללת נדל"ן יוקרתי בלונדון ובדובאי וכן אינטרסים בתחומי הספנות והמלונאות באירופה. נכסים אלו הוחזקו לרוב באמצעות מתווכים וישויות תאגידיות מורכבות.
ב־14 בינואר 2026, על רקע המחאות באיראן, הצהיר מזכיר האוצר האמריקני סקוט בסנט כי מנהיגי איראן העבירו עשרות מיליוני דולרים למוסדות פיננסיים ברחבי העולם. דיווח בערוץ 14 בישראל ציין כי 1.5 מיליארד דולר במטבעות קריפטוגרפיים הועברו לחשבון בדובאי במעורבות חאמינאי, ששלח לבדו כ-328 מיליון דולר.
בשנת 2019 הוטלו עליו סנקציות על ידי ארה"ב בטענה שפעל בשם המנהיג העליון ללא מינוי רשמי, עבד בשיתוף פעולה עם מפקד כוח קודס, וטיפח קשרים עם הבסיג' לקידום יעדיו המדכאים של אביו.
אין ספק שהשפעתו חורגת הרבה מעבר לפוליטיקה; היא נסמכת על קשרים הדוקים עם כוחות הביטחון של איראן וכלי תקשורת מרכזיים, בייחוד רשות השידור הממלכתית (IRIB), מה שמגביר את סמכותו מעבר לזו של מנהיגים רשמיים רבים.
ככל שהתגברו הספקולציות לגבי ירושתו האפשרית, במיוחד על רקע התדרדרות בריאותו של עלי חאמינאי, מוג'תבא נטל תפקיד מרכזי בניהול המשבר הכלכלי באיראן והתסיסה הפנימית הגוברת, כולל הדיכוי האכזרי של המחאות בשנים 2019–2020 ו-2022. בנוסף, הוא העמיק את קשריו עם מיליציות שיעיות ברחבי האזור, בעיקר בעיראק ובסוריה, ובכך מילא תפקיד מפתח בהרחבת ההשפעה האיראנית במזרח התיכון.
מעמדו התחזק עוד יותר עם מותו של הנשיא לשעבר איברהים ראיסי בהתרסקות מסוק במאי 2024, כך שהאפשרות של מוג'תבא לרשת את המנהיג העליון הפכה לסבירה יותר ויותר. עם זאת, נותרו מכשולים משמעותיים, ובמיוחד ספקות בקרב הממסד הדתי בנוגע להסמכתו הדתית. עם חיסול אביו ב־28 בפברואר 2026, ישראל סללה את דרכו למשרת המנהיג העליון.
המועמדות של מוג'תבא עוררה בעבר ויכוחים. היו שטענו כי הוא חסר את המעמד התיאולוגי הנדרש וכי מינויו עלול לעורר סכסוך פנימי בהנהגה הדתית והפוליטית. בעוד שמועצת המומחים היא הגוף האמון על בחירת המנהיג, רבים ראו בה גוף סמלי בלבד.
הוא נותר דמות חמקמקה וחידתית. הוא נראה לעיתים נדירות בציבור וכמעט שאינו מופיע בתקשורת האיראנית. הוא טיפח תדמית של איש דת צנוע ודיסקרטי כניגוד חריף לתפקידו התקשורתי בתמרונים פוליטיים ובדיכוי ממשלתי. יכולתו לנווט בין התחומים המצטלבים של דת, צבא ופוליטיקה הבטיחה את מעמדו כשחקן מפתח במנגנון המדינה, אך גם הפכה אותו לדמות שנויה במחלוקת, הנתפסת בעיני חלק כמי שעלול לתפוס את השלטון שלא כדין.
בעוד איראן ניצבת בפני האפשרות של חילופי הנהגה, תפקידו של מוג'תבא נותר לא ודאי אך קריטי. מוג׳תבא עשוי להפוך לסמל של ביסוס שלטון שושלתי בתוך הרפובליקה האסלאמית, במה שיאתגר את עקרונות היסוד של השיטה התאוקרטית באיראן.
למרות דיווחים קודמים על התנגדות אביו למינוי יורש משפחתי, מוג'תבא תפס כעת את מקום אביו כמנהיג המדינה. אך ימים יגידו כמה עוד יחזיק מעמד בתפקיד, שמגיע עם תאריך תפוגה.
