תאמל״ק לי
בניגוד לדתות פוליתאיסטיות עתיקות, דתות מונותיאיסטיות סוגדות רק לאל אחד תוך הכחשת קיומם של אלים אחרים.
בעולם העתיק, דתות פוליתאיסטיות שהאמינו בקיומם של אלים רבים היו הנורמה עד להופעתן של דתות מונותיאיסטיות שאפשרו את קיומו של אל אחד בלבד. זה התחיל ביהדות ואחר כך נצרות ואיסלאם. כיום, אלו הן שלוש מהדתות הפופולריות ביותר בעולם. הן מכונות דתות אברהמיות מכיוון שכולן מתחילות עם אותו אב, אברהם, הן חולקות את התפיסה הדתית של אותה ישות עליונה. הם מאמינים באלוהים, הבורא, השולט ביקום, שופט, מעניש וגם סולח. רק אלוהים נחשב יודע כל, כל יכול ובלתי מובן ולכן לא ניתן לתאר אותו בשום צורה.
מונותאיזם ביהדות
היהדות היא הדת המונותיאיסטית העתיקה ביותר בעולם, שראשיתה לפני כמעט 4,000 שנה. את האמונה באל אחד גילה אברהם, שידוע כיום כמייסד היהדות. אברהם הפך לאבי האמונה, היסוד והמקשר בין שלוש הדתות המונותאיסטיות. דתות אלו כולן רואות באברהם כאבי האמונה ומאמינות בצום כדרך להיטהר ולהתקרב לאלוהים.
אלוהים בחר באדם אחד לעבוד איתו, אברהם. באמצעות משפחתו של אברהם, הוא ברא אומה שיוכל ללמד את מצוותיו ושהוא יכול לתת תרבות לחיות לפיה. אברהם הוליד את יצחק ויצחק את עשו ויעקב. ליעקב היו 12 בנים שמהם בנה אלוהים את 12 שבטי ישראל והם יצרו תרבות שבמרכזה אלוהים. התרבות היהודית הייתה שיטה שבה בני ישראל סגדו לאל אחד, בטחו בו והקריבו לו קורבנות והיו תלויים בו.
אברהם הקריב את המונותאיזם
שיטת הקרבת הקורבנות נמצאת במרכזן של שלוש הדתות המונותאיסטיות. כולם עוקבים אחר הסיפור המתועד של אברהם וכיצד הוא נבחן והוכיח את נאמנותו לאלוהים. הוא התבקש להקריב את בנו יחידו לאלוהים והוא ציית. בדיוק כשעמד להקריב את בנו, עצר אותו מלאך האל וסיפק לו אייל להקריב. הסיפור על ההקרבה האולטימטיבית והציות לאלוהים הפך לקו מנחה.
תקוותו של העם היהודי תלויה במשיח מובטח. אלוהיהם, המכונה יהוה, הבטיח משיח שיהיה המשחרר שלהם, מושיע צדיק שישלוט וישפוט אותם ואת העולם כולו. הדת היהודית בולטת כי היא הייתה ייחודית בעולם העתיק. רוב הדתות האחרות בחברות עתיקות, כמו היוונים, המצרים והרומאים, היו פוליתאיסטיות; כלומר, הם האמינו באלים רבים ועבדו אותם. אחד ממעוזי היהדות הוא האמונה שליהודים יש ברית או הסכם מיוחד עם אלוהים. הם העם הנבחר. הם מקיימים את מצוותיו וחוקיו וסוגדים לו באופן בלעדי. המונותאיזם היה בעדיפות גבוהה עד כדי כך שאי הליכה לפי אותו קו מנחה ופולחן לאלים אחרים הביאו לכך שבני ישראל נענשו על ידי יהוה, שהיה אל קנאי.
עליית הנצרות
הנצרות נולדה מהיהדות. כתבי הקודש הנוצריים כוללים את כתבי הקודש היהודיים, המכונה הברית הישנה. הברית הישנה היא סימן מבשר לברית החדשה. בעוד ישוע הוא התגשמות כל הנבואות המשיחיות בברית הישנה.
בברית החדשה, מערכת הקורבנות היהודית עדיין פועלת במלוא עוזה עד שישוע נצלב והוא הופך לקורבן האולטימטיבי הסופי שמסיר את חטא העולם לצמיתות. באמונות הדתיות של הנצרות, שיטת ההקרבה והחוקים היהודיים מתגשמים כולם במותו של ישוע על הצלב. הברית החדשה כוללת את תורתו של ישוע ותלמידיו, וכתבי יד שונים. היהודים עדיין מחכים למשיח שהובטח שלהם, אבל בנצרות, המושיע הגיע לפני 2,000 שנה, אבל היהודים דחו אותו.
המונותאיזם חשוב בנצרות. הנוצרים מאמינים באל עליון אחד, אבל האל הזה הוא למעשה שלושה באחד, המכונה גם השילוש. השילוש היה נושא שנוי במחלוקת שיצר טיעונים שלפיהם לנוצרים יש למעשה שלושה אלים ולכן הם אינם באמת דת מונותאיסטית.
מרכיבי השילוש הם אלוהים (יהוה), ישוע (בן האלוהים), ורוח הקודש (שהיא רוח האלוהים). האל המשולש הוא אבן נגף לרבים, כי הוא בלתי נתפס עבור אנשים רבים להאמין באלוהים שהוא כביכול אחדות אלוהית אחת, אך הוא גם שלושה פרטים נפרדים.
אם המונותאיזם הוא אמונה באל אחד, איך אפשר לקרוא לנצרות דת מונותיאיסטית כשנדמה כאילו האלים הם שלושה? השילוש בפשטות הוא, שלושה אנשים מאוחדים באלוהות אחת. הוא מושרש ברעיון שאלוהים בא לפגוש את המין האנושי בדמות משולשת בתור האב (הבורא), האדון ישוע המשיח, שחי בין בני האדם וכרוח הקודש, שהיא העוזר בחיי הנוצרי. לכן, ברור שהנוצרים נוהגים במונותאיזם בלעדי. אחרי הכל אי ציות לכך עלול להניב את אותן תוצאות כמו כאשר העם היהודי לא ציית לאלוהים ופנה לאלים אחרים, איבוד ההגנה האלוהית, מה שמוביל לחיים מלאי אסונות.
מונותאיזם ואיסלאם
האיסלאם הוא גם דת מונותיאיסטית אברהמית. משמעות המילה איסלאם היא כניעה לרצון האל. המוסלמים סוגדים לאל יודע כל המכונה בפיהם אַללַּהּ (ٱللَّٰه). המוסלמים מאמינים שמוחמד הוא שליח האל. הם מאמינים שדבר אללה התגלה לנביא מוחמד באמצעות המלאך גבריאל. נשלחו מספר נביאים ללמד את חוק אללה. חלק מהנביאים המוסלמים זהים לאלו של היהודים והנוצרים, כמו אברהם, משה, נח, דוד וישוע.
גם למוסלמים יש מערכת הקרבה. הקרבה היא מושג חשוב באיסלאם, כפי שהיא ביהדות ובנצרות, באמצעות ההקרבה האחרונה של ישוע המשיח. עיד-אל-אדחא, או חג הקורבן (החג האסלאמי הגדול השני, שחל ביום העשירי של החודש שלאחר העלייה לרגל), הוא כאשר המוסלמים מקריבים קורבנות לאללה. בתקופה זו מקריבים בעלי חיים, בדרך כלל כבשים או עיזים.
אין מתווך באסלאם, במקום זאת, למוסלמים יש קשר ישיר עם אלוהים אישי. התפילה שלהם, היא פולחן הנעשה חמש פעמים ביום עם עלות השחר, בצהריים, אחר הצהריים המאוחרים, בשקיעה ובלילה.
על פי היוזמה הדתית המאוחדת, שש האמונות העיקריות של הדוקטרינה האסלאמית המושרשות במונותאיזם הן:
הם מאמינים באל אחד, שהוא אללה.
הם מאמינים במלאכים.
הם מאמינים בספרים הקדושים. התורה התגלתה למשה הנביא. הברית החדשה התגלתה לנביא ישוע. הקוראן התגלה לנביא מוחמד.
הם מאמינים בנביאים שנשלחו על ידי אלוהים כמו נח, אברהם, ישמעאל, יצחק, יעקב, משה, ישוע ומוחמד.
הם מאמינים ביום הדין שלאחר המוות.
הם מאמינים בצו האלוהי הקובע שאלוהים הוא כל יכול ושום דבר לא קורה ללא רשותו. עם זאת, אלוהים נתן לבני האדם רצון חופשי לבחור בין טוב לרע. בסופו של דבר, בני אדם יישאו באחריות לחייהם.
אמונות רבות באל אחד בלבד
האמונות האברהמיות נוהגות במונותאיזם קפדני. יש להם כל כך הרבה קווי דמיון, אבל המשותף היחיד שלהם הוא האמונה באל אחד. להבדלים יש השפעה משמעותית על הדוקטרינות העיקריות שלהם. הדוקטרינה הנוצרית תלויה בישוע המשיח כבן האלוהים, המשיח המובטח, ובכל זאת באיסלאם, ישוע הוא נביא רגיל.
ביהדות ובנצרות, ישמעאל אינו נחשב לנביא. הוא נחשב לבנו הבלתי חוקי של אברהם. אין לו מקום בהיסטוריה של עמו הנבחר של אלוהים. עם זאת, באיסלאם הוא זוכה לתפקיד גבוה כנביא. בהיותם מאוחדים תחת המונותאיזם, נראה שהיהדות, הנצרות והאסלאם הסתעפו מאותו עץ, אך הם שונים באמונותיהם העיקריות. שיטת ההקרבה אינה קיימת יותר בעולם הנוצרי והיהודי ובכל זאת היא חיה ובועטת באסלאם. אבל כל שלוש הדתות האברהמיות מציעות צורה של מונותאיזם אתי המטיף לחסד לאנושות ולשלום. קיום מושגים דומים לא צריך להטעות אף אחד לחשוב שהם זהים. להיפך, ההבדלים הם עצומים להפליא.
היחסים בין יהדות, נצרות ואיסלאם. מאת אשר מעוז, 2017.
עליית המונותאיזם
למרות שהמונותאיזם קשור לשלוש הדתות האברהמיות, הוא עתיק מהן. פרעה מצרי בשם אחנאתון ניסה לבסס את המונותאיזם בתקופת שלטונו. הוא דגל בסגידה לאל אחד, ששמו היה אתון, אל השמש והוא הפך את עצמו למי שמתקשר עם אל זה. הדת נקראה אתוניזם. למרות שלא היתה פופולרית כמו היהדות, הנצרות והאסלאם, היא התקיימה במצרים כאשר אחנתון היה פרעה בשנת 1341 לפנה"ס.
במאה הראשונה לספירה, יהודים ונוצרים נרדפו על ידי האימפריה הרומית בשל סירובם להשתתף בהקרבת קורבנות לאלוהויות אחרות, במה שנתפס כאיום לחסד האלוהי. אבל עד המאה הרביעית, האימפריה הרומית התנצרה ומשם היא התפשטה ברחבי אירופה ובסופו של דבר בכל העולם. מה הוביל לשינוי הדרמטי הזה בשיטות הדת?
חוקרים מציעים שההבטחה לישועה וחיי נצח הציעה סיכוי אטרקטיבי יותר שלאחר המוות מאשר דתות קיימות אחרות. בנוסף, סיפורי ניסים, כגון ריפוי, היו נפוצים בנצרות והאמינו שהם מרעיפים את כוחו של אלוהים. כך או כך, הנצרות גם האמינה בהתפשטות בכוח החרב, כפי שהאסלאם בימינו מאמין בשיטה זו, אך זה כבר נושא לדיון נפרד…
