כאשר הפגזים קרעו את שמי אירופה והעולם התמלא אבק וצל, היו מי ששמעו קול אחר בתוך המהומה. זה היה קול של פסלים סדוקים, כתבי יד דהויים וקתדרלות עתיקות שחיכו להצלה. מתוך הרגע האנושי הזה צמחה יחידה שלא נראתה כמותה: קבוצת חוקרי אמנות, אוצרים ואנשי מוזיאונים שהניחו בצד חליפות וקטלוגים ועטו מדים, כדי להגן על התרבות עצמה. הם נקראו ״אנשי המונומנטים״ והם יצאו אל קווי האש לא כדי לכבוש שטחים, אלא כדי להציל את הזיכרון האנושי לפני שייכחד בתוך הלהבות.
יחידת MFAA: מיהם "אנשי המונומנטים" ומדוע הוקמו?
בשיאו של הכאוס העולמי של מלחמת העולם השנייה, כאשר מורשת תרבותית של מאות שנים עמדה בסכנת השמדה, נולדה יוזמה חסרת תקדים: הקמת "יחידת מדור ארכיונים, אמנות יפה ומונומנטים" (Monuments, Fine Arts, and Archives Section Unit ,MFAA), הידועה בכינויה "אנשי המונומנטים" (Monuments Men).
זו לא הייתה יחידה צבאית רגילה. בשנת 1943, בתמיכת ועדת רוברטס (Roberts Commission) – ועדה אמריקאית שהוקמה על ידי הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט – יצאה לדרך קבוצה של כ-400 אנשי צבא ואזרחים, רובם ככולם היסטוריונים של האמנות, אוצרים ואנשי מוזיאונים מבריטניה, צרפת, ארצות הברית ומדינות נוספות. משימתם? הגנה על נכסי תרבות היסטוריים ומונומנטים מפני נזקי המלחמה, ובשלב מאוחר יותר, איתור והשבת יצירות אמנות ואוצרות תרבות אחרים שנגנבו על ידי הנאצים או הוסתרו לשם שמירה.
זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה צבא מעורב במאמץ מלחמתי, תוך שהוא נוקט צעדים רשמיים ומקיפים למזעור נזק לרכוש תרבותי. גנרל דווייט ד. אייזנהאואר אף הוציא פקודה מפורשת שאסרה על ביזה, השמדה או שיכון חיילים במבנים בעלי חשיבות תרבותית והורה לכוחותיו לסייע ל-MFAA:
"לפני מלחמה זו, אף צבא לא חשב על הגנה על המונומנטים של המדינה שבה ועימה הוא נלחם, ולא היו תקדימים ללכת לפיהם… כל זה שונה על ידי פקודה כללית שהוצאה על ידי המפקד העליון [גנרל אייזנהאואר]…" — סגן אלוף סר לאונרד וולי, קצין MFAA
ההקמה: "המוח" של עולם האמנות מתגייס למען המטרה
המאמץ להגן על האמנות החל עוד לפני כניסת ארה"ב למלחמה, על ידי ארגוני אמנות שזיהו את הסכנה שבביזה נאצית מתקרבת. מאמציהם, כולל פנייה של פרנסיס הנרי טיילור, מנהל מוזיאון מטרופוליטן לאמנות, לוושינגטון, הובילו להקמת "הוועדה האמריקאית להגנה והצלת מונומנטים אמנותיים והיסטוריים באזורי מלחמה" (אותה "ועדת רוברטס") ביוני 1943.
הוועדה, שבראשה עמד שופט בית המשפט העליון אוון ג'יי. רוברטס, פעלה מתוך הגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון, וריכזה רשימות ודו״חות על אוצרות תרבות אירופיים כדי לספק אותם ליחידות הצבא, בבקשה שיגנו עליהם. היא גם סייעה להקים את יחידת MFAA תחת הצבאות של בעלות הברית.
מבצעים בשטח: אנשי המונומנטים בחזית
כאשר כוחות בעלות הברית התקדמו ברחבי אירופה ושחררו שטחים כבושים, אנשי המונומנטים היו נוכחים – אם כי במספרים קטנים – בקווי החזית. הם פעלו ללא תקדימים, תוך שהם מסתמכים על הכשרתם וכושר המצאה.
בפירנצה, למשל, סיפקה יחידת ה-MFAA צילומי אוויר שסומנו במונומנטים בעלי חשיבות תרבותית, כדי שיוכלו הטייסים להימנע מפגיעה בהם במהלך ההפצצות. קצין של אנשי המונומנטים בשם דין קלר מילא תפקיד מרכזי בהצלת הקמפו סנטו בפיזה, לאחר שפגז מרגמה הצית שריפה והמיס את גג העופרת, שהיה עלול להרוס את ציורי הקיר האייקוניים. קלר הוביל צוות שחילץ את שרידי הפרסקו ובנה גג זמני.
המסירות של אנשי ה-MFAA גרמה להם לעיתים קרובות לחצות את קווי האויב. הם נכנסו לערים ששוחררו לפני כניסת כוחות הקרקע, כדי להעריך נזקים ולבצע תיקונים זמניים. למרבה הצער, שני קציני היחידה נהרגו במהלך ההתקדמות לגרמניה: קפטן וולטר הוכטהאוזן האמריקאי ומייג'ור רונלד אדמונד בלפור הבריטי.
"ציד האוצרות הגדול בהיסטוריה"
לאחר הכניעה הגרמנית, פעילות ה-MFAA עברה שלב: מציאת והשבת אוצרות. בסך הכל, עשרות אלפי יצירות אמנות ופריטים תרבותיים, חלקם נשדדו מיהודים עשירים, מוזיאונים ומוסדות דת, ואחרים פונו על ידי האוצרים הגרמנים לצורך שמירה. בגרמניה לבדה גילו כוחות צבא ארצות הברית כ-1,500 מחסנים של אמנות וחפצי תרבות שנגנבו מרחבי אירופה.
מחסני האמנות הגדולים ביותר שנתגלו
- אלטאוסזה (Altaussee), אוסטריה: מתחם נרחב של מכרות מלח ששימש כמאגר ענק לאמנות שנגנבה על ידי הנאצים. התגלו כאן מעל 6,500 ציורים לבדם, כולל ה"מדונה מברוז'" של מיכלאנג'לו (שנגנבה מכנסיית גבירתנו בברוז') ו"מזבח גנט" של יאן ואן אייק.
- מרקרס (Merkers), גרמניה: במכרה "קייזרודה" שנתגלה על ידי הארמייה השלישית של גנרל ג'ורג' ס. פאטון, נמצא זהב הרייכסבנק, יחד עם 400 ציורים ממוזיאוני ברלין וחפצים אישיים של קורבנות מחנות הריכוז הנאציים.
- טירת נוישוונשטיין (Neuschwanstein), גרמניה: נמצאו למעלה מ-6,000 פריטים שנגנבו על ידי כוח המשימה של רייכסלייטר רוזנברג (Einsatzstab Reichsleiter Rosenberg) מאספנים פרטיים בצרפת, כולל תכשיטים, רהיטים וציורים.
- ברכטסגאדן (Berchtesgaden), גרמניה: הדיוויזיה המוטסת ה-101 גילתה למעלה מ-1,000 ציורים ופסלים שנגנבו על ידי רייכסמארשל הרמן גרינג.
השבה: המרכזים לאיסוף אמנות
כדי לטפל בהיקף העצום של האוצרות שהתגלו, הוקמו נקודות איסוף מרכזיות (Central Collecting Points, CCP) בגרמניה ובאוסטריה. מרכזים אלו שימשו כמחסנים, מעבדות שימור ומרכזי תיעוד.
| מיקום | פריטים עיקריים שטופלו | הערות מיוחדות |
| מינכן (Munich) | אמנות שנגנבה על ידי הנאצים. | הוקם בבניין הפיהררבאו לשעבר (משרדו של היטלר). |
| ויסבאדן (Wiesbaden) | אמנות ממוזיאוני ברלין ופריטים שנמצאו במכרות. | קצין המונומנטים קפטן וולטר פארמר והצוות חתמו על "מניפסט ויסבאדן" בדבר החשיבות המוסרית שבהשבת האמנות לבעליה המקוריים, במקום לשלוח אותה לארה"ב כשלל מלחמה. |
| מרבורג (Marburg) | המרכז הראשון לאיסוף מחסני אמנות במרכז גרמניה. | הוקם על ידי ווקר הנקוק, בסיוע מוסדות גרמניים. |
| אופנבאך (Offenbach) | מיליוני ספרים, ארכיונים, כתבי יד וחפצים תרבותיים יהודיים (כגון ספרי תורה) וחפצים של לשכות בונים חופשיים. | שימש בעיקר כארכיון. בשל היקף הפריטים והעובדה שרבים מבעליהם נרצחו בשואה, תהליך ההשבה היה מורכב במיוחד. |
פעילות במזרח הרחוק
לקראת סוף המלחמה, הוקמה חטיבת MFAA גם ביפן, שם פעלו אנשי מפתח כמו ג'ורג' סטאוט ולאנגדון וורנר, במטרה להגן על האמנות היפנית.
מורשתם של אנשי המונומנטים
לאחר המלחמה, רבים מחברי ה-MFAA – גברים ונשים כאחד – המשיכו לקריירות משגשגות בעולם האמנות והתרבות והיוו גורם מעצב בצמיחתם של מוסדות תרבות בולטים בארה"ב, ביניהם הגלריה הלאומית לאמנות (National Gallery of Art), מוזיאון המטרופוליטן לאמנות (Metropolitan Museum of Art) והבלט של ניו יורק (New York City Ballet).
מורשתם ממשיכה להיות מונצחת גם על ידי גופים כמו קרן אנשי המונומנטים לשימור אמנות (Monuments Men Foundation for the Preservation of Art) שהוקמה על ידי הסופר רוברט מ. אדסל, ששמה לה למטרה להשלים את המשימה של השבת יצירות אמנות שנבזזו על ידי הנאצים לבעליהן החוקיים. אנשי המונומנטים הוכיחו שגם בלב האפלה, ישנם אנשים שמוכנים לסכן הכל כדי לשמר את אוצרות הרוח והתרבות, ולהבטיח שהמורשת האנושית לא תימחק תחת משקל המלחמה.
חומר מעשיר לקריאה
הספר "אנשי המונומנטים: גיבורי בעלות הברית, גנבים נאציים וציד האוצרות הגדול ביותר בהיסטוריה" (The Monuments Men: Allied Heroes, Nazi Thieves and the Greatest Treasure Hunt in History) מתאר את סיפורם של אנשי המונומנטים כקבוצה של גברים ונשים משלוש עשרה מדינות, שרובם התנדבו לשירות ביחידה החדשה למונומנטים, אמנויות יפות וארכיונים, MFAA. לרובם הייתה מומחיות כמנהלי מוזיאונים, אוצרים, חוקרי אמנות ומחנכים, אמנים, אדריכלים וארכיבאים. תיאור תפקידם היה פשוט: להציל כמה שיותר מתרבות אירופה במהלך לחימה. במרוץ נגד הזמן כדי להציל את אוצרות התרבות הגדולים בעולם מהרס בידי קנאים נאצים, כל אדם אסף שאריות ורמזים כדי לבנות מפת אוצר משלו באמצעות תיעוד שנמצא בקתדרלות ומוזיאונים שהופצצו, פתקים סודיים ויומנים של רוז ואלנד, עובדת מוזיאון צרפתייה שעקבה בסתר אחר שלל נאצי דרך מגרשי הרכבת של פריז, ואפילו טיפ מרופא שיניים במהלך טיפול שורש. גיבורים לא צפויים אלה, רובם אנשי משפחה בגיל העמידה, עזבו קריירות מצליחות אל מוקד המלחמה, סיכנו – וחלקם איבדו – את חייהם. הם גילמו את הרוח האמיצה שאפשרה לטובים ביותר באנושות להביס את הגרוע מכל.
חומר מעשיר לצפייה
סיפורם קיבל תהודה עולמית בסרט "ציידי האוצרות" (The Monuments Men) משנת 2014, בכיכובם של ג׳ורג׳ קלוני, מאט דיימון, קייט בלאנשט, ביל מארי, ג'ון גודמן, ז'אן דוז'רדן ואחרים. הסרט מתאר את נסיבות הקמת יחידת מדור האנדרטאות, האמנות והארכיון שהוטל על אנשיה למצוא ולהציל יצירות אמנות ופריטים חשובים אחרים מבחינה תרבותית לפני שהנאצים יהרסו או יגנבו אותם, בימי מלחמת העולם השנייה.
