תאמל״ק לי
Mors Imperator עורר סקנדל ב־1887 על רקע חששות שהוא לעג לקיסר הגרמני, יותר ממאה שנים מאוחר יותר הוא מוצג במוזיאון ממלכתי.
עטוף בגלימה עם פרוות הרמין ועוטה כתר ברזל משונן, שלד חסון מניח רגל אחת על גלובוס ומפיל כס מלכות בתנועה דרמטית של פרק כף ידו השנהבית.
הציור הסימבולי "Mors Imperator" ("המוות הוא השליט") של האמנית הגרמנית הרמיוני פון פרוישן משנת 1887 נועד לבטא את ארעיות התהילה והכוח. אך הרשויות חששו שהתמונה עלולה להיתפס כלעג לקיסר הגרמני המזדקן וילהלם הראשון, שבאותה עת מלאו לו 90 וסירבו לקבל את הגשתו לתערוכה השנתית של האקדמיה לאמנויות בברלין באותה שנה.
יותר ממאה שנים לאחר שדחיית הציור והצגתו לאחר מכן במה שהיה המקבילה של המאה ה־19 ל"גלריית פופ-אפ" עוררו סערה בחברה הברלינאית, Mors Imperator חזר לבירת גרמניה. ממרץ ועד אמצע נובמבר 2026, הציור שגודלו 2.5 מטר על 1.3 מטר יוצג סוף סוף במוסד ממלכתי, במוזיאון Alte Nationalgalerie (הגלריה הלאומית הישנה).
הסקנדל סביב עבודתה של פון פרוישן ממחיש עד כמה אוטוקרטיות בעלות שליט יחיד עלולות להיות נתונות לפרנויה בנוגע למשמעויות נסתרות באמנות. לדברי אוצר התערוכה בברלין, פגיעה במונרכיה לא הייתה כוונתה של האמנית ואף לא האופן שבו נתפסה היצירה על ידי המטרה המשוערת שלה.
פון פרוישן, שנולדה בדרמשטאדט ב־1854, הייתה משוררת, הרפתקנית שטיילה בעולם וציירת הידועה בציורי טבע דומם היסטוריים וראוותניים בקנה מידה גדול. בקונגרס הנשים הבינלאומי בברלין בשנת 1896, היא נשאה נאום נלהב הקורא לאפשר לנשים לרכוש השכלה באקדמיות לאמנות.
"הרמיוני פון פרוישן הייתה נועזת, לא חסרה ביטחון עצמי, ותומכת מוקדמת באמנסיפציה נשית", אמרה בירגיט פרוויבה, היסטוריונית אמנות. "אך היא לא הייתה אדם פוליטי, ואין כל תיעוד לכך שהיו לה דחפים אנטי-מונרכיים. אחרי הכל, היא בעצמה הגיעה מהאצולה".
מחקרים מעמיקים של הציור לא העלו כל סימן לכוונה נסתרת לזהות את השלד כקיסר הגרמני. סמל האצולה על כס המלכות היה המצאה יצירתית, לכל היותר בר השוואה לסמלי המלוכה הצרפתיים. הכתר המשובץ באבנים יקרות הנופל ארצה בחלקו התחתון זוהה על ידי חוקרים ככזה המבוסס על כתר מלכותי צרפתי מהלובר.
כך שהיצירה Mors Imperator נועדה במקור להוות את החלק הראשון של מחזור בן 10 ציורים המתארים נושאים של חיים, מוות ואהבה, ולהיות מוצב ישירות מול ציור בשם Regina Vitae ("מלכת החיים") בתערוכת האקדמיה. התמונה השנייה, לעומת זאת, לא הושלמה בזמן למועד ההגשה.
מרוסקת מהדחייה, הציירת בת 33 דאז כתבה ישירות לקיסר הגרמני ומלך פרוסיה כדי להסביר את כוונותיה. מזכירו של וילהלם השיב, באומרו כי למונרך אין בעיה עם נושא הציור שלה וכי על השופטים את ערכו האסתטי להחליט. עם זאת, האקדמיה שינתה לאחר מכן כיוון וטענה כי דחתה את התמונה מסיבות של ערך אמנותי ופטרה אותה כ"ביטוי לא-אמנותי של מחשבה מעוותת".
פון פרוישן החריפה את המצב עוד יותר, פרסמה מכתב על הפרשה בעיתון ברלינאי ושכרה חלל חנות ברחוב לייפציגר במרכז ברלין כדי להציג את הציור, כשהיא מחביאה אותו מאחורי וילונות כדי שניתן יהיה לחשוף אותו במחווה דרמטית. למרות דמי כניסה שווי ערך ל-8 אירו כיום, התערוכה הפכה לשיחת היום והפכה את האמנית למפורסמת בן לילה.
הציור Mors Imperator נמכר לאיש עסקים שוויצרי בשנת 1892. לאחר מותה של פון פרוישן ב־1918, יצירותיה הנותרות נתרמו על ידי בנותיה למוזיאון שכונתי קטן ברובע אלט-מרינדורף בברלין; רטרוספקטיבה של עבודתה במוזיאון בשנת 2013 כללה עותק של הציור השערורייתי. הוא הושאל ל-Alte Nationalgalerie עבור התערוכה החדשה.
"פון פרוישן הייתה אדם אינטליגנטי, משכיל מאוד אך גם רגשי מאוד, שהעבירה חיים שלמים בהתמודדות עם השאלות הגדולות סביב חיים, מוות וגורל", אמרה פרוויבה. "Mors Imperator היה ציור שהגיע מהלב".
המסר המרכזי של הציור – שהמוות גובר על סמכות ארצית – התברר גם כנכון; וילהלם הראשון אכן מת זמן קצר לאחר השלמת הציור, ב־9 במרץ 1888. השנה ידועה בגרמניה כ"שנת שלושת הקיסרים", מכיוון שעד שבנו של וילהלם, פרידריך השלישי, עלה לכס המלכות, הוא כבר היה חולה אנוש בסרטן הגרון. הוא מת 99 ימים לאחר מכן.
