מדוע מוסקבה נקראת מוסקבה?

מי אחראי למקור שם בירת רוסיה: דובים, פרות או אולי בכלל נכדו של נוח?

בלשנים והיסטוריונים מסכימים שמוסקבה נקראת על שם הנהר הזורם בשטחה. אך מהו המקור של המילה "מוסקבה" עצמה ומה יכולה להיות משמעותה?

הגרסה הפינו-אוגרית

בתחילת האלף הראשון לספירה חיו בשטחה של מוסקבה שבטים פינו-אוגריים. בשל כך, כמה מומחים הניחו שהשם "מוסקבה" מקורו בקבוצת השפות הפינו-אוגריות. בשפות קבוצה זו, הרכיב "-בה" משמעותו בדרך כלל "מים", "נהר" או "רטוב". הרכיב "מוסק-" נשמע כמו המילה "מוסק" בשפת קומי, ומשמעותו "פרה". לפיכך, משמעות שמה של בירת רוסיה היא "נהר הפרות" או, באופן מטפורי, "הנהר המזין". גרסה זו צברה פופולריות בזכות תמיכתו של ההיסטוריון וסילי קליצ'בסקי. אך מאוחר יותר התברר שבני קומי מעולם לא חיו בקרבת נהר מוסקבה, והתיאוריה הוכרה כבלתי מבוססת.

בשפה אחרת מהקבוצה הפינו-אוגרית – מאריינית – המילה "מאסקה" משמעותה "דב", ואילו "אווה" משמעותה "אישה" או "אם". על בסיס הצליל הדומה, עלתה הגרסה ששם "נהר מוסקבה" משמעותו "נהר הדוב" או "נהר הדובה". בשפה המאריינית דיבר עם המֵריָה, ולפי הכרוניקה הרוסית הקדומה ביותר, "סיפורי השנים שחלפו" ("מעשה שנות עברו"), עם זה אכן חי בחלק המזרחי של אזור מוסקבה במאה התשיעית. אך מכיוון שלא נמצאו בשטחים אלה נהרות אחרים ששמותיהם מסתיימים ב-"-בה", ויתרו החוקרים על גרסה זו.

על פי ההשערה הפינו-אוגרית השלישית למקור המילה, השם מתורגם כ"מים מלוכלכים". אך לפי גרסה זו, הרכיב "מוסק-" הגיע מהשפות הפינו-בלטיות, שבהן musta משמעותו "שחור, כהה", ואילו הרכיב "-בה" הגיע משפת קומי. מקורם של שני חלקי מילה אחת משפות שונות הוא ספקני, ונכון להיום, מומחים אינם תומכים באף גרסה פינו-אוגרית למקור המילה "מוסקבה".

השערות סקיתיות ואיבריות-קווקזיות

אם מאמינים לגרסה על המקור הסקיתי של המילה, שם הבירה נובע מהמילה ama, שמשמעותה "נהר חזק". הסקיתים, שהכירו נהרות הרריים, ספק אם היו מכנים כך את נהר מוסקבה שזרמו שקט ורגוע. אך הטיעון העיקרי נגד גרסה זו הוא שהסקיתים מעולם לא חיו בקרבת מרכז רוסיה.

ההשערה האיברית-קווקזית היא גרסת כלאיים, שבה חלק מהמילה מקורו בשפות הקווקזיות, וחלק בשפות הפינו-אוגריות. תומכי התיאוריה הכירו ברכיב "-בה" כפינו-אוגרי, ושמרו לו את המשמעות "מים", ואילו "מוסק-" נובע לכאורה משמם של העם הקווקזי מוֹסחי. אלא שההנחה האחרונה מבוססת אך ורק על דמיון חיצוני בין שתי המילים, ולא נמצאו עובדות היסטוריות שיאשרו את ההשערה.

מקור סלאבי של המילה

ישנן השערות רבות לגבי השורשים הסלאביים של שם בירת רוסיה. אך משמעות רובן היא שיש לנתח לא את המילה "מוסקבה" עצמה, אלא את צורתה העתיקה – "מוסקִי" ("Москы"). בשפה הרוסית העתיקה, לשורש "מוסק-" הייתה משמעות של "נוזל, ביצה, לחות, רטיבות". מכאן ששם "מוסקבה" משמעותו "אזור ביצתי, טובעני". הוכחה נוספת היא שנהר מוסקבה יוצא מביצה, שקיבלה מאוחר יותר את השם "שלולית מוסקוורצקאיה".

אך השערה זו אינה לוקחת בחשבון שלפני הסלאבים חיו בשטח מוסקבה שבטים שדיברו בשפות מהקבוצות הפינו-אוגריות והבלטיות. וספק אם לנהר הראשי של האזור לא היה שם לפני בואם של השבטים הסלאביים, או שרק השם שהומצא על ידי הסלאבים הגיע לידינו.

ההשערה הבלטית

הרעיון ששבטים בלטיים יכלו לתת את השם לנהר מוסקבה פותח על ידי דוקטור לבלשנות, ולדימיר טופורוב. הוא הבחין בכך שבשטח הבלטי ישנם נהרות רבים עם הסיומת "-בה", וכן גילה בשפות הבלטיות משפחה שלמה של מילים הדומות במשמעותן למילים הרוסיות המכילות את הרכיב "מוסק-". עובדה חשובה נוספת: נהרות ששמותיהם מסתיימים ב-"-בה" ממוקמים ממערב לנהר מוסקבה וכמעט נעדרים במזרח, כלומר, סביר להניח שמקור שם הנהר הוא בבהשערה של טופורוב יש שתי אפשרויות למשמעות שם הבירה. הראשונה חוזרת על ההשערה על מקור סלאבי של המילה. האפשרות השנייה להסבר השם היא "נהר מתפתל". בשפות הבלטיות, למילים בעלות צליל דומה ל"מוסק-" יכולה להיות משמעות של "קשר", ונהר מוסקבה עושה 11 לולאות גדולות רק בתוך גבולות העיר.

הגרסה הפנטסטית

ישנן גם הנחות בלתי סבירות לחלוטין, אגדיות, לגבי מקור המילה "מוסקבה". לדוגמה, במאה ה-17, עקב טעויות של כרונוגרפים, הופיע מיתוס על מעורבותה של דמות תנ"כית בהקמת מוסקבה. מֶשֶׁך, נכדו של נוח, הלך לכאורה עם שבטו מבבל, וכאשר הגיע לנהר מוסקבה, שנקרא על שמו, "הוליד מוֹסְקוֹבאים משמו שלו". מכאן, שבאגדה נכדו של נוח לא רק נתן את השם לבירה, אלא גם הפך לאביהם הקדמון של הסלאבים.

עם זאת, כל גרסאות מקור שם הבירה הן בגדר השערות בלבד, והמדענים עדיין אינם יכולים לקבוע באופן חד-משמעי את האטימולוגיה של המילה "מוסקבה" וייתכן שלעולם לא נדע.