מלחמות הריגול היוו תמיד נושא מעניין שמושך מפיקי קולנוע וסופרים, אבל האמת שהמציאות מוזרה יותר מכל סיפורת, לפחות בעולם הריגול ובטח ובטח כשמדובר בסוכנות הביון הישראלית: המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
דוגמה לכך היא הסיפור האפי של האופן שבו המוסד, הגה תוכנית נועזת להבריח פליטים אתיופים לישראל בשנות ה-80 ("מבצע אחים"). אלה היו יהודי אתיופיה, קבוצה אתנית לא ידועה שמקורה עטוף בדיווחים סותרים מההיסטוריה והפולקלור העתיקים. נואשים להימלט ממלחמת אזרחים, יהודי אתיופיה נעזרו בחשאי באנשי המוסד, שהגו את הרעיון ליצור אתר נופש מזויף בסודן השכנה. אתר הנופש, שנחשב כ"מרכז הצלילה והבילוי המדברי של סודן" ומתגאה ב"נופים עוצרי נשימה של השמיים, בוערים במיליוני כוכבים", היה הכיסוי המושלם להברחת האתיופים בבטחה לישראל.
סיפור שזכה לעיבוד בנטפליקס בכיכובו של כריס אוואנס בסרט "אתר הצלילה ביום האדום". זה סיפור שמדגיש את כושר ההמצאה של המוסד, אחד הארגונים המסתוריים בעולם. למעשה, 'מסתורי' לא ממש מכסה את המוניטין הייחודי שלו. בעוד שסוכנויות אחרות, כמו ה-CIA וה-MI6, בהחלט ידועות ברחבי העולם, המוסד קיבל מעמד כמעט מיתי בתרבות הפופולרית, מעמד שהוגבר מהתפיסה הרווחת שהוא למעשה מעל החוק.
במילותיו של העיתונאי החוקר הישראלי רונן ברגמן, מחבר הספר "הקם להורגך השכם להורגו: ההיסטוריה הסודית של החיסולים הממוקדים של ישראל", "המודיעין הישראלי כבש מלכתחילה תחום צללים, סמוך למוסדות הדמוקרטיים של המדינה, אך נפרד מהם עמוקות״. ברגמן מודה ש'ההצדקה הייתה שכל דבר מלבד סודיות מוחלטת עלול להוביל למצבים שיאיימו על עצם קיומה של ישראל. ההקשר של הקמת המוסד מדגיש את הנקודה הזו: הוא נוצר בדצמבר 1949, קצת יותר משנה לאחר מכן. הכרזת העצמאות הישראלית, כשהעם הצעיר כבר נפגע במלחמת השחרור. קיום קבוצת עילית של סוכני מודיעין נחשבה חיונית לרווחתה של המדינה החדשה, הנצורה. חשיבה זו הודגשה על ידי המוטו המקורי של המוסד, שהיה שורה מהתנ"ך: 'כי בתחבולות תעשה לך מלחמה'.
אבל המשימה של המוסד לא הייתה עקבית לחלוטין במשך עשרות השנים. לדוגמה, הארגון עדיין ידוע אולי בעיקר בשל לכידתו הנועזת ב-1960 של אדולף אייכמן, אחד מאדריכלי השואה, שברח לדרום אמריקה לאחר המלחמה. עם זאת, בעוד שהמשימה עצמה הייתה הישג מרהיב (סוכני המוסד הרדימו את אייכמן והעבירו אותו לעובד חולה בחברת תעופה כדי להבריח אותו מארגנטינה), ובעוד משפטו היה רגע מכונן עבור העם היהודי, מבצע אייכמן לא היה ממש בתחום סמכותו של המוסד במסגרת משימתו להגן על ישראל מפני אויביה.
למעשה, על פי תחקיר של העיתונאי רונן ברגמן, המוסד קיבל החלטה מודעת שלא לעסוק בציד נאצים, כאשר מאיר עמית מונה לעמוד בראש הארגון ב-1963. לדברי ברגמן, "מאיר עמית אמר לי בפתיחות רבה: אני מעדיף להתמודד עם איומי ההווה מאשר עם רוחות רפאים מהעבר.'
ברם בשנות ה-70, המוסד שוב הוצב במשימה שהתבססה על ציווי מוסרי ולא על צורך גיאופוליטי. זה היה מבצע "זעם האל", שבו ביצעו פעילי המוסד חיסולים של מי שלדעתם היו קשורים לטבח במינכן ב-1972, כאשר מחבלים פלסטינים רצחו 11 חברים מהמשלחת האולימפית הישראלית. המבצע עורר מאז מחלוקות רבות, כאשר חלק טוענים שלרבים מההרוגים – כמו מתורגמן פלסטיני שנורה ברומא ונציג אש"ף שנהרג עם פצצה שהוטמנה בטלפון שלו – לא היה שום קשר לטבח במינכן. פרשה זו זכתה גם היא לעיבוד קולנועי, בדמות הסרט "מינכן", שיצר סטיבן ספילברג בכיכובו של אריק באנה.
עם זאת, חיסולים ממוקדים רבים נחשבו באופן נרחב כעבודה של המוסד שבוצעו למטרות אסטרטגיות ברורות. דוגמה בולטת היא חיסולו של מחמוד אל-מבחוח, פעיל מרכזי בארגון הטרור חמאס, שהיה מעורב בהברחת נשק לשימוש הארגון נגד אזרחים ישראלים. חוליית מתנקשים, שלרוב מניחים כי כללה סוכני מוסד, נשלחה למלון בדובאי בו שהה מחמוד אל-מבחוח. המטרה היתה ביצוע חיסול מהיר שייראה בהתחלה כאילו הוא מת מסיבות טבעיות. השימוש של המתנקשים בדרכונים מזויפים כדי להיכנס לדובאי, כולל דרכונים בבריטניה, גרם לפרשה דיפלומטית.
היכולת לכאורה של המוסד לבצע התנקשויות חסרות רחמים, ממוקדות שכאלה (הסוכנות חשודה גם כמי שאנשיה עמדו מאחורי ההתנקשויות של כמה מדעני גרעין איראניים בין 2010 ל-2012) היא סיבה גדולה לכך שיש לו מוניטין של גוף מפחיד בבמה העולמית. לדברי גורדון תומס, מחבר הספר "מרגלי גדעון: ההיסטוריה החשאית של המוסד", למוסד יש אפילו פירוט של 'כללים' להתנקשויות, שקבע הרמס"ד מאיר עמית, הכולל קביעות כמו 'לא לבצע רצח פוליטי כנגד מנהיגים, קיצוניים ככל שיהיו', 'לא להרוג משפחתו של מחבל אלא אם הם גם מעורבים ישירות בטרור', ו'התליין אינו שונה מהתליין שמינתה המדינה או מכל תליין אחר שמונה כדין'.האם כי יש האומרים שאת הכללים הללו הפרו סוכני המוסד בהתנקשות שבוצעה באסמאעיל הנייה, בהנחה שאכן המוסד היה מעורב בחיסול. אך לדברי תומס, כל חבר חדש ביחידת כידון – המחלקה המיוחדת במוסד שאחראית לכאורה להתנקשויות – מקבל עותק של הכללים הללו.
כמובן, כושרו של המוסד הוכח גם בדרכים אחרות, לא קטלניות. אחד היעדים הידועים ביותר היה מרדכי ואנונו, טכנאי גרעין ישראלי שהדליף חדשות על תוכנית הגרעין של ישראל לעיתונות הבריטית בשנת 1986. המוסד הפעיל סוכנת בכינוי סידני כדי להתיידד עם ואנונו ולפתות אותו בחופשה לאיטליה, שם שהה. הוא נחטף על ידי סוכני מוסד נוספים והוטס לישראל. כתוצאה ממבצע 'מלכודת הדבש' הקלאסי הזה, ואנונו בילה 18 שנים מאחורי סורג ובריח.
לפי פרסומים זרים, מצבת כוח האדם במוסד עומדת על יותר מ-7,000 חברים, מה שהופך אותו לאחת מסוכנויות הביון הגדולות בעולם המערבי, שנייה רק לסוכנות הביון המרכזית (CIA) ומכיוון שרבים מעובדיו החדשים מתמקדים בפעילות סייבר, המוסד צפוי להישאר שחקן מרכזי בענייני ריגול, גם אם היקף הפעילות המלא שלו תמיד יהיה חשאי ויהווה חומר לספקולציות ואגדות.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
