דמיינו לעצמכם שאתם מנסים לבנות עסק משפחתי קטן – אבל במקום בית קפה שכונתי, זו ממלכה. במקום לקוחות מרוצים, יש לכם שכנים כועסים שמגיעים עם צבא. כך פחות או יותר נראו חייו של מוחמד אבן רוסתם דושמנזיאר, שליט דיילמי עקשן שחי במאה ה-11. הוא לא רק הצליח לפסל לעצמו פינה שקטה במערב איראן של ימינו, אלא גם הקים שושלת שלמה – וכל זה בזמן שהעולם סביבו בוער מתככים פוליטיים, מלחמות ופלישות של שבטים נודדים.
מי הוא היה?
מוחמד אבן רוסתם דושמנזיאר (בפרסית: ابوجعفر دشمنزیار), הידוע גם בכינויו עלא אל-דולה מוחמד (علاء الدوله محمد), היה מצביא דיילמי שייסד בשנת 1008 את השושלת הקאקוויה (Kakuyid dynasty) העצמאית, קצרת הימים אך החשובה, באזור ג'יבאל. הוא ידוע גם בשמות פוסאר-י כאכּוּ, אבן כאכּוּיה ואבן כאכּוּ, שפירושם "דוד מצד האם" בשפה הדיילמית, והמילה קשורה למילה הפרסית "כּאכּא". מוחמד נפטר בספטמבר 1041 לאחר שפיסל לעצמו ממלכה חזקה שכללה את מערב פרס ואת ג'יבאל. עם זאת, הישגים אלה אבדו במהירות תחת שלטון יורשיו.
רוסתם דושמנזיאר, אביו של עלא אל-דולה מוחמד, היה חייל דיילמי בשירות השושלת הבּוּוֵידית (Buyids) וקיבל אדמות באזור הרי אלבורז כהוקרה על שירותיו. תפקידו היה להגן על העיר ראי ועל צפון ג'יבאל מפני מנהיגים מקומיים מטברסטן. רוסתם היה אחיה של הנסיכה הבּאווַנדית (Bavandid) סיידה שירין, אמו של האמיר הבּוּוֵידי מאג'ד אל-דולה (Majd al-Dawla) ושל שמס אל-דולה (Shams al-Dawla). שניהם היו תחת חסות אמם שירין עד מותה בשנת 1029.
הדיילמיםהמונח דיילמי (בפרסית: دیلمی) מתייחס לעם לוחמים שמקורם היה באזור ההררי שנקרא דיילם (Daylam), בצפון איראן של היום, בעיקר במחוזות גילאן ומזנדראן הסמוכים לים הכספי. דיילם היה אזור הררי ומיוער, שקשה היה לכבוש או לשלוט בו והתושבים המקומיים חיו בקהילות שבטיות, מבודדות יחסית, ולכן שמרו על עצמאות במשך זמן רב גם כשאימפריות חזקות שלטו סביבם. הדיילמים נודעו כלוחמים קשוחים ומיומנים במיוחד בלחימה הררית ולעיתים קרובות שכרו אותם כשכירי חרב על ידי אימפריות מוסלמיות, במיוחד במהלך ימי הביניים. כמה שושלות חשובות במזרח התיכון נוצרו על ידי דיילמים, כשהבולטת ביותר היא השושלת הבוידית (Buyid dynasty) ששלטה בחלקים נרחבים של פרס, עיראק ואזור בגדד במאות העשירית וה-11. בתחילה רוב הדיילמים היו זָרַתּוּשְתְרִים (זורואסטרים) או פגאנים. עם הזמן, רבים מהם התאסלמו, בעיקר לזרם השיעי. הם תרמו רבות לתרבות, לפילוסופיה ולמדע של העולם המוסלמי בתקופתם. מוחמד אבן רוסתם היה למעשה חלק ממסורת של לוחמים עקשנים שחיו על חרבם ועל חוכמתם. |
שלטונו
לאור קשרים משפחתיים אלו, אין זה מפתיע שבין השנים 1007 ל-1008 כיהן עלא אל-דולה כמושל אספהאן מטעם הבּוּוֵידים. מקורות מסוימים אף טוענים שהוא שימש כמושל העיר כבר בשנת 1003. בשנת 1016, הקצין הצבאי הדיילמי אבן פולאד גרש את עלא אל-דולה מאספהאן, אך הוא הצליח להשיב במהרה את השליטה על העיר. חולשת ממלכתו של מג'ד אל-דולה עודדה מאוחר יותר את מוחמד להרחיב את תחומי שלטונו בהרים שבשליטה כורדית באיראן. בשנת 1023, עלא אל-דולה כבש את חמדאן מידי השליט הבּוּוֵיהי סמעא אל-דולה, והמשיך לכבוש את דינאבר ושפור-ח'ואסט מידי מנהיגים כורדים. בשנים הבאות הוא השקיע בהגנה על ממלכתו מפני פלישות של כורדים ונסיכים מטברסטן.
חמש שנים לאחר מכן, עלא אל-דולה השיג ניצחון גדול על יריביו בנהאוונד, והצליח ללכוד את השליט הבאווַנדי אבו ג'עפר מוחמד יחד עם שני בניו. לאחר ניצחון גדול זה, עלא אל-דולה חיזק את מעמדו כשליט החזק ביותר בג'יבאל, ואף שהאמיר הבּוּוֵידי מאג'ד אל-דולה היה אדונו, הוא הטביע מטבעות בשמו שלו. לימים, הוא אף זכה באופן אישי וללא התערבות הבּוּוֵידים, בתואר "חוסאם אמיר אל-מו'מנין" (חרב מפקד המאמינים) מהח'ליפה העבאסי אל-קאדר.
בשנת 1029, מאג'ד אל-דולה הודח על ידי מחמוד הע'זנווי. מעסוד הראשון, בנו של הסולטאן הע'זנווי, שרצה לשחרר את העבאסים משליטת הבּוּוֵידים, המשיך להתקדם למערב איראן, שם הביס שליטים שונים, כולל את עלא אל-דולה, שנמלט לאהוואז כדי לבקש עזרה מהבּוּוֵידים. עם זאת, הוא כרת במהרה שלום עם הע'זנווים וחזר לנהל מדינת חסות מטעמם, כשהוא מקבל על עצמו לשלם מס שנתי בסך 200,000 דינרים. אך הע'זנווים לא הצליחו להחזיק בכיבושיהם שהיו מרוחקים מע'זני ללא קשיים. עלא אל-דולה הצליח לכבוש לזמן קצר את ראי מידי הע'זנווים בשנת 1030. בשנת 1035, מעסוד הראשון שוב הביס את עלא אל-דולה, שנמלט שוב אל הבּוּוֵידים באהוואז, ומאוחר יותר נסוג לצפון-מערב איראן. אז החל עלא אל-דולה לגייס כוח עוצמתי של טורקמנים במטרה להשיב לעצמו את השטחים האבודים שלו.
בשנים 1037-1038, עלא אל-דולה, יחד עם כוחותיו, כבש שוב את ראי מידי הע'זנווים. בשנים הבאות, החל עלא אל-דולה לבנות חומות הגנה מסיביות סביב העיר אספהאן. חומות אלו הצילו מאוחר יותר את העיר מנוודים טורקמנים ששדדו ובזזו כמה מקומות במערב ובמרכז איראן בשנים 1038-1039, כולל העיר חמדאן.
מותו
עלא אל-דולה מת בספטמבר 1041 בעת שניהל מסע מלחמה במערב פרס נגד שושלת אנאזיד. בנו הבכור פרמרז ירש אותו באספהאן, בעוד בנו הצעיר גרשאספ הראשון קיבל את העיר חמדאן. עם זאת, עמדה בפניהם משימה קשה של הגנה על אזורים אלה מפני הסלג'וקים.
מורשתו
עלא אל-דולה היה מצביא דגול שהצליח להגן על ממלכתו מפני שכניה, כולל הבּוּוֵידים, הע'זנווים והסלג'וקים. הוא הזמין לחצרו את הפילוסוף אבן סינא לאחר שאבן סינא עזב את חצר הבּוּוֵידים, ושם הוא יצר אנציקלופדיה שהוקדשה לאמיר. הפילוסוף והמדען הדגול הלך לעולמו בשנת 1037. ספרייתו של אבן סינא נבזזה מאוחר יותר על ידי הע'זנווים, שהעבירו אותה לע'זני, ושם היא נהרסה לאחר מכן על ידי השושלת הע'ורית תחת שלטון מנהיגם עלא אל-דין חוסיין, אבל זה כבר נושא לסיפור אחר.
חשיבותו בהיסטוריה
דמותו של עלא אל-דולה מוחמד חשובה בהיסטוריה מכמה סיבות עיקריות:
- מייסד שושלת עצמאית בתקופת חולשה: הוא הקים שושלת עצמאית, השושלת הקאקוויה, בתקופה שבה השלטון המרכזי של הבּוּוֵיהים היה כבר חלש ומפוצל. זה מראה על יכולתו לנצל הזדמנויות פוליטיות וצבאיות כדי לפסל לעצמו כוח במרחב אזורי כאוטי.
- כישרון צבאי ואסטרטגי: עלא אל-דולה הפגין יכולת צבאית מרשימה בכך שהצליח להרחיב את שטחיו ולשמור עליהם מפני כוחות עוינים גדולים וחזקים יותר כמו הבּוּוֵיהים, הע'זנווים והסלג'וקים. בניית חומות מגן סביב אספהאן היא דוגמה לכך. הוא לא רק כבש, אלא גם פעל כדי לשמר את כיבושיו.
- פטרון של ידע ופילוסופיה: הקשר של עלא אל-דולה עם הפילוסוף והרופא הגדול אבן סינא מדגיש את תפקידו כפטרון של אמנות ומדע. העובדה שאבן סינא מצא מקלט בחצרו ואף הקדיש לו אנציקלופדיה (דאנשנאמה-י עלאי, "ספר הידע עבור עלא אל-דולה") מעידה על כך שהוא היה שליט מודרני לתקופתו, שהעריך ידע וקידם אותו.
- דוגמה למנהיג אזורי חזק: למרות ששלטונו היה קצר יחסית והישגיו אבדו לאחר מותו, הוא שימש כדוגמה למנהיג אזורי חזק שהצליח להתמודד עם אימפריות מתחרות. סיפורו ממחיש את הדינמיקה המורכבת של הכוחות הפוליטיים בפרס של המאה ה-11, שבה שליטים מקומיים הצליחו להתרומם ולתפוס כוח באופן זמני. הוא היה דמות מפתח בתקופת המעבר שבין שלטון הבּוּוֵיהים לבין עלייתם של הסלג'וקים.
סיפורו של עלא אל-דולה מוחמד מוכיח שגם בלב מהומות ומלחמות אפשר להקים מורשת שתשרוד דורות. רוצים לגלות עוד סיפורים על שליטים אמיצים, ממלכות שנולדו מתוך כאוס והקרבות שעיצבו את ההיסטוריה? הצטרפו אלינו למסע נוסף ב־HistoryIsTold.com וגלו את הפרקים המרתקים שנכתבו – ושנשכחו – בספרי ההיסטוריה.
חומר מעשיר לצפייה
דמותו גולמה על ידי השחקן הצרפתי אוליביה מרטינז בסרט הגרמני ״הרופא״ (2013), Der Medicus, המבוסס על טרילוגיית הספרים באותו שם מאת נוח גורדון.
