קהילת המודיעין הגרמנית ממלאת תפקיד מכריע בשמירה על האינטרסים הפוליטיים, הצבאיים והכלכליים של גרמניה. היא מורכבת משלוש סוכנויות פדרליות ו-16 סוכנויות מדינתיות. יחד, הן אחראיות לאיסוף ולניתוח מודיעין חוץ ופנים ולעדכון מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והצבאי
היסטוריה לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר מלחמת העולם השנייה, גרמניה חולקה לרפובליקה הפדרלית של גרמניה (מערב גרמניה) ולרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (מזרח גרמניה). מערב גרמניה יישרה קו הדוק עם ארצות הברית והפכה לחברה בברית נאט"ו, בעוד מזרח גרמניה הפכה למדינת לוויין סובייטית והצטרפה לברית ורשה. כל אחת מהמדינות הקימה גופי ביון וביטחון עצמאיים.
ארגון גהלן
בשנת 1946, הכוחות האמריקאים בגרמניה הכבושה הקימו את ארגון גהלן (הידוע גם בשם "Gehlen Org" או "הארגון") במטרה לבצע פעולות מודיעין נגד ברית המועצות. ראש הארגון היה קצין לשעבר בוורמאכט ריינהרד גהלן (שעל שמו נקרא הארגון). הוא עמד בראש היחידה עד לפרישתו ב-1968. ב-1956 אורגן הארגון מחדש למה שידוע כיום בשם שירות הביון הפדרלי, בונדסנכריכטנדינסט (Bundesnachrichtendienst, בראשי תיבות BND). ה-BND שיתף פעולה הדוק עם סוכנות הביון המרכזית (CIA) והפך לבעל ברית חשוב במלחמה הקרה נגד ברית המועצות.
המשרד לביטחון המדינה (שטאזי)
המשרד לביטחון המדינה, Ministerium für Staatssicherheit, הידוע גם בשם השטאזי (Stasi), הוקם ב-1950 והיה סוכנות המודיעין רבת העוצמה של מזרח גרמניה שפעלה הן כסוכנות ביון והן כשירות ביטחון וגוף משטרה חשאית. הוא פעל כארגון הלוויין הנאמן והיעיל ביותר של הק.ג.ב. הסובייטי. בנוסף לניהול פעולות מודיעין נרחבות נגד מדינות המערב, ובמיוחד מערב גרמניה, השטאזי הפעיל מערכת חסרת תקדים של מעקב פנימי ודיכוי פוליטי של אזרחי המדינה. השיטה המבצעית של הארגון הושפעה רבות מיועצים סובייטים, כאשר הק.ג.ב. שמר על שליטה מבצעית והשתמש בשטאזי ככלי לפעולות שמהן רצה להתרחק. לאחר איחוד גרמניה מחדש ב-1990, השטאזי פורק ורבים מחבריו הועמדו לדין. מורשת היסטורית זו מתחברת לשירותי המודיעין הגרמניים בימינו, שירשו שיטות עבודה מבצעיות משתי המסורות: המערבית (שירותי מערב גרמניה שהושפעו מה-CIA) והמזרחית (ק.ג.ב/שטאזי).
סוכנויות ומשימות
לגרמניה יש סוכנויות ברמה הפדרלית וברמת המדינה (המחוז). באופן כללי, סוכנויות המדינה פועלות באופן עצמאי זו מזו אך משתפות פעולה ומתקשרות ברמה הפדרלית. הסוכנויות הפדרליות נוטות להתמקד באיומים המשפיעים על גרמניה כולה, והן גם אחראיות על תקשורת עם סוכנויות של מדינות אחרות.
שירות הביון הפדרלי (BND)
ה-BND, המונה רשמית מעל 6,500 עובדים, הוא סוכנות המודיעין הגדולה ביותר בגרמניה. מטהו בברלין, והוא הסוכנות היחידה האחראית לכל תחומי המודיעין הפוליטי, הכלכלי והצבאי. הוא מבצע פעולות בתחומי מודיעין אנושי (HUMINT), מודיעין אותות (SIGINT), מודיעין מפות (GEOINT), מודיעין חזותי (IMINT), איסוף מודיעין מרשתות חברתיות (SOCMINT) ומודיעין ממקורות גלויים (OSINT) כדי לעדכן את הדרגים הגבוהים ביותר בקבלת ההחלטות האסטרטגיות הפוליטיות והצבאיות של גרמניה. לפיכך, הוא משלב את המשימות הדומות של סוכנויות אמריקאיות כגון ה-CIA, ה-NSA וה-DIA לסוכנות אחת.
ה-BND מורכב משש חטיבות מרכזיות: ניתוח, איסוף מודיעין, יכולות מודיעין, תמיכת IT, משימות תמיכה מרכזיות ופיתוח טכנולוגיות חדשניות, מחקר והכשרה. בגרמניה עצמה, ל-BND יש מספר משרדי שטח, כמו המטה בברלין-מיטה (שנחשב למטה הביון הגדול בעולם), ברלין-ליכטרפלדה, מטה מחלקת מודיעין אותות בפולאך, מטה המודיעין החזותי בבאד אייבלינג, מטה איסוף מודיעין גלוי בגאבלינגן, מטה בריינהאוזן, מתקן האזנות בשנינגן ומרכז תמיכה טכנית בשטוקדורף.
המשרד הפדרלי להגנת החוקה (BfV)
המשרד הפדרלי להגנת החוקה (BfV), שמקום מושבו בקלן, הוא הסוכנות הפדרלית לסיכול ריגול וחתרנות ושירות הביטחון הגרמני. תחומי האחריות העיקריים שלו הם סיכול ריגול, מלחמה בטרור, ומעקב אחר פעילויות קיצוניות אחרות שעלולות להוות סיכון לסדר החוקתי ולביטחון הפנימי. בדומה ל-BND, ה-BfV וה-LfV (הלשכות המדינתיות) יכולים להשתמש בשיטות מודיעין כדי לאסוף ולעבד מודיעין, כגון שימוש בסוכנים סמויים להסתננות לארגונים. ה-BfV גם מרכז ותומך בעבודת שירותי המודיעין הפנימיים ברמת המדינה.
ה-BfV מאורגן במספר מחלקות, האוספות ומנתחות מודיעין, אלה כוללות את מחלקה 2 (האחראית לניהול מעקב אחר קבוצות ימין קיצוניות), מחלקת 4 (שאחראית לסיכול ריגול והגנת סייבר), מחלקת 5 (שמתמקדת במעקב אחר קבוצות שמאל קיצוניות) ומחלקת 6 (שאחראית למעקב אחר קבוצות איסלאמיסטיות קיצוניות). בנוסף להן פועלות מחלקות מבצעיות כמו מחלקנ 3 (שאחראית ליירוט תקשורת), מחלקת O (שמבצעת מעקב פיזי), מחלקת 1 (שאחראית לשיתוף פעולה (בינלאומי ויחסי ציבור), מחלקת Z (משאבי אנוש), מחלקת TX (תשתיות טכנולוגיית מידע), מחלקת TA (שאחראית לטכנולוגיה מבצעית ותמיכה בפעילויות), מחלקת S (שאחראית לאבטחת חומר מסווג).
סוכני השירות עוברים הכשרה באקדמיה להגנת החוקה (Akademie für Verfassungsschutz ,AfV), בנוסף המרכז למודיעין והכשרה (Zentrum für nachrichtendienstliche Aus- und Fortbildung ,ZNAF) מופעל בשיתוף פעולה עם שירות הביון הפדרלי להכשרה מקצועית ומסלול קריירה שמותאם לשירות המדינה.
בנוסף לסוכנות הפדרלית, קיימים משרדים להגנת החוקה (LfV) בכל אחת מ-16 מדינות גרמניה. משרדי המדינה פועלים באופן עצמאי זה מזה כדי להתמודד עם איומים הקשורים לקיצוניות, טרור וריגול בגבולותיהם. למרות המסגרות המשפטיות השונות, משרדי ה-LfV חולקים מודיעין ומרכזים את מאמציהם זה עם זה.
שירות הריגול הנגדי הצבאי (MAD)
הלכה למעשה אין בגרמניה סוכנות ביון צבאית, את תפקידים אלה מבצע שירות הביון הפדרלי. עם זאת, ישנו שירות לסיכול ריגול צבאי בכוחות המזוינים הגרמניים, זהו שירות הריגול הנגדי הצבאי שהוא סוכנות ביון משולבת שמשרתים בה חיילים ואזרחים. שירות הריגול הנגדי הצבאי (Militärischer Abschirmdienst; MAD) מגן על אנשי שירות ומתקנים צבאיים גרמניים מפני ריגול, חבלה וקיצוניות, הן בתחום הפיזי והן בתחום הסייבר. הוא אחראי גם על סיכול איומי פנים וביצוע בדיקות רקע לחברים חדשים המצטרפים לצבא. בשל משימתו ההגנתית, ה-MAD אינו עוסק באיסוף מודיעין, אך משתתף בפעולות צבאיות גרמניות מחוץ למדינה, בשיתוף פעולה עם שירות הביון הפדרלי, שהוא המונופול בתחום איסוף מודיעין מחוץ לגבולות גרמניה.
ל-MAD יש שמונה סניפים בגרמניה בערים קיל, הנובר, הילדן, קובלנץ, שטוטגרט, מינכן, שוילובזה, וילהלמסהאפן. הוא גם מורכב משמונה מחלקות מבצעיות כמו מחלקת G (למשפט ויחסי חוץ), מחלקת E (לסיכול קיצוניות), מחלקת S (סיכול ריגול), מחלקת ES (אבטחה), מחלקת Z (משאבי אנוש, לוגיסטיקה ותקציב), מחלקת A (הגנת כוחות פרוסים ומשימות מחוץ לגרמניה), מחלקת P (ביטחון פנים, בדיקות רקע) ומחלקת T (האחראית על טכנולוגיית מידע והגנת סייבר).
סוכנויות וארגונים אחרים
בדומה למדינות רבות אחרות, לגרמניה יש סוכנויות אחרות הממלאות משימות מודיעין מסוימות או שיש להן יכולות מודיעין הכרחיות לביצוע עבודתן מבלי להיות שירות מודיעין בעצמן. בגרמניה, אלה כוללים את משרד משטרת הפלילים הפדרלי (Bundeskriminalamt ,BKA), משרדי המדינה של משטרת הפלילים הפדרלית (Landeskriminalämter ,LKA), לשכת חקירות המכס (Zollkriminalamt, ZKA), המשטרה הפדרלית על סניפיה ופיקוד הסיור האסטרטגי (Kommando Strategische Aufklärung ,KSA) בצבא הגרמני.
פיקוח ורגולציה
ה"Trennungsgebot" (עקרון ההפרדה) הגרמני הוא חוק חשוב החל על המשטרה והמודיעין. הוא נוצר כ"לקח" משלטון המשטר הנאצי והמשטרה החשאית הידועה לשמצה שלו, הגסטאפו. העיקרון מציע כי יש להפריד בין סוכנויות אכיפת החוק לבין סוכנויות המודיעין בתפקידיהן, סמכויותיהן ושיתוף הנתונים ביניהן. סוכנויות גרמניות חייבות לשמור על גבולות מבצעיים, כאשר ה-BfV מטפל במודיעין פנימי בעוד ה-BKA אחראי על אכיפת החוק הפדרלית. תומכים מדגישים את חשיבות העיקרון הזה להגנה על זכויות היסוד ופרטיות האזרחים והגבלת כוחן של המשטרה ושירותי המודיעין. מבקרים טוענים כי העיקרון מגביל את יעילותן של סוכנויות ממשלתיות בסיכול איומים בשל הדרישות המחמירות יותר על חילופי מידע ומוסיף אתגרים בתחום התיאום.
| מבנה זה דומה לזה שנמצא בכמה ממדינות "חמש העיניים". שירותי מודיעין פנימיים כמו שירות הביטחון הבריטי (MI5), ארגון הביון והביטחון האוסטרלי (ASIO) ושירות המודיעין והביטחון של קנדה (CSIS) פועלים כארגוני מודיעין טהורים ללא סמכויות אכיפת חוק, בעוד סוכנויות כמו לשכת החקירות הפדרלית של ארצות הברית (FBI), שיש לה סמכויות אכיפת חוק ומודיעין כאחד, אינן אפשריות בגרמניה. |
שירות הביון הפדרלי מדווח ישירות לקנצלר הפדרלי הגרמני. רבים מתוצריו מופצים גם למקבלי החלטות בפוליטיקה ובצבא. המשרד הפדרלי להגנת החוקה מדווח למשרד הפנים. בנוסף, הוא מפיק דו״ח איומים שנתי, הזמין לציבור, בעוד שירות סיכול הריגול הצבאי מדווח למשרד ההגנה.
כל סוכנויות המודיעין הפדרליות נמצאות תחת פיקוח בעיקר של הפאנל לפיקוח פרלמנטרי (PKGr), ועדת G10 ומועצת הבקרה העצמאית (UKR).
PKGr: עוקב ומפקח על סוכנויות המודיעין הפדרליות. למרות שהממשלה מחויבת לעדכן את הפאנל באופן מקיף על עבודת שירותי המודיעין, המבקרים הצביעו על סמכויותיו המוגבלות ועל הדיווח הממשלתי המצומצם לעתים קרובות על עבודת המודיעין.
G10: ועדת G10 מאשרת או דוחה את הצורך וההיקף של אמצעי מודיעין הננקטים כדי להתערב בפרטיות התקשורת של אנשים ובמידע אישי אחר.
UKR: ה-UKR עוקב ומאשר פעילויות בתחום מודיעין אותות של שירות הביון הפדרלי, בעיקר אישור למתן האזנות. הוא מורכב מגוף שיפוטי ומנהלי ומדווח באופן קבוע ל-PKGr.
לצד מוסדות פיקוח פוליטיים אלה, הפרלמנט הגרמני יישם ועדת נאמנות (בגרמנית: Vertrauensgremium des Haushaltausschusses) המפקחת על התקציב וההוצאות של סוכנויות המודיעין. סוכנויות ברמת המדינה נמצאות תחת פיקוח של מוסדות דומים במדינות גרמניה עצמן.
איומים עיקריים
גרמניה היא כלכלה מפותחת ביותר במרכז אירופה. כחברה חשובה בנאט"ו ובאיחוד האירופי, אין זה מפתיע שהיא יעד הן עבור קבוצות טרור והן עבור סוכנויות ביון זרות. איומים מצד קבוצות קיצוניות פנימיות מהווים אתגר נוסף לשירותי הביטחון.
כך, הסכסוך באוקראינה הגביר את האיום המודיעיני הנשקף מרוסיה. היא מעורבת באופן פעיל במסעות דיסאינפורמציה ובריגול, במיוחד נגד התמיכה הצבאית הגרמנית באוקראינה. בשנים האחרונות נרשמה גם עלייה במתקפות סייבר ובמסעות השפעה שמקורם ברוסיה. גם שירותי המודיעין של סין מנסים באופן פעיל להשיג גישה לטכנולוגיה תעשייתית גרמנית ולמנף את הפוליטיקה לטובת סין. התחרות הגלובלית הגוברת תשמור על האיום שמגיע מסין ברמה חריפה. לאלה נוספו גם איומין מצד מנגנוני הביטחון של איראן ומשמרות המהפכה שלה, שתוקפים מתנגדי משטר ומתנגדים איראנים החיים בגרמניה. איראן מכוונת גם נגד קבוצות ואישים פרו-ישראליים בגרמניה. בעוד שירותי המודיעין הטורקיים פועלים נגד חברי האופוזיציה החיים בגרמניה ומנצלים את הקהילה הטורקית כדי לתמוך במדיניות המיטיבה עם טורקיה.
מאז פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, גרמניה מתמודדת עם איום הטרור האיסלאמיסטי. המלחמה בעזה והתקיפות הישראליות בלבנון הוסיפו למפת האיומים יעדי טרור חדשים ומוטיבציה להגברת פעילויות הטרור בגרמניה. בנוסף, קבוצות ימין קיצוניות נותרו האיום הפנימי הגדול ביותר על הדמוקרטיה הגרמנית. מפלגות ימין ופוליטיקאים פופוליסטיים צברו תאוצה משמעותית בנוף הפוליטי הגרמני ומציגים אתגרים חדשים לביטחון הפוליטי הגרמני.
בנוסף לסביבה גיאופוליטית מתוחה, סוכנויות הביון הגרמניות מתמודדות עם אתגרים אחרים המסבכים את משימתן, כמו הגבלת מימון, בדיקות רקע מסורבלות ותחרות על כוח האדם במגזר הפרטי, שמציע שכר גבוה יותר. בנוסף, החברה הגרמנית נוטה לחוסר אמון ביחס לשירותי מודיעין, ככל הנראה בשל העבר ההיסטורי. ישנו חוסר מודעות כללי לתפקידי המודיעין ולמה שהוא כרוך בו מעבר לסטריאוטיפ "המרגל". תארים אקדמיים כגון "לימודי מודיעין" או "ביטחון המולדת" שנמצאים באוניברסיטאות אמריקאיות בדרך כלל אינם קיימים בגרמניה. במיתוג מחדש שנערך לאחרונה, שירות הביון הפדרלי ביקש להיראות מודרני ופתוח יותר כדי למשוך יותר צעירים ולחזק את כוח האדם.
לעיתים קרובות סוכנויות מודיעין בגרמניה פועלות בסביבה מגבילה יותר בהשוואה לסוכנויות מערביות אחרות. בפסיקה משנת 2020, בית המשפט החוקתי הגרמני קבע כי ה-BND צריך לציית לחוקה הגרמנית בעת ביצוע מודיעין על זרים במדינות זרות וליישם בקרה דמוית בית משפט בתחום המודיעין האסטרטגי שלו. תומכים שיבחו את הפסיקה כאמצעי להגנה על עיתונאים, עורכי דין ופעילים מחוץ למדינה, בעוד מבקרים הזהירו כי הדבר יגרום לסוכנויות גרמניות לפגר אחר שותפיהן המערביות.
כך, בזמן שגרמניה מתמודדת עם תקופות של חוסר יציבות בינלאומית ותחרות אסטרטגית גלובלית, קהילת המודיעין שלה חייבת להמשיך להסתגל לאתגרים חדשים. בהיותה חברה מרכזית באיחוד האירופי ובברית נאט"ו, גרמניה תמשיך להישאר יעד הן לסוכנויות ביון זרות והן לארגוני טרור. קהילת המודיעין הגרמנית כבר היום נאלצת להתמודד עם איומים אלה בנוף איומים מתפתח, תוך איזון הקו הדק שבין פרטיות לביטחון. שמירה על בריתות ושותפויות בינלאומיות מסייעת לתרום באופן משמעותי לעמדת הביטחון של גרמניה, ולקהילת המודיעין שלה יש תפקיד מפתח בכך.
