תאמל״ק לי
מלוחם ביחידות העילית ועד ללשכת ראש הממשלה, סיפורו של נפתלי בנט שוזר בתוכו הצלחה עסקית מסחררת ותהפוכות פוליטיות דרמטיות ששינו את פני המדינה.
זה היה יום היסטורי בתולדות הפוליטיקה הישראלית, מאותם רגעים שנחרטים בזיכרון הלאומי כקו פרשת מים שהביא לסיומן של 12 שנות שלטון בנימין נתניהו והוביל להכתרת נפתלי בנט לראש הממשלה השלושה עשר של מדינת ישראל. באותו יום ראשון, ה-12 ביוני 2021, החלו האירועים כבר בשעות הצהריים המוקדמות במשכן הכנסת והגיעו לשיאם בשעות הערב המאוחרות בהרמת כוסית חגיגית באולם נגב, שם חגגו שרי הממשלה השלושים ושש את הקמת ממשלת חילופים מורכבת וחסרת תקדים, הגם שכיהנה קצת יותר משנה. למרות היעדר טקס חילופים רשמי מצד ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו, נפתלי בנט נכנס לתפקידו מתוך כוונה להוביל את ישראל בעידן של שותפות פוליטית חדשה עם יאיר לפיד.
אבל ראש הממשלה ה-13 של ישראל, שכיהן כראש ממשלה מיוני 2021 ועד יוני 2022, התחיל את דרכו כלוחם בסיירת מטכ"ל וכיזם הייטק שמכר חברות במאות מיליוני דולרים. הוא אולי אחת הדמויות המרתקות והשנויות במחלוקת בפוליטיקה הישראלית של המאה ה-21. מפיקוד על פלוגה במגלן ועד לישיבה בכיסא ראש הממשלה בשיאה של מגפת הקורונה ומשבר פוליטי חסר תקדים, המסע שלו רצוף תהפוכות. עכשיו, עם הקמת מפלגתו החדשה "בנט 2026", הוא נערך לקרב הפוליטי הבא שלו: לשוב ללשכת ראש הממשלה.
ילדות בין יבשות
נַפְתָּלִי בֶּנֶט נולד ב-25 במרץ 1972 בחיפה, הצעיר מבין שלושת בניהם של ג'ים ומירנה בנט. הוריו היו מהגרים יהודים מארצות הברית שהגיעו לישראל מסן פרנסיסקו ביולי 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים. הרקע המשפחתי של בנט הוא אשכנזי, כאשר שורשי אביו נטועים בפולין, גרמניה והולנד ואילו משפחת אמו הגיעה מרוסיה ופולין. סב סבו של נפתלי, יוליוס סלומונסון, הגיע לסן פרנסיסקו כבר בשנת 1851 במהלך "הבהלה לזהב", עובדה שמדגישה את הקשר העמוק של המשפחה להיסטוריה האמריקאית.
הוריו של בנט גדלו בבתים לא אורתודוקסיים והיו פעילים פרוגרסיביים בשנות השישים בארצות הברית. אביו, ג'ים בנט, אף נעצר ב-1964 במהלך מחאה נגד גזענות. לאחר עלייתם לישראל, התנדבו ההורים בקיבוץ דפנה ולאחר מכן התיישבו בשכונת אחוזה בחיפה. עם השנים הם החלו לשמור מצוות ואימצו דעות פוליטיות ימניות. מירנה בנט שימשה כסמנכ"לית התאחדות עולי אמריקה וקנדה בצפון, וג'ים עבד בטכניון ובהמשך הפך למתווך וליזם נדל"ן מצליח.
ילדותו של נפתלי בנט התאפיינה במעברים תכופים בין ישראל לצפון אמריקה בשל עבודתו של אביו. בגיל שנה חזרה המשפחה לסן פרנסיסקו, אך עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים חזר ג'ים לישראל כדי לשרת במילואים בחיל התותחנים ברמת הגולן. לאחר המלחמה השתקעה המשפחה בישראל באופן קבוע, אך המשיכה לנוע: שנתיים במונטריאול ושנתיים בטינק, ניו ג'רזי, שם למד נפתלי באקדמיית יבנה. כשחזרה המשפחה לחיפה נפתלי למד בישיבת יבנה והיה מדריך בתנועת בני עקיבא. לנפתלי שני אחים: אשר, קצין צוללות לשעבר ואיש עסקים שחי בלונדון, ודניאל, רואה חשבון בחברת צים.
שירות צבאי ופיקוד ביחידות מובחרות
בשנת 1990 התגייס נפתלי בנט לצה"ל ושובץ בסיירת מטכ"ל. לאחר סיום שירותו הסדיר יצא לקורס קצינים. ניתנה לו האפשרות להישאר בסיירת מטכ"ל כלוחם מן המניין או לעבור ליחידת מגלן כדי לקבל תפקיד פיקודי. בנט בחר בפיקוד ועבר למגלן, שם הפך למפקד פלוגה. הוא השתחרר משירות סדיר לאחר שש שנים אך המשיך לשרת במילואים והגיע לדרגת רב סרן. אחד מחבריו הקרובים היה עמנואל מורנו, קצין בכיר שככל הנראה היה שותף למבצעים חסויים מעבר לקווי האויב ותמונתו עודנה אסורה בפרסום.
סא"ל עמנואל יהודה מורנו (1971–2006)
הלוחם שתמונתו אסורה בפרסום
עמנואל מורנו היה קצין בכיר בסיירת מטכ"ל, שנפל בקרב בלבנון בסיומה של מלחמת לבנון השנייה. הוא החייל הראשון (והיחיד עד כה) בתולדות צה"ל שתמונתו נותרה אסורה בפרסום גם לאחר מותו, בשל רגישות התפקידים והמבצעים שביצע. לדברי בנט עצמו, בריאיון שהעניק לחנוך דאום, הסיבה כי האויב עשוי לבצע שחזור והנדסה לאחור ולזהות אותו ממיקומים ואירועים שעודנם חיוניים ומהווים נכס ביטחוני אסטרטגי למדינת ישראל.
עמנואל שירת 16 שנים בסיירת מטכ"ל. הגיע לדרגת סגן-אלוף, דרגה שהוענקה לו כדרגה אישית (מקבילה לדרגת מפקד היחידה) על תרומתו יוצאת הדופן לביטחון המדינה והוא השתתף בשלל מבצעים כמו חטיפת המחבל מוסטפא דיראני ב-1994 ופיקוד על חילוץ נהג המונית אליהו גוראל ב-2003..
עמנואל נהרג ב-19 באוגוסט 2006 במהלך פשיטה חשאית באזור בעלבכ בלבנון, לאחר שהפסקת האש כבר הוכרזה. הוא נודע בענוותו העמוקה ובצניעותו; נהג להסתובב במושב מגוריו בבגדים אזרחיים כדי שלא יזהו את דרגתו הבכירה.
"אם צה"ל הוא הצבא הטוב בעולם, וסיירת מטכ"ל היא היחידה הטובה בצה"ל, ועמנואל הוא הלוחם הטוב ביחידה – הרי שעמנואל הוא הלוחם הטוב בעולם."
— הרצי הלוי (בעת ששימש כמפקד סיירת מטכ"ל)
במהלך שירותו, הן בסדיר והן במילואים, השתתף נפתלי בנט במבצעים רבים בלבנון וביהודה ושומרון. הוא פעל באזור הביטחון בדרום לבנון ובמבצע ענבי זעם. לאחר שירותו הסדיר השלים תואר במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה השתתף במבצע חומת מגן, ובמלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 שירת כקצין מילואים ביחידת מגלן במשימות לאיתור והשמדת משגרי רקטות של חזבאללה מעבר לקווי האויב.
אירוע שנוי במחלוקת משירותו הצבאי התרחש במהלך מבצע ענבי זעם. כוח מגלן בפיקודו של בנט נקלע להפגזת מרגמות בדרום לבנון. בעקבות קריאת הסיוע של בנט, ירה צה"ל מטח ארטילרי לחיפוי, שפגע בטעות במתחם של האו"ם בכפר קאנא שבו הסתתרו אזרחים. באירוע נהרגו 106 אזרחים לבנונים, דבר שהוביל ללחץ בינלאומי כבד לסיום המבצע. לאורך השנים נשמעה ביקורת על תפקודו של בנט באירוע, אך פקודיו ומפקדיו הגנו עליו וציינו את הצלחותיו המבצעיות הרבות.
״גבורה לא תיחקר. תמשיכו לחפש בארכיונים. התיק הצבאי שלי זמין לצפייה והוא מחכה לכם.״
נפתלי בנט בתגובה לביקורת על אירוע כפר קאנא
מבצע ענבי זעם (11–27 באפריל 1996)
הרקע למבצע: המבצע יצא לפועל תחת ממשלת שמעון פרס בעקבות הסלמה מתמשכת בגבול הצפון. לאחר שהבנות מבצע "דין וחשבון" (1993) נשחקו וארגון חיזבאללה הגביר את ירי הקטיושות לעבר יישובי הגליל (במיוחד קריית שמונה ונהריה), הוחלט על תגובה נרחבת.
הממבצע נועד להביא להפסקת ירי הרקטות לעבר שטח ישראל, ליצור לחץ על ממשלות לבנון וסוריה לרסן את חיזבאללה באמצעות יצירת משבר הומניטרי (הנעת אזרחים דרום-לבנונים צפונה לעבר ביירות) ולפגוע בתשתיות ובמפקדות של הארגון.
במהלך המבצע, צה"ל הפעיל עוצמת אש אדירה מהאוויר, מהים ומהיבשה. במהלך 17 ימי הלחימה בוצעו מעל 1,100 גיחות אוויריות ונורו כ-25,000 פגזי ארטילריה. יחידות מובחרות כמו מגלן ושלדג פעלו בעומק השטח (יחידת שלדג אף קיבלה צל"ש רמטכ"ל על תפקודה).
ב-18 באפריל 1996, במהלך חילופי אש, פגזים של צה"ל פגעו בטעות במתחם של האו"ם בכפר קאנא, שבו הסתתרו מאות פליטים. באירוע (המכונה "טבח כפר קאנא") נהרגו 106 אזרחים לבנונים. הלחץ הבינלאומי הכבד שנוצר בעקבות המקרה קיצר משמעותית את משך המבצע.
בסופו של דבר, המבצע הסתיים ב"הבנות ענבי זעם" – הסכם לא כתוב בין ישראל, סוריה ולבנון (בתיווך אמריקאי), שהסדיר את כללי הלחימה: איסור על ירי לעבר מטרות אזרחיות משני הצדדים ואיסור על חיזבאללה להשתמש בכפרים כמחסה לירי. הוקמה ועדת מעקב בינלאומית לפיקוח על ההבנות.
מהייטק לפוליטיקה: הדרך למיליונים ולכנסת
הקריירה העסקית של נפתלי בנט החלה בשנת 1999, אז ייסד את חברת סאיוטה (Cyota) שעסקה באבטחת מידע והגנה מפני הונאות מקוונות. בנט שימש כמנכ"ל החברה ועבר לניו יורק בשנת 2000 כדי לנהל את פיתוחה. בשנת 2005 נמכרה החברה לענקית האבטחה RSA תמורת 145 מיליון דולר, עסקה שהפכה את בנט למולטי-מיליונר. בהמשך שימש כמנכ"ל חברת סולוטו (Soluto), שנמכרה בשנת 2013 לחברת Asurion האמריקאית בסכום המוערך ב-100 עד 130 מיליון דולר. גם לאחר כניסתו לפוליטיקה, השקעותיו המוקדמות המשיכו להניב פירות, כגון השקעתו בחברת פאיוניר (Payoneer).
הכניסה של נפתלי בנט לפוליטיקה התרחשה בשנת 2006, כשמונה לראש המטה של בנימין נתניהו, תפקיד בו החזיק עד 2008. בין השנים 2010 ל-2012 כיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע, ובשנת 2011 הקים יחד עם איילת שקד את תנועת "ישראל שלי". בשנת 2012 נבחר לראשות מפלגת הבית היהודי והוביל אותה להישג של 12 מנדטים בבחירות 2013. בממשלות נתניהו כיהן בנט במגוון תפקידים: שר הכלכלה, השר לשירותי דת, שר התפוצות ושר החינוך. ב-2018 פרש מהבית היהודי כדי להקים את מפלגת ״הימין החדש״ ולאחר שלא עבר איתה את אחוז החסימה בבחירות אפריל 2019, חזר לכנסת בבחירות ספטמבר 2019 במסגרת רשימת ״ימינה״ ומונה לשר הביטחון.
| חברה | שנת מכירה | סכום עסקה מוערך |
|---|---|---|
| סאיוטה (Cyota) | 2005 | 145 מיליון דולר |
| סולוטו (Soluto) | 2013 | 100–130 מיליון דולר |
| פאיוניר (Payoneer) | 2021 (הנפקה) | שווי שוק של מיליארדים |
שר הביטחון הצעיר בתולדות המדינה: הזינוק לצמרת
נובמבר 2019 סימן תפנית דרמטית בקריירה של נפתלי בנט. תחת עננת הבחירות הבלתי נגמרות וממשלות המעבר, הודיעו הליכוד והימין החדש על כוונה לאיחוד סיעות (שלא התממש בסופו של דבר), ובנט מונה לתפקיד שר הביטחון. בגיל 47 בלבד, הוא הפך לשר הביטחון הצעיר ביותר שידעה מדינת ישראל. לטענת נתניהו, המינוי נולד מתוך אילוץ פוליטי כדי למנוע מהימין החדש לחבור למפלגת כחול לבן של בני גנץ.
בנט נחת היישר לתוך "טבילת אש" מבצעית. שעות ספורות לאחר כניסתו לתפקיד, חוסל בסיכול ממוקד בהאא אבו אל-עטא, המפקד הצבאי של הג'יהאד האסלאמי בעזה. האירוע הצית את מבצע "חגורה שחורה", ובנט, ביומו הראשון במשרד, נדרש להכריז על מצב מיוחד בעורף ולנהל את המערכה מול מטחי הרקטות. כך או כך, כהונתו הקצרה במשרד הביטחון התאפיינה בקו ניצי ונחוש. בדצמבר 2019 הוא אישר צעד היסטורי: הקמת שכונה יהודית בשוק בחברון. במקביל, הוא פתח במערכה כלכלית נגד הטרור, כשחתם על צווים מנהליים שהגבילו פעילות כלכלית של פעילי טרור והכניס אותם ל"רשימה שחורה" בינלאומית, לצד עיקול משכורות ששילמה הרשות הפלסטינית למחבלים ערבים-ישראלים.
בתחילת 2020, בנט הנחה את כוחות הביטחון להרחיק פעילי שמאל רדיקלי מיהודה ושומרון ולקראת סוף כהונתו, הוא שם קץ לעיכוב של שנים ואישר את הנגשת מערת המכפלה לנכים. בנט קרא לאמץ באופן מיידי את "תוכנית המאה" של דונלד טראמפ. "אסור להסתפק בריבונות חלקית", הצהיר, "צריך לקחת הכל ועכשיו". "תוכנית המאה" של ממשל טראמפ, היוותה ציר מרכזי במדיניות החוץ של ישראל בתקופת בנט כשר ביטחון וכראש ממשלה.
"שלום לשגשוג": תוכנית המאה של דונלד טראמפ (ינואר 2020)
החזון: יוזמת שלום לפתרון הסכמי בין ישראל לפלסטינים שהוצגה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן. התוכנית גובשה על ידי צוות בראשות ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט, והוגדרה כ"עסקה האולטימטיבית" לסיום הסכסוך.
עקרונות המפתח המדיניים:
- ריבונות ישראלית: הכרה אמריקאית בסיפוח ישראלי של כ-30% משטחי יהודה ושומרון, כולל בקעת הירדן וההתנחלויות כולן.
- מדינה פלסטינית מוגבלת: הקמת מדינה פלסטינית מפורזת על שאר השטח (כ-70%), המורכבת ממובלעות המחוברות באמצעות גשרים ומנהרות.
- ירושלים: הכרה בירושלים המאוחדת כבירת ישראל, תוך הקמת בירה פלסטינית בשכונות המזרחיות שמעבר לגדר ההפרדה (כמו אבו דיס).
- ביטחון: שליטה ביטחונית ישראלית מלאה על כל השטח שבין הירדן לים.
היבטים כלכליים: התוכנית כללה חבילת סיוע והשקעות בינלאומיות בסך 50 מיליארד דולר ("החלק הכלכלי") שנועדו לשקם את הכלכלה הפלסטינית, ליצור מקומות עבודה ולחבר את עזה ליהודה ושומרון.
תגובות והשלכות:
- ישראל: הימין הישראלי (ובתוכו נפתלי בנט) דחף להחלת ריבונות מיידית על השטחים שהוקצו לישראל, אך המהלך נבלם והוחלף בהמשך בחתימת "הסכמי אברהם".
- הפלסטינים: הרשות הפלסטינית דחתה את התוכנית מכל וכל, כינתה אותה "סטירה של המאה" והחרימה את הממשל האמריקאי.
- העולם הערבי: מרבית המדינות הביעו תמיכה בחידוש המשא ומתן אך נותרו מחויבות ליוזמת השלום הערבית.
עם פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020, בנט רתם את מערכת הביטחון למאבק. הוא יזם את שיכון החולים במלוניות וגייס את אגף המודיעין למחקר טכנולוגי על הנגיף. למרות שתמך בסגר ראשוני, הוא הפך במהרה למבקר חריף של הממשלה, וטען כי יש להשתמש ב"פינצטה ולא פטיש", דהיינו מערך בדיקות אפידמיולוגי נרחב שיאפשר להשאיר את המשק פתוח תוך בידוד הנשאים בלבד. לאחר בחירות מרץ 2020, בנט מצא את עצמו מחוץ לממשלה ה-35 של נתניהו וגנץ. מהאופוזיציה הוא הקים את "קבינט הקורונה האזרחי", פרסם את ספרו "איך לנצח מגפה" והציג תוכניות כלכליות מפורטות להתאוששות מהמשבר, תוך שהוא ממצב את עצמו כ"פרויקטור" הלאומי מטעם עצמו.
במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-24, בנט ניסה להרגיע את מצביעי הימין. הוא הופיע בערוץ 20, חתם על מסמך והתחייב שלא יקים ממשלה בראשות יאיר לפיד או בתמיכת הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם). אך, תוצאות הבחירות והמבוי הסתום הפוליטי הובילו אותו למסלול אחר. לאחר שנתניהו נכשל בהרכבת הממשלה ובצל מבצע "שומר החומות", בנט קיבל החלטה ששינתה את פני המדינה.
ממשלת השעטנז והקרב על הריבונות: נפתלי בנט כראש הממשלה
ממשלת ישראל השלושים ושש, שהושבעה ביוני 2021, עם בנט כראש הממשלה ה-13 של ישראל, הייתה אחת המרתקות והמורכבות שידעה הפוליטיקה הישראלית. תחת נפתלי בנט, הורכב פסיפס פוליטי חסר תקדים שכלל את סיעות ימינה, יש עתיד, כחול לבן, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, העבודה ומרץ. לראשונה בתולדות המדינה, מפלגה ערבית (רע"ם) הייתה חלק בלתי נפרד מהקואליציה, כשנציגה מכהן כיו"ר ועדת הפנים.
הרכב זה עמד בניגוד חריף להצהרותיו של בנט טרם הבחירות, בהן התחייב שלא להקים ממשלה עם לפיד ולא לשבת עם מרצ או רע"ם. הצעד עורר ביקורת ציבורית נוקבת, בעיקר במחנה הימין, ואף גרר התנגדות מבית: חבר הכנסת עמיחי שיקלי מסיעת ימינה סירב להצטרף לקואליציה והצביע נגד הממשלה והתקציב. בנט, מצידו, סיפק נימוק היסטורי-פרגמטי: מניעת בחירות חמישיות, אותן הגדיר כ"אסון למדינה", והצבת ההבטחה ליציבות שלטונית כערך עליון.
בנט היה ראש הממשלה הראשון בישראל חובש כיפה ותקופת כהונתו התאפיינה גם בהתמודדות עם מגפת הקורונה, במיוחד עם וריאנט הדלתא והאומיקרון. עם כניסתו לתפקיד, מצא בנט משק שחזר לשגרה כמעט מלאה, אך תוך זמן קצר הכה וריאנט הדלתא והוביל לגל התחלואה הרביעי. בנט בחר באסטרטגיית "בלימה רכה" תוך ניסיון לנהל את המגפה ללא סגרים ובפגיעה מינימלית בכלכלה. הממשלה דחפה למתן מנת החיסון השלישית ("בוסטר") עוד לפני שאר העולם, ובנט אישית ניהל מגעים עם מנכ"ל פייזר להקדמת משלוחי חיסונים. המדיניות כללה הידוק של "התו הירוק" (כולל גרסת "התו השמח" לאולמות אירועים), חובת מסכות ובידודים לבאים מחוץ לארץ. בנובמבר 2021, עם הופעת וריאנט האומיקרון, הוביל בנט את תרגיל "אומגה": תרגיל לאומי ראשון מסוגו להתמודדות עם מוטציות עתידיות. למרות שבירת שיאי הדבקה בגל החמישי, הממשלה דבקה בקו של השארת מוסדות החינוך והמשק פתוחים, עד לדעיכת המגפה וביטול מרבית המגבלות במרץ 2022.
למרות המבנה הקואליציוני המורכב, ממשלת בנט קידמה שורה של צעדים מרחיקי לכת בתחומי הפנים והכלכלה. במישור הביטחוני-אזרחי, הושקה תוכנית רב-מערכתית למאבק בפשיעה במגזר הערבי, תחת הובלת משרד ראש הממשלה ובאמצעות מבצע "מסלול בטוח" של משטרת ישראל.
בתחום החוץ, הוא פעל לחזק את היחסים עם מרוקו לאחר הסכמי אברהם ונפגש עם המלך מוחמד השישי. הוא ביקר בארצות הברית ונפגש עם הנשיא ג'ו ביידן, שם הציג את האסטרטגיה הישראלית מול איראן. בנט היה גם ראש הממשלה הישראלי הראשון שביקר באופן רשמי באיחוד האמירויות ובבחריין. במרץ 2022 ניסה בנט לתווך בין רוסיה לאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית ואף נפגש עם ולדימיר פוטין במוסקבה בתיאום עם מנהיגי המערב. בנט טען כי הצליח לגייס את ולדימיר זלנסקי ואת פוטין להסכים לדבר ביניהם, אך ארצות הברית בלמה את המהלך.
בזירה הכלכלית, בנט פעל בנחישות להורדת יוקר המחיה באמצעות ביטול מאות תקנים ישראליים ייחודיים והתאמתם לתקנים בינלאומיים ("מה שטוב לאירופה, טוב לישראל"). מהלך זה סלל את הדרך לכניסת ענקיות קמעונאות כמו קרפור וספאר לשוק המקומי. במקביל, הממשלה חיזקה את אחיזתה בקרקע: בדצמבר 2021 אושרה תוכנית ענק בהיקף של מיליארד ש"ח להכפלת אוכלוסיית קצרין והקמת היישובים אסיף ומטר ברמת הגולן, ובאפריל 2022 הוכרז על הקמת 14 יישובים חדשים בנגב.
״אנחנו פועלים בשיטה של ׳בלימה רכה׳. המטרה היא להגן על הציבור ועל המבוגרים מבלי להטיל סגרים ותוך פגיעה מינימלית בכלכלה.״
נפתלי בנט, יולי 2021
ממשלת בנט נותרה כפרק ייחודי בספרי ההיסטוריה של ישראל כניסוי פוליטי של אחדות ניגודים תחת לחץ של מגפה עולמית וחוסר יציבות שלטונית. ממשלת בנט-לפיד הייתה "ממשלת שינוי" וניסוי חברתי ופוליטי שכלל בתוכו את כל קצוות הקשת: מימינה ועד מרצ, עם תמיכה תקדימית של מפלגת רע"ם. בזמן שחלק מהציבור זעם על הפרת ההבטחות, הממשלה הספיקה לקבל החלטות דרמטיות לא מעטות. האם הייתה זו הדרך הנכונה לנווט את הספינה הישראלית? ההיסטוריה תשפוט.
כך או כך, כצפוי, ממשלת בנט חוותה קשיים פוליטיים פנימיים כאשר חברי כנסת ממפלגת ימינה, ביניהם עידית סילמן וניר אורבך, פרשו מהקואליציה והובילו לאובדן הרוב הפרלמנטרי. ביוני 2022 הודיעו בנט ויאיר לפיד על פיזור הכנסת ובנט סיים את תפקידו כראש ממשלה ועבר לכהן כראש הממשלה החליפי עד לפרישתו מהחיים הפוליטיים בנובמבר 2022.
תפיסת עולם ועמדות פוליטיות
עמדותיו של נפתלי בנט תוארו לעיתים כ"אולטרה-לאומניות", והוא עצמו הגדיר את דעותיו ככאלו שנמצאות ימינה מאלו של נתניהו. בנט מתנגד נחרצות להקמת מדינה פלסטינית ותומך בסיפוח חד-צדדי של שטח C ביהודה ושומרון, תוך הענקת אוטונומיה מוגבלת לפלסטינים בשטחי A ו-B. הוא פרסם את "תוכנית ההרגעה" המבוססת על השקעה בתשתיות ובכלכלה כדרך לדו-קיום.
בתחום הכלכלי, בנט הוא חסיד של שוק חופשי, צמצום רגולציה ושבירת מונופולים. כשר הכלכלה פעל לגיוון שוקי הייצוא של ישראל לכיוון אסיה ואפריקה כדי להפחית את התלות באיחוד האירופי. הוא קידם רפורמות להורדת מחירי המזון ושילוב גברים חרדים ונשים ערביות בשוק התעסוקה. למרות עמדותיו הדתיות, בנט הביע תמיכה בזכויות אזרחיות שוות לקהילת הלהט"ב, אם כי הצהיר שלא יפעל לשינויי חקיקה בנושא נישואין.
במהלך מלחמת חרבות ברזל בשנת 2023, בנט הביע תמיכה בהטלת מצור מוחלט על הרצועה והדגיש כי ישראל נלחמת ב"נאצים". הוא ייעץ נגד פלישה קרקעית רחבה לתוך הערים המרכזיות ובמקום זאת הציע יצירת אזורי חיץ ופשיטות ממוקדות כדי לשמור על כלכלת ישראל ועל חיי הלוחמים.
בנט 2026: חזרה לזירה
לאחר תקופה של פעילות במגזר העסקי, כולל הצטרפות לדירקטוריון חברת קוואנטום סורס, החלו להתפרסם דיווחים על כוונתו של בנט לחזור לפוליטיקה. באפריל 2025 רשם נפתלי בנט מפלגה חדשה תחת השם הזמני "בנט 2026". בין מייסדי המפלגה ניתן למצוא את אשתו גילת בנט, מפקדו לשעבר בסיירת מטכ"ל גיורא לוי, ודמויות מעולם העסקים והתקשורת כמו גדי לסין, צביקה האוזר, ג׳ורג׳ בירנבאום וטוני פבריציו.
מטרות המפלגה, כפי שהוגשו לרשם המפלגות, הן החזרת הביטחון לישראל ושיקום אמון הציבור ביכולת המדינה להגן על גבולותיה. בנט הצהיר כי בכוונתו להוביל רשימת מרכז בבחירות הבאות, שתכלול דמויות כמו גדי אייזנקוט ואביגדור ליברמן, במטרה להקים ממשלת אחדות ציונית שתקדם חוקה ותגביל את משך כהונת ראש הממשלה. בנובמבר 2025 אישר בנט רשמית בנאום בישיבה יוניברסיטי כי בכוונתו להתמודד על תפקיד ראש הממשלה בבחירות הקרובות.
נפתלי בנט נשוי לגילת, אותה הכיר במהלך שירותם הצבאי. לזוג ארבעה ילדים: יונתן (על שם יוני נתניהו), דוד עמנואל (על שם עמנואל מורנו), אביגיל ומיכל. המשפחה מתגוררת ברעננה ושומרת על אורח חיים דתי-לאומי.
המסע של נפתלי בנט רחוק מלהסתיים. כמי שחווה את פסגת הפוליטיקה ואת עולם העסקים הגלובלי, הוא ממשיך לעצב את עתידו בתוך המערכת הישראלית הסוערת. האם "בנט 2026" תצליח לשחזר את הצלחתו ולהביא אותו להוביל את המדינה פעם נוספת? ההיסטוריה, כפי שאנו יודעים ב-HistoryIsTold, נכתבת בכל יום מחדש. אנו מזמינים אתכם להמשיך לעקוב אחרינו, להירשם לניוזלטר שלנו לקבלת תכנים היסטוריים בלעדיים ולשתף את הכתבה עם חובבי היסטוריה נוספים.
