מבקר הקרמלין ומי נחשב למנהיג האופוזיציה, אלכסיי נבלני, מת בכלא בחוג הקוטב הארקטי.
ההודעה על מותו הגיעה ממינהל שירות בתי הסוהר הפדרלי הרוסי של המחוז האוטונומי ימאלו-ננץ, בו ממוקם הכלא: "ב-16 בפברואר 2024, במושבת הכליאה מספר 3, הנידון נבלני א.א. חש ברע לאחר הליכה, כמעט מיד איבד את הכרתו. מיד הגיעו צוות רפואי מהמוסד והוזעק צוות חירום", נכתב בהודעה רשמית באתר שירות בתי הסוהר הפדרלי. "כל אמצעי ההחייאה הדרושים בוצעו, אך לא הניבו תוצאות חיוביות. רופאי החירום אישרו את מותו של הנידון. הסיבות למוות נבדקות", דיווח הארגון.
מי הוא היה?
אלכסיי נבלני, דמות האופוזיציה הבולטת ביותר ברוסיה, שהיה קוץ בעיניו של הנשיא ולדימיר פוטין במשך יותר מעשור, מת במושבת עונשין בחוג הארקטי – כשבכירי שירות בתי הסוהר הפדרלי טוענים כי הוא התמוטט תוך כדי הליכה.
הפעיל החברתי בן ה־47 ועורך דין היה נשוי ליוליה ולשניים שני ילדים. הוא הוביל מסע צלב של ממש נגד שחיתות בקנה מידה גדול בקרב האליטה הפוליטית והעסקית של רוסיה וקרא תיגר על אחיזת הברזל של פוטין בשלטון עם הפגנות המוניות שמשכו המוני צעירים.
מסעו של נבלני ממנהיג אופוזיציה רוסי מוביל לאסיר הפוליטי בעל הפרופיל הגבוה ביותר במדינה היה בסימן רדיפות ממשלתיות בלתי פוסקות, ניסיון הרעלה כמעט קטלני שבו האשים את הקרמלין וחזרתו מרצון למולדתו — שבסופו של דבר הכניס אותו מאחורי סורג ובריח עם הרשעה בקידום טרור עם גזר דין של 19 שנות מאסר.
נבלני נחשב ליריב הקולני ביותר של ולדימיר פוטין. היה ידוע כפעיל נגד השחיתות וצבר מיליוני צפיות בסרטוני החקירות שנהג לפרסם בערוץ היוטיוב שלו, שכלל ממצאים מרשיעים נגד בכירי השלטון ברוסיה. כפעיל כריזמטי, הוא התבסס כמנהיג האופוזיציה הרוסי היחיד שמסוגל לגייס אנשים במספרים גדולים ברחבי רוסיה כדי להשתתף בהפגנות נגד הממשלה.
חייו
אלֵכּסֶיי נָבַלְנִי נולד ב־4 ביוני 1976 בעיר בוטין, כ-25 קילומטרים ממוסקבה. הוא קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת ידידות העמים ב־1998, ואחריו השלים תואר בכלכלה, בהמשך קיבל מלגה ולמד באוניברסיטת ייל.
נבלני טבל לראשונה את אצבעותיו בפוליטיקה ב־1999, כאשר, כעורך דין צעיר, הצטרף למפלגת האופוזיציה הליברלית יָאבּלוֹקוֹ, שממנה נדחה לאחר שהשתתף בצעדות לאומניות של ארגונים אנרכיסטיים שקראו לבלום את ההגירה.
בתחילת שנות ה-2000 הוביל נבלני תנועה נגד התפתחות יתר בלתי מבוקרת במוסקבה וכמה שנים לאחר מכן זכה לפופולריות לאחר שחשף בפוסטים בבלוג את מה שלטענתו הוא שחיתות בקנה מידה גדול בתוך חברות ממשלתיות ענקיות כמו גזפרום ורוֹסנפט.
מאוחר יותר נבלני הקים את הקרן למלחמה בשחיתות המוקדשת לחשיפת שחיתויות בקרב מקורביו הקרובים ביותר של פוטין. כאשר פרצו הפגנות המוניות נגד פוטין בדצמבר 2011, שפרצו על רקע דיווחים על שיבוש קולות בבחירות לפרלמנט, נבלני נעצר ונידון ל-15 ימי מאסר.
בין 2012 ל־2014, נבלני הואשם והורשע בעבירות של מעילה והונאה, שאותן דחה מניעים פוליטיים, הקשורים לחברת עצים בניהול ממשלתי וחברת בת רוסית של חברת הקוסמטיקה הצרפתית איב רושֶה.
נבלני קיבל בסופו של דבר מאסרים על תנאי בשני המקרים, אשר נדחו על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם. לאורך כל חולשותיו המשפטיות, נבלני ותומכיו המשיכו בקמפיין נגד השחיתות, כשהם מכוונים, בין היתר, לראש הממשלה דאז דמיטרי מדבדב.
אלכסיי הכיר את אשתו האהובה יוליה, כלכלנית בהכשרתה, בחופשה ב־1998, והשניים נישאו בשנת 2000. הם חולקים שני ילדים — הבת דריה, 23, והבן זכר, 15.
יוליה נבלנאיה עמדה לצד בעלה בכל ניסיונותיו ותלאותיו עד הסוף. יומיים לפני מותו, פרסם נבלני מחווה מחממת לב ליוליה וכתב: "מותק, הכל כמו שיר איתך: בינינו יש ערים, אור ההמראה של שדות תעופה, סופות שלג כחולות ואלפי קילומטרים", כתב לצד תמונה שלהם יחד. ״אבל אני מרגיש שאת קרובה בכל שנייה, ואני אוהב אותך יותר ויותר".
הרעלה, מאסר ומוות
באוגוסט 2020, נבלני היה בטיסת פנים מטומסק שבסיביר למוסקבה, כשחש ברע. הטייס ביצע נחיתת חירום באומסק והציל את חייו. הסתבר כי הוא הורעל על ידי שירותי הביטחון הפדרליים בסיביר באמצעות גז עצבים. הנחיתה אפשרה לארגן במהירות הטסה לגרמניה, כשהוא בתרדמת. הוא טופל בהשפעותיו של חומר העצבים שהוחדר לו. בדיקות צבאיות בגרמניה קבעו שהחומר הרעיל הוא נוביצ'וק, רעל שפותח בברית המועצות.
הקרמלין הכחיש בתוקף את ניסיון ההתנקשות על ידי שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, כאשר פוטין העיר בזמנו בצמרמורת: "אם מישהו היה רוצה להרעיל אותו, הם היו מסיימים אותו".
לאחר החלמתו כשבילה חמישה חודשים בגרמניה וקיבל טיפול רפואי, נבלני התעקש לחזור מרצונו למולדתו וכצפוי, עם שובו לרוסיה ב־17 ינואר 2021, הוא נעצר מיד, כבר בנמל התעופה שרמייטבו במוסקבה. זאת כשהתובעים טוענים כי שהותו על המטוס הפרה את תנאי המאסר שלו באחד ממקרי המעילה שלו.
למרות מחאות נרחבות נגד היחס אליו מצד הממשלה, נבלני נידון ליותר משנתיים מאסר בגין הפרת השחרור על תנאי. הוא ערך שביתת רעב בת שלושה שבועות כדי למשוך את תשומת הלב למחסור בטיפול רפואי וחוסר שינה מאחורי סורג ובריח — וסיים אותה רק לאחר שרופאיו הזהירו אותו שהוא עלול למות.
גם בעת מאסרו, נבלני הצליח לשמור על נוכחות ברשתות החברתיות שלו בעזרת צוותו ועורכי הדין שלו.
במרץ 2022 — חודש אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה — נבלני נידון לתשע שנות מאסר נוספות בגין מעילה וביזיון בית המשפט. הוא נשלח לכלא במחוז ולדימיר.
ואז באוגוסט 2023, הוטל עליו עונש של 19 שנות מאסר באשמת ״קיצוניות״ בגין פעילותו הפוליטית נגד הקרמלין. בית משפט הורה על העברתו למושבת העונשין IK-3, המכונה "זאב הקוטב", בעיר חארפ שבצפון המדינה, כ-1,900 ק"מ צפונית מזרחית למוסקבה. מתקן IK-3, במחוז האוטונומי ימאלו-ננץ, נתפס כאחד מבתי הכלא הקשים ברוסיה ורוב העצורים המוחזקים בו הורשעו בפשעים חמורים.
החורפים באזור ימאל-ננץ הם אכזריים, כשהטמפרטורות נעות בדרך כלל סביב 15 מעלות מתחת לאפס בלילה.
למרות היותו כלוא בכמה מהתנאים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת, נבלני מעולם לא החמיץ הזדמנות ללעוג לקרמלין בפוסטים שלו ברשתות החברתיות שהיו מלאים בהומור ובסרקזם האופיינים שלו. כשהוא הועבר לשם לראשונה בדצמבר, נבלני התלוצץ בגסות על התנאים העומדים בפניו: "שום דבר לא ממש ממריץ אותך כמו טיול בימאל ב-6:30 בבוקר", כתב בטלגרם שלו. "אפילו בטמפרטורה זו, אתה יכול ללכת יותר מחצי שעה רק אם אתה מצליח להצמיח אף חדש, אוזניים חדשות ואצבעות חדשות."
הוא שיתף תמונה של חצר ההליכה הצפופה שלו מוקפת קירות בטון ומעליה מוטות מתכת, 11 מדרגות באורך ושלוש מדרגות רוחב. בכלא זה, נבלני פגש את סופו בנסיבות בלתי מוסברות לאחר שלוש שנים של כליאה מתמשכת.
במהלך הופעתו האחרונה בבית המשפט יום לפני מותו, שהוקלט בוידאו, נבלני בעל מראה בריא התבדח ושיתף את השופט בצחוק על הכספים ההולכים ומתמעטים שלו.
בפוסט האחרון שלו בפלטפורמה X (טוויטר לשעבר), מאוחר יותר באותו יום, שחשף כי הוא נשלח לעוד 15 ימים בתא בידוד, הוא כתב: "מושבת ימאל החליטה לשבור את שיא ולדימיר של התלהמות ונחת רוח לשלטונות מוסקבה. הם פשוט נתנו לי 15 ימים בתא בידוד. כלומר, זה תא הבידוד הרביעי בפחות מחודשיים שאני אצלם….".
אין ספק שמותו בנסיבות מסתוריות, היה כתוצאה של התעללות ועינויים שחווה מזה תקופה כולל 27 פעמים שנשלח לבידוד מוחלט (לאחר ששהה בתא מבודד וקטן במשך 308 ימים במסתבר).
בסרט התיעודי "נבלני", שזכה באוסקר ותיעד את חייו לאחר ההרעלה ולפני חזרתו לרוסיה, הוא נשאל מה המסר שלו לאזרחי רוסיה אם ימות ותשובתו הייתה: אל תיכנעו, אל תתנו לפוטין לנצח. ואת התשובה לשאלה, האם קורבנו היה לשווא והאם העם הרוסי אמיץ דיו לצאת נגד הרודן שהמיט עליהם רק אסונות, יוכלו לתת רק אזרחי רוסיה עצמם…
חומר מעשיר לצפייה
הסרט התיעודי "נבלני" משנת 2022, שזכה בפרס האוסקר 2023, בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. בפברואר 2023, הסרט זכה גם בפרס איגוד המפיקים האמריקאי ובפרס BAFTA של האקדמיה הבריטית לקולנוע ולטלוויזיה.
הסרט מתעד את ארועי חייו של אלכסיי נבלני, אחרי שניצל מניסיון הההרעלה בקיץ 2020 עד חזרתו לרוסיה בינואר 2021, בעודו נחוש להוכיח שפוטין נתן את ההוראה. הבמאי דניאל רוהר נפגש עם נבלני ביער השחור בגרמניה כאשר אלכסיי נבלני עבר שם שיקום שם לאחר ההרעלה. הסרט מלווה אותו ואת צוותו מהקרן למלחמה בשחיתות שלו כשהם עורכים תחקיר מסחרר ואפל כל כך שלרגע נדמה שמדובר בסרט הוליוודי ולא במבט מעציב כל כך על המציאות ברוסיה של פוטין.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, תמיד יש לספק קישור לחומר המקור.
