סיפורה של אזרחית איראנית-בריטית שנעצרה באיראן, הפכה לכלי מיקוח בין מדינות, ושוחררה רק לאחר יישוב סכסוך בן עשרות שנים.

ב-3 באפריל 2016, בנמל התעופה אימאם חומייני בטהראן, רגע לפני טיסה חזרה לבריטניה, נעצרה נאזנין זאע’רי-ראטקליף מול עיניה של בתה הפעוטה. המעצר הזה סימן את תחילתו של אחד המקרים הדיפלומטיים המתוקשרים והמורכבים ביותר בין איראן לבריטניה בעשורים האחרונים.

זהות, אזרחות ורקע אישי

נאזנין זאע’רי-ראטקליף, ילידת 26 בדצמבר 1978, נולדה וגדלה בטהראן. היא למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת טהראן ולאחר מכן עבדה כמורה לאנגלית. לאחר רעידת האדמה בבאם בשנת 2003, שימשה מתרגמת במאמץ הסיוע של סוכנות שיתוף הפעולה הבינלאומית של יפן. בהמשך עבדה בפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום, ולאחר מכן בארגון הבריאות העולמי בתפקיד קצינת תקשורת.

בשנת 2007 עברה לבריטניה לאחר שקיבלה מלגה ללימודי תואר שני בניהול תקשורת באוניברסיטת לונדון מטרופוליטן. זמן קצר לאחר הגעתה הכירה את בן זוגה לעתיד, ריצ’רד ראטקליף, דרך חברים משותפים. השניים נישאו באוגוסט 2009 בווינצ’סטר, ובתם נולדה ביוני 2014. בשנת 2013 קיבלה נאזנין אזרחות בריטית.

הידעת? על פי החוק האיראני, אזרחים בעלי אזרחות כפולה מחויבים להיכנס לאיראן אך ורק עם דרכון איראני, ללא הכרה באזרחות זרה.

קריירה מקצועית ופעילות בינלאומית

בין פברואר 2009 לאוקטובר 2010 עבדה זאע’רי-ראטקליף ב-BBC World Service Trust, גוף צדקה בינלאומי הידוע כיום כ-BBC Media Action. הארגון סיפק הכשרות לעיתונאים אזרחיים ובלוגרים איראנים במסגרת פרויקט פיתוח מדיה, שכלל את מגזין ZigZag ותוכנית רדיו נלווית. תפקידה הוגדר על ידי הארגון כזוטר ואדמיניסטרטיבי בלבד.

בהמשך עבדה בקרן תומסון רויטרס, תחילה כרכזת פרויקטים ולאחר מכן כמנהלת פרויקטים. מנכ”לית הקרן, מוניק וילה, הדגישה כי במסגרת תפקידה לא עסקה כלל בעניינים הקשורים לאיראן.

המעצר והמשפט

ב-17 במרץ 2016 נסעה נאזנין לאיראן לביקור משפחתי לרגל חג נורוז, ראש השנה האיראני, יחד עם בתה בת 22 החודשים. ב-3 באפריל 2016 נעצרה על ידי משמרות המהפכה בשדה התעופה, כאשר עמדה לעלות על טיסה חזרה לבריטניה. דרכונה הבריטי של בתה הוחרם והוחזר בהמשך, והילדה נשארה באיראן תחת השגחת סביה מצד האם.

הסיבה למעצר לא הובהרה באופן רשמי. בספטמבר 2016 נגזרו עליה חמש שנות מאסר לאחר שנמצאה אשמה בקשירת קשר להפלת המשטר האיראני. באוקטובר 2017 טען התובע הכללי של טהראן כי היא כלואה בשל ניהול קורס עיתונאות מקוון של BBC Persian שנועד, לדבריו, להפצת תעמולה נגד איראן.

הידעת? נאזנין זאע'רי-ראטקליף הכחישה לאורך כל הדרך את כל האישומים נגדה וטענה שמעולם לא עסקה בהדרכת עיתונאים באיראן.

מאבק במשטר האיראני

במהלך מאסרה יצאה לפחות לשלוש שביתות רעב בדרישה לקבל טיפול רפואי. באוגוסט 2018 שוחררה לחופשה קצרה בת שלושה ימים, אך חזרה לכלא כשהיא סובלת מהתקפי חרדה. ריצ’רד ראטקליף תיאר את החופשה כ”משחק אכזרי”.

במרץ 2020, על רקע מגפת הקורונה והתפרצות נרחבת בבתי הכלא באיראן, שוחררה זמנית ונדרשה לשהות בבית הוריה בטהראן עם אזיק אלקטרוני והגבלה של 300 מטר. השחרור הוארך מספר פעמים, אך עוכב שוב ושוב.

במרץ 2021 הסתיים עונשה הראשון, אך הוגשו נגדה אישומים חדשים בגין תעמולה נגד המשטר. באפריל 2021 נידונה לשנת מאסר נוספת ונאסר עליה לצאת מאיראן למשך שנה. ערעורה נדחה באוקטובר 2021.

במקביל, במרץ 2019 העניקה בריטניה לנאזנין הגנה דיפלומטית, והעלתה את המקרה למחלוקת רשמית בין מדינות. איראן דחתה את המהלך בטענה שאינה מכירה באזרחות כפולה.

סכסוך הנשק מ-1971 והקשר לשחרור

שורש הסכסוך בין המדינות נעוץ בעסקת נשק משנת 1971, אז שילמה איראן לבריטניה עבור יותר מ-1,500 טנקים מדגם Chieftain. לאחר נפילת השאה ב-1979 בוטלה העסקה, ואיראן דרשה החזר על הטנקים שלא סופקו. הסכסוך המשפטי נמשך עשרות שנים.

ריצ’רד ראטקליף טען שוב ושוב כי אשתו מוחזקת כקלף מיקוח להסדרת החוב. ב-16 במרץ 2022 הודיעה שרת החוץ ליז טראס כי בריטניה שילמה לאיראן חוב בסך 393.8 מיליון ליש”ט, שיועד לשימוש הומניטרי בלבד. באותו יום בוטל איסור היציאה של נאזנין והיא שוחררה.

נאזנין שוחררה לבסוף ב-16 במרץ 2022 יחד עם אנושה אשרורי. השניים טסו לעומאן במטוס של חיל האוויר המלכותי של עומאן, ומשם שבו לבריטניה למחרת. המשפחה שהתה בימים הראשונים בדורניווד, מעון ממשלתי רשמי.

במסיבת עיתונאים לאחר שחרורה אמרה כי החזרה הביתה הייתה “יקרה” ו”מרוממת”, אך גם הביעה ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה הבריטית, וציינה כי הדבר היה צריך לקרות שש שנים קודם לכן.

סיפורה של נאזנין זאע’רי-ראטקליף חושף את המפגש הכואב בין חיי אדם, פוליטיקה בינלאומית וסכסוכים היסטוריים לא פתורים. זהו סיפור של כליאה, עמידה אנושית, מאבק אזרחי ממושך, ודיפלומטיה שנמתחה על פני עשורים. זהו גם סיפור שממשיך להדהד בשאלות של אחריות, זיכרון והפקת לקחים.

אם הסיפור עורר בך מחשבה, באתר historyistold.com מחכים לך סיפורים נוספים שבהם ההיסטוריה אינה רק עבר, אלא מציאות חיה שממשיכה להשפיע גם היום. מוזמנים להגיב, לשתף ולהירשם לניוזלטר.

הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם

בלחיצה על הרשמה אני מאשר/ת קבלת עדכונים בהתאם לתקנון ומדיניות הפרטיות.

שאלות ותשובות
הבנתי, תודה
הועתק ללוח
ללא בינה מלאכותית התוכן בכתבה זו לא נכתב על ידי בינה מלאכותית. הכתבה נכתבה, נערכה ונבדקה על ידי צוות הכותבים של History Is Told. אנו מקפידים על מחקר מעמיק, מקורות אמינים ובקרת איכות קפדנית כדי להבטיח דיוק ואותנטיות מלאה.
5
1 מדרגים