נבוזראדן – הפקיד הבבלי שחרץ את גורל ירושלים

נְבֻֽוזַרְאֲדָ֣ן, הקצין הבבלי שהוביל את חורבן ירושלים ושריפת בית המקדש הראשון, נותר אחת הדמויות המסקרנות ביותר בתולדות ימי הבית. תוארו, מעמדו ומעשיו ממשיכים לעורר עניין עד ימינו.

בכל פעם שחוזרים אל פסוקי החורבן, ניצב במרכזם אדם אחד: נְבוּזַרְאֲדָן. הוא לא היה סתם קצין. הוא היה האיש שנשלח ישירות בידי נבוכדנאצר לבצע את אחת המשימות הקשות בתולדות האימפריה הבבלית: כיבוש ירושלים, הריסת בית המקדש ושליחת העם היהודי לגלות. סביב דמותו נוצרו רבדים היסטוריים, לשוניים ואגדות רבות, שהופכות אותו לאחת הדמויות המרתקות ביותר של תקופת הבית הראשון.

בקצרה

נְבוּזַרְאֲדָן היה פקיד בכיר בבלי אשר בשנת 586 לפנה"ס פיקח על חורבן ירושלים והחרבת מקדש שלמה (מלכים ב'). הוא פיקח באופן אישי על סילוק הרכוש והאוכלוסייה שנכבשו ביהודה: כלים ששימשו לפולחן ואביזרים ממתכות יקרות הובאו כשלל לבבל. נבוזראדן גם הגלה את רוב אוכלוסיית העיר, אם כי נעשה יוצא מן הכלל במקרה של הנביא ירמיהו, שהורשה להישאר כיועץ למושל החדש, גדליה (ירמיהו מ':1-6).

אטימולוגיה: האומנם "רַב הַטַּבָּחִים"?

כבר במבט ראשון, התואר של נבוזראדן מעורר הרמת גבה. במקרא הוא מכונה רַב הַטַּבָּחִים, תואר שנראה כמעט בלתי מתקבל על הדעת עבור שר צבא עליון. השורש ט.ב.ח פירושו לשחוט ויכול להתייחס הן למבשל והן לתליין. מכאן שהתואר נע בין שני קטבים: טבח של מטבח מלכותי או מבצע הוצאות להורג מטעם המלך.

תופעה זו יצרה לאורך הדורות בלבול בתרגומים. למשל בתרגום השבעים: "ארכימגיר", בהקשר של נבורזאדן, משמעותו שר המבשלים. בתרגומים סלאביים קדומים שימרו את הכיוון הקולינרי. בעוד אונקלוס ויונתן בן עוזיאל צינו כי היה "רב קָטָלַיָּא", דהיינו שר התליינים. אצל הירונימוס הוא כונה בפשטות "שר משמר המלך" או "שר משמר הראש".

והנה מגיעה התפנית: כתובת אכדית של נבוכדנאצר מזכירה אציל בשם נבו זר אידינא, הנושא את התואר רַב נֻחָתִמֵה. המונח נחתימֶה מקורו בשומרית וממנו נגזר המושג הארמי ומהמשנה נַחְתּוֹם שפירושו אופה. אם כך, ייתכן שהמקרא תרגם את התואר כפי שהוא: שר האופים. בדומה לכך, גם התואר "רב שָׁקֵה" שנחשב במשך שנים לשם פרטי (רבשקה), הוא למעשה תואר: שר המשקים.

כאן נכנס לתמונה העיקרון הספרותי lectio difficilior, הקובע שהנוסח הקשה יותר הוא האמין יותר. תחת עיקרון זה, האפשרות שהמקרא השתמש בתרגום מילולי לתואר בבלי נדמית סבירה יותר.

נבוזראדן מחריב את ירושלים

נבוזראדן ממלא תפקיד מרכזי בספרי מלכים ב' וירמיהו. הוא נזכר באופן בולט במיוחד במלכים ב', שם הוא מתואר כמפקד שהוביל את המתקפה על ירושלים – עיר דוד, בשנת התשע עשרה למלכות נבוכדנצר.

במובן המעשי, נבוזראדן לא היה אופה ולא טבח בשום צורה קולינרית. הוא היה האיש שהוציא לפועל את פקודות המלך הבבלי בתקיפות ובדיוק רב: בחודש החמישי לשנת אחת עשרה לשלטונו של צדקיהו בממלכת יהודה, לאחר נפילת ירושלים, נבוזראדן הוביל את פעולת ההרס הגדולה: שריפת בית המקדש, שריפת ארמון המלוכה והחרבת מערכת החומות והגליית התושבים מהעיר.

נבוזראדן רוקן את העיר כמעט לחלוטין. הוא השאיר בה רק את העניים, אלו שלא היה להם רכוש כלשהו, כדי שיעבדו את האדמות. יתר התושבים הוגלו אל מחוז בבל, אזור שהיה שופע כרמים ושדות. חמש שנים לאחר החורבן חזר נבוזראדן ליהודה והוביל קבוצה נוספת לגלות בבל.

נבוזראדן הופקד גם על משימה רגישה: לאתר את ראשי המרד נגד נבוכדנאצר. הוא הוביל אותם אל רִבְלָה, שם הוציא נבוכדנאצר להורג את המורדים ואת בניו של צדקיהו. על אף מעשיו הקשים, המקרא מספר כי המלך הבבלי הורה לנבוזראדן ממש לשמור על ירמיהו. הוא הציל את חייו, שחרר אותו, והעביר אותו לאחריות גדליהו בן אחיקם. מעשה זה עמד בסתירה מפתיעה לדמותו הקשוחה של מחריב ירושלים.

תעודות בבליות אינן מספקות מידע מקיף על נבוזראדן, ולכן הידע שלנו עליו מוגבל. למרות זאת, התיאורים המקראיים מספקים תובנות חשובות על תקופת האימפריה הבבלית ומציגים תמונה חיה של חוויות האנשים באותם ימים סוערים.

נבוזראדן באגדה: האיש שהפך עורו

התלמוד מציג דמות דרמטית בהרבה. נבורזאדן מתואר שם כלוחם אמיץ שכונה "אַרְיוֹךְ" (אריה) שנשלח לבצע את משימת החורבן תוך ציות מוחלט למלך. אחת האגדות המפורסמות ביותר מספרת על 300 פרדים עמוסי גרזני ברזל, שנועדו לפרוץ את שערי ירושלים. כל הגרזנים נשברו מלבד אחד. בזמן שנבוזראדן עמד לסגת מחשש שגורלו יהיה כגורל סנחריב מול חומות העיר, נשמע קול משמיים שהורה לו להמשיך. השערים נפתחו והוא ביצע את החורבן.

עם כניסתו למקדש ראה דם רותח על רצפת האבן. זה היה דמו של זכריה בן יהוידע הכהן. נבוזראדן ציווה להוציא להורג אלפים כדי לכבות את הדם, אך הדם לא נח. רק כשנבהל וצעק אל הנביא המת, נדם הדם. על פי האגדה, תמונה זו הובילה את נבוזראדן לחזור בתשובה ואף להתגייר.