התאבדות או רצח? תשע שנים אחרי, מותו של אלברטו ניסמן עדיין בגדר תעלומה.
19 בינואר היה יום השנה ליום שבו נמצא התובע ללא רוח חיים בחדר האמבטיה בדירתו בפוארטו מדרו.
סמוך לחצות ב־18 בינואר 2015, האקלים הפוליטי בארגנטינה היה מתוח. השם אלברטו ניסמן — שצמח משבוע של עניין תקשורתי רב לאור הוקעתו נגד הנשיאה דאז כריסטינה פרננדס דה קירשנר על רקע מזכר ההבנות עם איראן, וכי ביום שני שלאחר מכן היה עליו להגן עליו בקונגרס, הוא נקשר לאירוע משטרתי.
בשעות הבוקר המוקדמות, ערוצי חדשות החלו לחשוף בזהירות שמשהו קרה בדירתו של התובע מיחידת התביעה של AMIA. ואז לאט לאט החלו להתאסף צוותי טלוויזיה וכתבים ליד הבניין שלו בפוארטו מדרו, וכך גם סוכני המשטרה הפדרלית, פקידי בית המשפט ואפילו שר הביטחון דאז, סרחיו ברני. "אני יכול לאשר שהמוות היה ברי. אמא שלו מצאה אותו", הכריז ברני.
בשעה 4 לפנות בוקר, לאחר שעבדה מספר שעות, אישרה התובעת הכללית ויויאנה פיין את הידיעה לתקשורת: ניסמן מת.
תשע שנים חלפו מאז אותו לילה גורלי, שסימן נקודת שבירה בפוליטיקה הארגנטינאית. ולמרות שמדובר בחלון זמן רחב מאוד לחקירה, התיק טרם נסגר. הגרסאות של מה שקרה באותו יום באחד מחדרי השירותים בדירה של ניסמן מפלגות לא רק פוליטיקאים, אלא גם חלק גדול מהחברה בארגנטינה.
האם ניסמן התאבד? האם נרצח?
עבור בתי המשפט, מותו של התובע היה רצח. עמדה זו נעשתה לגרסה הרשמית על ידי בית המשפט הפדרלי לערעורים בחוות דעת בת 39 עמודים שנחתמה על ידי השופטים מרטין אירוזון ולאופולדו ברוגליה, ביוני 2018.
זה היה המקרה למרות שבדיווח מוקדם, היחידה לרפואה משפטית של המחלקה לחקירות פליליות של המשטרה הפדרלית בארגנטינה הגיעה למסקנה שמדובר בהתאבדות.
שעות לאחר מציאתו, בשעה 10:00, מחדר המתים של בית המשפט, הם הודיעו לתובע פיין כי תוצאת הנתיחה שלאחר המוות הגיעה למסקנה כי אין סימנים למאבק או התגוננות, "הכל מוביל למסקנה שלא היו צדדים שלישיים המעורבים בתוצאות המוות, ולפיכך זה יכול להיות ירייה עצמית", נכתב בתיק.
לטענת בית המשפט, בשלב מוקדם החקירה התמקדה כמעט אך ורק בכיוון של התאבדות, כאשר לא היה צריך לשלול השערה, כפי שהציע אירוזון.
השופט עצמו, בהצבעתו, קבע: "הראיות הפיזיות הישירות — מיקום הגופה בעת מציאתה, אופן הטלת שתי הידיים, היעדר חלקיקים כימיים התואמים להתפרקות – ובדיקות מומחים לאחר מכן (פורנזיות, טכנולוגיות ופסיכיאטרי-פסיכולוגיות) והעדויות על הפעילות שפיתח הקורבן רגע לפני התוצאה הקטלנית, כולם מספקים תמיכה ראייתית לכך שנטליו אלברטו ניסמן נרצח".
בהצבעתו גם ציין אירוזון כי לניסמן יש אמצעי אבטחה מסביבו: מאלו של מתחם הבניין בו התגורר ועד צוותי מודיעין שעקבו אחר פעילותו ומשמורת כוחות הביטחון השונים על סמך איומים שקיבל בעבר. הוא גם הזכיר שעד דצמבר 2014 היו דיווחים שסיפרו כי רמת ההתראה על ניסמן עלתה.
עם זאת, למרות המחסומים הללו, השופט הציע כי "העובדה תוכננה ובוצעה ברגע מפתח של עיסוקו כתובע מבלי לעמוד בפני מכשולים גדולים יותר או להפעיל את הכוננות הפחותה. יצוין כי במימושו, היה צריך להיות מספיק זמן לשנות את הסצנה, לא רק לגבי גופו של הקורבן ומרכיבים מסביב, אלא גם על ידי התעסקות בתיעוד של מכשירים טכנולוגיים שבבעלותו".
לדברי השופט, "היה נקודה עיוורת זמנית שסייעה בביצוע הפשע". בתוך השוליים הללו, "לפחות פעם אחת אדם יכול היה להיכנס לדירתו, לרצוח אותו ולברוח – מועדף על ידי תקלות שונות וסלקטיביות במנגנוני הצילום – מבלי להפעיל את הכוננות הפחותה עד הממצא המושהה".
באופן כללי, העמדה לוותה בהצבעתו על ידי השופט ברוגליה.
כבסיס, שניהם לקחו דו"ח מומחה של הז'נדרמריה הלאומית (משמר החופים), שנשאל מאוד בתיק על ידי ההגנה של דייגו לגומרסינו וגם על ידי מומחים בנושא.
בין השאר, מחקר זה קבע כי "הקרנות דם קיימות המוצגות בתמונות ובסרטונים תואמות את הדינמיקה המובילה ל'השערה הסבירה ביותר' של האירוע הנחקר; כלומר, מותו של ניסמן היה אלים ומירייה בראש על ידי צדדים שלישיים, עד כה לא מזוהים, שניסו גם הם לדמות את התאבדותו".
למעלה מחמש שנים חלפו מאז שנודע עמדתו של בית המשפט לערעורים, כלומר שמדובר ברצח שבוצע על ידי צדדים שלישיים.
במהלך כל אותה תקופה, ובשנים שקדמו ל-18 בינואר 2015, לא הצליחו בתי המשפט למצוא ראיות לאיתור מי שלטענתו פרץ לדירתו של ניסמן והרג אותו.
להגנה יש רק הסבר אחד. "זו הייתה התאבדות בספר לימוד" אמר לגומרסינו, טכנאי ה-IT שהשאיל לניסמן את ה-.22 ברסה שירה את הכדור שהרג אותו. לגומרסינו מואשם בהיותו שותף ישיר לרצח, בשל עובדה זו.
הוא וכל המגינים על התיאוריה מעלים טענה מרכזית: שאין ולו ראיה אחת שמראה שהיה מישהו אחר מלבד ניסמן בדירה.
מכיוון שכך, החיפוש אחר הרוצח או הרוצחים – בהתבסס על השערת בית המשפט – נכנס לשלב של עדויות של סוכני מודיעין רבים. זה המקום שבו התובע אדוארדו טאיאנו והשופט ג'וליאן ארקוליני מחפשים מובילים.
אם משתמשים בחומר כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
