עוד בחייו הוא היה דמות מפורסמת ומוערכת בצרפת ובעולם ועם השנים הפך לאחד הנביאים הלא-מקראיים המוכרים והמשפיעים בהיסטוריה. גם כיום, מאות שנים לאחר מותו, שמו ונבואותיו ממשיכים לעורר עניין וסקרנות.
מי הוא נוסטרדמוס?
נוסטרדמוס היה אסטרולוג צרפתי, רופא וחוזה עתידות ידוע. יצאו ספרים רבים המפרשים את תחזיותיו, כמו גם סרטי תעודה ואפילו תוכניות טלוויזיה כמו The Nostradamus Effect, שפיתחו קהל מעריצים משלהן על ידי קידום מתמיד של נבואות יום הדין שלו. אבל נוסטרדמוס עצמו דחה את הרעיון שהוא נביא מכל סוג שהוא. למעשה, אילו המילה הייתה בשימוש בתקופתו, הוא היה נחשב – וכנראה ראה בעצמו – כמדען.
מתי נולד נוסטרדמוס?
הוא נולד ב-14 או 21 בדצמבר 1503, בדרום צרפת, בסן-רמי-דה-פרובנס. מישל דה נוסטרדאם היה בן למשפחה יהודית עשירה והיסטורית. הוא היה אחד מתשעה ילדים שנולדו לריינייר דה סנט-רמי ולבעלה גיום דה נוסטרדאם, סוחר תבואה אמיד ונוטריון במשרה חלקית ממוצא יהודי. העושר הזה לא היה קיים אילולא סבו של מישל, גי גאסונט, לא נשא בלחצים האנטישמיים של התקופה. עבור משפחות יהודיות שחיו באותה תקופה בצרפת, הבחירה שניתנה על ידי המעמד השלטוני הנוצרי הייתה או לראות את כל רכושם מוחרם על ידי המדינה – או להתנצר. כך קרה שסבו מצד אביו בחר להתנצר ולשנות את שם המשפחה מגאסונט לדה נוסטרדאם, התייחסות נוצרית למרים הבתולה (ובדרך כלל נכתב כיום כ“Notre Dame,” שפירושו “גבירתנו”). עם זאת, אין הרבה ראיות המציעות שנוסטרדמוס היה נוצרי אדוק במיוחד. הוא אף הואשם בכפירה בשנות 1530 בעקבות כמה הערות ביקורתיות על הכנסייה. עדיין, בצוואתו הוא הצהיר על עצמו כנאמן לנצרות ואף העניק נכסים לחלק מהמסדרים הדתיים. מעט ידוע על ילדותו, אך עדויות מצביעות על כך שהוא היה אינטליגנטי מאוד כשהתקדם במהירות בבית הספר. בתחילת חייו, הוא למד אצל סבו מצד אמו, ז'אן דה סנט רמי, שראה אינטלקט ופוטנציאל גדולים בנכדו. במהלך תקופה זו, נוסטרדאם הצעיר למדה את יסודות הלטינית, היוונית, העברית והמתמטיקה. מאמינים שסבו גם הציג לו את הטקסים העתיקים של המסורת היהודית ואת תורת האסטרולוגיה, מה שנתן לנוסטרדאם את החשיפה הראשונה שלו לרעיון השמיים וכיצד הם עשויים להניע את הגורל האנושי.
בגיל 14, נוסטראדאם נכנס לאוניברסיטת אביניון כדי ללמוד רפואה. עם זאת, הוא נאלץ לעזוב לאחר שנה אחת בלבד, עקב התפרצות מגפת הבועה. לדבריו, הוא נסע ברחבי הכפרים במהלך תקופה זו, חקר תרופות צמחיות ועבד כרוקח. בשנת 1522 הוא נכנס לאוניברסיטת מונפלייה כדי להשלים את הדוקטורט שלו ברפואה. לעיתים הוא הביע מחלוקת מתורתם של הכמרים הקתולים, שדחו את תפיסותיו באסטרולוגיה. במאה ה-16, נוסטרדמוס סביר להניח שהיה נחשב למדען כי ההבחנה בין מדע, אסטרולוגיה ומיסטיקה לא הייתה ברורה כמו היום. עם זאת, כנראה שהוא לא היה מסווג כמדען לפי הסטנדרטים של היום. ישנם דיווחים לפיהם פקידי האוניברסיטה גילו את ניסיונו הקודם כרוקח ומצאו בכך סיבה מספקת לגרש אותו מבית הספר. נראה כי בית הספר ראה בעין יפה כל מי שהיה מעורב במה שנחשב ל"מלאכה ידנית". עם זאת, רוב הדיווחים מציינים שהוא לא גורש וקיבל רישיון לעסוק ברפואה בשנת 1525. באותה תקופה, הוא שינה את שמו – כפי שהיה נהוג אצל אקדמאים רבים מימי הביניים – מנוסטרדאם לנוסטרדמוס.
נוסטרדמוס הרופא
כשהיה צעיר, מישל למד ליד סבו מצד אמו, איש מלומד ורופא, שלימד את נכדו רבות, אחד הדברים שהוא למד היה אסטרולוגיה. כמבוגר, מישל קודם כל התבסס כסוג של רוקח שחילק תרופות עממיות ברמות שונות של יעילות.
בסופו של דבר, האיש שנכיר כנוסטרדמוס הפך לרופא. בתקופה ההיא, רופאים נדרשו ללמוד מגוון נושאים, כולל אסטרולוגיה. בעוד היום זה נחשב למדע כוזב, בתקופה ההיא האמינו שהכוכבים משפיעים על ענייני האדם, כולל בריאות אישית. לכן, היכולת לחשב מפות אסטרולוגיות ותחזיות הייתה כלי חשוב לעזור לרופאים באבחון וטיפול.
בעוד נוסטרדמוס השתמש בידע הרפואי כדי לעזור במאבק במגפות – משבר בריאות ציבורית מובהק של התקופה – הוא פנה יותר ויותר לאסטרולוגיה והחל לפרסם אלמנכים, שחזו אירועים מטאורולוגיים ושמימיים לשנה הקרובה. ההיסטוריה מתעדת כי נוסטרדמוס פרסם את האלמנך הראשון שלו ב-1549, שם חזה לא רק את מזג האוויר אלא גם אירועים עתידיים אחרים. הוא המשיך לפרסם אלמנך מדי שנה עד מותו. אלמנכי נוסטרדמוס היו פופולריים ומשפיעים. אף על פי שהיה לו יריבים שראו בו חובבן בתחום החישובים האסטרולוגיים, נבואותיו נחשבו מדויקות מספיק כדי למשוך קהל משמעותי, גם בקרב האנשים החזקים של אותה תקופה.
במהלך השנים הבאות, נוסטרדמוס נסע ברחבי צרפת ואיטליה, וטיפל בקורבנות מגפת הדבר. לא הייתה תרופה ידועה באותה תקופה; ורוב הרופאים הסתמכו על שיקויים עשויים כספית, נוהג של הקזת דם והלבשת חולים בגלימות ספוגות שום. נוסטרדמוס פיתח כמה שיטות מתקדמות מאוד להתמודדות עם המגפה. הוא לא דימם את מטופליו, במקום זאת נהג בהיגיינה יעילה ועודד את סילוק הגופות הנגועות מרחובות העיר. הוא נודע בזכות יצירת "גלולת ורדים", סוכרייה צמחית עשויה מפרי ורדים (עשירה בוויטמין C) שסיפקה הקלה מסוימת לחולים במקרים קלים של המגפה. שיעור הריפוי שלו היה מרשים, אם כי ניתן לייחס רבות לשמירה על ניקיון מטופליו, מתן דיאטות דלות שומן ושפע של אוויר צח.
עם הזמן, נוסטרדמוס מצא את עצמו הופך למעין ידוען מקומי בזכות טיפוליו וקיבל תמיכה כספית מרבים מאזרחי פרובאנס. בשנת 1531 הוא הוזמן לעבוד עם מלומד מוביל באותה תקופה, ז'ול-סזאר סקאליגר באז'ן, בדרום מערב צרפת. שם הוא נישא ובשנים שלאחר מכן נולדו לו שני ילדים. בשנת 1534, אשתו וילדיו מתו – ככל הנראה ממגפה – בזמן שנסע בשליחות רפואית לאיטליה. חוסר היכולת להציל את אשתו וילדיו גרם לו לאבד את כבוד הקהילה ופטרונו, סקאליגר.
במאה ה-16, מגפה הרסנית המכונה המוות השחור גבתה כ-75 מיליון נפשות. בשנת 1538, הערה אגבית על פסל דתי הובילה להאשמות בכפירה נגד נוסטרדמוס. כאשר נצטווה להופיע בפני האינקוויזיציה, הוא בחר בחוכמה לעזוב את פרובנס כדי לטייל במשך מספר שנים באיטליה, יוון וטורקיה. במהלך מסעותיו לבתי ספר שונים, מאמינים כי נוסטרדמוס חווה התעוררות נפשית. אחת האגדות על נוסטרדמוס מספרת שבמהלך מסעותיו באיטליה, הוא נתקל בקבוצת נזירים פרנציסקניים, וזיהה אחד מהם בתור אפיפיור העתידי. הנזיר, בשם פליצ'ה פרטי די מונטאלטו , הוסמך בסופו של דבר לאפיפיור סיקסטוס החמישי בשנת 1585, ובכך מילא את ניבויו של נוסטרדמוס.
מתוך תחושה שחלף די זמן כדי לחוש בטוח מהאינקוויזיציה, נוסטרדמוס חזר לצרפת כדי לחדש את מנהג הטיפול בקורבנות מגפה. בשנת 1547, הוא התיישב בעיר הולדתו סלון-דה-פרובאנס ונישא לאלמנה עשירה בשם אן פונסארדה. יחד נולדו להם שישה ילדים – שלושה בנים ושלוש בנות. נוסטרדמוס פרסם גם שני ספרים על מדע הרפואה באותה תקופה. אחד היה תרגום של גאלן, הרופא הרומי, וספר שני, "Traite des Fardemens", היה ספר בישול רפואי לטיפול במגפה ולהכנת שיקויים ומוצרים קוסמטיים. תוך מספר שנים מהתיישבותו בסלון-דה-פרובאנס, נוסטרדמוס החל להתרחק מתחום הרפואה ולעסוק יותר בתורת הנסתר. נאמר שהוא היה מבלה שעות בחדר עבודתו בלילה, עורך מדיטציה מול קערה מלאה במים ועשבי תיבול. המדיטציה הייתה מביאה לטראנס וחזיונות. ההערכה היא שהחזיונות היו הבסיס לתחזיותיו לעתיד.
בשנת 1550, נוסטרדמוס כתב את האלמנך הראשון שלו, שכלל מידע אסטרולוגי ותחזיות לשנה הקרובה. אלמנכים היו פופולריים מאוד באותה תקופה, מכיוון שהם סיפקו מידע שימושי לחקלאים ולסוחרים והכילו פיסות משעשעות של פולקלור מקומי ותחזיות לשנה הקרובה. נוסטרדמוס החל לכתוב על חזיונותיו ולשלב אותם באלמנך הראשון שלו. הפרסום זכה לתגובה רבה ושימש להפצת שמו ברחבי צרפת, מה שעודד את נוסטרדמוס לכתוב עוד ועוד.
אבל נוסטרדמוס לא הסתפק בפרסום תחזיות באלמנכים. בשנת 1555, הוא הפיק את מה שהפך אותו למפורסם במשך מאות שנים ברחבי העולם – Les Prophéties (הנבואות). כתוב בסדרה של שירים פיוטיים (בתים בני ארבע שורות), נוסטרדמוס ארגן את תחזיותיו לעשר קבוצות של 100 בתים בעלי 4 שורות. קבוצות אלו כונו "מאות", אך המונח מתייחס למספר השירים בכל קבוצה, ולא למאות אמיתיות בעתיד.
תהילתו הגוברת הפכה אותו לבעל ברית מבוקש אצל האליטה האירופית. קתרין דה מדיצ'י, אשתו של המלך אנרי השני מצרפת, הייתה אחת ממעריציו הגדולים ביותר של נוסטרדמוס. לאחר שקראה את האלמנכים שלו משנת 1555, בהם רמז על איומים אנונימיים על משפחתה, היא זימנה אותו לפריז כדי להסביר ולנסח הורוסקופים לילדיה. מספר שנים לאחר מכן, היא מינתה אותו ליועץ ורופא רגיל בחצר המלך אנרי. בשנת 1556, בעודו משרת בתפקיד זה, נוסטרדמוס הסביר נבואה נוספת מהאלמנט הראשון, שההנחה הייתה שהיא מתייחסת למלך אנרי. הנבואה סיפרה על "אריה צעיר" שיגבר על אריה מבוגר יותר בשדה הקרב. האריה הצעיר ידקור את עינו של המבוגר יותר והוא ימות מוות אכזרי. נוסטרדמוס הזהיר את המלך שעליו להימנע מקרבות טקסיים.
שלוש שנים לאחר מכן, כשהמלך אנרי היה בן 41, הוא מת בקרב ג'אוסטינג כאשר חנית מיריב זה חדרה את מגן השמש של המלך וחדרה לראשו מעינו עמוק לתוך מוחו. הוא החזיק מעמד במשך 10 ימים מייסרים לפני שמת לבסוף מזיהום. נוסטרדמוס טען כי ביסס את תחזיותיו שפורסמו על אסטרולוגיה שיפוטית – אמנות חיזוי אירועים עתידיים על ידי חישוב כוכבי הלכת וגופי הכוכבים ביחס לכדור הארץ. מקורותיו כוללים קטעים מהיסטוריונים קלאסיים כמו פלוטרכוס, כמו גם כותבים מתקופת ימי הביניים, מהם נראה שהוא שאל בנדיבות. למעשה, חוקרים רבים מאמינים שהוא ניסח מחדש נבואות עתיקות על סוף העולם (בעיקר מהתנ"ך) ולאחר מכן, באמצעות קריאות אסטרולוגיות של העבר, השליך אירועים אלה על העתיד.
עם זאת, לא כולם התלהבו מתחזיותיו של נוסטרדמוס. הוא ספג ביקורת מצד אסטרולוגים מקצועיים מהתקופה על חוסר יכולת ועל ההנחה שהורוסקופ השוואתי (השוואת תצורות כוכבי לכת עתידיות עם אלו הנלוות לאירועים ידועים מהעבר) יכולה לחזות את העתיד. רוב החיבורים שחיבר נוסטרדמוס במהלך חייו עסקו באסונות כמו רעידות אדמה, מלחמות, שיטפונות, פלישות, רציחות, בצורות, קרבות ומגפות.
מה חזה נוסטרדמוס?
בהתאם למקור או תרגום, נוסטרדמוס חזה הכל – ממוות בלתי צפוי של אחד מהפטרונים שלו – המלך אנרי השני – ועד השריפה הגדולה בלונדון, עליית נפוליאון (וגם היטלר), עידן האטום, נפילת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר, מלחמת עולם שלישית ועוד רבות מהאירועים ההיסטוריים. אבל נוסטרדמוס מעולם לא כתב את נבואותיו בפרוזה פשוטה והעדיף לכתוב בחרוזים ולהשתמש בסמליות רבה. לכאורה, זה היה כדי לא לפגוע באנשים רבי עוצמה בתקופה ההיא, שלא אהבו לקבל ידיעות רעות והיו מוכנים להעניש את המשלח. הוא גם נאלץ להיזהר מהכנסייה, שיכלה לחשוב שהוא מקבל את חזיונותיו באמצעים בלתי קדושים, ולא מ״מדע״ באסטרולוגיה. לכן לא היה כדאי להיות מפורש מדי.
חובבי נוסטרדמוס מייחסים לו ניבוי אירועים רבים בהיסטוריה העולמית ויש שטענו כי הוא ניבא את מגפת הקורונה כאשר כתב:
ליד השערים ובתוך שתי ערים
יהיו שתי מכות שלא נראו כמותן מעולם
רעב בתוך מגפה, אנשים מגורשים על ידי פלדה
צועקים לאל האלמותי הגדול להקלה.
נראה כי הפופולריות של נוסטרדמוס נובעת בין היתר מהעובדה שעמימות כתביו והיעדר תאריכים ספציפיים מקלים על ציטוט סלקטיבי שלהם לאחר אירועים דרמטיים גדולים ולטעון שהם נכונים בדיעבד. ישנם חוקרים הסבורים שהוא לא כתב כדי להיות נביא, אלא כדי להגיב על אירועים בתקופתו והאנשים באותה עת. יהיו אשר יהיו שיטתו או כוונותיו, תחזיותיו הנצחיות של נוסטרדמוס ממשיכות להפוך אותו לפופולרי בקרב מי שמחפשים תשובות לשאלות הקשות יותר של החיים.
הנה דוגמה נוספת מתוך שיריו:
האיש מהמזרח ירד מכסאו
ויחצה את האפנינים לצרפת
דרך הים והאוויר
ויך את הרשעים בחרבו
חוקרי נוסטרדמוס טוענים כי פסוק זה, בין אחרים, נועד לחזות את בואו של קאלקי, האוואטר העשירי והאחרון של אל ההינדים וישנו. קאלקי הוא סוג של מושיע שיביא לסיום הזמנים הרעים ויעניש את הרשעים, ויפתח עידן זהב חדש לעולם. עם זאת, תחזית זו אינה מזכירה במפורש את קאלקי, וישנו או הינדואיזם. כך נוסטרדמוס עבד והקורא היה אמור לפרש את הסמליות. כמו נביאים רבים לפניו ואחריו, נוסטרדמוס הבין ששמירה על הכח לטעון לדיוק דורשת אי-וודאות סבירה – יחד עם שמירה על הזכות לטעון לדיוק מאוחר יותר. זה התבסס על יצירת נבואות שיכלו לכלול סמליות ומטאפורות עם רמזים מעורפלים דיים, כדי שניתן יהיה לומר (על ידי עצמו או מאמיניו) שהן חזו מספר אירועים.
עד כמה היו מדויקות הנבואות שלו?
התשובה הקצרה והכנה היא שתחזיות נוסטרדמוס מדויקות כפי שהקורא רוצה שהן יהיו. כמו מפות אסטרולוגיות, קריאות בנפש ובכף יד, עוגיות מזל וצורות חיזוי אחרות – העתיד תמיד היה ומהווה את מה שהלקוח רוצה שיהיה. תחזיות נוסטרדמוס נכתבו במונחים עמומים אך מקיפים, כך שהקורא יכול לפרשן בדרכים רבות להתאמתו האישית. בנוסף, מתרגמים שונים הוסיפו פרשנויות שונות – וגם מטרות משלהם – במשך השנים. למעשה, אדם ממוצע היום אינו מסוגל לקרוא את תחזיות נוסטרדמוס בצרפתית עתיקה וזה יוצר הזדמנות להטות או לעוות את הפסוקים המקוריים כדי להתאים כמעט לכל אירוע עולמי מוכר – ואז לטעון לאחר מכן שנוסטרדמוס חזה זאת.
כיצד מת נוסטרדמוס?
נוסטרדמוס מת בשנת 1566 בגיל 62, אורך חיים מכובד למאה ה-16. הוא סבל שנים משיגדון, ייתכן שהמחלה החריפה גרמה לאי ספיקת כליות, או שמא נפטר ממחלה אחרת שהשפיעה על זקנים בתקופה ההיא. לא משנה הסיבה, נוסטרדמוס נראה שחזה את סופו. אחת התחזיות המפורסמות שלו הייתה על מותו שלו, אליה התייחס באלמנך האחרון שלו, לפחות שנה לפני מותו.
נוסטרדמוס השאיר תחזיות לעתיד הרחוק, אפילו עד המאה ה-38. תחזיות עתידיות אינן בהכרח מדויקות יותר מאלה שכתב בחייו, אך חלקן בהחלט התגשמו.
לדוגמה, בשנת 1557 כתב:
בחיי אני בן-אלמוות, ובמותי עוד יותר
לאחר מותי, שמי יחיה ברחבי העולם.
ונראה כי תחזית זו התגשמה בדיוק כפי שנוסטרדמוס חזה אותה.
מורשת
אף על פי שניבויו לכאורה של נוסטרדמוס על מותו של אנרי השני זיכה אותו בתהילה במהלך חייו, הוא התפרסם בזכות נבואות אחרות שחלקן מאמינים שהתגשמו. אולי המדהימה ביותר מבין ניבוייו הייתה תחזיתו הספציפית בסביבות 1558 לפיה "הסנאט (הפרלמנט) של לונדון יגמור על מלכו". בשנת 1649, זה בדיוק מה שקרה: ראשו צ'ארלס הראשון נערף בגין בגידה לאחר סכסוך עם הפרלמנט שבסופו של דבר הצית מלחמת אזרחים באנגליה.
"כפי שאפילו ספקנים חייבים להודות, זוהי אמירה יוצאת דופן ביותר", כתב הביוגרף איאן וילסון. באותה נבואה, נוסטרדמוס ניבא שלונדון "תישרף על ידי כדורי אש בעוד שלוש פעמים עשרים ושש". בשנת 1666, שריפה אכן התרחשה בלונדון, שהרסה שטחים עצומים מהעיר.
אנשי התקופה לא שכחו את נבואותיו של נוסטרדמוס והם לא הפסיקו לחפש אירועים שעשויים להגשים אותן בשנים שלאחר מכן. מעריציו של הרופא הרואה למרחקים ייחסו לנוסטרדמוס הכל, החל מהמהפכה הצרפתית ("זוג נשוי" שיביא ל"סערה – אש – דם"), עלייתו של נפוליאון (קיסר "שיעלה לאימפריה ביוקר") ועלייתו של היטלר ("האויב הגדול של המין האנושי כולו").
אבל בדיוק כפי שרבות מהתחזיות המעורפלות שלו לא התגשמו, יש היסטוריה ארוכה של דמויות פוליטיות ותרבותיות שפירשו מחדש ואף פירשו באופן שגוי את נוסטרדמוס כדי לקדם את מטרותיהן. בין אלה שהיו להוטים להשתמש בנבואותיו של נוסטרדמוס היו מנהיגי הרייך השלישי. התועמלן יוזף גבלס שילב נבואות בתעמולה שלו והשתמש בהן כדי לזרוע ספק ולבנות תמיכה במאמץ המלחמתי הנאצי. נוסטרדמוס הוזכר גם על ידי קבוצות קיצוניות ושימש כדרך להעביר אידיאולוגיות לאחרים.
לנוסטרדמוס יוחס גם ניבוי סוף העולם, אולם נבואה זו טרם התגשמה. הוא ניבא שביולי 1999, "יבוא מן השמים מלך טרור גדול". תחזיתו הגבירה עוד יותר את חששות יום הדין כאשר עלו חששות לגבי האופן שבו חיידק "שנת 2000" לכאורה ישפיע על מערכות מחשב. ובכל זאת, האסטרונום הצרפתי עדיין זוכה לפרשנויות ולהתעניינות שלא שוככת בנבואות ובניבוי.
מאות שנים לאחר מותו, נוסטרדמוס ממשיך לבדר ולבלבל והעניין בנבואותיו נותר חזק. "הנבואה ממשיכה לעצב תקוות ופחדים לעתידם של יחידים, קבוצות, מדינות והעולם״, כותב ההיסטוריון סטיבן באו באנציקלופדיה של מילניאליזם ותנועות מילניאליסטיות. אחרי הכל, נוסטרדמוס הוכיח שדמיון, סמליות וחזון יכולים להדהד מאות שנים אחרי המוות. בין אם התחזיות שלו מתגשמות או לא, הן ממשיכות לעורר סקרנות ולפתוח דלתות להבנת העתיד בדרכים מפתיעות. רוצים לגלות עוד על הנבואות שיכולות לשנות את תפיסת ההיסטוריה והעתיד? קראו את כל תחזיות נוסטרדמוס והיכנסו לעולם שבו העתיד כבר נכתב.
חומר מעשיר לקריאה
ברומן ההיסטורי של פיל ריקמן, The Bones of Avalon, נוסטרדמוס מופיע בסיום כיריב מרכזי שיש להתנגד לו, בעוד גיבור הסיפור הוא ג'ון די. הספר מתאר את השפעתו בתקופתו ומציג אותו כאמן תעמולה ולוחמה פסיכולוגית.
בסיפור הקצר של אלכסנדר קופרין, הכוכב הכחול, שפורסם בשנת 1927, מוזכר כי נוסטרדמוס חיבר הורוסקופ עבור אחת הדמויות המרכזיות – נסיך צרפתי.
ברומן של סטיבן קינג משנת 1986, זה (It), מוזכרות יצירותיו של נוסטרדמוס כאשר רעידת אדמה על-טבעית מטלטלת את העיירה הבדיונית דרי, וגורמת במיוחד לספרי הנבואות שלו ליפול ממדפי הספרייה אל הרצפה.
נוסטרדמוס ונבואותיו: אניגמה היסטורית, אתר medium.com
נוסטרדמוס (1503-1566). ספרייה יהודית וירטואלית (Jewish Virtual Library). מקור: Internet Sacred Text Archive
ייתכן שנוסטרדמוס חזה את הקורונה אחרי הכל…, אתר KQED.
חומר מעשיר לצפייה
למרות היותו דמות מסתורית ומסקרנת, דמותו לא מופיעה הרבה בתרבות הפופולרית, לפחות לא כשזה נוגע להפקות קולנוע וטלוויזיה, מהבודדות שכן קיימות ניתן לציין את הסרט ״לפני הדמדומים״ (Jeszcze nie wieczór), סרט דרמה קומי פולני משנת 2008 בבימויו של יאצק בלאווט, העוסק בקבוצת שחקני תיאטרון ותיקים בגמלאות בבית אבות לשחקנים, שמטרתם להתארגן מחדש ולהעלות את פאוסט של גתה. בסרט מככבים מספר שחקנים פולנים ותיקים מוערכים, ביניהם אירנה קוויאטקובסקה ורומן קלוסובסקי, המגלם את נוסטרדמוס.
הפקה בולטת היא הסרט ״נוסטרדמוס״, סרט דרמה ביוגרפי משנת 1994 בבימויו של רוג'ר כריסטיאן, בכיכובו של צ'קי קאריו בתפקיד נוסטרדמוס. בסרט מככבים אמנדה פלאמר, ג'וליה אורמונד, אסומפטה סרנה, אנתוני היגינס, דיאנה קוויק, מייקל גוף, מאיה מורגנשטרן, רוטגר האוור ופ. מאריי אברהם. הסרט, שהופק במשותף על ידי חברות מצרפת, בריטניה, גרמניה ורומניה, נכשל מסחרית וקיבל ביקורות מעורבות. הסרט מגולל את סיפור חייו ואהבותיו של הרופא, האסטרולוג והמנבא המפורסם; מפגשיו עם המדע של ימי הביניים באוניברסיטת מונפלייה ועם האינקוויזיציה; את מאבקיו המוקדמים עם חזונותיו על העתיד. הסרט מתאר את עליית השפעתו של נוסטרדמוס, הן בזכות הצלחתו בטיפול במגפה והן בזכות ניבוייו, שהגיעה לשיאה במינויו לרופא החצר של שארל התשיעי מלך צרפת (בנו של אנרי השני).
דמותו הופיעה בקצרה בסדרת הטלוויזיה ממלכה (Reign) המתארת את חייה של מרי, מלכת הסקוטים בצעירותה.
חומר מעשיר להאזנה
נוסטרדמוס היווה השראה גם למוזיקאים ולהקת המטאל הגרמנית Helloween אף הוציאה אלבום קונספט בשם "זמן השבועה", המבוסס על נבואותיו של נוסטרדמוס, בהתייחס לנבואות שניתנו לשנים 1994 עד 2000.
דמותו היוותה השראה גם ללהקת המטאל האנגלית ג'ודאס פריסט שהוציאה את אלבום האולפן הכפול ״נוסטרדמוס״, המספר את סיפור חייו של נוסטרדמוס.
נוסטרדמוס של ניקולו קוצב היא אופרת רוק בשלוש מערכות שנכתבה על ידו על חייו ותקופתו של נוסטרדמוס. האופרה יצאה לאור בסט של שני תקליטורים בשנת 2001 והיא בוצעה לראשונה בהופעה חיה בבולגריה, בנובמבר 2016.
