"הוא היה נבל מוכשר": בבריטניה הלך לעולמו אחד המרגלים הידועים ביותר של המאה ה-20: אולג גורדייבסקי, שערק לשירות הביון הבריטי. אז כיצד בגד קולונל הק.ג.ב. בברית המועצות?
בבריטניה מת בביתו שבסארי אחד המרגלים הידועים ביותר של המאה ה-20, אולג גורדייבסקי. סוכן הק.ג.ב. לשעבר, שערק לממלכה המאוחדת, היה בן 87 במותו. גורדייבסקי, קצין ביון בדרגת קולונל בק.ג.ב, עבד עבור שירות הביון הבריטי, MI6, במשך לפחות 11 שנים. במהלך פעילותו הסגיר עשרות מעמיתיו ומאנשי המודיעין הצבאי הסובייטי, סיכל לברית המועצות שיתוף פעולה מבטיח עם איש הביון הבריטי מייקל בטאני וסיפק לבריטים כמות עצומה של מידע סודי ביותר על הכוחות המזוינים של ברית המועצות. כשהבין כי חשיפתו קרבה, נמלט גורדייבסקי לבריטניה תוך שהוא חומק ממעקבי הק.ג.ב. – כשסיפור חשיפתו ובריחתו נחשב לאחד הכישלונות הגדולים ביותר של שירותי הביטחון הסובייטיים.
"כעת, משהתחלתי לעבוד עבור הבריטים, חשתי הקלה. לא רק שלא חוויתי יסורי מצפון, אלא להפך – הייתי באופוריה מההכרה שאיני עוד איש הטוטליטריזם. מצאתי משמעות אמיתית לחיי"
(מתוך ספרו של אולג גורדייבסקי "התחנה הבאה – כיתת יורים").
המרגל שחזר מהכפור
אולג גורדייבסקי נולד ב-10 באוקטובר 1938 במוסקבה. אביו, אנטון גורדייבסקי, סיים את הסמינר למורים בעיר התעשייתית צ'ליאבינסק הסמוכה להרי אוראל, עוד לפני המהפכה ושימש כמנצח מקהלת כנסייה. עם עליית הבולשביקים לשלטון, שינה את מסלול חייו והפך לקצין בק.ג.ב. ובזמן לידת בנו כבר החזיק בדרגת סגן-אלוף. אמו, אולגה גורנובה, הייתה ילידת העיר צ'ימקנט ובעלת תואר מהמכון הכלכלי במוסקבה.
בבית הספר היה גורדייבסקי תלמיד מוערך ומצטיין, במיוחד בקרב מורו לגרמנית – שפה בה גילה עניין רב. עם סיום לימודיו בהצטיינות, התקבל ללא קושי למכון הממלכתי המוסקבאי ליחסים בינלאומיים – בין היתר בזכות קשריו של אביו ושליטתו המרשימה בגרמנית. במהלך לימודיו רכש גם שליטה בשוודית. חלומו היה לצאת את ברית המועצות ודמות מופת עבורו הייתה אחיו הבכור, וסילי (שמת ב-1972) ועבד במחלקת "S" של מינהל 1 שהיה אמון על המודיעין, תחילה בברלין המזרחית ולאחר מכן בדרום-מזרח אסיה.
בזמן שהיה סטודנט, החל גורדייבסקי לשתף פעולה עם הק.ג.ב. דרך אחיו. במהלך התמחות של חצי שנה במזרח ברלין בזמן בניית חומת ברלין, קיבל שני משימות: להיפגש עם אחיו בסתר ולהקים קשר עם אישה גרמנייה – סוכנת מהמודיעין הסובייטי. הוא מילא את משימותיו לשביעות רצונם של הממונים עליו. לפי אחת הגרסאות, דווקא באותה תקופה גייסו אותו שירותי הביון המערביים.
לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1962, הצטרף גורדייבסקי לבית הספר למודיעין של הק.ג.ב., ושנה לאחר מכן קיבל מינוי רשמי כקצין במחלקת "S". הוא הוצב כקצין מבצעי תחת שם הקוד "גווארדייצב". עם זאת, איש לא ידע כי עד אותו זמן כבר היה גורדייבסקי דיסידנט סמוי. לדבריו, נאומו של חרושצ'וב, בו גינה את פולחן האישיות של סטלין, היווה עבורו את נקודת המפנה. בשנת 1966 נשלח למשימתו הראשונה מחוץ לברית המועצות – לדנמרק, שם שימש כאיש הקונסוליה הסובייטית תחת זהות בדויה. במהלך תקופתו שם, עסק בין היתר בזיוף מסמכים עבור סוכנים סובייטיים וניצל פרצות ביורוקרטיות כדי להעניק לסוכנים זהויות חדשות. עם השנים העמיקו השקפותיו האנטי-סובייטיות והן התגבשו סופית לאחר פלישת ברית המועצות לצ'כוסלובקיה בשנת 1968 בעת דיכוי "האביב של פראג".
גורדייבסקי המשיך לטפס בהיררכיה של הארגון ובשנות ה-70 חזר לקופנהגן כסגן ראש התחנה המקומית של המודיעין הסובייטי. בשלב זה, נטען כי כבר שיתף פעולה עם MI6. בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 הוצב בלונדון, שם הפך לבכיר ביותר מבין המרגלים הסובייטיים ששימשו כסוכנים כפולים עבור בריטניה ונודע תחת שם הצופן ״OVATION״. הוא סיפק מידע קריטי, כולל רשימות של סוכנים סובייטיים פעילים בברית נאט"ו ותוכניות צבאיות חשאיות של ברית המועצות. שיתוף הפעולה נמשך 11 שנים, בהן סייע גם לשירות הביטחון הבריטי, MI5, בלכידת מרגלים.
בשנת 1985 חזר למוסקבה, שם נפל קורבן להסגרתו על ידי הסוכן הכפול האמריקאי אולדריץ' איימס. הוא נכלא ונחקר בקפידה, אך הצליח להימלט בחשאי לבריטניה – כשמבצע הבריחה שלו הפך למיתולוגי בקרב שירותי הביון המערביים. בברית המועצות נידון גורדייבסקי למוות בהיעדרו ואילו בפדרציה הרוסית הוכרז כבוגד בשל העברת מידע סודי רב לבריטים. עמיתיו לשעבר כינו אותו "טיפוס מתועב" ו"נבל מוכשר".
במערב, לעומת זאת, זכה להערכה רבה. גורדייבסקי נחשב לדמות ששינתה את מהלך המלחמה הקרה בכך שהוא סיפק תובנות לגבי החשיבה האמיתית של ההנהגה הסובייטית וסייע למערב להבין כיצד יש להתנהל מול המשטר במוסקבה. בשנת 2007 הוענק לו אות מסדר מיכאל הקודש וג'ורג' הקדוש, מעיטורי הכבוד הגבוהים ביותר בבריטניה, כהוקרה על תרומתו לביטחון הלאומי הבריטי.
לדבריו, ההחלטה לערוק נפלה בעקבות פלישת ברית המועצות לצ'כוסלובקיה בשנת 1968: "זה בהחלט היה פלישה סובייטית, יחד עם מדינות קומוניסטיות נוספות, לצ'כוסלובקיה," סיפר ב-2008. "זה היה מזעזע כל כך, שהחלטתי – זה הסוף, אני לא יכול להמשיך לעבוד עבור המשטר הפושע והנורא הזה."
הבריחה הנועזת
גורדייבסקי הצליח להימלט מברית המועצות הודות לתוכנית בריחה משוכללת שהוכנה עבורו על ידי MI6 ב-1978, כאשר הק.ג.ב. קרא לו לשוב למוסקבה לכמה שנים לאחר תקופת שהייה שנייה של שלוש שנים בקופנהגן. תוכנית הבריחה קיבלה את שם הצופו "מבצע פימליקו" (Operation Pimlico) והיא הומצאה על ידי קצין MI6 בשם ולרי פטיט. למרות שכמעט בוודאות נשאר תחת פיקוח הק.ג.ב, הצליח גורדייבסקי לשלוח אות סמוי לשירות הביון MI6, שהפעיל את תוכנית המילוט המשוכללת.
גורדייבסקי המתין בפינת רחוב מסוימת, ביום חול מסוים בשעה 19:30, כשהוא נושא תיק Safeway כסימן. סוכן MI6 חלף על פניו כשהוא נושא תיק הרודס, אוכל חטיף מארס והשניים יצרו קשר עין. האותות ההדדיים הללו הצביעו על כך שיש להפעיל מיידית את תוכנית המילוט.
ב-19 ביולי 1985, גורדייבסקי יצא לריצה הרגילה שלו, אך במקום זאת הצליח להתחמק ממעקב הק.ג.ב ועלה על רכבת ללנינגרד ולאחר מכן נסע למפגש דרומית לעיר וויבורג, שליד הגבול הפיני. שם פגשו אותו מכוניות של שגרירות בריטניה, לאחר שהצליחו להתנער משלוש מכוניות המעקב של הק.ג.ב. בעוד גורדייבסקי שוכב בתא המטען של רכב פורד סיירה, בדרך זו הוא הוברח אל מעבר לגבול לפינלנד. שני דיפלומטים בריטים ונשותיהם שימשו כשליחים; כדי להרחיק את כלבי הגישוש בגבול הפיני, אחת הנשים השליכה חיתול מלוכלך של תינוקה על הקרקע, מה שגרם לכלבים להימלט. לאחר מכן הוטס גורדייבסקי לבריטניה דרך נורווגיה; עם הגעתו לבריטניה, שם הצופן שלו ב-MI6 שונה ל-"OVATION".
השלטונות הסובייטיים דנו לאחר מכן את גורדייבסקי למוות שלא בפניו בגין בגידה, גזר דין שמעולם לא בוטל על ידי השלטונות הרוסיים לאחר מכן, אך לא ניתן היה לבצעו באופן חוקי בגלל חברותה של רוסיה אז במועצת אירופה. אשתו, ליילה (אזרית במוצאה) הייתה בתו של קצין ק.ג.ב ולא ידעה על עריקתו של בעלה . היא וילדיהם היו בחופשה באזרבייג'ן בזמן בריחתו. היא נחקרה ונעצרה כשש שנים, כשהסובייטים הניחו (באופן שגוי) שהיא הייתה שותפה לפעילותו. עם זאת, למעשה, נישואיהם כבר היו הרוסים באותה עת, ולבסוף הסתיימו לחלוטין. ב-2013 דווח שגורדייבסקי ניהל מערכת יחסים ארוכה עם אישה בריטית שהכיר בשנות ה-90.
הימלטותו של גורדייבסקי הביכה מאוד הן את הק.ג.ב. והן את ברית המועצות והביאה לזעזועים פנימיים בארגון הביון הסובייטי ופיטורים של אישים כמו ויקטור באבונוב, ראש המודיעין הנגדי של הק.ג.ב, כמו גם של סרגיי איוואנוב שהיה קצין ק.ג.ב. בפינלנד (לימים שר ההגנה הרוסי וראש סגל הקרמלין), כמו גם רבים מחברי הסניף הלניגרדי של הק.ג.ב., שהיו אחראים על מעקב אחר הבריטים, רבים מהם הפכו למקורבים לוולדימיר פוטין, ששירת בק.ג.ב. הלנינגרדי. גורדייבסקי סיפר את פרטי בריחתו בספר הזיכרונות שלו, ״התחנה הבאה – כיתת יורים״ (Next Stop Execution), שפורסם ב-1995.
מנע מלחמת עולם שלישית?
יש שמאמינים כי אין זה מוגזם לטעון שגורדייבסקי, בסבירות גבוהה, סייע למנוע מלחמת עולם שלישית. בשנת 1983, בשיאה של המלחמה הקרה, העביר גורדייבסקי, בעת שהותו בלונדון, מידע חיוני לשירותי הביון הבריטיים. הוא הזהיר שההנהגה הסובייטית חוששת כל כך מפני מתקפת פתע של המערב, עד שהיא שוקלת לבצע מכת מנע בעצמה. כתוצאה מהמידע הזה, צמצמו כוחות ברית נאט"ו את תמרוני הענק שלהם בהאותה עת, שהתקיימו אז במערב אירופה תחת השם "Able Archer", מה שסייע להוריד את הלהבות והמשבר נמנע.
משנת 1985 ועד מותו, חי גורדייבסקי במחוז סארי שבאנגליה, תוך שמירה קפדנית על חשאיות מקום מגוריו ותחת אבטחה כבדה. לעיתים השתמש באיפור כדי לשנות את מראהו. הוא פחד מאוד לחייו בייחוד לאחר ההתנקשות באלכסנדר ליטוויננקו, לשעבר סוכן שירותי הביטחון הפדרליים הרוסיים: "אני בטוח שיום אחד הם ימצאו דרך לפגוע בי, החיים כבר לא בטוחים. אם ינסו להרוג אותי, זה יקרה כאן, בבריטניה."
אבל, אולג גורדייבסקי לא נרצח. אף שחקירת נסיבות מותו מתבצעת בסיוע המחלקה הבריטית למאבק בטרור, אין כל חשד למוות אלים. אבל גורדייבסקי היה מהראשונים להבין היטב שרוסיה אינה סולחת למי שבגד בה.
כך או כך, גורדייבסקי היה דמות מוערכת בקהילות המודיעין של המערב. מותו בגיל 87 מהווה סיום חייו של אחד המרגלים החשובים ביותר של המאה ה-20.
חומר מעשיר לקריאה
סיפורו של גורדייבסקי מסופר בצורת רומן מתח בספר העיון ״המרגל והבוגד״ מאת בן מקנטייר שהוא מחברם של עשרה ספרי עיון שזכו לשבחים והיו לרבי מכר, ובהם ״מבצע קציצה״ ו״מרגל בין חברים״.
ספרים נוספים שווים קריאה הם האוטוביוגרפיה של גורדייבסקי ״התחנה הבאה – כיתת יורים״ (Next Stop Execution), משנת 1995 והספר ״ק.ג.ב.: הסיפור האמיתי מאחורי מבצעי הביון מלנין ועד גורב׳צוב״, (KGB: The Inside Story of Its Foreign Operations from Lenin to Gorbachev), שאותו גורדייבסקי כתב בשיתוף פעולה עם כריסטופר אנדרו.
