סיפורה של התוכנית הסודית לחיסול אדולף היטלר בלב הרי בוואריה וההחלטה האסטרטגית המצמררת שהשאירה אותה במגירה.
ב־1944, כאשר תבוסתה של גרמניה הנאצית כבר החלה להיראות כעובדה בלתי נמנעת בשטח, התקבלה בלונדון החלטה שמעוררת השתאות גם במבט היסטורי של עשרות שנים לאחור. בריטניה החליטה במודע שלא לחסל את אדולף היטלר וזאת למרות שהיו בידיה הכלים, המודיעין והיכולת המבצעית לעשות זאת.
התוכנית שעל השולחן: מבצע פוקסלי
באותם ימים גורליים של המלחמה, עמדה על שולחן התכנונים תוכנית בריטית סודית ביותר שזכתה לשם הקוד מבצע פוקסלי. המודיעין הבריטי, שעבד ללא לאות כדי לאתר נקודות תורפה בהנהגה הגרמנית, הצליח להשיג מידע מדויק על שגרת יומו של הפיהרר. התברר כי היטלר נהג לשהות ממושכות בבית ההרים המפורסם שלו, הברגהוף, השוכן באזור בוואריה. המידע המודיעיני הצביע על כך שבעת שהותו שם, הוא נהג לצאת להליכות יומיות במסלול קבוע למדי. מה שהפך את ההזדמנות לקורצת במיוחד עבור אנשי המבצעים הייתה העובדה שהיטלר הסתובב במסלולים אלו עם אבטחה מצומצמת יחסית, מה שפתח חלון הזדמנויות נדיר להתנקשות.
הצלף, המתחזה והמסלול בבוואריה
הפרטים הטכניים של מבצע פוקסלי גובשו לכדי תוכנית פעולה ממשית. התוכנית כללה שימוש בצלף בריטי מיומן ובלוחם פולני הדובר גרמנית שוטפת. על פי התכנון, הכוח היה אמור להתחזות לחיילי ורמאכט כדי להיטמע בשטח ולנוע בחופשיות יחסית באזור המאובטח. המטרה הייתה להגיע לנקודת ירי אסטרטגית המשקיפה על מסלול ההליכה של היטלר. משם, בירייה אחת מדויקת, ניתן היה להביא לסיום שלטונו של הדיקטטור ולשנות את פני ההיסטוריה. על הנייר, המבצע נראה אפשרי לחלוטין לביצוע ולא היו מכשולים מבצעיים שנחשבו לבלתי פתירים באותה עת.
למרות ההיתכנות המבצעית, התוכנית נתקלה בהתנגדות מכיוון לא צפוי. קצין מודיעין בשם סא"ל רונלד טורנלי, שפעל במסגרת ה־SOE (מנהלת המבצעים המיוחדים של בריטניה), הציג זווית ראייה שונה לחלוטין. טורנלי לא בנה את טיעוניו על מוסר, רגש או הרצון לעשות צדק היסטורי עם רודף רצחני. הוא בחר בניתוח קר, מקצועי ואסטרטגי של המציאות הצבאית בשטח. לפי הניתוח של טורנלי, היטלר היה אמנם דיקטטור אכזרי, אך הוא היה גם מפקד צבאי גרוע במיוחד. חולשתו הגדולה ביותר של היטלר, בעיני המודיעין הבריטי, הייתה נטייתו להתערב בהחלטות המקצועיות של הגנרלים המנוסים שלו. הוא נהג לסרב לנסיגות טקטיות שהיו הכרחיות כדי להציל כוחות, התעקש על פקודות חסרות היגיון צבאי וניהל את המערכה כולה מתוך אגו ופנטזיות אישיות ולא מתוך הבנה אסטרטגית ריאלית.
מסמכים רשמיים על מזימת ההתנקשות הבריטית (מתוך הארכיונים הלאומיים של בריטניה):
הכישלונות הגרמניים הגדולים שימשו הוכחה חותכת לטענותיו של טורנלי. המערכה בסטלינגרד, הקריסה בחזית המזרחית וההתמודדות עם הפלישה לנורמנדי היו כולן דוגמאות חיות לכך שהחלטותיו של היטלר החמירו את מצבה של גרמניה. בכל אחת מהזירות הללו, ההתעקשות שלו מנעה מהצבא הגרמני לפעול בצורה יעילה ושחקה את יכולת העמידה של המדינה לאורך זמן. בעיני סא"ל טורנלי, היטלר הפך במו ידיו לגורם המאיץ את קריסת גרמניה הנאצית מבפנים. הוא ראה בו "נכס" לא מתוכנן עבור בעלות הברית, שכן כל עוד הוא עומד בראש המערכת, גרמניה תמשיך לבצע טעויות אסטרטגיות קשות שיקצרו את משך המלחמה.
מדוע עדיף שהאויב יחיה?
כאן נולד הטיעון המרתק והמצמרר ביותר של מבצע פוקסלי. טורנלי הזהיר כי חיסולו של היטלר עלול דווקא להזיק למאמץ המלחמתי של בעלות הברית. החשש היה שמותו של הפיהרר יסלול את הדרך לעלייתה של הנהגה צבאית מקצועית, קרה ומחושבת יותר. הנהגה כזו, כך נטען, תדע לנהל את המלחמה בצורה יעילה בהרבה, תבין כיצד להתגונן בצורה נכונה מפני התקדמות בעלות הברית, ואולי אף תצליח להאריך את הלחימה באופן משמעותי. המסקנה הייתה קשה לעיכול אך ברורה מבחינה אסטרטגית: כל עוד אדולף היטלר נשאר בחיים ומחזיק במושכות הפיקוד, גרמניה למעשה נלחמת נגד עצמה.
ההחלטה הסופית הייתה לגנוז את התוכנית, כתוצאה של שקלול משתנים רבים. כי מעבר לניתוח של טורנלי, היו מעורבים גם שיקולים של סיכון מבצעי וחוסר ודאות מוחלט לגבי מה שיקרה ב"יום שאחרי" בגרמניה ללא מנהיג. ההבנה העמוקה שהתגבשה בלונדון הייתה שלפעמים, האויב המסוכן ביותר למשטר טוטליטרי הוא דווקא האיש שעומד בראשו. מבצע פוקסלי אושר עקרונית על ידי הדרגים הגבוהים, אך מעולם לא יצא אל הפועל. הוא נשאר כתוכנית מגירה בלבד, עדות לציניות ולאסטרטגיה הקרה שליוותה את ימי המלחמה האחרונים.
הניצחון שבאי־העשייה
בסופו של דבר, אדולף היטלר לא נפל מידי צלף בריטי ביערות בוואריה. הוא נותר בתפקידו עד לימיו האחרונים בבונקר בברלין, כשהוא ממשיך לקבל החלטות הרסניות שהובילו את גרמניה הנאצית אל חורבנה המוחלט. לפעמים, הדרך הקצרה ביותר להשגת ניצחון אינה עוברת בחיסול הפיזי של האויב, אלא דווקא במתן האפשרות לאויב להמשיך ולנהל את המלחמה בדרכו הכושלת.
מבצע פוקסלי נותר אחד הפרקים המרתקים והפחות מוכרים של מלחמת העולם השנייה, כזה שמציב סימן שאלה גדול על מהותה של האסטרטגיה הצבאית. צללו איתנו אל תוך נבכי ההיסטוריה כאן באתר HistoryIsTold. מעוניינים לנתח פרשיות מודיעין נוספות ממלחמת העולם השנייה? שתפו את הכתבה עם חברים, הגיבו מה דעתכם על "פרדוקס המפקד הגרוע" והירשמו לניוזלטר שלנו כדי לא לפספס אף תוכן היסטורי מרתק. הצטרפו לקהילה שלנו והיו חלק מהאנשים שבוחרים להבין את העבר כדי להכיר טוב יותר את ההווה.
תאמל״ק לי
