תאמל״ק לי
כיצד גופה של חסר בית לונדוני ותכנית הונאה בריטית מבריקה הצליחו להטעות את אדולף היטלר ולסלול את הדרך לשחרור אירופה.
השעה הייתה ארבע לפנות בוקר, 30 באפריל 1943, כאשר הצוללת הבריטית "סראף" (HMS Seraph) עלתה אל פני המים מול חופי הואלבה שבדרום ספרד. על הסיפון, תחת מעטה חשיכה כבד, הוציאו הקצינים מתוך מכל פלדה מיוחד גופה לבושה במדי חיל הנחתים המלכותי, הצמידו לפרק ידה תיק מסמכים בשרשרת והחליקו אותה אל בין הגלים. כשהמדחפים דוחפים את הגופה בעדינות לעבר החוף, איש לא שיער שזהו הרגע המכריע שבו גורל הפלישה לאירופה החל להיכתב מחדש.
מבצע קציצה (Operation Mincemeat) היה מבצע הונאה בריטי מוצלח במיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה, שמטרתו הייתה להסוות את הפלישה המתוכננת של בעלות הברית לסיציליה ב-1943. המבצע כלל שימוש בגופתו של גלינדור מייקל, חסר בית שמת לאחר שאכל רעל עכברים, אשר הולבשה כקצין נחתים מלכותי בשם הבדיוני רב-סרן וויליאם מרטין. על הגופה הונחו מסמכים מזויפים המצביעים על כך שבעלות הברית מתכננות לפלוש ליוון ולסרדיניה, בעוד סיציליה היא רק יעד להטעיה. המבצע, שאושר על ידי וינסטון צ'רצ'יל ודוווייט אייזנהאואר, הוביל לכך שהגרמנים הסיטו כוחות משמעותיים מסיציליה, מה שאפשר את שחרור האי במהירות ועם אבדות פחותות מהצפוי.
הרקע למבצע: הונאה בסגנון דיג זבובים
ההשראה למבצע קציץ הגיעה ממקור לא צפוי. ב-29 בספטמבר 1939, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, הפיץ אדמירל משנה ג'ון גודפרי, מנהל המודיעין הימי, מסמך המכונה "מזכר הטרוטה". המזכר השווה את הטעיית האויב בזמן מלחמה לדיג זבובים. למרות שהמסמך פורסם בשמו של גודפרי, הוא נשא את כל סימני ההיכר של עוזרו האישי, לוטננט קומנדר איאן פלמינג. הצעה מספר 28 ברשימה הייתה להשתמש בגופה שעליה מסמכים מטעים כדי שזו תימצא על ידי האויב.
הרעיון להשתמש במסמכים מזויפים לא היה חדש ונודע בשם "תכסיס התרמיל". הבריטים כבר השתמשו בטכניקה דומה בקרב עלם אל-חלפה ב-1942, כאשר הניחו גופה ברכב סיור מפוצץ עם מפה המציגה מיקומי שדות מוקשים בריטיים מזויפים. הגרמנים האמינו למפה והטנקים שלהם נתקעו בחולות רכים. אירוע נוסף שחיזק את ההיתכנות של התכנית היה התרסקות מטוס בים ליד קדיס בספטמבר 1942. גופתו של לוטננט ג'יימס האדן טרנר, שנשא מסמכים סודיים ביותר, נסחפה לחוף. למרות שהמסמכים הוחזרו לבריטים כשהם סגורים, מקורות מודיעין אחרים אישרו שחומרים אחרים שהיו בידי הספרדים הועברו לידי הגרמנים.
הידעת?
איאן פלמינג, עוזרו של מנהל המודיעין הימי שלקח חלק בניסוח הרעיון למבצע ״קציצה״, התפרסם מאוחר יותר בעולם כולו כסופר שיצר את דמותו של סוכן הביון המפורסם ביותר בהיסטוריה, ג'יימס בונד.
המוח שמאחורי התכנית והמצב הצבאי
חודש לאחר ההתרסקות של טרנר, קצין המודיעין צ'ארלס צ'ולמונדלי הציע וריאציה משלו למזכר הטרוטה תחת שם הקוד "סוס טרויאני". צ'ולמונדלי היה לוטננט טיסה בחיל האוויר המלכותי שהושאל ל-MI5. ועדת ה-Twenty, האחראית על סוכנים כפולים, הטילה על יואן מונטגו, נציג הצי בוועדה, לעבוד עם צ'ולמונדלי על פיתוח התכנית. מונטגו היה עורך דין אזרחי שהתנדב לשירות במודיעין הימי וניהל את תחום הריגול הנגדי.
המצב הצבאי בסוף 1942 חייב פתרונות יצירתיים. לאחר ההצלחה בצפון אפריקה, בעלות הברית פנו ליעד הבא. וינסטון צ'רצ'יל רצה לתקוף את "הבטן הרכה" של אירופה. היו שתי אפשרויות: סיציליה, שתפתח את הים התיכון לשיט חופשי, או יוון והבלקן. בוועידת קזבלנקה הוחלט על סיציליה (מבצע האסקי). הבעיה הייתה שסיציליה הייתה הבחירה המתבקשת ביותר. כפי שאמר וינסטון צ'רצ'יל: "כל אחד חוץ מטיפש גמור ידע שזו סיציליה". לכן הושק "מבצע ברקלי" – מבצע הונאה רחב שנועד לגרום להיטלר להאמין שהיעד הוא הבלקן.
חיפוש אחר גופה וזהות חדשה
מונטגו וצ'ולמונדלי פנו לפתולוג סר ברנרד ספילסברי כדי לקבוע איזה סוג של גופה נדרש. ספילסברי הסביר שספרדים, כקתולים, נמנעים מנתיחות שלאחר המוות אלא אם הן חיוניות, וכי נוזלים בריאות של גופה שמתחילה להירקב יכולים להיחשב בטעות למי ים. בנטלי פורצ'ס, חוקר מקרי המוות של צפון לונדון, איתר גופה מתאימה בינואר 1943: גלינדור מייקל, אדם חסר בית שמת לאחר שצרך זרחן מרעל עכברים. פורצ'ס הבטיח שהרעל לא יתגלה בבדיקה שטחית ושהגופה תישמר בקירור של 4 מעלות צלזיוס כדי למנוע הקפאה שתחשוף את התרמית.
שם הקוד למבצע נבחר מתוך רשימה זמינה: "קציצה" (Mincemeat). מונטגו וצ'ולמונדלי החלו ליצור "אגדה" – רקע פיקטיבי לגופה. השם שנבחר היה רב-סרן וויליאם מרטין מחיל הנחתים המלכותי. כדי להפוך את הדמות לאמיתית, מולאו כיסיו ב"אשפת כיס" (Pocket Litter): תמונה של ארוסה דמיונית בשם פאם (שהייתה למעשה פקידת MI5 בשם ג'ין לסלי), מכתבי אהבה, קבלה על טבעת אירוסין מיהלום, מכתבים מאביו הקפדן ומכתב מהבנק הדורש תשלום יתרת חובה.
מסמכי ההונאה והאישור הסופי
המסמך המרכזי היה מכתב אישי מלוטננט גנרל סר ארצ'יבלד ניי אל גנרל סר הרולד אלכסנדר. המכתב עסק בנושאים רגישים לכאורה אך הליבה שלו הייתה המידע כי כוחות בעלות הברית יתקפו ביוון ובסרדיניה, בעוד סיציליה תוזכר רק כיעד להטעיה. מכתב נוסף נכתב על ידי לורד לואי מאונטבאטן אל אדמירל סר אנדרו קנינגהאם, ובו הוצג מרטין כמומחה ללוחמה אמפיבית. מונטגו אף הכניס בדיחה גסה על "סרדינים" בתקווה שהגרמנים יראו בכך רמז לפלישה לסרדיניה.
ב-15 באפריל 1943, הקולונל ג'ון בוואן הציג את התכנית לווינסטון צ'רצ'יל בזמן שהיה במיטתו. כשבוואן הזהיר שהספרדים עלולים להחזיר את הגופה מבלי לקרוא את המסמכים, וינסטון צ'רצ'יל השיב: "במקרה כזה נצטרך לקבל את הגופה בחזרה ולתת לה שחייה נוספת". לאחר אישורו של דווייט אייזנהאואר, המבצע יצא לדרך.
ההוצאה לפועל: ה"סראף" יוצאת לדרך
בליל 17 באפריל, הולבשה גופתו של גלינדור מייקל במדי רב-סרן וויליאם מרטין. היה קושי להלביש את המגפיים בגלל שהרגליים קפאו, והצוות נאלץ להשתמש בתנור חשמלי כדי להפשירן. הגופה הוכנסה למכל מיוחד מלא בקרח יבש שנדחס לתוך טנדר פורדסון נהוג בידי ג'וק הורספול, נהג מרוצים לשעבר. המכל הועבר לצוללת "סראף" בסקוטלנד. מפקד הצוללת, ביל ג'וול, אמר לצוותו שהמכל מכיל מכשיר מטאורולוגי סודי ביותר.
ב-30 באפריל, מול חופי הואלבה, שוחררה הגופה. ביל ג'וול הקריא את מזמור ל"ט בתהילים בזמן שהגופה צפה לעבר החוף. המכל הריק הושמד באמצעות חומרי נפץ. הגופה נמצאה על ידי דייג מקומי בשעה 9:30 בבוקר והועברה לידי רשויות הצי הספרדי.
הידעת?
הבחירה בהואלבה לא הייתה מקרית. המודיעין הבריטי ידע שבמקום פועל סוכן גרמני יעיל במיוחד בשם אדולף קלאוס, שהיה לו קשר הדוק עם פקידים ספרדים וידאג שהמידע יגיע לברלין.
התגובה הגרמנית והשפעת המבצע
הגרמנים בלעו את הפיתיון. אדמירל וילהלם קנאריס, ראש האבוור, התערב באופן אישי כדי לשכנע את הספרדים למסור את המסמכים. הספרדים הצליחו להוציא את המכתבים מבלי לשבור את חותם השעווה, צילמו אותם והחזירו אותם לבריטים. ב-14 במאי 1943, אדולף היטלר הצהיר כי הוא אינו מסכים שסיציליה היא יעד הפלישה, והורה להגן על יוון, סרדיניה וקורסיקה "בכל מחיר".
כתוצאה מכך, דיוויזיית הפאנצר הראשונה הועברה מצרפת ליוון. כוח הגרמנים בסרדיניה הוכפל, ושבע דיוויזיות גרמניות הועברו ליוון. כאשר בעלות הברית פלשו לסיציליה ב-9 ביולי 1943, ההגנה הגרמנית הייתה דלילה משמעותית. אפילו ארבע שעות לאחר תחילת הפלישה, מטוסים גרמניים עזבו את סיציליה כדי לתגבר את סרדיניה. סיציליה נפלה ב-17 באוגוסט. המבצע היה כה מוצלח עד שבריגדיר לסלי הוליס שלח הודעה לווינסטון צ'רצ'יל: "הקציצה נבלע עם החכה, החוט והמשקולת".
זיכרון והשפעה היסטורית
מבצע קציץ נותר אחת ההונאות המבריקות ביותר בתולדות המלחמה. גלינדור מייקל, האיש שחי את חייו כחסר בית אלמוני, נקבר בכבוד צבאי תחת השם רב-סרן וויליאם מרטין בהואלבה. רק ב-1997 הוסיפה הוועדה המלכותית לקברי מלחמה את שמו האמיתי למצבה.
סיפורו של המבצע הופיע בספרים וסרטים, ביניהם "האיש שלא היה מעולם" שכתב יואן מונטגו ב-1953 וסרט קולנוע שיצא ב-2022 בכיכובו של קולין פירת'. המבצע הוכיח כי במלחמה מודרנית, כוחו של המידע וההטעיה יכול להיות קטלני לא פחות מכוח האש של הטנקים והמטוסים.
אנו מזמינים אתכם להמשיך ולצלול אל מעמקי ההיסטוריה המרתקים באתר HistoryIsTold. אם הסיפור של רב-סרן מרטין עורר בכם סקרנות, שתפו את הכתבה עם חברים והירשמו לניוזלטר שלנו כדי לקבל את הסיפורים הגדולים של ההיסטוריה ישירות לתיבת המייל שלכם. ההיסטוריה מסופרת כאן, ואתם מוזמנים להיות חלק מהקהילה שלנו.
חומר מעשיר לצפייה
הסרט הבריטי "The Man Who Never Was" משנת 1956 היה הסרט העלילתי הראשון לגולל את קורות המבצע, אך אחת ההפקות המודרניות ששווה צפייה היא הסרט "Operation Mincemeat" משנת 2021 (בכיכובם של קולין פירת' ומת'יו מקפדיין).
