כיום קשה לומר שמהלך כזה הוא בכלל בר ביצוע אבל השר לביטחון לאומי לשעבר, איתמר בן גביר, דחף בתקופת כהונתו הקצרה לא רק לזרז את הקמת המשמר הלאומי • בין השאר תכנן גם להכפיף אליו את פיקוד העורף ☚ מהלך שלא יצא לפועל, אך מדוע ולמה חשוב שגוף ההגנה האזרחית לא יהיה בידי הצבא?
מה בן גביר רצה?
עבור בן גביר, המשמר הלאומי היא הבייבי שלו. פרויקט חייו, אם תרצו. לא משנה שהגוף הזה הוקם על ידי נפתלי בנט והיה קיים על הנייר מאז נחתם הצו להקמת המשמר הלאומי, שנולד כתגובה לארועי שומר החומות. אבל הגוף הזה לא התגבש באמת לגוף לוחם ממשי ואחרי ארועי ה-7 באוקטובר, בן גביר היה נחוש לשנות את זה. ואין כמו מלחמה כדי לשמש תירוץ ליישום המהלך.
במסגרת התוכנית של בן גביר הוא רצה להוציא את פיקוד העורף מצה"ל ולהעבירו לאחריות המשרד לביטחון לאומי, להפוך את משמר הגבול למשמר הלאומי ולהעביר אל הגוף החדש 2,000 אנשי מילואים תוך הגדרת הוראות חדשות לפתיחה באש בעת הפרות סדר אלימות שמתרחשות על רקע לאומני.
בן גביר ביקש ליזום שינויים מרחיקי לכת במבנה מערכת הביטחון הישראלית ובראשם הוצאת פיקוד העורף מידי צה"ל ומשרד הביטחון והפיכתו לגוף אזרחי. אלא שמהלך כזה הוא לא ישים בישראל של אחרי טבח שמחת תורה גם אם ניסיון למהלך כזה הוא כלל לא הראשון.
תקדים?
למעשה, כבר לאחר מלחמת לבנון השנייה, אהוד אולמרט יזם את הקמת רח"ל, רשות חירום לאומית שנועדה במקור לתאם בין כל גופי הממשלה בישראל את תחום החירום, אבל רח"ל היא גוף תיאום ואין לה סמכויות על פיקוד העורף. תקופה מסוימת פעל אפילו משרד ממשלתי בשם המשרד להגנת העורף, שלא החזיק מעמד הרבה זמן (2011–2014), כי במערכת הביטחון ובייחוד במשרד הביטחון התווכחו כל הזמן עם קברניטי המשרד והממשלה באשר לנחיצות המשרד הזה ודרכי הפעולה שלו, בהתקיים גופי חירום אחרים בישראל.
במובנים רבים, חשוב שיפעל בישראל גוף ממשלתי מרכזי לענייני חירום, אחרי הכל, במדינות רבות בעולם יש גוף ממשלתי מרכזי שמטפל בכל הקשור לענייני חירום באוכלוסיה ואם הצבא אחראי לטפל באיומים מבחוץ, הפעלת גוף כמו פיקוד העורף, מעט חוטאת למטרה, בייחוד שהגוף נמצא באינטראקציה קבועה עם אזרחים וגופי ממשל. התעסקות הצבא עם העורף הופכת אותו לגוף על בעל סמכויות מרחיקות לכת.
קחו למשל את FEMA האמריקאית, הסוכנות הפדרלית לניהול חירום פועלת שנים באזורי אסון ומבצעת בהצלחה את כל מה שפיקוד העורף אמור לבצע, וזהו לא גוף צבאי. FEMA כפופה למחלקת ביטחון המולדת. הסוכנות הוקמה בשנת 1972 כדי להחליף גוף שפעל במחלקת ההגנה האמריקאית וגם הוא היה בידי הצבא. מאז הוקמה היא הפכה לאבן יסוד במערך מוכנות החירום האמריקאי.
דוגמה בולטת נוספת (ואולי אפילו יותר) לגוף ממשלתי לענייני חירום הוא המשרד למצבי חירום הרוסי (MChS), שנחשב לאחד המובילים והמתקדמים בתחומו. הוא נוצר בדצמבר 1990, מתוך חיל החילוץ ומחלקה במשרד ההגנה הסובייטי וגם ברוסיה השמרנית נפלה ההבנה שהצבא לא יכול לעשות הכל, המשרד הממשלתי החדש לקח תחת חסותו את שירות האמבולנסים המקומי, רשות הכבאות המקומית והוא מבצע מגוון משימות חילוץ, לא רק ברוסיה גופא אלא גם מסביב לעולם. בדמות המשרד הרוסי הוקמו משרדים ממשלתיים מקבילים במדינות מרכז אסיה, באוקראינה (בה המשרד הפך לאחר מכן לסוכנות ממשלתית), ארמניה ובמדינות נוספות.
אז למה לא לאזרח את פיקוד העורף?
עקרונית, איתמר בן גביר צדק בדבר אחד: פיקוד העורף צריך לצאת מאחריות הצבא. לא בטוח שיש להכפיף אותו לגוף כמו המשמר הלאומי או משטרת ישראל כמו שרצה בן גביר, ויותר נכון שהוא יהפוך לחלק ממשרד ממשלתי נפרד, שאולי יאגד תחתיו את מד"א, רשות הכבאות, רשות החירום הלאומית ושאר גופי החירום הפועלים במדינה, אך אין ספק שמערכת הביטחון זקוקה לניעור רציני בעקבות טבח השביעי באוקטובר.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
