תאמל״ק לי
תנועת הטליבאן הפקיסטנית (TTP)
תנועת הטליבאן הפקיסטנית (Tehrik-e-Taliban Pakistan או TTP) היא ארגון ג'יהאדיסטי חמוש מהזרם הדיאובנדי, הפועל בעיקר לאורך הגבול שבין אפגניסטן לפקיסטן. הארגון מוגדר כארגון טרור על ידי האו"ם וממשלת פקיסטן. הוא הוקם על ידי בייטוללה מהסוד בשנת 2007, ומאז שנת 2018 מונהג על ידי נור ואלי מהסוד. הארגון הצהיר בפומבי על נאמנותו לטליבאן השולט באפגניסטן מאז 2021 ונלחם לצדו, אך הוא פועל באופן עצמאי ואינו חולק את מבנה הפיקוד של הטליבאן האפגני. בדומה לטליבאן, ה-TTP דוגל ב"פשטונוואלי" (קוד ההתנהגות הפשטוני) ובפרשנות שמרנית קיצונית של האסלאם הסוני.
בפקיסטן, הארגון ידוע באחריות לפיגועי התאבדות והתקפות נגד מטרות ממשלתיות, יריבים פוליטיים ואזרחים. הוא מעורב תדיר באלימות עדתית, במיוחד נגד מוסלמים שיעים ומיעוטים שאינם סונים. מרבית הארגונים האסלאמיסטיים בפקיסטן מתאחדים תחת TTP. כסיעה חמושה מרכזית במרידה בח'ייבר פח'טונח'ווה, הארגון לקח אחריות על מספר התקפות קטלניות נגד הכוחות המזוינים של פקיסטן, במטרה להפיל את הממשלה ולהקים מדינה אסלאמית ברוח האידיאולוגיה הדיאובנדית. הארגון משתמש בנרטיבים פשטוניים ולעיתים קרובות מסית לאלימות נגד קבוצות אתניות שאינן פשטוניות, כגון ההזארה.
ה-TTP נשען על הרצועה השבטית לאורך הגבול, משם הוא מגייס את אנשיו. הוא מקבל הנחיה אידיאולוגית מאל-קאעידה ושומר עמו על קשרים, כשחלק מחבריו היו מזוהים בעבר גם עם דאעש-ח'וראסאן. בש-2019, דו״ח של מחלקת ההגנה האמריקאית העריך כי באפגניסטן נמצאים בין 3,000 ל-4,000 לוחמי TTP. בין יולי לנובמבר 2020, מספר סיעות וקבוצות (בהן פלגים של לשקאר-א-ג'נגבי וג'מאעת-אל-אהרר) התמזגו עם TTP, מה שהפך אותו לארגון קטלני יותר והוביל לעלייה בהתקפות.
לאחר השתלטות הטליבאן על אפגניסטן באוגוסט 2021, פקיסטן לא הצליחה לשכנע את הטליבאן האפגני לפעול נגד TTP. תחת הנהגת נור ואלי מהסוד, עבר הטליבאן הפקיסטני ארגון מחדש ואיחוד שורות, תוך ניסיון לשפר את תדמיתו על ידי פקודות להימנע מפגיעה באזרחים ולהתמקד בפעולות נגד כוחות הביטחון בלבד. עם זאת, לאחר פקיעת הסכם הפסקת האש הזמנית בדצמבר 2021, הגביר הארגון את תקיפותיו מתוך מקלטים באפגניסטן, דבר שהוביל לתקיפות אוויריות פקיסטניות בתגובה באפריל 2022. ב-2025, הגדירה ממשלת פקיסטן את הארגון כ"פיתנה אל-ח'וארג'" וחייבה את כלי התקשורת להתייחס לחבריו כאל "ח'ואריג'" כדי לחשוף את מה שהיא רואה כאידיאולוגיה האמיתית וההרסנית של הקבוצה.
הרקע לסכסוך: מתיחות על קו התפר
העימות התפתח על רקע מתיחות ארוכת שנים בין פקיסטן לממשלת הטליבאן באפגניסטן. הממשל באיסלאמבאד האשים שוב ושוב את אפגניסטן בכך שהיא מאפשרת לארגון ה-TTP (הטליבאן הפקיסטני) להשתמש בשטחה כמקלט בטוח ממנו יוצאות התקפות אל תוך פקיסטן.
באוקטובר 2025 הושגה הפסקת אש שבירה בתיווך קטארי לאחר התנגשויות גבול קטלניות, אך השיחות לאחר מכן לא הבשילו להסכם קבע. תקריות בעצימות נמוכה המשיכו להתרחש לאורך הגבול. המבצע הצבאי יצא לפועל ימים ספורים בלבד לאחר שחרורם של 3 חיילים פקיסטנים שנשבו בעימותים מאוקטובר, שחרור שהתאפשר הודות לתיווך של ערב הסעודית.
ב-11 בפברואר 2026, שר ההגנה הפקיסטני ח'ואג'ה אסיף שיגר אזהרה חמורה: פקיסטן תפעל נגד חמושים באפגניסטן לפני תחילת חודש הרמדאן אם הטליבאן לא ירסן את הפעילות משטחו. פברואר אכן היה רווי בטרור; פיגוע התאבדות במסגד שיעי באיסלאמבאד גבה את חייהם של 36 בני אדם, ותקיפה על נקודת ביקורת בבאג'ור הרגה 11 חיילים וילד. בתגובה, פקיסטן הגישה מכתב תלונה רשמי לשגריר אפגניסטן ב-19 בפברואר והזהירה כי לא תהסס לפעול מהאוויר.
הידעת?
קו דוראנד, הגבול הבינלאומי המפריד בין פקיסטן לאפגניסטן, נקבע בשנת 1893 אך ממשלות אפגניסטן לאורך ההיסטוריה סירבו להכיר בו כגבול רשמי וקבוע.
הלילה שבו השמיים רעדו: התקיפות האוויריות
לבסוף בשעות המאוחרות של ה-21 בפברואר, דיווחו מקורות מקומיים באפגניסטן על תקיפות אוויריות עוצמתיות. בננגרהאר נפגעו מחוזות ביהסוד וחוגיאני, ובפקטיקה הופצצו מחוזות ברמאל ואורגון. דיווחים דומים הגיעו גם ממחוז חוסטי. במחוז ביהסוד, טיל פגע בבית מגורים אזרחי וקבר תחת ההריסות 23 בני אדם.
פקיסטן אישרה רשמית את התקיפות בהודעה לעיתונות כבר באותו לילה. גורמים רשמיים טענו שהתקיפות היו נקודתיות והתבססו על מודיעין מדויק נגד שבעה מחנות טרור. עיתון פקיסטני דיווח כי בתקיפות נהרגו למעלה מ-80 חמושים. מנגד, גורמי טליבאן באפגניסטן הציגו תמונה שונה בתכלית: הם טענו כי הותקפו מטרות אזרחיות ומרכזים דתיים וכי בננגרהאר לבדה נהרגו 18 אזרחים, מתוכם 11 ילדים.
שייסטה ג'אן אחדי, לשעבר ראש מועצת מחוז פקטיקה, תיאר את התקיפות כנרחבות ועוצמתיות במיוחד. משלחת הסיוע של האו"ם לאפגניסטן (UNAMA) אישרה שהתקיפות בוצעו בין השעות 23:45 ל-00:15, ודיווחה על הרס של תשתיות ועל מותם של לפחות 13 אזרחים ופציעתם של שבעה נוספים.
מהסלמה למלחמה גלויה: מבצע "ע'זאב ליל חאק"
ב-24 בפברואר התחדשו חילופי האש לאורך הגבול, כאשר שני הצדדים מאשימים זה את זה בפרובוקציות. זביהוללה נוראני, ראש מחלקת המידע האפגנית בננגרהאר, טען כי הכוחות הפקיסטניים היו הראשונים לירות באזור שאהקוט. התגובה האפגנית הרשמית הגיעה ב-26 בפברואר. דובר צבא הטליבאן, מוולאווי וואחידאללה מוחמדי, הודיע על תחילת "מבצע תגמול". דובר הטליבאן, זביהוללה מוג'אהיד, טען כי במבצע התגמול נהרגו חיילים פקיסטנים רבים, נלקחו שבויים ונכבשו 15 עמדות צבאיות. פקיסטן הכחישה את הטענות הללו מכל וכל.
בתגובה למתקפה האפגנית, פקיסטן השיקה את מבצע "ע'זאב ליל חאק" ("זעם צודק"). פקיסטן טענה שהצליחה להשמיד 27 עמדות גבול של הטליבאן, לכבוש תשע נוספות ולהשמיד למעלה מ-80 כלי רכב וציוד צבאי, כולל טנקים ונגמ"שים. ב-27 בפברואר, הגיע העימות לשיאו כאשר שר ההגנה ח'ואג'ה אסיף הכריז על מצב של "מלחמה גלויה" עם אפגניסטן.
הידעת?
במהלך ימי הלחימה בפברואר 2026, דיווחו בטליבאן על הריגתם של 55 "חמושים פקיסטנים", בעוד ש-19 אזרחים נהרגו מאש פקיסטנית במחוזות חוסטי ופקטיקה.
בעולם הגיבו בחרדה מסוימת להסלמה המהירה בין שתי המדינות המוסלמיות, בייחוד לאור ההיסטוריה המשותפת ועל רקע חודש הרמדאן.
האירועים הדרמטיים של פברואר 2026 מסמנים פרק חדש ומדמם ביחסי פקיסטן ואפגניסטן. מה שהחל כניסיון להרתיע ארגוני טרור, הידרדר לעימות צבאי רחב המאיים על היציבות האזורית כולה. ההיסטוריה מלמדת שעימותים לאורך קו דוראנד נוטים להסתבך, והכרזת המלחמה הגלויה מעמידה את הקהילה הבינלאומית בפני אתגר דיפלומטי והומניטרי עצום.
