מתחת לעיר האורות פריז שוכנת תעלומה תת-קרקעית מרתקת: הקטקומבות. רשת עצומה של מנהרות עתיקות ומחצבות אבן גיר שהפכו לאתר קבורה ייחודי בו שוכנים עצמותיהם של מיליוני מתים. • הקטקומבות הן עדות חיה להיסטוריה, לאמנות ולאורח החיים המסתורי שמתחבא מתחת לפני השטח של אחת הערים המפורסמות בעולם
פריז, בירת צרפת, מכונה לעיתים “עיר האורות” (La Ville Lumière), אך מתחת לעיר האירופית השוקקת הזו, שבה מתגוררים כ-12 מיליון בני אדם, מסתתר עולם תת-קרקעי אפל שבו מצויים שרידיהם של שישה מיליון מתושביה לשעבר. אלו הם הקטקומבות של פריז – רשת של מערות, מחצבות ומנהרות עתיקות המשתרעת על פני מאות קילומטרים ומעוטרת לכאורה בעצמות המתים.
חלק מהאזורים פתוחים לציבור כמוזיאונים, אך מאז 1955 הכניסה לרוב המרחב התת-קרקעי אסורה. עם זאת, הדבר לא מנע ממחפשי ריגושים להעז ולחדור אל המעברים העצומים, שהיו במשך דורות ביתם של אינספור עצמות. עם עליית מי התהום מתחת לעיר, רבים מהחללים הללו התמלאו במים צוננים ונקיים. התושבים מודעים לכך ובקיץ הארוך והלוהט של השנה נרשמת עלייה בכניסות בלתי חוקיות לקטקומבות, כשאנשים מחפשים מפלט מהחום במאגרים התת-קרקעיים שהפכו לאזורים צוננים.
אך צעדים נואשים כאלה עלולים להסתיים בתוצאות קשות. לפני מספר שנים חולצו שני נערים מהקטקומבות לאחר שנלכדו ברשת המנהרות העצומה במשך שלושה ימים. הם נמצאו בעזרת כלבי חילוץ ופונו לבית חולים, שם סבלו מהיפותרמיה. לא היה ברור כיצד איבדו את דרכם, אך המקרה ממחיש עד כמה קל ללכת לאיבוד או להיתקע בסביבה כזו.
מקור הקטקומבות של פריז
הקטקומבות של פריז נוצרו במקור ממחצבות אבן גיר, שהיו בעבר בשולי העיר. משאב טבע זה היה בשימוש עוד לפני ימי הרומאים ושימש חומר בנייה למבני העיר, כמו גם מנוע לצמיחתה ולהתרחבותה.
חפירות ארכיאולוגיות חשפו אף ממצאים קלטיים מהתקופה שקדמה לרומא, מה שמעיד שאתרי החציבה היו בעלי חשיבות לשבטים המקומיים מאות שנים לפני הכיבוש הרומי. כלים מאבן, חרסים וכלי פולחן מצביעים על כך שהמרחבים התת־קרקעיים הללו שימשו גם לצורכי טקסים זמן רב לפני שהחלו להיקבר בהם נוצרים. אבן הגיר עצמה מכילה מאובנים של יצורים ימיים קדומים, מה שיוצר שכבה נוספת של “קטקומבות פרהיסטוריות” בתוך קירות האבן.
בית קברות חדש
רק במחצית השנייה של המאה ה־18 הפכו מחצבות האבן לשעבר (שכעת נמצאו מתחת לעיר שהתרחבה במשך מאות שנים) לאתרי קבורה המוניים.
במאה ה־18, בתי קברות בפריז כמו “לז אנוסון” (Les Innocents) – בית הקברות הגדול בעיר – התמלאו עד אפס מקום, מה שהוביל לקבורות רשלניות, קברים פתוחים וגופות שנחשפו. כצפוי, התושבים שגרו בקרבתם החלו להתלונן על הריח החריף ועל התפשטות מחלות מבתי הקברות.
בשנת 1763 פרסם המלך לואי ה־15 צו האוסר על קבורות בתוך שטח העיר. הכנסייה, עם זאת, סירבה לפנות או להזיז את בתי הקברות והתנגדה לצו, ולכן דבר לא נעשה. המצב נמשך עד 1780, אז תקופת גשמי אביב ארוכה במיוחד גרמה לקריסת קיר סביב בית הקברות “לז אנוסון”, וכתוצאה מכך נשפכו גופות מרקיבות אל שטח סמוך. בשלב זה נאלצו השלטונות הצרפתיים לפעול.
בשנת 1786 הוסבו מחצבות “טומב-איזואר” לשעבר, לקטקומבות של פריז. לקח כשנתיים להעביר את כל העצמות מבית הקברות “לז אנוסון” אל הקטקומבות. בעשורים שלאחר מכן הועברו לשם עצמותיהם של מתים מבתי קברות נוספים ברחבי פריז, לשם קבורה מחדש. בנוסף, לאחר המהפכה הצרפתית החלה גם קבורת מתים חדשים בקטקומבות עצמן.
רק בשנת 1859 התקיים השלב האחרון של העברת העצמות, במסגרת שיפוץ פריז בהובלת ז’ורז’-אז’ן אוסמן. העבודות הושלמו ב-1860, ושבע שנים לאחר מכן נפתחו הקטקומבות לציבור. בסך הכול משתרעת רשת הקטקומבות על פני יותר מ-300 קילומטרים.
העולם המוזר שמתחת לקטקומבות
בשנות ה-70 וה-80 חדרו אל הקטקומבות באופן בלתי חוקי חוקרים פריזאים של המרחב העירוני המכונים “קאטאפילים”. חלק מהחללים שוקמו ואף הוסבו למוקדי יצירה. אחת המערות התת־קרקעיות, למשל, הוסבה לאמפיתיאטרון סודי שכלל מסך קולנוע ענק, ציוד הקרנה, מבחר סרטים ומושבים. האזור הסמוך הוסב לבר מאובזר ולמסעדה – אולי עבור המבקרים שביקשו לאכול או לשתות אחרי הצפייה.
ההערכות הן שכ-300 קאטאפילים נכנסים מדי שבוע לקטקומבות דרך כניסות סודיות. לעומת זאת, מבקרים מזדמנים ותיירים אינם תמיד מתקבלים בברכה.
מהיווצרותן כמחצבות אבן גיר, דרך השימוש בהן לקבורת מתים במאה ה-18, ועד לתפקידן כיום הן עבור תיירים והן עבור הקאטאפילים – הקטקומבות של פריז הן מרכיב חשוב בהיסטוריה ובמרקם החיים העירוני.
אף שחקר שיטתי של המנהרות התת־קרקעיות עשוי לחשוף את היקפן המלא, ייתכן שהדבר לא יתקבל בעין יפה מצד כל הגורמים. הרי רשת הקטקומבות שימשה מאז ומתמיד זירה לפעילויות חשאיות, והאפשרות להימלט מהמולת העיר שמעל מהווה פיתוי חזק עבור הקאטאפילים, שקשה להאמין שיוותרו בקלות על מקומות המסתור שלהם.
