בשנת 1968, כאשר "מלך החבלנים הסובייטים" פאבל סודופלטוב, שהושלך למאסר על ידי חרושצ'וב, שוחרר תחת ליאוניד ברז'נייב, מעטים מעמיתיו לשעבר העזו לברך אותו בפומבי. מי שכן עשה זאת היה פנסיונר אלמוני שעבד במפעל צילום…
אותו פנסיונר נודע בשיאו בשם הצופן "אלכס" והיה למעשה ראש מנגנון הריגול הסובייטי לשעבר ומרגל מהולל בזכות עצמו. הוא היה בין הנשמות האמיצות המעטות שהעזו לפנות בכבוד, כמקובל בקרב עובדי צבא ושירותים מיוחדים ביחס למפקד בכיר, בראותו את סודופלאטוב.
פאבל סודופלטוב נודע לציבור הרחב רק במהלך הפרסטרויקה. אך לא הרבה היה ידוע על פאבל פוטין. האיש שחייו היוו השראה לסדרת הטלוויזיה הסובייטית "שבעה עשר רגעים של אביב" ששודרה שנתיים לאחר מותו. אבל אותו "אלכס", היה ראש המודיעין הסובייטי, שלא היסס לקחת על עצמו משימות חשאיות וסיפק מודיעין יקר ערך בתקופת מלחמת העולם השנייה.
בן האיכר
השפעת "הטרור הגדול" על מוכנות ברית המועצות למלחמה נידונה במשך עשרות שנים. הדעה השלטת היא שהדיכויים של סטלין גרמו נזק בלתי הפיך, חשפו את מטה הפיקוד של הצבא האדום וחיסלו את סוכני המודיעין הטובים ביותר. אחרי הכל, אותם מרגלים הוחלפו באנשים חסרי ניסיון, אנאלפביתים ולא מקצועיים. פאבל פיטין השתייך ל"אנאלפביתים" הללו.
הוא נולד במחוז טובולסק, עבד בקואופרטיב חקלאי מגיל 13 וידע היטב מהי עבודת איכרים קשה ומפרכת. לאחר מכן פאבל התקדם והשתלב בתנועת הנוער הקומוניסטית, הקומסומול, כשהוריו שלחו אותו ללמוד בבית ספר תיכון, מה איפשר לו להיכנס לאקדמיה החקלאית על שם טימיריאזב בשנת 1928. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, נשלח פיטין לעבוד כראש מערכת הספרות התעשייתית בהוצאת הספרים סלחוזגיז. הוא נשאר בתפקיד זה, עם הפסקה של שנה כדי לשרת בצבא האדום, עד 1938.
המפנה חל כאשר פיטין נשלח לשרת במנגנון המודיעין וביטחון הפנים של ברית המועצות באמצעות גיוס מפלגתי. בחורים צעירים כמוהו מילאו את החסר שנוצר כתוצאה מהדיכוי והוא שירת בקומיסריון הפנים העממי (NKVD).
שישה חודשי קורסים מואצים בבית הספר למטרות מיוחדות והנה הוא כבר במחלקה החמישית של קומיסריות הפנים העממי, מחלקה שעסקה באיסוף מודיעין וריגול. ב-13 במאי 1939, שר הפנים לברנטי בריה הציע למנות את פאבל פיטין בן ה-31 לראש המחלקה החמישית של הקומיסיריון. כבחור ששירת רק שנה אחת בסוכנויות המודיעין זה היה צעד מפתיע. בייחוד, בחור עם רקע כשלו, שאך סיים את לימודיו באקדמיית טימיריאזב ועבד כעורך במשך מספר שנים.
נדמה היה שמינויו של פיטין יוביל לקריסת המודיעין הסובייטי. אבל למעשה תחת פיטין, מנגנון הריגול הסובייטי נסק לגבהים חדשים. הבחור הצעיר לא היה חלק מ"המעגל הפנימי" של לברנט בריה, הוא לא התחבר לאף אחד ואמר את האמת גם כשאחרים נמנעו ממנה ולכן היה זה מפתיע שהוא נבחר לעמוד בראש המודיעין הסובייטי. אולי כי פיטין הצטיין ביכולת העבודה הפנטסטית שלו, בכישרון הארגוני, אבל כל זה, כך נראה, לא משך את קנה המידה של המשימה שהופקדה עליו.
בסוף שנות ה-30, קריירות ניהול רבות של בחורים צעירים בתפקידים בכירים החלו על פי עקרון לימוד השחייה: היו זורקים אתכם למים עמוקים, כי לא היה זמן להכשרות. מה גם שאלה שנדרשו להכשיר את הזוטרים נשלחו למאסר במסגרת גל הטיהורים. ובאופן מפתיע, רבים מאותם אנשי מודיעין ביצעו את הבלתי ייאמן והשיגו מודיעין יקר ערך.
כך, בתוך שנתיים, פיטין הצליח להשיג בגרמניה תוכנית גיוס מרגלים מוכנה כמעט מאפס, ובקיץ 1941, כ-40 תחנות איסוף מודיעין במדינות שונות ברחבי העולם סיפקו למוסקבה מידע אסטרטגי באופן קבוע. מעטים רצו להגיע לסטלין עם דו״חות מחשש שיפגעו ממנו אם ידווחו דברים שלא רצה לשמוע. אבל פיטין, לעומת זאת, חתם בקלות על המידע שקיבל מהסוכנים באופן אישי, כשהבטיח באופן אישי את מהימנות המידע שנמסר מסוכניו בשטח.
ביוני 1941, מספר ימים לפני הפלישה הנאצית לברית המועצות, פאבל פיטין, בהסתמך על נתונים מכמה מקורות בו זמנית, במהלך פגישה אישית בקרמלין, סיפר לסטאלין מהו התאריך המדויק שגרמניה תתקוף את ברית המועצות: 22 ביוני.
בניגוד לאגדות, המנהיג לא נכנס להיסטריה, לא נבהל, לא איים על פיטין בשליחתו למחנות, אלא הצהיר שיש לבדוק את המידע לעומק. מדוע סטלין התנהג בדיוק כך הוא נושא לשיחה נפרדת. מה שחשוב הוא שעמדתו של פיטין לא התערערה לאחר המקרה; להיפך, סוכניו החלו להישמע בתשומת לב רבה יותר. והמודיעין שהגיע לא הטיל ספק. במציאות, אכן הפלישה הנאצית יצאה לדרך באותו תאריך.
ב-16 ביולי 1945 נערך הניסוי המוצלח הראשון של נשק גרעיני, כאשר באתר הניסויים אלמוגורדו שבארצות הברית, פוצצה פצצת הפלוטוניום הראשונה. פיטין ידע על הניסויים ממקור ראשון…
מה שצ'רצ'יל דע, גם פיטין ידע
במהלך המלחמה, פיטין הפך ל"עיניים ואוזניים" האמיתיים של הקרמלין. יריבו הנאצי, וולטר שלנברג, הודה בזיכרונותיו: למרות המצב הקשה ביותר בחזית בקיץ 1941, המודיעין הסובייטי המשיך לעבוד ביעילות. לדוגמה, השהייה הסובייטית באיראן חשפה מיד מזימה נאצית, שאפשרה לבצע מבצע צבאי משותף של ברית המועצות והבריטים כדי למנוע מטהרן להצטרף למדינות הציר.
למעשה, המודיעין הסובייטי מעולם לא איפשר להנהגה הסובייטית להיתפס לא מוכנה, לא על ידי אויביה ולא על ידי בעלי בריתה, בתקופה שלאחר המלחמה. סיכום עמדותיהם הפוליטיות של צ'רצ'יל ורוזוולט בנושאים שונים הונח על שולחנו של סטלין יום לאחר שאלה הובעו בשיחות פרטיות בוושינגטון ובלונדון. לכן, במהלך כל משא ומתן, הרגיש המנהיג הסובייטי כמו שחקן קלפים שהצליח לרגל אחר ידו של יריבו.
תחת פיטין הכשרתם של קציני מודיעין עתידיים בוצעה בקנה מידה גדול ומרגלים אומנו עם ראייה ארוכת טווח לתקופה שלאחר המלחמה. וגישה זו השתלמה מאוד. נקודת החוזק של ראש המודיעין הסובייטי הייתה היכולת לבודד את המידע החשוב ביותר מתוך זרם המסרים שהגיע לידיו. פיטין היה זה שנתן לראשונה לתושבים בארצות הברית ובבריטניה את ההוראה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הצבאיות בנושאים "גרעיניים". כאשר האמריקאים ניסו לשמור בסוד את "פרויקט מנהטן" מברית המועצות, הם אפילו לא ידעו שצוותו של פיטין מקבל מידע ישירות מדמויות מפתח בקבוצת המדענים שעבדו על פרויקט הגרעין.
כתוצאה מכך, חוסר ההפתעה הזה בעיני סטלין לאחר פרסום דו"ח טרומן על ניסויי פצצת האטום לא היה בשום אופן מזויף, סטלין באותה עת כבר ידע אולי אפילו יותר על הנשק הגרעיני מאשר נשיא ארצות הברית עצמו. ביוני 1946, פיטין, שהיה אז סגן גנרל, עזב את תפקידו ונשלח לשמש כסגן נציג מורשה של משרד ההגנה הסובייטי באזור הכיבוש הסובייטי בגרמניה.
במשך זמן רב האמינו שפיטין נפל בפח, אך ייתכן שבמהלך תקופה זו הוא היה מעורב באופן מלא ביישום פרויקט הגרעין הסובייטי. בתחילה, הוא חיפש עתודות אורניום שננטשו על ידי הגרמנים (ומצא אותן), לאחר מכן פיקח על "הערים הסגורות" של ברית המועצות, שם נערכו עבודות הפיתוח וייצור אנרגיה אטומית צבאית.
בשנת 1951, פיטין מונה לראש המטה הגרעיני הסובייטי ואתר הניסויים הגרעיניים בסמיפלטינסק היה בתחום אחריותו. בשנת 1953, הגנרל מונה לראש מינהל משרד הפנים של ברית המועצות במחוז סברדלובסק, שבהרי אוראל, תוך שמירה על כל המתקנים הגרעיניים שהיו שם תחת שליטתו.
קורבן הדיכוי של חרושצ'וב
הנפילה האמיתית של פאבל פיטין התרחשה לאחר ששר הפנים לברנטי בריה הושלך למאסר. למרות שלקצין המודיעין עצמו לא היה שום קשר לדיכוי ומעולם לא היה קרוב לבריה, הוא פוטר ממשרד הפנים. יתר על כן, הוא פוטר בזלזול, עם הניסוח כי פוטר "בשל חוסר יכולת" למלא את תפקידו.
על הדיכוי הסטליניסטי נכתב רבות, אבל מה לגבי הדיכוי של חרושצ'וב? חרושצ׳וב יזם את הרס מנגנון משרד הפנים, כולל פירוק מחלקות הביון והמודיעין הנגדי. מה גם שחרושצ'וב הנקמן, לאחר שטיפל בבריה, רדף אחר כל מי שעבד תחתיו. פיטין אומנם לא נשלח לכלא ונותר חופשי, אך הוא הוסר באופן בלתי הפיך מהמטרה לה הקדיש את חייו. לא הותר לו לעבוד עוד למען הממשלה והוא נשלח לנהל מפעל צילום. פאבל מיכאילוביץ' פיטין מת לבסוף ב-24 בדצמבר 1971 במוסקבה. הוא נקבר בבית הקברות וודנסקויה בעיר.
פאבל פיטין, איש הצללים שהשפיע על מהלכי ההיסטוריה במידה שלא תיאמן, סיים את דרכו הציבורית באפלה, הרחק מהתהילה שראויה הייתה להינתן לו. הוא היה מאלה שעיצבו את ביטחונה של ברית המועצות בזכות עיקשות, יושרה ויכולת מופתית לנתח מציאות משתנה – אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של משטר שלא ידע להוקיר את אנשיו. חייו ממחישים את גורלם של רבים מבני דורו: שתרמו את מיטבם למולדת אך נמחקו מהזיכרון הציבורי עם שינוי הרוח הפוליטית. ורק מעטים, כמו אותו "אלכס", לא שכחו להישיר אליו מבט של כבוד.
חומר מעשיר לצפייה
סיפורו של פאבל פיטין היווה השראה לסדרת הריגול הסובייטית ״שבעה עשר רגעים של אביב״, ששודרה בטלוויזיה הסובייטית בשנת 1973 ומבוססת על ספרו של יוּלִיאַן סֶמְיוֹנוֹב, באותו השם.
סדרת טלוויזיה נוספת שנעשתה בהשראת חייו היא הסדרה ״ראש הביון״, ששודרה בערוץ 1 הרוסי בשנת 2022.
