תאמל״ק לי
פרספוליס נבנתה על ידי דריווש הראשון כבירה הטקסית החדשה של האימפריה הפרסית. • העיר כונתה בעבר הבירה המפוארת ביותר בעולם העתיק.
העיר פרספוליס הוזמנה ונבנתה על ידי דריווש הראשון (ששלט בין השנים 486–522 לפנה"ס), המלך הגדול של האימפריה הפרסית העתיקה. המתחם כלל מספר מבנים ארכיטקטוניים וארמונות מפוארים, אשר שימשו כבירה הטקסית של האימפריה הפרסית העתיקה. הפרסים כינו את העיר "פארסה", אם כי היא מוכרת יותר בשמה היווני, פרספוליס.
פרספוליס שוכנת כ־30 מייל צפונית-מזרחית לשיראז, במחוז פארס, הממוקם בדרום-מערב איראן. היא ממוקמת בנקודת המפגש של הנהרות פולבאר (סיבאנד) וקור בעמק מוקף הרים. פרויקט הבנייה החל בין 518 ל-515 לפנה"ס והעיר נהרסה בשנת 330 לפנה"ס על ידי היוונים תחת אלכסנדר הגדול.
כתובת בכתב יתדות בכניסה לארמון דריווש בפרספוליס אומרת: "דריווש המלך הגדול, מלך המלכים, מלך המדינות, בנו של היסטספס, אחמני, בנה את הארמון הזה."
מחלוקת ואי-שקט ליוו את עלייתו של דריווש הראשון, הגדול, לכס המלכות של האימפריה הפרסית. ברדיה (שלט ב-522 לפנה"ס) שלט באימפריה הפרסית כאשר אחיו כנבוזי השני (שלט ב-530–522 לפנה"ס), שהיה הרחק במסע צבאי במצרים, מת בשנת 522 לפנה"ס. ברדיה נרצח זמן קצר לאחר שירש אותו כמלך. היו השערות שדריווש עמד מאחורי הרצח והדבר הוביל למרידות ואי-שקט מצד הפרסים.
ההנחה היא שדריווש הראשון הזמין את בניית פרספוליס כדי להותיר מאחוריו את ההסתבכויות הללו, ובתוך כך לבסס את המוניטין והכוח שלו. הדבר דרש גם את העתקת עיר הבירה החדשה למרחק מהבירה הישנה פאסארגאדה ומהמרכזים המנהליים והארמונות המלכותיים האחרים של בבל, שושן ואחמתא.
פרספוליס – מיקום גאוני בהרי האימפריה הפרסית
המיקום ההררי המרוחק והבלתי נגיש למדי של העיר החדשה נבחר בראש ובראשונה למען בטיחות וביטחון מפני איומים פנימיים וחיצוניים.
לדברי היסטוריונים מסוימים, מיקומה של הבירה החדשה לא היה ידוע לרוב העולם למען ביטחון נוסף מפני התקפה, עד שאלכסנדר הגדול כבש את פרס. רעיון זה אינו מתיישב עם העובדה שחלק מהפאר הקיצוני נועד להציג את העוצמה, הכוח והמשאבים שדריווש החזיק תחת פיקודו – בפני הפרסים ומבקרים ושליחים חיצוניים כאחד. נראה כי השקפה אחרונה זו מאוששת על ידי טקסטים בכתב יתדות שפוענחו ונמצאו בפרספוליס.
המיקום המאובטח הפך את פרספוליס למקום האידיאלי עבור האוצר המלכותי, שכן היא נחשבה למקום הבטוח ביותר באימפריה הפרסית. היא הייתה גם המקום המאובטח ביותר לאחסון מנחות, ארכיונים, חפצים, אוצרות יקרים ואמנות בעלת ערך. המתחם המרכזי של פרספוליס כלל 9 מבנים כאשר הושלם על ידי יורשיו של דריווש כעבור כמאה שנים. שמותיהם ותמונותיהם של דריווש הראשון, בנו חשיארש (קסרקסס) ונכדו ארתחששתא מופיעים לעיתים קרובות על המשטחים השונים של ההריסות שנותרו מהעיר העתיקה.
פרספוליס: המפוארת שבערי הבירה העתיקות
לא נחסכו הוצאות בבנייתה. העיר נועדה להיות חלון ראווה לעוצמה, לעושר וליכולות של המלכים האחמנים והאימפריה הפרסית. כמויות עצומות של חומרים מפוארים ויקרים יובאו מכל מדינה ידועה בעולם העתיק, כולל עץ ארז לבנוני, צבע ארגמן, מתכות יקרות, כותנה מצרית וזהב הודי.
חומרי הבנייה כללו אבן, לבני בוץ ועץ. עיטורים נוספו בנדיבות, כולל תבליטים מעודנים, ולבנים שרופות ומזוגגות עשויות בצורה מושלמת בצבעי צהוב, חום וירוק. משערים כי הדלתות הכפולות של המבנים המרכזיים במתחם המלכותי היו עשויות עץ ומצופות במתכת מעוטרת במורכבות.
כוח העבודה כלל אומנים ואמנים מיומנים מכל רחבי האימפריה הפרסית וגם ממדינות עצמאיות אחרות.
פרספוליס, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1979, היא ייצוג של העיצוב האדריכלי המבריק של השושלת האחמנית העתיקה.
בניית פרספוליס
דריווש הזמין את בניית פרספוליס בערך בשנת 515 לפנה"ס. ההערכה היא ששלושת המבנים הראשונים של המתחם הושלמו לפני מותו והמבנה הרביעי, האוצר, החל להיבנות אך הושלם על ידי בנו חשיארש (465-486 לפנה"ס).
המיקום, המוכר כיום כמישור מארוו דאשט באיראן, פונה ויושר לפני שהבנייה יכלה להתחיל. הבונים הגביהו את השטח כדי ליצור פלטפורמה מיושרת בשטח של 1,345,488 רגל רבוע, בגובה 60 רגל מעל פני הקרקע. חלק מהמתחם נחצב מתוך הר כוה-ה רחמט (הר הרחמים). חללים מולאו באדמה וסלעים, שחוברו יחד על ידי אטבי מתכת.
אספקת המים המתוקים, מערכת הביוב ומערכות ניקוז מי התהום היו פלאים הנדסיים מתוכננים ומבוצעים היטב. המהנדסים עשו שימוש במספר טכניקות כדי להבטיח אספקה מספקת אך בטוחה ומערכות ניקוז למי שיטפונות מהשלג הנמס ומשקעים.
המבנים נבנו מלבני בוץ ובלוקים מסיביים של אבן חתוכה בדיוק רב, שהורכבו ללא טיט. פני השטח של בלוקי אבן הגיר האפורים הללו לוטשו למראה מבריק דמוי שיש.
דריווש החל את הפרויקט עם אולם מועצה והארמון שלו. לאחר מכן נבנה גרם מדרגות כפול, רחב ומרשים, הידוע כמדרגות פרספוליס, עם מדרגות רדודות בכל צד המובילות מאולם הכניסה לארמון.
האפאדאנה, אולם מפגשים היפוסטיל (נתמך בעמודים) מסיבי באורך 200 רגל המתהדר בגג מקורות ארז מלבנון, הוא אולי המוכר ביותר מבין ההריסות. הגג שלו נתמך על ידי 72 עמודים, בגובה 62 רגל מעל מפלס הטרסה. על ראש כל אחד מהעמודים נחו בעלי חיים, כגון פסלי אריה ושור, המייצגים את סמכות המלך.
נכבדים ומשרתיהם מהמדינות השונות של האימפריה הפרסית היו מביאים מתנות וחולקים כבוד למלך באזור מפואר זה. ניתן לזהות בבירור מדינות ואומות של נכבדים, שליחים ונציגים של מדינות וסאליות מתוך תבליטים שנחצבו בקירות הטרסה שמתחת לאפאדאנה.
לפי הרודוטוס, ההיסטוריון היווני, דריווש הראשון בנה כדי להרשים: "כורש היה אב, כנבוזי היה אדון, ודריווש היה חנווני." (הרודוטוס, היסטוריות)
חשיארש: גדול יותר, טוב יותר
בשער כל האומות, חשיארש, בנו ויורשו של דריווש, בנה ארמון מלכותי עם אולם מפגשים. חשיארש היה ידוע לשמצה בשל רדיפת הנשים שלו, הטקטיקות האכזריות והבזבוז המופרז שלו. הוא התעקש שארמונו יהיה כפול בגודלו מזה של אביו. אולם המפגשים הציג גג ארז שנתמך על ידי ארבעה עמודים בגובה 60 רגל.
הרמון בצורת האות L עם שלושה פתחים מעוטרים, ודלת סודית רביעית המתחברת ישירות לארמון, נבנה כדי להכיל 22 דירות. האוצר היה ממוקם מאחורי ההרמון. האוצר בפרספוליס שימש גם כנשקייה ואזור אחסון לפריטים יקרי ערך ורישומים כתובים. אולם 100 העמודים (אולם כס המלכות) הגיע לאחר מכן, והוא נחשב ככזה שהושלם על ידי בנו ויורשו של חשיארש, ארתחששתא הראשון (424-465 לפנה"ס).
מבנים נוספים, שנבנו במתחם על ידי יורשי כס המלכות של האימפריה הפרסית, כוללים את האורוות המלכותיות ובית המרכבות, אשר סבורים כי היה ממוקם מאחורי האוצר וארמון המלך חשיארש. חיל המצב של העיר, שבו שכן הצבא, נבנה בסמוך לכך.
שומרי הראש של דריווש ו"כוח המחץ", המוכרים בשם "עשרת אלפים בני האלמוות", שוכנו אף הם כאן. המתחם היה מוקף בשלוש חומות עם מרווחים בין חומה לחומה. חומות אלו שימשו כמבני אבטחה להגנת המצודה, עם מגדלים מעל כל חומה שהיו מאוישים תמיד בשומרי אבטחה. לא ברור איזה יורש בנה את החומות או מתי הן נבנו.
ביזה והרס פרספוליס
האימפריה הפרסית הובסה, והעיר פרספוליס נהרסה על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 330 לפנה"ס. לפי דיודורוס סיקולוס בספרו "ספריית ההיסטוריה העולמית", אלכסנדר וכוחותיו חגגו ובשכרותם, בעידוד נשותיהם, הציתו את העיר.
היסטוריונים מסוימים שיערו שהסיבה להרס זה הייתה נקמה על כיבוש אתונה על ידי חשיארש בשנת 480 לפנה"ס.
לפני שהאש הוצתה, אלכסנדר התיר לכוחותיו לבזוז את העיר, והוא הוציא את אוצרות הארמון במשך תקופה של ימים. שוב, זהו דיודורוס סיקולוס שמתאר את הכמות העצומה של האוצרות המפוארים שהועברו למיקומים בטוחים יותר.
"אלכסנדר עלה למצודת פרספוליס: בירת האימפריה הפרסית, מושב מלך המלכים על האוצרות המאוחסנים שם. הם היו מלאים בזהב ובכסף, עם הצטברות הכנסות מכורש, מלכם הראשון של הפרסים, ועד לאותו זמן. בחישוב זהב במונחים של כסף, נמצאו שם 2,500 טונות. אלכסנדר רצה לקחת חלק מהכסף איתו, עבור הוצאות המלחמה, ולהפקיד את השאר בשושן תחת שמירה הדוקה. מבבל, מסופוטמיה ושושן, הוא שלח להביא קהל של פרדות, חלקן בהמות משא וחלקן בהמות עבודה, כמו גם 3,000 גמלים חד-דבשתיים, ואיתם הוא העביר את כל האוצר למקומות הנבחרים."
ֶלמרבה המזל, הרישומים האחמנים לא נבזזו ולא נהרסו. כתובות בכתב יתדות על המבנים והאנדרטאות נותרו שלמות למרות הלהבה. בנוסף, לוחות החרס והחתמות מהאוצר והארכיונים רק התחזקו מהחום.
בשנת 1933 התגלו שתי מערכות של לוחיות זהב וכסף עם כתובות תלת-לשוניות מתחת לארמון דריווש.
פרספוליס הייתה גאוות האימפריה הפרסית
בשנת 1971, הריסות פרספוליס נוקו, לוטשו ותוקנו עבור חגיגות 2,500 השנים המפוארות לאימפריה הפרסית בהוראת השאה האחרון של פרס/איראן.
לארכיאולוגים צרפתים היה מונופול על חפירת האתר עד שארנסט אמיל הרצפלד קיבל רשות בשנות ה-30 לחפור שם באישורו של שליט פרס באותה תקופה, רזה שאה משושלת פהלווי.
אדריכל צרפתי, אגיפטולוג, איראנולוג ואמן מוכשר, שארל שיפייה, שחזר מבנים הרוסים רבים של האימפריה הפרסית על הנייר – ביניהם המבנים והאנדרטאות של פרספוליס.
מעבדת שחזור נפתחה בפרספוליס בדצמבר 2021 כדי לשחזר חפצים מהאתר ומהסביבה. היא מצוידת לשחזר נזקים פיזיים, כימיים וביולוגיים הנגרמים על ידי הסביבה ותנועת בני אדם.
פאר העבר של עיר עתיקה זו נותר ניכר בהריסות. קל לדמיין את ההדר שהיה פעם חלק מהעיר העשירה להפליא הזו. צבעים וגוונים עזים של אבן ועץ ארז, תבליטים מרהיבים, וילונות וכריות ארגמן ראוותניים, ורהיטים וקירות מעוטרים בנדיבות ודאי הדהימו באמת כל אדם שראה זאת בעת העתיקה.
