תאמל״ק ליהידיעות על התרסקות מסוקו של נשיא איראן, איברהים ראיסי, התפוצצו כרעם ביום בהיר, עם שלל הלצות בישראל אבל זה לא המקרה הראשון של ראש מדינה, או פוליטיקאי בכיר שנהרג בהתרסקות…
רק בשנה שעברה, הידיעות על מותו של מפקד כוח ואגנר ומי שהיה השף של פוטין, יבגני פּריגוֹז׳ין, נפוצו כמו אש בשדה קוצים, זמן קצר לאחר אותו מרד ידוע. פריגוז׳ין היה על מטוס פרטי עם 10 ממקורביו וכולם נהרגו בהתרסקות המטוס, זמן קצר לאחר שהמריא למוסקבה. הוא אולי היה פוליטיקאי אבל לא מנהיג.
במונחים של מספרי קורבנות, האסון הגדול ביותר של התרסקות במעורבות פוליטיקאי היה התרסקות של מטוס טוּפּוֹלוֹב Tu-154 של נשיא פולין, באזור מחוז סמולנסק ברוסיה, ב־10 באפריל 2010. הנשיא היה לך קאצ׳ינסקי. על המטוס הנשיאותי, שהיה שייך לחיל האוויר הפולני, היו 96 איש כולל רעיית הנשיא, פוליטיקאים בכירים כמו סגן שר ההגנה, סגן שר החוץ, סגן שר התרבות, נשיא הוועד האולימפי הפולני, נשיא הבנק הלאומי, חברי פרלמנט, סגן יו״ר הסנאט הפולני ואנשי הצמרת הביטחונית כמו הרמטכ״ל הפולני, מפקד הצי, מפקד חיל האוויר, מפקד כוחות היבשה, מפקד פיקוד המבצעים, מפקד הכוחות המיוחדים וראש הלשכה לביטחון לאומי .
במקרה שלהם, הם טסו לרוסיה לביקור פרטי במסגרת ארועי הזיכרון במלאות 70 שנה לטבח קאטין, אלא שבשל תנאי מזג אוויר גרועים הם התרסקו ליד סמולנסק. אף אחד לא שרד.
אבל בעוד שזה היה המקרה הקטלני ביותר של התרסקות מהסוג הזה, האסון הראשון מסוגו שבו התרסק מטוס עם נשיא מכהן היה באסון התרסקות מטוסו של נשיא פרגוואי חוסה פליקס אסטיגאריביה: ב-7 בספטמבר 1940, היו אסטיגאריביה ואשתו, הגברת הראשונה ג'וליה מירנדה קוטו, בסיור בפנים הארץ, בדרכם מאלטוס למעונו הכפרי בסן ברנרדינו, מטוסו התרסק באגאפוי כשכל הנוסעים נהרגו. את אסטיגאריביה ירש היגיניו מוריניגו והועלה לאחר מותו לדרגת מרשל. החוקה האוטוריטרית שלו תישאר בתוקף עד 1967, אז היא הוחלפה במה שרבים ראו כמסמך סמכותי לא פחות שנשאר בתוקף עד 1992.
זה קרה גם לבוליביה, כאשר מסוקו של נשיא בוליביה רֵנֶה בּארֶנטוֹס ארטוּניוֹ. ב־27 באפריל 1969, הוא טס ממחוז ארקֶה שבחבל קוֹצ׳אבּאמבּה והתרסק. בשל מאבקו עם כנופיות גרילה, רבים האשימו את האופוזיציה שלו בהתנקשות בו, אך זה מעולם לא הוכח.
לבּארנטוס, שכונה "הגנרל של העם", הייתה תמיכת איכרים עממית רחבה; עם זאת, הוא עשה מעט מאוד בתקופתו, שכן הוא התמסר יותר לפוליטיקה ולנסיעות שבועיות לכל מחוזות המדינה ונודע כמי שפעל לדכא מרידות של כנופיות הגרילה במדינה. באותה טיסה קטלנית, המסוק שלו התנגש בכמה כבלי טלגרף, מה שגרם למסוק ליפול ארצה ולהתלקח מיד. הנשיא נהרג בתאונה יחד עם עוזרו והטייס. עד היום, השמועה כי מדובר בתאונה לא הופרכה, שכן גרסה אחרת קבעה כי התרסקות המסוק נגרמה בכוונה.
בשנת 1971, יורשו הסביר ביותר של מאו דזה-דונג כיו"ר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסינית, הגנרל לין ביאו, מת בהתרסקות מטוס מעל שטחה של מונגוליה. לפי גרסה פופולרית למדי, לין ביאו ניסה להימלט לברית המועצות, אך נהרג על ידי שירותים מיוחדים סיניים.
עמדתו של לין כיורשו של מאו נכתבה בחוקת המפלגה בקונגרס המפלגה התשיעי באפריל 1969, בעיצומה של מהפכת התרבות. הוא זכה לשבחים כ"חברו האינטימי לנשק ויורשו", הועלה לתפקיד סגן היו"ר – האיש מספר 2 הבלתי מעורער, אחרי מאו.
רק שנתיים וחצי לאחר מכן, ב־13 בספטמבר 1971, לין עלה על טיסה מחוץ לעיר החוף שאנהיגואן לכיוון העיר אירקוטסק שבסיביר, אז חלק מברית המועצות — אך נהרג כשהמטוס התרסק במדבר במזרח מונגוליה. איתו היו גם אשתו של לין, יה קון, הבן לין ליגו וכמה עוזרים קרובים. הטענה הרווחת היתה שלין החליט להימלט מסין כי השתכנע שמאו פנה נגדו, בעקבות ניסיון הפיכה כושל של בנו לין ליגו, שלין ביאו טען שלא היתה לו כל מעורבות בו, וכן שמיעתו על נאומים של מאו במהלך סיור באוגוסט 1971. כל אלה הובילו רבים להאמין שמותו של לין בהתרסקות לא היה מקרי.
ב־31 ביולי 1981, בנסיבות מסתוריות, מת מפקד המשמר הלאומי ומנהיג פנמה בפועל, גנרל עומר טרוחיוֹס, בהתרסקות אווירית.
טרוחיוס מת בגיל 52 כאשר מטוסו, דגם Havilland Canada DHC-6 Twin Otter של חיל האוויר של פנמה, התרסק בסֶרוֹ מרתה, בקוקלסיטו, ליד פנונומה, פנמה ביולי 1981. המטוס נעלם מהמכ״ם במהלך מזג אוויר קל, אך בשל האופי המוגבל של כיסוי המכ"ם בפנמה באותה עת, המטוס לא דווח כנעדר במשך כמעט יממה שלמה. אתר ההתרסקות אותר מספר ימים לאחר מכן וגופתו של המנהיג נמצאה על ידי צוות של כוחות מיוחדים בימים הראשונים של אוגוסט. ארבעה עוזרים ושני טייסים מתו גם הם בהתרסקות. מותו גרם לאבל לאומי ברחבי הארץ, במיוחד באזורים העניים במדינה.
מותו יצר האשמות והשערות כי הוא היה קורבן למזימת התנקשות. למשל, בדיונים לפני משפט במיאמי במאי 1991, עורך דינו של מנואל נורייגה, פרנק רובינו, צוטט כאומר "לגנרל נורייגה יש מסמכים המראים ניסיונות להתנקש בחיי הגנרל נורייגה ומר טרוחיוס על ידי סוכנויות אמריקאיות." ב־1981, גם סוכנות הידיעות הסובייטית TASS טענה כי ארה"ב היא שגרמה למותו של המנהיג של פנמה.
ביום ראשון, ב־24 במאי 1981, נשיא אקוודור, חיימה רולדוס אגילרה, מת בהתרסקות מטוס, בנסיבות שלא הובהרו במלואן. גם כאן היו שמועות להתנקשות בחייו של הנשיא, בעיקר משום שהתעמת עם מנהיגים אחרים באמריקה הלטינית והיה ביחסים רעועים עם ממשל רונלד רייגן.
מטוסו של אגילרה נשא את הנשיא ופמלייתו לטקס צבאי לכבוד הנופלים במלחמה הקצרה עם פרו התרסק בגבעת הואיראפונגו, ליד העיירה גואצ'נמה, בקנטון קליקה במחוז לוחה. ההתרסקות, בגובה 2,360 מטר מעל פני הים, לא הותירה ניצולים. יחד עם הנשיא נהרגו הגברת הראשונה, שר ההגנה מרקו סוביה מרטינז ורעייתו, שני עוזרים, דיילת ושני הטייסים. על פי הדיווחים, הגופות נשרפו ללא הכר. חקירת ההתרסקות נמשכה תקופה ארוכה ואף היא לא היתה חפה מתיאוריות קשר שונות, כולל מעורבות אמריקאים חשאית…
שלא תחשבו שזו היתה רק מנת חלקם של הדרום אמריקאים. גם באירופה אירעו אסונות כאלה: סלומון ארוויד לינדמן, אדמירל וראש ממשלת שוודיה פעמיים, היה פוליטיקאי שמרן רב השפעה עד למותו הטרגי. ב־9 בדצמבר 1936 מת לינדמן בתאונה טרגית כאשר מטוס הדאגלס DC-2 שלו התנגש בבתים ליד נמל התעופה קרוידון שבבריטניה, זמן קצר לאחר ההמראה תחת תנאי ערפל סמיך, דומים למדי לתנאי הטיסה שהביאו למותו של ראיסי.
זה קרה גם בפורטוגל, כאשר ראש הממשלה פרנסיסקו סה קרניירו ושר ההגנה אדֶלינו אמארו דַה קושטה מתו בהתרסקות מטוסם ב־4 בדצמבר 1980, זמן לקצר ההמראה בליסבון.
גם הנשיא השביעי של הפיליפינים, ראמון מגסיאסאי, הלך לעולמו במפתיע. היה ידוע כפופוליסט והתבטא לא מעט נגד השחיתות בארצו ונשיאותו הסתיימה בפתאומיות ב־17 במרץ 1957, כאשר מטוסו, מטוס C-47 התרסק לתוך הר מנונגאל בעיר סבו. מתוך 25 הנוסעים, רק אחד שרד וזה לא היה הנשיא.
בברזיל ממש חסרי מזל עם נשיאים ומטוסים, כי זה קרה להם פעמיים: נֵרֶאו דה אוליביירה ראמוס, נשיא ברזיל עד 1958, כיהן כנשיא זמני כשמת ב-16 ביוני 1958. המטוס התרסק ליד נמל התעופה הבינלאומי קוריטיבה אפונסו במדינת פארנה.
בפעם השנייה זה קרא לאומברטו דה אלנקר קסטלו ברנקו, נשיאהּ ה־26 של ברזיל שהיה גם דמות מפתח בדיקטטורה הצבאית לשעבר. הוא מת ב־18 ביולי 1967, זמן קצר לאחר סיום כהונתו, מטוס ה-Piper PA-23 Aztec של קסטלו ברנקו התרסק באוויר עם מטוס של חיל באוויר הברזילאי מדגם לוקהיד T-33. מותו היה אפוף מחלוקות ותיאוריות קונספירציה.
ואם חשבתם שהתרסקות מטוס של מנהיג מוסלמי זה תקדים, גם כאן הטעות עמכם: עבדול סלאם עריף, היה נשיא עיראק השני, שמילא תפקיד מכריע במהפכת 1958 שהפילה את המלוכה. ב־13 באפריל 1966, מת עריף כאשר מטוסו שהיה שייך לחיל האוויר העיראקי, Havilland DH.104 Dove, התרסק ליד באצרה. אחיו, עבדול רחמן עריף, ירש אותו כנשיא.
גם שכנתנו הצפונית איבדה כך את ראש ממשלתה, ראשיד כראמי, שהיה דמות בולטת במהלך מלחמת האזרחים בלבנון. ברם, ב־1 ביוני 1987 התפוצץ מטען חבלה במסוק שלו בדרך לביירות, הרג את כראמי ופצע כמה אחרים על המטוס. כאן דווקא נמצאו האשמים במותו, אלה היו אנשי מיליציה נוצרית בשם הכוחות הלבנוניים.
הגנרל מוחמד זיא-אל-חק, הנשיא השישי של פקיסטן, מת ב־17 באוגוסט 1988. מטוס ה־C-130 הרקולס שלו התרסק זמן קצר לאחר ההמראה מבהאוואלפור. סיבת ההתרסקות נותרה מסתורית עד היום, עם תיאוריות קונספירציה רבות שנעות מכשל מכני ועד חבלה מכוונת.
והמקרה האירני הוא לא ההתרסקות הראשונה מסוגה השנה: סבסטיאן פיניירה, היה מיליארדר ששימש כנשיא צ׳ילה בשנים 2018–2022 ובמקרה שלו זה קרה כשהוא כבר לא היה בתפקיד. המסוק שלו התרסק לתוך אגם בדרום צ'ילה וכתוצאה מכך הוא מת. קודם לכן, היה דמות משמעותית בפוליטיקה של צ'ילה, לאחר שכיהן שתי כהונות לא רצופות כנשיא המדינה.
אצל נשיא אירן איברהים ראיסי, הוא עוד הספיק לבקר באזרבייג׳ן, להיפגש עם הנשיא האזרי אילהם אלייב ולחנוך תחנת כוח הידרואלקטרית, לפני שהתרסק אל מותו. איתו במטוס היו שר החוץ, מושל מחוז מזרח אזרבייג׳ן ונציגו של המנהיג העליון, יחד הם היו בדרכם למחוז תבריז. הוא היה נודע בכינוי ״התליין מטהרן״ בשל היותו ראש מערכת המשפט האיראנית לפני מינויו לנשיא וכן מעורבותו בחיסול מתנגדי משטר זמן קצר לאחר מלחמת איראן־עיראק. אך הצבא האיראני הודיעו כי ההתרסקות התרחשה בעקבות מזג אוויר ערפילי, למרות שהיו שמצאו להאשים את ישראל גם בזה.
ובעוד שמנהיגי מדינות מתרסקים לא אחת, לא בהכרח הם מתים. והרי היו גם כאלה שהצליחו לשרוד התרסקויות. כמו למשל ראש ממשלת הרפובליקה העממית של סין, ז׳וֹ אֶנלָאי, ששרד ניסיון התנקשות בטיסת אייר אינדיה לאינדונזיה. ז׳ו, ששינה את תכניות הטיסה ברגע האחרון, לא עלה על המטוס והמטוס התרסק בים סין הדרומי בעקבות פצצה שהתפוצצה. 11 נהרגו ועוד 3 נפצעו.
גם ראש הממשלה התשיעי של טורקיה, עדנאן מֵנדֶרֵס, ניצל ממוות. ב־17 בפברואר 1959, הוא היה במרחק 4.5 קילומטרים מנמל התעופה גטוויק שבלונדון, כשחתם על הסכם עם קפריסין ואנגליה בשם ארצו. הוא שרד את התרסקות המטוס, בתאונה בה נהרגו 14 איש, כולל מנכ״ל קבוצת הכדורסל הטורקית אנאדולו אפס. 7 אנשים נפצעו.
אבל הוא לא המוסלמי הראשון לשרוד התרסקות: ב־9 בפברואר 1977, מלך ירדן חוסיין בִּן טלאל שרד התרסקות מסוק, הגם שבאותה התרסקות איבד את רעייתו עאליה טוקאן וגם את שר הבריאות שלו, בהתרסקות שנגרמה בעקבות סופת גשמים אלימה.
ותופתעו לגלות שאפילו המלך צ׳רלס השלישי ניצל ממוות בהתרסקות, כשעוד היה נסיך ויילס, כאשר איבד את שליטה על מטוס שהטיס בזמן רוחות חזקות, אי שם ביוני 1994. המטוס התרסק אך אף אחד לא נפגע, אך הנזק הוערך ביותר ממיליארד דולר…
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
