נחשפו שרידי מחנה של "לגיון הברזל" בצבא הרומי

ארץ ישראל היא קרקע פורייה למחקר היסטורי וארכיאולוגי ובוודאי כשזה מגיע להיסטוריה עתיקה מהתקופה הרומית. כך, בחפירה של רשות העתיקות באזור תל מגידו שבצפון, התגלו שרידים ארכיטקטוניים מרשימים של ה"ויה פרטוריה" – הרחוב הראשי של מחנה צבאי גדול כאשר לצידם משטחי אבן מרוצפים ופודיום מונומנטלי בצורת האות היוונית סיגמה (Σ), שהיו חלק ממבנה ציבורי רחב ידיים. המבנה שנחשף הוא בסיס קבע בו שהו אלפי חיילים רומים לפני כ-1,800 שנה שנמנו על לגיון הברזל ומהווה את המקבילה בארץ ישראל למטה הקרייה בתל אביב ושימש כמטה מרכזי לצבא הרומי בארץ ישראל.

החפירה נערכה בניהולם של ד"ר יותם טפר וברק צין, במימון חברת נתיבי ישראל, זאת כחלק מפרויקט להסדרת כביש 66. המחנה הצבאי של הלגיון השישי שנחשף הוא המחנה הצבאי היחיד בארץ ישראל, בקנה המידה ובהיקף הזה, שמיקומו ידוע ואשר נחשף בחפירות ארכיאולוגיות.

לפי ד"ר טפר: "מחנה הלגיון הרומי בלגיו, שימש כבסיס הקבע של למעלה מ-5,000 חיילים רומים במשך כמאה שמונים שנה — בין השנים 120-117 לספירה ועד שנת 300 לערך… אורכו היה כ-550 מטר ורוחבו כ-350 מטר. במרכז המחנה הצטלבו שני רחובות ראשיים, וכאן גם הוקמה חצר מפקדת המחנה. מיקום זה במחנה שימש כנקודת ייחוס מרכזית, שממנה נמדדו מרחקי הדרך (שסומנו באבני מיל) לאורך הכבישים הרומיים, שנסללו מהמחנה הצבאי לערים המרכזיות בכל צפונה של ארץ-ישראל… השתמרות השרידים באתר לא ניכרת לגובה רב, משום שאבנים רבות נלקחו מכאן לאורך השנים לצורך שימוש בפרויקטים אחרים ביישובים שהוקמו באזור בתקופה הביזנטית".

הוא הדגיש, שגילוי מרכז המחנה כעת אינו מקרי; לחפירה הזו של רשות העתיקות קדמו סקרים שנערכו כחלק ממחקר גיאוגרפי-היסטורי שערך ד"ר טפר במסגרת אקדמית ושש עונות חפירה שנערכו בעשור האחרון בשותפות עם ד"ר מת'יו ג. אדמס, במסגרת פרויקט המחקר של עמק יזרעאל (JVRP) מטעם מכון אולברייט לארכיאולוגיה שבירושלים. לדברי טפר, "בעונות חפירה אלו נחשפה חצר המפקדה (הפרינקיפיה) של המחנה בחלקו העליון, מדרום-מערב לכביש 66, ובחפירה הנוכחית, מטעם רשות העתיקות, אנו מגלים את שרידיו של המחנה המשתרעים מצפון-מזרח ולאורך כביש 66".

במהלך סריקות מקדימות בשטח המחנה שנעשו בטכנולוגיית של מכ"מ חודר קרקע, התגלה כי מתחת לפני השטח, תחת שדות החיטה של קיבוץ מגידו, משתרע מכלול מחנה לגיון רומי שנשמר על כל מרכיביו. "החשיבות המחקרית והייחודיות של הממצא הזה היא מאוד גדולה בשל נדירות הממצא הארכיאולוגי במקום", אומר ד"ר טפר. "אמנם, מוכרים מחנות צבא רומיים מוכרים בארץ ישראל, אך הם היו מחנות מצור זמניים או מחנות קטנים ששימשו יחידות עזר. אף לא אחד מהם דומה למחנה לגיון במערך שלם, כפי שמתועד בחפירות הארכיאולוגיות בלגיו שליד צומת מגידו". טפר משוכנע שמקורות היסטוריים ומידע חלקי נוסף מעידים על קיומו של מחנה קבע של הלגיון העשירי (פרטנזיס) בירושלים, אולם הוא טרם אותר".

נחשפו שרידי מחנה של "לגיון הברזל" בצבא הרומי — צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר כי "קרבתו של מחנה הלגיון לגן לאומי תל מגידו המוכר כאתר מורשת עולם, ולבית תפילה נוצרי מהקדומים המוכרים בעולם שגילתה רשות העתיקות בכלא מגידו, מאפשרים להעצים את חוויית התיירות באזור מרכזי וחשוב זה, בשער הגליל. בעקבות החפירות, ולאחר שנחשפו עוצמת האתר ומצב השתמרותו, רשות העתיקות ומשרד המורשת, יחד עם יתר היזמים נתיבי ישראל ורט"ג [רשות הטבע והגנים], יבחנו את אורח שימור האתר ועתיד הכביש המתוכנן".

המהנדס דימה פריצקר, מנהל אגף ביצוע פרוייקטים צפון בחטיבת הנדסה ופיתוח בחברת נתיבי ישראל, דיבר על פיתוח הכביש: "מדובר בפרויקט חשוב מאוד, שמטרתו להוביל להפחתת עומסי התנועה לאורך הציר מחד ולשפר את בטיחות הנסיעה למשתמשי הדרך מאידך. זהו פרויקט משמעותי, מצומת התשבי עד מגידו לאורך של כ-15 ק"מ והוא כולל הקמת מחלף מגידו על מפגש הכבישים 66 ו-65, משרד התחבורה משקיע כ-1.5 מיליארד שקלים באמצעות חברת נתיבי ישראל. העבודות שלנו מתבצעות במקביל לעבודות שמבצעת רשות העתיקות ובהחלט אין ספק שבזכות היציאה לפרויקט התגלו הממצאים הללו".

בחפירה התגלו גם מטבעות, חלקי כלי נשק, שברי כלי חרס וזכוכית, אך הממצא הבולט במקום הם הרעפים, שהתגלו בכמויות גדולות למדי. "הרעפים, שעליהם הוטבעו, לעיתים, גם טביעות הלגיון השישי, שימשו למגוון גדול של צרכים: לקירוי גגות, לציפוי רצפות וקירות… הטכנולוגיה, הידע, שיטות הבניה וכלי הנשק שהלגיון הביא אתו הינם ייחודיים לצבא הרומי. זה, הביא עימו מארץ המוצא מגוון גדול של פריטים, שמהווים טביעת אצבע צבאית: רומית אימפריאלית", אמרו החוקרים.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.