תלמי הראשון, ממפקד בצילו של אלכסנדר למייסד אימפריה

שמעתם פעם על גנרל שבמקום לקבור את מפקדו הדגול, חטף את גופתו כדי לבסס את תביעתו לשלטון? זהו רק קצה הקרחון בסיפור המרתק של תַּלְמַי הראשון.

הוא היה אחד מחבריו וקציניו הקרובים ביותר של אלכסנדר הגדול, ולאחר מותו הפך למייסד שושלת מלכותית שתשלוט במצרים למשך קרוב ל-300 שנה. ממפקד צבאי הוא היה למלך ופרעה של מצרים שייסד את שושלת בית תלמי ובתקופת שלטונו הפכה מצרים למרכז משגשג של הציוויליזציה ההלניסטית, כאשר עיר הבירה אלכסנדריה הפכה למעוז של תרבות יוונית. חייו היו מלאים בתככים, מלחמות, ובנייה של אחד מפלאי העולם. בואו נצלול אל סיפורו של האיש שהטביע את חותמו על ההיסטוריה.

נעוריו וקריירה מוקדמת

תַּלְמַי סוֹטֵר (פירוש השם: "תלמי המושיע") נולד בממלכת מקדון העתיקה בערך ב-369/68 לפני הספירה. אמו הייתה ארסינואה, אביו ככל הנראה היה לגוס, אציל מקדוני. עם זאת, מקורות עתיקים רבים העלו סברה כי הוא היה דווקא בנו הבלתי חוקי של המלך פיליפוס השני (אביו של אלכסנדר הגדול), מה שהיה הופך אותו לאחיו למחצה של אלכסנדר. סברה זו נחשבת כיום כמיתוס שנוצר מאוחר יותר כדי להאדיר את שושלת בית תלמי.

מה שבטוח הוא שתלמי שירת לצד אלכסנדר מתחילת מסעותיו והיה אחד משבעת שומרי הראש (סומטופילקים) המהימנים ביותר שלו. הוא מילא תפקיד מרכזי במסעות המאוחרים באפגניסטן ובהודו, השתתף בקרב איסוס ואף ליווה את אלכסנדר למסעו אל האורקל בנווה המדבר סיווה, שם הוכרז אלכסנדר כבנו של זאוס. תלמי קיבל את הפיקוד העצמאי הראשון שלו במהלך המלחמה נגד המורד בסוס, מנהיג שהופל ונמסר על ידי אנשיו לתלמי, שהעביר אותו להוצאה להורג בידי אלכסנדר.

מאבק היורשים

כאשר אלכסנדר מת בבבל בשנת 323 לפני הספירה, תלמי מילא תפקיד מפתח בחלוקת האימפריה. הוא מונה למושל מצרים, תחת המלכים פיליפוס השלישי ואלכסנדר הרביעי התינוק. הוא פעל במהירות ובניגוד לכל אישור רשמי כדי לכבוש את קירנאיקה (לוב של ימינו).

נקודת המפנה הדרמטית הייתה בפרשת גופתו של אלכסנדר. מנהג מקובל היה שמלך טוען לכתר על ידי קבורת קודמו. תלמי, כנראה כדי למנוע מפרדיקאס, העוצר הקיסרי, לחזק את מעמדו, עשה מאמצים כבירים כדי להשיג את הגופה של אלכסנדר הגדול. אלכסנדר רצה להיקבר במקדוניה, אך תלמי חטף את הגופה בדרכה וקבר אותה בממפיס, ובסופו של דבר העביר אותה לאלכסנדריה שם נבנה לה קבר מפואר.

זמן קצר לאחר מכן, תלמי חבר לקואליציה נגד פרדיקאס, שפלש למצרים. הכישלון של פרדיקאס לחצות את הנילוס עלה לו באובדן 2,000 איש ובחיסולו על ידי קציניו בשנת 320 לפני הספירה. תלמי סירב לקבל את תפקיד העוצר במקומו, במקום זאת הוא התמקד בביסוס כוחו במצרים. הוא הוציא להורג את קליאומנס, המושל הקודם, באשמת ריגול, ובכך הסיר את המכשול העיקרי לשלטונו והשתלט על הון עתק שהצטבר אצל קליאומנס.

מלחמות הדיאדוכים: הקרב על המזרח התיכון

אלכסנדר אולי נחשב לשליט חזק אך במותו האימפריה שלו התפוררה, כיוון שפרצו מלחמות ארוכות ומתישות בין יורשיו, שנקראו הדיאדוכים . מטרתו העיקרית של תלמי הייתה להבטיח את השליטה במצרים ובאזורים סביבה: קירנאיקה, קפריסין, וסוריה (כולל מחוז יהודה).

כך, תלמי כבש את סוריה לראשונה ב-318 לפני הספירה. לאחר מכן, הוא כבש את סוריה (כולל יהודה) שוב ב-312 לפני הספירה, לאחר שהביס את דמטריוס הראשון, בנו של אנטיגונוס, בקרב עזה. אך הוא נסוג לאחר מספר חודשים, רק כדי לחזור ולכבוש אותה פעם נוספת לאחר מות אנטיגונוס בקרב איפסוס ב-301 לפני הספירה. שאר חברי הקואליציה כעסו על תלמי והחליטו להעביר את סוריה לסלאוקוס, ובכך נוצר סכסוך שנמשך מאה שנים בין שושלת בית תלמי לשושלת הסלאוקית על הבעלות על סוריה הדרומית ויהודה.

הוא הצלחות משמעותיות בקפריסין, כשהשתלט על האי ואף תמך ברודוס כשצרו עליה. הוא איבד את קפריסין לזמן קצר, אך כבש אותה מחדש בשנת 295 או 294 לפני הספירה. לבסוף, לאחר שאנטיגונוס ודמטריוס הכריזו על עצמם כמלכים (בשנת 306 לפני הספירה), תלמי, יחד עם שאר הדיאדוכים, הגיב בהכרזה דומה, ובכך הפך למלך מצרים.

תלמי המושיע

תלמי לא התמקד רק בכיבושים. הוא היה פטרון נלהב של השכלה ותרבות, ואחראי לבניית שני פרויקטים מונומנטליים שהפכו את אלכסנדריה לאבן שואבת לעולם העתיק: ספריית אלכסנדריה, שהפכה למרכז הידע הגדול ביותר בעולם העתיק והמגדלור של אלכסנדריה, שהיה אחד משבעת פלאי העולם העתיק.

תלמי גם אימץ רפורמות כלכליות נרחבות. הוא הפך את מצרים לאזור מוניטרי סגור (כלומר, חובה להמיר מטבע זר במטבעות מקומיים), מה שהגדיל את הכנסות המדינה. הוא טבע מטבעות חדשים והיה הראשון שניהל מדיניות פיסקלית ששלטה בשוק, ובכך חיזק את הכלכלה המצרית ואיפשר מימון של פרויקטים גדולים, כולל פרויקטים של השקיה שהרחיבו את השטח החקלאי. כמחצית מאדמת החקלאות הייתה בבעלות ישירה של שושלת בית תלמי.

תלמי עצמו כתב ספר על מסעות אלכסנדר, ששימש כמקור מרכזי להיסטוריון אריאנוס כמאתיים שנה מאוחר יותר. אריאנוס ראה בתלמי מקור מהימן במיוחד, לא רק משום שהיה נוכח במסעות, אלא גם משום שהיה מלך, ולכן "שקר יהיה מביש יותר עבורו מאשר לכל אחד אחר". תלמי גם העניק חסות למתמטיקאי הדגול אוקלידס. כאשר תלמי מצא את יצירתו של אוקלידס, "יסודות", קשה מדי ללמידה, הוא שאל אם יש דרך קלה יותר לשלוט בה. אוקלידס השיב לו תשובה מפורסמת: "אדוני, אין דרך מלך לגאומטריה."

חייו האישיים, משפחתו וירושתו

חייו האישיים של תלמי היו סוערים, והוא נישא מספר פעמים: כך למשל היסטוריונים מסיקים כי ייתכן שנישא לפילגשו תאיס והוא גם נישא לאצילה הפרסית ארטקמה, בהוראת אלכסנדר. הוא גם היה נשוי לאורידיקה, בתו של העוצר המקדוני אנטיפטרוס. ילדיהם, תלמי קראונוס ומלאגרוס, שלטו כמלכי מקדוניה. נישואיו האחרונים היו לברניקי הראשונה, בת דודתה של אורידיקה ומלוותה. מברניקי נולד בנו תלמי השני, שאותו מינה כיורש וכעוצר-שותף בשנת 285 לפני הספירה. בכך הוא עקף את בנו הבכור החוקי, תלמי קראונוס, שנמלט לחצר המלך ליסימכוס.

תלמי הראשון סוטר מת בינואר 282 לפני הספירה, בגיל 84 או 85. הוא השאיר אחריו ממלכה יציבה ומאורגנת היטב לאחר ארבעים שנות מלחמה. השושלת שהוא ייסד, בית תלמי, שלטה במצרים קרוב לשלוש מאות שנה, עד למותה של קליאופטרה השביעית בשנת 30 לפני הספירה.

תלמי הראשון סוטר שכונה "המושיע" היה דמות מורכבת ויוצאת דופן. הוא החל את דרכו כגנרל בצילו של אלכסנדר, אך באמצעות תבונה, זהירות ונחישות, הפך למייסד שושלת שתעצב את פני המזרח התיכון למשך דורות. הוא לא רק כבש, אלא גם בנה: ייסד את ספריית אלכסנדריה ובנה את המגדלור ויישם רפורמות כלכליות שהפכו את מצרים למעצמה מסחרית ותרבותית. למרות התככים והמלחמות, תלמי ידע לשלב בין מנהיגות צבאית לבין חזון תרבותי, ובכך הפך את מצרים למרכז ההלניסטי המשפיע ביותר בעולם העתיק. מותו סימן את סופו של עידן הדיאדוכים, אך את תחילתה של תקופת שגשוג תחת צאצאיו.

חומר מעשיר לקריאה

דמותו הססגונית של תלמי הראשון סוטר לא נותרה רק בספרי ההיסטוריה, אלא חיה ובועטת גם בתרבות הפופולרית המודרנית וממחישה את הרלוונטיות המתמשכת של סיפורו. תלמי מופיע כדמות משנית ברומנים שכתבה מארי רנו, "טרילוגיית אלכסנדר".

חומר מעשיר לצפייה

תלמי גולם על ידי השחקן דינו קלי כדמות חוזרת בסדרת הדוקו-דרמה של נטפליקס (2024), "אלכסנדר: יצירת אל" (Alexander: The Making of a God).

תלמי גולם על ידי אנתוני הופקינס (כדמות מספר) ואליוט קאוון (כדמות ראשית) באפוס ההיסטורי "אלכסנדר" משנת 2004 שביים הבמאי אוליבר סטון.