מסמכים שפורסמו לאחרונה מארכיון הביטחון הלאומי של ארה"ב מראים כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצהיר במפורש בשיחה סודית עם ג'ורג' וו. בוש בשנת 2001 כי "אין ספק שהאיראנים רוצים להשיג נשק גרעיני".
הוא הדגיש כי הורה למומחים רוסים להימנע מהעברת כל מידע רגיש לאיראן. ארכיון הביטחון הלאומי האמריקאי פרסם אוסף של מסמכים מסווגים מפגישות ומגעים בין נשיאי רוסיה ואמריקה פוטין ובוש, שחלקם קשורים ישירות לאיראן ולתוכנית הגרעין שלה. המסמכים, תוצאה של מאבק משפטי על גישה ציבורית להתכתבויות מסווגות, מציעים הצצה נדירה לשיחות גלויות, בדלתיים סגורות, בין שתי המעצמות על איראן.
באחד המסמכים החשובים ביותר, מפגישה בסלובניה ב-16 ביוני 2001, אומר פוטין לבוש: "מומחים איראנים שואלים את המומחים שלנו שאלות רבות בנושאים רגישים. אין ספק שהם רוצים נשק גרעיני. אמרתי לאנשינו לא לתת להם מידע כזה". זוהי ההערכה המפורשת ביותר של מנהיג הקרמלין לגבי כוונותיה הגרעיניות של הרפובליקה האסלאמית בתחילת שנות ה-2000.

הנשיא: זה לא נכון. ד"ר רייס: קיימות שמועות, אך הן אינן נכונות.
הנשיא פוטין: בסדר. אבל גרמניה פתחה קו אשראי של 28 מיליון מארק גרמני עבור איראן. אנשים פותחים אותו. חוץ מזה, סחר בנשק קונבנציונלי הוא פעילות מסחרית רגילה. מומחים איראנים אכן מציגים שאלות רבות בנושאים רגישים למומחים שלנו. אין ספק שהם רוצים נשק גרעיני. אמרתי לאנשינו לא לומר להם דברים כאלה. ודרך אגב, ננסה לעבוד איתכם במשותף על עיראק.
באותה שיחה, הדגיש פוטין כי מוסקבה תגביל את העברת טכנולוגיית הטילים לאיראן והזהיר כי אנשים ורשתות מסוימים מבקשים להרוויח כלכלית משיתוף פעולה רגיש עם טהרן. הוא גם שאל את בוש האם ארצות הברית מתקדמת לקראת נרמול היחסים עם איראן, נושא שבוש ויועצת הביטחון הלאומית דאז, קונדוליזה רייס, דחו כ"שמועה". מסמכי ארכיון הביטחון הלאומי מראים כי ממשלת הרפובליקה האסלאמית של איראן הייתה מוקד מרכזי בדיונים אסטרטגיים בין וושינגטון למוסקבה באותה תקופה. התמלילים, כפי שמתואר בתיאור כללי של האוסף, "כוללים דיונים גלויים ברמות הגבוהות ביותר על שאיפותיה הגרעיניות של איראן", יחד עם תוכנית הגרעין של צפון קוריאה והתפתחויות אסטרטגיות אחרות.
במסמך נוסף מ-16 בספטמבר 2005, כאשר פוטין ובוש נפגשו בחדר הסגלגל, מוקד הדיונים עבר שוב לאי-הפצת נשק גרעיני ולשיתוף פעולה אמריקאי-רוסי בנושא איראן. על פי המסמך, פוטין מספק הסבר מפורט על הבנתה של רוסיה את תוכנית הגרעין של איראן, חששותיה של מוסקבה והסיבות להשתתפות רוסיה בפרויקט תחנת הכוח הגרעינית בבושהר. באותה פגישה, בוש אומר בנימה חדה: "אנחנו לא צריכים קיצונים דתיים עם נשק גרעיני", משפט המכוון בבירור כלפי איראן. המסמכים חושפים גם הבדלים טקטיים בין וושינגטון למוסקבה, כולל בנוגע למועד שבו יש להפנות את איראן למועצת הביטחון של האו"ם. פוטין הזהיר כי לחץ מוקדם מדי עלול לדחוף את איראן למסלול דומה לזה של צפון קוריאה, אך הדגיש גם כי פניה למועצת הביטחון תהיה מוצדקת אם טהרן תפר את החוק הבינלאומי.
אוסף המסמכים שפורסם מראה כי בשנים הראשונות לאחר פיגועי 11 בספטמבר, למרות שהיחסים בין ארה"ב לרוסיה היו קרובים בתחומים מסוימים, איראן ותוכנית הגרעין שלה צצו מאז כדאגה משותפת אך מורכבת ביחסי שתי המדינות; דאגה שלדברי פוטין, נבעה מהאמונה שטהראן מבקשת להשיג נשק גרעיני, גם אם מטרה זו לא הוכרזה בפומבי.

מזכר שיחה – 16 ביוני, 2001
הבית הלבן, וושינגטון מזכר שיחה.
נושא: פגישה מצומצמת עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
משתתפים:
ארה"ב: הנשיא, קונדוליזה רייס (עוזרת לנשיא לענייני ביטחון לאומי), פיטר אפנסhינקו (מתורגמן).
רוסיה: הנשיא ולדימיר פוטין, ולדימיר רושאיילו (מזכיר מועצת הביטחון), מתורגמן.
תאריך, שעה ומיקום: 16 ביוני 2001, 14:50 – 16:30, טירת ברדו, סלובניה.
הנשיא פוטין: איך היה הטיול שלך?
הנשיא בוש: טוב. אנשים חשבו שאני בדלן; שלא אכפת לי מאירופה. הם היו עצבניים. אולי העובדה שהגעתי מטקסס הטרידה אותם. עכשיו המצב עם התקשורת טוב יותר.
הנשיא פוטין: הרגעת אותם. יש לך כישרון לזה.
הנשיא: אני לא אגיד זאת בפומבי, אבל זו הפגישה החשובה ביותר בטיול. כולם צופים. האירופאים איתם נפגשתי אמרו לי שהכבוד הוא חשוב. קראתי את הספר שלך. אני יודע שאתה נושא צלב.
הנשיא פוטין: (מתאר את הצלב, את השריפה בדאצ'ה).
הנשיא: אנחנו צריכים להיות גלויים וישירים.
הנשיא פוטין: כן. הפגישה הזו נועדה לקשר אישי. ישנם נושאים שעליהם נעבוד במשך זמן רב.
בדיווח הרשמי על הפגישה המצומצמת, בהשתתפות שני אנשים, בין פוטין לבוש, שהתקיימה ב-16 ביוני 2001 בטירת ברנו בסלובניה, איראן הועלתה כאחת הסוגיות המרכזיות ביחסי ארה"ב-רוסיה. על פי נוסח "תזכיר השיחה", שני הנשיאים דנו במהלך הפגישה ב"נושאים החשובים ביותר ביחסי ארה"ב-רוסיה", וביניהם הוזכרה במיוחד "איראן", לצד יציבות אסטרטגית, אמנת ה-ABM, אי-הפצת נשק גרעיני, צפון קוריאה והרחבת נאט"ו.
במהלך השיחה, בוש הביע במפורש את דאגתו לגבי איראן, באומרו: "אני מודאג לגבי איראן. הכנסת נשק למדינה הזו עלולה לפגוע גם בך. אין הרבה שאני יכול לעשות כרגע". בתגובה, התייחס ולדימיר פוטין ליחסי רוסיה עם איראן ואמר: "באשר למדינות סוררות; יש לנו היסטוריה מורכבת עם איראן. היסטוריה חשובה. אני יודע שלמדת היסטוריה ולכן אתה יודע כמה היא חשובה".
לאחר מכן התייחס פוטין לנושא העברת הטכנולוגיה, והכריז: "אגביל את העברת טכנולוגיית הטילים לאיראן. יש אנשים שרוצים להרוויח כסף עם המדינה הזו בתחומים האלה". בהמשך השיחה, פוטין דיבר על שמועות על נרמול היחסים בין ארצות הברית לאיראן ושאל את בוש: "גם אני שמעתי שאתה מתקדם לקראת נרמול היחסים עם איראן?" בוש הכחיש זאת, והגיב, "זה לא נכון. הקונגרס הפך את זה לבלתי אפשרי לחלוטין".
פוטין רמז אז על קשרים אפשריים לא רשמיים, באומרו כי נציגים מממשלת ארה"ב היו בקשר עם גורמים איראניים, טענה שבוש וקונדוליזה רייס הכחישו. "יש שמועות כאלה, אבל הן לא נכונות", אמר רייס. החלק החשוב ביותר בשיחה על איראן עסק בהצהרותיו הכנות של פוטין על תוכנית הגרעין האיראנית. "מומחים איראנים שואלים את המומחים שלנו הרבה שאלות בנושאים רגישים", אמר. "אין ספק שהם רוצים להשיג נשק גרעיני. אמרתי לאנשינו לא לתת להם מידע כזה".

הבית הלבן, וושינגטון – מזכר שיחה
נושא: ולדימיר פוטין, נשיא הפדרציה הרוסית.
משתתפים:
ארה"ב: הנשיא, קונדוליזה רייס (מזכירת המדינה), דונלד רמספלד (מזכיר ההגנה), אנדרו קארד (ראש הסגל), סטיב הדלי, ויליאם ברנס (שגריר ארה"ב ברוסיה), תומאס גרהם, פיטר אפנסינקו (מתורגמן).
רוסיה: הנשיא ולדימיר פוטין, סרגיי לברוב (שר החוץ), סרגיי קיסליאק, סרגיי פריחודקו, יורי אושאקוב, איגור נברוב, אנדריי ציבנקו (מתורגמן).
תאריך, שעה ומיקום: 16 בספטמבר 2005, 14:15 – 14:45, המשרד הסגלגל.
הנשיא בוש: איפה מזכירת המדינה? היא מגיעה? הו, הנה היא. בדיוק סיפרתי לוולדימיר שהעברתי פתק לקונדי במהלך ישיבת מועצת הביטחון מוקדם יותר השבוע: "אני צריך ללכת לשירותים. איך אני עושה את זה?". עכשיו, אני יודע איך ללכת לשירותים; אמא שלי אימנה אותי לזה. אבל בכל מקרה, הם צילמו את הפתק, הגדילו אותו ושמו אותו בעיתון.
על פי הדיווח הרשמי על הפגישה בין פוטין לבוש, שהתקיימה ב-16 בספטמבר 2005 בחדר הסגלגל של הבית הלבן, נושא איראן ותוכנית הגרעין שלה היה במרכז הדיונים בין שני הצדדים. על פי נוסח "תזכיר הדיונים", הפגישה הוקדשה בעיקר לנושאים של "אי-הפצת נשק גרעיני" ו"שיתוף פעולה אמריקאי-רוסי בנושא איראן וצפון קוריאה". המסמך מדגיש כי עמדות שני הצדדים בנושא איראן היו קרובות להפליא. במהלך השיחה, הדגיש מזכיר המדינה האמריקאי דאז רייס כי וושינגטון ומוסקבה מסכימות על עיקרון יסוד: "אף אחד לא רוצה שאיראן תשיג נשק גרעיני, ועלינו לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני".
היא הוסיפה כי הדאגה העיקרית של ארה"ב היא "יכולתה של איראן להעשיר ולעבד מחדש" והדגישה כי הגעה לנקודה שבה איראן לא תוכל לבצע פעילויות אלה חיונית כדי למנוע מתוכנית הגרעין להפוך לתוכנית צבאית. רייס אמרה גם כי ארה"ב סיפקה לצד הרוסי את דוחותיה על "ממדי הנשק האפשריים" של תוכנית הגרעין של איראן. פוטין הגיב באומרו כי למד את הדוחות. בחלק אחר של השיחה, התעוררו חילוקי דעות בנוגע לאופן הטיפול באיראן. רייס אמרה שרוסיה מאמינה ש"עדיין לא הגיע הזמן להפנות את איראן ל[מועצת הביטחון]", בעוד שארצות הברית מתעקשת שאיראן צריכה לשלם על התנהגותה. במקביל, רייס ציינה כי לרוסים יש "רעיונות יצירתיים" כדי למנוע מאיראן להשיג יכולת העשרה מקומית.
פוטין הסביר את עמדתה של רוסיה ואמר כי מוסקבה מודאגת מכך שהפנייה חפוזה של מקרה איראן למועצת הביטחון תוביל את טהרן "ללכת בדרכה של צפון קוריאה". הוא הזהיר כי אם איראן באמת תשאף לנשק גרעיני והמצב ייצא משליטה, יעלו שאלות קשות, כולל האם יש לנקוט פעולה צבאית, למי צריך לעשות זאת, ועל סמך איזה מודיעין.
בתגובה, אמר בוש כי הדאגה האמריקאית אינה נוגעת רק להפרות של החוק הבינלאומי, אלא גם לכך שאיראן הסכימה להסכמים כמו הסכם פריז ולאחר מכן נסוגה מהם. הוא אמר שהתנהגותה של איראן פוגעת באמון ומהווה דאגה רצינית עבור וושינגטון. גם האפשרות הצבאית הועלתה במהלך הדיון. בוש אמר, "האפשרות הצבאית היא אפשרות גרועה, אך אי אפשר להסיר אותה לחלוטין מהשולחן". הוא הוסיף כי רכישת נשק גרעיני על ידי איראן מדאיגה מאוד, במיוחד את ישראל, והדגיש כי הדיפלומטיה חייבת לעבוד.
חלק אחר במסמך מתייחס לפעילותה הגרעינית של איראן. בוש אמר שאם איראן תיחשוד בביצוע העשרה בנתאנז, המתקן עלול להיחשב כמטרה פוטנציאלית. פוטין הגיב באומרו שעדיין לא ברור מה בדיוק יש במעבדות, וכי שיתוף הפעולה של איראן עם רשתות זרות, כולל פקיסטן, נותר מדאיג. הוא הוסיף כי, על פי מידע זמין, "אורניום ממקור פקיסטני נמצא בצנטריפוגות איראניות". בסוף הסעיפים הקשורים לאיראן, בוש חזר והדגיש כי ארצות הברית "אינה זקוקה לנשק גרעיני בידי קיצונים דתיים", ותיאר את איראן כמדינה המנוהלת כיום על ידי כוחות כאלה. פוטין אמר כי הוא מבין שאיראן כבר גמרה בדעתה, אך כינה את המשך השיחות של טהרן עם שלוש המדינות האירופיות "סימן חיובי".
המסמכים מסווגים שופכים אור על השיחות הישירות והדרמטיות בין הנשיאים ולדימיר פוטין וג'ורג' בוש בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית עוד בראשית שנות ה-2000. מהתמלילים עולה כי כבר בשנת 2001 הודה פוטין בפני בוש בנחרצות כי "אין ספק שהאיראנים רוצים להשיג נשק גרעיני", ואף טען שהנחה את מומחיו להימנע מהעברת מידע רגיש לטהרן. לצד הדאגה המשותפת של שתי המעצמות מפני התחמשות גרעינית של "קיצונים דתיים", כפי שהגדיר זאת בוש, המסמכים חושפים גם את חילוקי הדעות הטקטיים: בעוד ארה"ב דחפה לצעדים חריפים במועצת הביטחון ואף לא שללה אופציה צבאית, רוסיה הזהירה כי לחץ מוקדם מדי עלול לדחוק את איראן למסלול קיצוני בדומה לצפון קוריאה. חשיפה זו מדגישה כי למרות מורכבות היחסים והאינטרסים הכלכליים, זיהו שני המנהיגים כבר לפני כשני עשורים את השאיפות הגרעיניות של איראן כאיום אסטרטגי מרכזי הדורש תיאום בין המעצמות.
תאמל״ק לי
