תאמל״ק לי
הכירו את "פיונגהטן" (Pyonghattan) – פרויקט הדגל של קים ג'ונג-און שהפך את קו הרקיע של פיונגיאנג למטרופולין של גורדי שחקים בגובה 80 קומות, פארקי מים עתידניים וחנויות יוקרה. מדוע קים ג'ונג-און משקיע מיליארדים בבנייה כזו בזמן שהפריפריה סובלת? וחשוב מכך, איך הבניינים הנוצצים האלו מהווים למעשה את המחסום הגדול ביותר בפני איחוד קוריאה? על החששות האמיתיים של עשירי צפון קוריאה ואת התוכניות הסודיות שמציעים חוקרים כדי לשכנע אותם לוותר על המשטר.
על ראש מגלשת המים הגבוהה ביותר בפארק המים מונסו שבפיונגיאנג, כשאוחזים בגלגל הצלה וצופה במים הזורמים דרך לולאות בצבעי סוכרייה אל בריכת גלים למטה, קל למתבוננים מהצד לשכוח שנמצאים בליבה של צפון קוריאה. גגות הבדולח של הבריכות המקורות מנצנצים בשמש אחר הצהריים, שחיינים משתעשעים במזרקות ונהנים ממפלים הנופלים מסלעים מלאכותיים, בעוד אחרים משקיפים מהמרפסת, מלקקים גלידה ומקישים בסמארטפונים שלהם תוך גלישה באינטראנט הלאומי המפוקח. התמונה הזו, שנראית כאילו נלקחה מפלורידה או מדובאי, נקטעת רק על ידי בובת השעווה המציאותית למדי של היו"ר הנצחי קים ג'ונג-איל העומדת בלובי בחליפת ספארי ונעלי עקב קובניות ומזכירה לכל מבקר היכן הוא נמצא באמת.
פיונגיאנג, בירת הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה, תחת הנהגת קים ג'ונג-און החל משנת 2011 ניצבת בפני שינוי אדריכלי וחברתי. האירוע המרכזי הוא תנופת בנייה אדירה המכונה "פיונגהטן", המיועדת עבור העילית ומשפיעה על סיכויי איחוד קוריאה מול הרפובליקה של קוריאה בדרום, נושא שחשיבותו גדלה מאז הצהרת יוני 2000 והמגעים בסינגפור ביוני 2018.
בנייתה של "ארץ פלאות סוציאליסטית" בלב פיונגיאנג
בירת צפון קוריאה נמצאת כעת בעיצומה של תנופת בנייה אדירה שנועדה להקים רובע עירוני חדש, כזה שדיפלומטים זרים וחוקרים כבר מכנים בשם "פיונגהטן". פרויקט הפיתוח המחודש הזה, שאותו מוביל המנהיג קים ג'ונג-און, כולל שני גורדי שחקים חדשים למגורים המתנשאים לגובה של שמונים קומות, ומבטיח לספק חמישים אלף יחידות דיור חדשות לפני סוף שנת 2026. המנהיג קים ג'ונג-און פועל ליצירת מוניטין של אלוף המתקנים המודרניים עבור מעמד הביניים החדש והעילית של המדינה, תוך שהוא מתרחק מהמונומנטים הצבאיים המאסיביים שסימנו את תקופת שלטונו של אביו, קים ג'ונג-איל.
האדריכלות החדשה מתאפיינת בשימוש נרחב בצבעי פסטל, משטחים סינתטיים מבריקים וסגנון המזכיר לעיתים סטים של סרטים. דוגמה בולטת לכך היא פארק המים מונסו, המשתרע על פני חמישה עשר דונם, ובו דולפינריום המעוצב כלווייתן לבן ענק. המים המלוחים לבריכות הדולפינים נשאבים דרך צינור באורך של מאה קילומטרים. בעוד שחלקים נרחבים מהמדינה סובלים מבצורת ומחסור בחשמל, בבירה פיונגיאנג יכולים בני העילית ליהנות ממטווח ירי היי-טקיסטי או ממרכז רכיבה על סוסים שבו שעת רכיבה עולה כחמישה דולרים, סכום שרבים מאזרחי צפון קוריאה אינם מרוויחים אפילו בשבוע שלם.
הידעת?
שמו של הרובע היוקרתי "פיונגהטן" הוא לא השם הרשמי אלא כינוי הנובע מהלחם של הבירה פיונגיאנג ורובע מנהטן שבניו יורק והוא מסמל את השאיפה של המשטר להציג חזות מודרנית וקוסמופוליטית.
אדריכלות של מהירות וזהות לאומית
הבנייה בפיונגיאנג מתבצעת תחת המושג "מהירות פיונגיאנג", מסורת של קמפיינים מהירים המדרבנים את החיילים הבנאים לסיים פרויקטים בזמן קצר להפליא.כך, רחוב צ'אנגג'ון, הכולל שמונה עשר מגדלים, הושלם במהלך 2025 בתוך פחות משנים עשר חודשים. פרויקט מרשים נוסף הוא רחוב מדעני העתיד, שנבנה לכבוד יום השנה השבעים לייסוד מפלגת הפועלים באוקטובר. המבנים ברחוב זה מעוצבים בצבעי כתום וירוק וצורתם מדמה מברשת קליגרפיה של אינטלקטואל.
למרות המהירות, קים ג'ונג-און מדגיש את הצורך בשימור הזהות הלאומית. כאשר המנהיג קים ג'ונג-און לא היה מרוצה מהעיצובים המקוריים של שדה התעופה החדש של פיונגיאנג שנפתח ביוני 2016, הוא טען כי המעצבים נכשלו בהבנת רעיון היופי האדריכלי של המפלגה. האדריכל מאקדמיית פקטוזן שתכנן את שדה התעופה ציין כי צורת הבניין שואבת השראה מהגג הקוריאני המסורתי וחזיתו מעוטרת בסמלים לאומיים כגון הנמר הלבן והדרקון הכחול.
התנאי הבסיסי להרמוניה של כל המרחב האדריכלי בעיר הוא המיקוד בפסלו של המנהיג והבטחה שהפסל ממלא את התפקיד המוביל בעיצוב האדריכלי של העיר.
קים ג'ונג-איל
מעמד העילית בצפון קוריאה אינו מקשה אחת. באופן מסורתי, החברה מחולקת לפי שיטת סונגבון, קסטה פוליטית הקובעת את אמינותו של הפרט לפי נאמנות משפחתו למשטר. מעמד ה"ליבה" כולל קציני צבא בכירים, דיפלומטים ואנשי מפלגה הנהנים מגישה לחינוך, מזון ורפואה מהטובים במדינה. עם זאת, מאז שנות התשעים והתקופה המכונה "המצעד המפרך", צמחה קבוצה חדשה המכונה "דונג'ו", או אדוני הכסף.
הדונג'ו הם יזמים שצברו הון מעסקאות בשוק הלא רשמי, מסחר סיטונאי עם חברות סיניות ונדל"ן. הם משתפים פעולה עם המשטר, מספקים סחורות ותעסוקה ובתמורה זוכים להגנה ולזכויות יתר. העושר הזה ניכר בנשים הנועלות נעלי עקב ואוחזות בשמשיות תחרה, ובצעירים המחליקים על רולרבליידס. בבית הכלבו קוואנגבוק, המופעל כמיזם משותף עם חברה סינית, ניתן לראות נערות מצטופפות ליד דוכני קוסמטיקה וקונים רוכשים חטיפים ומשקאות מיובאים.
שאלת האיחוד וחששות העילית
אבל בזמן שבדרום קוריאה ובקהילה הבינלאומית קיימת הנחה סמויה שאיחוד קוריאה יובל על ידי הדרום בשל הדומיננטיות הכלכלית שלו, עילית ה"פיונגהטן" רואה בתהליך כזה איום קיומי. עבורם, איחוד בתנאים דרום קוריאניים פירושו אובדן מעמד, נכסים ואולי אף חירותם. התעמולה הצפון קוריאנית מחזקת חששות אלו בטענה שדרום קוריאה תחסל תחילה את משפחות מעמד הליבה.
חוקרים כמו ליאם וינסנט קווין מאוניברסיטת יונסיי טענו כי כדי שאיחוד יתבצע בצורה חלקה, על ממשלת דרום קוריאה להתייחס לשלושה תחומים קריטיים שמטרידים את העילית בצפון קוריאה: מעמד כלכלי, מעמד חברתי ובטיחות אישית. הצעה אחת של פרופסור מאוניברסיטת אינהא, שפרד איברסון, טענה שיש להקים קרן השקעות לאיחוד בסך 175 מיליארד דולר, שתעניק תמריצים כספיים לעילית כדי להבטיח את שיתוף הפעולה שלהם.
הידעת?
השכר החודשי הממוצע של צפון קוריאני עומד על כארבעת אלפים עד חמשת אלפים וון, שהם כארבעה עד שישה דולרים בלבד, בעוד העילית מרוויחה סכומים הגבוהים פי עשרות מונים.
אבל למרות המראה של שגשוג ורוד בפיונגיאנג, המציאות בשאר חלקי צפון קוריאה נותרת קשה. בנסיעה דרומה לכיוון הגבול, על כבישים סדוקים וכמעט ללא כלי רכב, מתגלה המראה האמיתי: מפעלים נטושים ומחלידים, בנייני בטון מתפוררים ללא הצבעים העליזים של הבירה, ואסירים מגולחי ראש העובדים בשדות תחת שמירה קפדנית. פרויקטים כמו אתר הנופש וונסאן-קאלמה, הכולל יותר מחמישים מלונות לאורך חמישה קילומטרים של חוף, מיועדים למשוך תיירות זרה שנותרה מוגבלת מאוד.
הסתירה בין הפאר של פיונגיאנג לבין העוני בפריפריה היא לב ליבו של המשטר בצפון קוריאה. הבנייה המהירה נועדה להרדים את העם ולהציג חזות של שגשוג, כלי רב עוצמה בידי המדינה לשליטה באוכלוסייה. איחוד קוריאה, אם יקרה, לא יהיה סוף הקונפליקט אלא התחלה של מתחים חדשים, במיוחד מול אלו שנהנו מחסדי המשטר הישן. מספיק לראות את הפער שעודנו קיים בין חלקי מזרח גרמניה למערב.
הידעת?
מלון ריוגיונג, הפירמידה הענקית השולטת על קו הרקיע של פיונגיאנג, החל להיבנות ב-1987 ונותר לא גמור במשך שנים ארוכות, אף שחברה מצרית השקיעה בחיפוי זכוכית חיצוני ב-2008 כחלק מעסקה להפעלת רשת ה-3G במדינה.
