תאמל״ק לי
הכירו את העובדות על מסורות הרמדאן ואת המשמעות העומדת מאחורי החודש הקדוש ביותר בשנה עבור מוסלמים ברחבי העולם.
הרמדאן הוא החודש התשיעי בלוח השנה המוסלמי, שבו מוסלמים ברחבי תבל צמים במהלך שעות האור מדי יום ביומו.
עבור מרבית כשני מיליארד המוסלמים בעולם, הרמדאן הוא החודש הקדוש ביותר בשנה. אך מדוע חודש זה כה נערץ ומדוע הוא כולל צום? להלן כמה עובדות המסבירות את חשיבותו של הרמדאן ואת מנהגיו.
ראו גם: על חמשת עמודי התווך של האיסלאם
הרמדאן היה חשוב עוד לפני האסלאם
מסופר כי הרמדאן היה חודש חשוב וקדוש עבור הערבים זמן רב לפני הופעת האסלאם; בחודש זה נפסקו סכסוכים מקומיים ומלחמות ונשמרה תקופה של שלום רצוף שבה המאמינים האדוקים יותר נהגו לפרוש למקדשים, למערות ולחללים אחרים כדי להתבודד. על פי המסורת האסלאמית (החדית'), הרמדאן היה גם החודש שבו האל גילה את כתבי הקודש לאברהם (איברהים); את התורה למשה (מוסא); את התהילים לדוד (דאוד) ואת הבשורה לישו (עיסא).
הרמדאן כולל את "ליל אל-כּאדר" (ליל הגורל)
מוסלמים מאמינים כי במהלך חודש הרמדאן בשנת 610 לספירה, פנה האל לראשונה אל הנביא מוחמד. לפי המסורת האסלאמית, במהלך אותו רמדאן פרש מוחמד – כפי שנהג לעשות לעיתים קרובות באותו חודש – למערה קטנה בפאתי מכה בשם חירא, כדי להרהר ולהתבודד. באחד הלילות האי-זוגיים בעשרת הימים האחרונים של החודש, הוא שמע קול הדורש ממנו "קרא" (במשמעות המילה "איקרא"), וכך החלו התגלויות הקוראן. הפסוקים מאותו לילה מצויים בפרק 96 של הקוראן, הידוע כסורת אל-עַלַאכ. הלילה שבו החלו ההתגלויות נקרא "לילת אל-כּאדר" (ליל הכוח או ליל הגורל) והקוראן מציין כי לילה זה "טוב מאלף חודשים" (97:3). זו הסיבה שמוסלמים מקדישים את עשרת הימים האחרונים של הרמדאן לחיפוש אחר הלילה הזה, בתקווה להימצא במצב של תפילה, התבוננות ומדיטציה במהלכו.
הרמדאן מתחיל ומסתיים בתאריכים שונים בכל שנה
תחילת הרמדאן חל בתאריך שונה בכל שנה לפי הלוח הגרגוריאני. זאת מכיוון שלוח השנה האסלאמי עוקב אחר מחזורי הירח, וכל חודש מתחיל רק עם מולד הלבנה (צפייה בירח החדש). כתוצאה מכך, המועד המדויק של תחילת הרמדאן אינו מאושר סופית עד ליום שלפניו, אם כי תאריך משוער מחושב מראש. כך הדבר גם לגבי סוף החודש, שלאחריו חוגגים מוסלמים ברחבי העולם את חג העיד אל-פיטר.
הצום נועד לרומם את הרוח
למרות שהצום נתפס בציבור הרחב כהימנעות מאוכל ומשתייה, המוסלמים נמנעים במהלך הצום גם מכל פעילות מינית ומהתנהגות וולגרית. מזון ומשקה הם מטפורות לצרכים ותשוקות עולמיים, ולכן ההימנעות מהם נועדה לרומם את הרוח. מנהג הצום קדם לאסלאם והוא קיים בכל הדתות המרכזיות בעולם; במובן זה, מדובר בפרקטיקה עתיקה (כזו שעשויה לשאת גם יתרונות בריאותיים). אצלנו נוטים לחשוב שהמוסלמים שאבו השראה מיום הכיפורים, רק הרחיבו זאת לחודש ימים של סגפנות.
לצד הצום, הרמדאן כולל מנהגים מיוחדים נוספים
חלק מהמנהגים המיוחדים ברמדאן כוללים אכילת ארוחה מיוחדת לפני עלות השחר הנקראת "סוחור" טרם תחילת הצום היומי ואכילת ארוחה נוספת לאחר השקיעה הנקראת "איפטאר" לשבירת הצום.
במהלך הרמדאן המוסלמים מקיימים גם תפילות נוספות, כשהבולטות שבהן הן תפילות ה"תראוויח" הליליות הנערכות על ידי מוסלמים סונים, ומנהג ה"אעתכאף" – סוג של פרישה רוחנית בתוך המסגד.
לקראת סוף הרמדאן, מוסלמים רבים תורמים צדקה מיוחדת הנקראת "זכאת אל-פיטר", שמיועדת לנזקקים כדי שגם הם יוכלו ליהנות מחג העיד אל-פיטר בסיום החודש.
קיימים הבדלים באופן שבו מציינים את הרמדאן
הבדל מרכזי אחד הוא מועד תחילת וסיום החודש; מכיוון שלוח השנה האסלאמי עוקב אחר מחזור הירח בפועל, תחילת הרמדאן תלויה בצפייה בירח החדש. בעוד שחלק גדול מהמוסלמים הסונים עוקבים אחר הראייה בערב הסעודית, רבים אחרים מסתמכים על תצפית מקומית באזורם. הדבר מוביל לכך שמוסלמים מתחילים את הרמדאן וחוגגים את עיד אל-פיטר בימים שונים.
הבדלים נוספים כוללים את המוסלמים השיעים המציינים ביום ה-15 לרמדאן את הולדתו של האימאם השני, חסן אבן עלי (שהיה גם הח'ליף החמישי), נכדו של הנביא ומקיימים תקופת אבל בעשרת הימים האחרונים, שכן בתקופה זו נרצח האימאם השיעי הראשון, עלי אבן אבי טאלב (הח'ליף הרביעי), בשנת 661 לספירה.
אירועים אסלאמיים חשובים התרחשו במהלך הרמדאן
מספר אירועים היסטוריים מוסלמיים חשובים נוספים התרחשו במהלך הרמדאן, ביניהם ניצחון הצבא המוסלמי בהנהגת מוחמד בקרב בדר בשנת 624 לספירה; מסעו הלילי המיסטי של הנביא מוחמד, ה"מיעראג'" (לפי מסורות מסוימות), וחזרתו של הנביא למכה, לאחר שגורש מעיר הולדתו על ידי אויביו בשלב מוקדם יותר של נבואתו. אין זה מפתיע אם כן שהרמדאן מהווה גם חודש השראה עבור ארגוני טרור מוסלמיים שפועלים בזמן המזרח התיכון, אבל זה כבר נושא לסיפור אחר…
