תאמל״ק ליולנברג ידוע כדיפלומט שהצליח להציל חיים רבים מיהודי הונגריה. ראול אומנם נולד בשבדיה, אבל נסע מספיק למדינות שונות כדי לקבל חינוך מצוין ולהיות חופשי בשיפוטיו.
ילדותו של הגיבור לעתיד
ראול גוסטב ולנברג מעולם לא ראה את אביו. הוא נולד באוגוסט 1912, אז אביו ראול אוסקר ולנברג כבר מת. אמו של הילד, מאיה ויסינג ולנברג, נישאה בחיפזון לראול אוסקר שלושה חודשים לפני שמת מסרטן.
אילן היוחסין של ראול הבן היה עשיר באישים מפורסמים. ראשית, סבו מצד אמו היה נוירולוג מכובד; שנית, אביו שירת בצבא השוודי, וסבו מצד אביו היה דיפלומט.
לראול היה מזל עם אביו החורג. מאיה ולנברג נישאה בשנית לפקיד משרד הבריאות פון דרדל. כך קיבל ראול אח ואחות. למרות נוכחותם של ילדים ביולוגיים, האב החורג אהב מאוד את בנו המאומץ. יחד עם סבו, הם העניקו לראול חינוך מצוין.
באירופה הוא למד אדריכלות ושפות. שטוקהולם, שהייתה עיר ילדותו של ראול, כבשה את הצעיר לזמן קצר. לאחר שקיבל מדליית זהב באוניברסיטה, נסע ולנברג לעבוד באמריקה. ולנברג עבד במשך שנתיים ביריד העולמי בשיקגו. בתקופה זו הספיק לבקר את קרובי משפחתו במקסיקו. ואז בשנת 1935 הוא נסע לשטוקהולם כדי להציג שם את פרויקט הבריכה שלו. ולנברג זכה במקום השני בתחרות. אז הציע לו סבו גוסטב ולנברג לעבוד אצל חברו בקייפטאון, הצעיר הסכים.
העניינים הלכו טוב עבור ולנברג בקייפטאון. הוא טייל הרבה ברחבי הארץ. הוא קנה לעצמו מוניטין מצוין באמצעות קשרי מסחר. שנה לאחר מכן חזר למולדתו עם מאפיינים מבריקים.
שנת 1936 כולה הפכה לתגלית אמיתית עבור ולנברג; היא הפכה את השקפת עולמו ועוררה אותו למחשבות מסוימות. העניין הוא שבאותה תקופה סבו שימש כשגריר שבדיה בטורקיה. הוא מצא משרה לנכדו באחד הבנקים; ראול עשה עבודה טובה. בטורקיה פגש הצעיר יהודים שנמלטו מהדיכוי הנאצי.
מאחר ולוולנברג עצמו היו שורשים יהודיים, הוא לקח את סבלם של בני דתו לתשומת ליבו. לאחר מות סבו, ניסה ראול מספר פעמים לפתוח עסק משלו, אך זה נכשל. התעודה האמריקאית דרשה אישור בשוודיה, אך הצעיר לא רצה לדחוס שוב ספרי לימוד, אז הוא פנה אל דודו יעקב לעזרה.
תקופת השפל הגדול בשוודיה הותירה חותם מסוים בתחום חיפוש העבודה. אם כי הדוד רב־ההשפעה עדיין הצליח לעזור לראול. אז הצעיר החל לעבוד בחברה מרכז אירופית. שנה לאחר מכן הפך ראול לשותף בחברה. הוא בילה זמן בנסיעות, אבל תמיד חזר לשטוקהולם.
הצעיר הרוויח כסף טוב, היו לו חברים רבים, אבל עדיין היה מעט לא מרוצה מחייו. בנוסף, ראול ולנברג, שראה את זוועות הנאצים באירופה, היה מודאג מאוד ממצב היהודים, אך לא יכול היה לעשות דבר.
עד שהגורל העניק לו את המינוי המיוחל ב־1944.
שירות דיפלומטי
כשוולנברג הפך למזכיר ראשון ודיפלומט בבודפשט, הוא החל לעזור לכל היהודים הנזקקים שם. משמונה למזכיר בשגרירות השוודית בהונגריה יכול היה לסייע ליהודים וראול נתן דרכונים שוודיים, שאפשרו להם לברוח לשוודיה.
בעודו עשה מעשה טוב, ראול לא חשד שהנ.ק.ו.ד (הביון הסובייטי) מעוניין בפעילותו. בינתיים, ולנברג הצליח להשיג הישג נוסף עבור היהודים. הוא הצליח למנוע הרס שכונה שלמה שחיו בה יהודים, תוך השפעה על הגנרלים הנאצים.
סוף עלום
על פי רישומי ארכיון, ולנברג הציל יותר ממאה אלף מיהודי הונגריה. ברם, גורלו של הגיבור היהודי אינו ידוע בוודאות.
לפי אחת הגרסאות, לאחר כיבוש בודפשט על ידי הכוחות הסובייטים, הגיע ראול עצמו לצלב האדום וביקש פגישה אצל מפקד הדיוויזיה הסובייטית.
לפי גרסה אחרת, הוא נתפס בטעות על ידי הסובייטים בעת שניסה להתפנות מהעיר. ייתכן שהסיבה למעצרו של ולנברג היתה שהוא ניסה לקחת זהב יהודי שהועבר אליו לשמירה מבודפשט.
לאחר מעצרו של ראול הודיעו בתחנות הרדיו על מותו ברחובות העיר בקרב יריות.
ברם, יש מסמכים שאומרים שראול ולנברג שם קץ לחייו בכלא במוסקבה. הוא מת מהתקף לב במרתפי הנ.ק.ו.ד.
הרבה לפני כן, השגרירות שלו בבודפשט נבזזה, והמידע עליו נותר מסווג במשך זמן רב.
ב־1991 שוקם שמו הטוב של ראול ולנברג, והוא עצמו הוכר כקורבן לדיכוי הסטליניסטי.
השירותים המיוחדים של ראול לאנושות לא נשכחו, ואנדרטאות הוקמו לו בערים רבות באירופה ואפילו רחובות קרויים על שמו, גם בארצות הברית ובישראל, בה הכיר בו מוזיאון יד ושם כחסיד אומות העולם.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
