תקופת המלחמה הקרה התאפיינה בעימות אידיאולוגי וגיאופוליטי עולמי בין ברית המועצות לארצות הברית. בתקופה זו הופיע המונח "סוכן חפרפרת" באוצר המילים של שירותי הביון הזרים. וזה לא רק סוכן אויב במדינת אויב. זה הרבה יותר מסובך – מדובר בסוכן שגויס בלב מדינות האויב, מתוך שירות הביון שלה.

כך למשל, הוועדה לביטחון המדינה (הק.ג.ב. הסובייטי), ובמיוחד המודיעין הצבאי, היו היעדים העיקריים של אנשי ה-CIA. נוכחותן של "חפרפרות" במחלקות הללו הייתה חלום נכסף עבור האמריקאים.

הדבר הפך בולט במיוחד בשנות השמונים, כאשר העימות בין שתי המעצמות הגיע לשיאו. בתקופה זו עשה המודיעין האמריקאי מאמצים משמעותיים לגייס "סוכני חפרפרת" בשירותי המודיעין של ברית המועצות. וצריך להודות שרבים מניסיונותיהם הצליחו. אלה שנות השמונים שכיום מכונים לעתים קרובות "עשור הריגול".

הצלחה הגדולה ביותר בחשיפת ותפיסת הסוכנים החשאיים של שירותי המודיעין הזרים בברית המועצות הושגה על ידי רם סרגייביץ' קרסילניקוב, שבשנים 1972 עד 1992, עמד בראש המחלקה לסיכול ריגול וחתרנות בק.ג.ב. והוא כונה גם "צייד הסוכנים הכפולים".

בספריו של ג'ון לה קארה ובעיקר בטרילוגיה "קארלה", שכולל את "חפרפרת", "התלמיג המכובד" ו"כל אנשי סמיילי", מופיעה דמותו של מרגל סובייטי גאון הידוע רק בכינוי "קארלה" ורבים משערים שההשראה האמיתית לדמות הזו היה רם קרסילניקוב…

מי הוא היה?

הוא כונה "צייד החפרפרות" ו"האויב העיקרי של תחנת מוסקבה של ה-CIA". במשך יותר מעשרים שנה עמד רם סרגייביץ' קרסילניקוב בראש המחלקות האנגליות ולאחר מכן האמריקניות של הדירקטוריון הראשי השני בק.ג.ב.: המחלקה הסובייטית לסיכול ריגול. המבצעים המעניינים והיעילים ביותר נגד שירותי הביון המערביים נקשרו בשמו. יתכן שקרסילניקוב ופקודיו הם שהשיגו את ההצלחה הגדולה ביותר בחשיפת סוכני מודיעין זרים בברית המועצות.

רם קרסילניקוב נולד ב-14 במרץ 1927 במוסקבה. הוא סיים את לימודיו במכון המוסקבאי ליחסים בינלאומיים (פס הייצור של דיפלומטים סובייטיים) ומאז 1949 שירת בסוכנויות הביטחון הסובייטית. בשנת 1956, הוא עמד בראש המחלקה הבריטית ולאחר מכן בראש המחלקה האמריקאית של הדירקטוריון הראשי השני בק.ג.ב. ובשנים האחרונות לחייו, רם הרצה באקדמיה של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי וכתב מספר ספרים (כמו "רוחות הרפאים מרחוב צ'ייקובסקי", "סוף החפרפרת", "הק.ג.ב. נגד Mi-6"). קרסילניקוב שירת בק.ג.ב. למעלה מ-43 שנים ושמו נקשר לגילויים שערורייתיים במיוחד ולכישלונות של ה-CIA להחדיר חפרפרת לגופי הביון הסובייטיים. למרות העובדה שרוב החומרים עדיין נמצאים בארכיון חשאי, מידע על כמה מהפעולות המתוקשרות תחתיו הופץ בפומבי.

בפרט, בשנת 1986, היו דיווחים בעיתונות ב-16 במרץ בזה הלשון: "ב-16 במרץ 1986, המזכיר השני של שגרירות ארה"ב, מייקל סלרס, נתפס על חם במוסקבה בעת שקיים פגישה חשאית עם אזרח סובייטי שגויס על ידי המודיעין האמריקאי. פעולת ריגול נוספת של שירותי הביון האמריקאים נגד ברית המועצות הופסקה. במהלך החקירה נאספו ראיות שחושפות לחלוטין את עובד שגרירות ארה"ב הזה בפעילויות מודיעיניות שאינן תואמות את מעמדו הרשמי. בגין פעולות ריגול בלתי חוקיות הוכרז מ' סלרס פרסונה נון גרטה. מתנהלת חקירה בעניינו של סוכן מודיעין אמריקאי שנעצר."

קרסילניקוב אהב כותרות מהסוג הזה, התקרית נסובה סביב אזרח סובייטי שגויס על ידי המודיעין האמריקני שנעצר במוסקבה במהלך פגישה חשאית עם המזכיר השני של שגרירות ארה"ב, מייקל סלרס. במהלך החקירה התברר שסלרס היה סוכן מודיעין של תחנת ה-CIA במוסקבה, והסוכן שנעצר היה אחד מעובדי מחלקת מוסקבה של הק.ג.ב, רב סרן סרגיי וורונצוב. הושגו ראיות לכך שסלרס עסק בפעילות מודיעינית תוך התמקדות בגיוס מרגלים. מייקל סלרס הוכרז מאוחר יותר כאישיות בלתי רצויה בעוד רב סרן וורונצוב נעצר.

וורונצוב הציג את עצמו בפני נציגי המודיעין האמריקני כעובד של המנגנון המרכזי של המחלקה לסיכול ריגול וחתרנות, הדירקטוריון הראשי השני, שהיה כפוף לגנרל קרסילניקוב עצמו. עובדה היא שבאותן שנים לא היה נשמע "מגניב" להיות "חפרפרת" במטה הק.ג.ב. בלוביאנקה, ואפילו במחלקה האמריקאית, המרגל המתחזה זוהה אישית על ידי רם קרסילניקוב. אך פרטי הפעולה ואופי חשיפתו של וורונצוב עודנם חסויים.

ידוע על מבצע נוסף שהוביל קרסילניקוב ללכידת "חפרפרת". בוצע המעקב אחר המרגל האמריקאי פול זלאקי. עובדי השירות החשאי הסובייטי עקבו אחר האופן שבו זלאקי סידר מקום מסתור באחד המחוזות הצפוניים של מוסקבה. שבועיים לאחר מכן, במקום הזה, ראו הסוכנים גבר חסון בגיל העמידה עם שקית קניות בידיו. האלמוני נתפס על חם כשהוציא את תכולת המטמון. במהלך החקירה התברר כי הסוכן שנתפס הוא סגן אלוף מהדירקטוריון הראשי הראשון פולשצ'וק, שהגיע לחופשה משגרירות ברית המועצות בניגריה. האמריקאים אז היו מודאגים מאוד מכישלונו של פולשצ'וק, שהוגדר כסוכן כפול.

היו עשרות פעולות דומות במעורבותו של רם קרסילניקוב. על פי נתונים שנחשפו, מאז 1985 גורשו מברית המועצות מספר רב של קציני מודיעין מתחנת מוסקבה של ה-CIA, כולם נתפסו על חם במהלך פעילות ריגול. כעשרים אזרחים סובייטים שהיו סוכני ה-CIA נחשפו והובאו לדין. נחשפו סוכנים זרים רבים. מאז 1985 לבדה, גורשו מהמדינה 13 אנשי מודיעין מתחנת ה-CIA במוסקבה, שנתפסו על חם כשהם מבצעים פעולות ריגול. נחשפו והועמדו לדין יותר מעשרים סוכני CIA מקרב אזרחי ברית המועצות ורוסיה. יותר משלושים קציני מודיעין אמריקאים נחשפו. וביוזמתו של הגנרל קרסילניקוב הם הופיעו על דפי התקשורת כמעורבים בפעולות חתרניות.

מתוסכל מהכישלונות הללו, רוברט גייטס, מנהל ה-CIA בשנים 1991-1993. אמר: "מי היה מאמין לפני חמש שנים היכן נמצא את עצמנו היום! המידע על ברית המועצות היה חלש, שכן רשת המודיעין שלנו נקצרה באותה תקופה". ויליאם וובסטר, מנהל ה-CIA 1987–1991 אישר והיה אומר ש"המידע מברית המועצות היה מקוטע. ה-CIA לא הצליח לחזות את קריסת ברית המועצות".

הכישלונות של ה-CIA בברית המועצות בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, כפי שניסח זאת פקיד אחד במטה לאנגלי, "הרסו ממש את תחנת מוסקבה"…

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.