ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע: האלוף רומן גופמן, המזכיר הצבאי, הוא האיש שייכנס לתפקיד ראש המוסד הבא. זוהי החלטה דרמטית המעוררת עניין רב ומביאה לקדמת הבמה קצין רב-פעלים שצמח בחיל השריון והפך לאחת הדמויות המרכזיות סביב שולחן קבלת ההחלטות.
רומן גופמן, נולד במוזיר, בלארוס ב־1976, עלה לישראל עם משפחתו לאשדוד כשהיה בן 14, בשנת 1990. כנער עולה שחווה ניכור, הוא מצא מפלט באימוני אגרוף ואף הגיע למקום השני בארץ. הוא למד בבית ספר אורט ימי אשדוד ובפנימייה הצבאית בהתנחלות עלי.
בשנת 1995 התגייס גופמן לחיל השריון והחל את דרכו הצבאית המרשימה. הוא שימש במגוון תפקידי פיקוד קרביים כולל מפקד גדוד 75 בחטיבה 7, מפקד חטיבת עציון בתקופת גל הפיגועים, שם הוביל את המאמצים לבלום את הטרור בגוש עציון, מפקד חטיבה 7 (חטיבת "סער מגולן") בחיל השריון, מפקד אוגדת הבשן בגבול סוריה ולבסוף שימש גם מפקד מל"י (המרכז הלאומי לאימונים ביבשה).
גופמן לקח חלק בלחימה בדרום לבנון ובמהלך האינתיפאדה השנייה ומבצע חומת מגן, במהלכם צבר ניסיון עשיר בזירות הלחימה השונות. אחרי תפקידו כמח"ט 7 ולפני שמונה לפקד על אוגדת הבשן למד במכללה לביטחון לאומי. עם זאת, במהלך שירותו כמפקד אוגדת הבשן, גופמן היה מעורב בפרשה מורכבת שבה הופעל נער ישראלי (אורי אלמקייס) על ידי אנשי מודיעין מהיחידה שלו, כדי שיפיץ ידיעות ברשת. אלמקייס נעצר למשך שנה וחצי, עד שהתברר כי הופעל על ידי הצבא ולכן הוא חף מפשע. הפרשה עוררה בקשה לחקירה פלילית מצד הסנגוריה הצבאית, אך גופמן טען שלא ידע את זהותו וגילו של הנער והדגיש כי הנחה את פקודיו למסור רק מידע גלוי. גופמן בעל תואר ראשון במדע המדינה מהמכללה האקדמית אשקלון ובעל תואר שני במדעי המדינה וביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה.
ב-2018, בעודו מפקד חטיבה 7 של חיל השריון, במהלך כנס בכירים בצה״ל, גופמן מתח ביקורת על הרמטכ״ל דאז, גדי אייזנקוט, על כך שנמנעים מלהפעיל את כוחות השריון, למרות נכונות ומוכנות הפיקוד והתבלט כקצין שאינו חושש להביע את עמדתו ודעתו גם בניגוד לדעה הרווחת בסגל הפיקוד הבכיר.
בבוקר טבח 7 באוקטובר 2023, האלוף גופמן, שהיה בדרכו מביתו באשדוד, נסע לאזור שדרות יחד עם נהגו והגיע בסביבות השעה 7:15 לעיר. אסף מתנדבי משטרה וחתר למגע עם המחבלים בצומת שער הנגב. במהלך חילופי האש, הוא פגע בשני מחבלים, אך נפצע קשה בירך שמאל ועבר ארבעה ניתוחים במרכז הרפואי ברזילי באשקלון.
לאחר שהשתקם, שימש כראש מטה מתאם פעולות הממשלה בשטחים למשך מספר חודשים ובאפריל 2024 מונה גופמן לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם כניסתו לתפקיד הועלה לדרגת אלוף. בתפקיד זה, הוא היה מעורב בסוגיות ביטחוניות רגישות ובגיבוש עמדות, כמו מסמך שהפיץ ובו קרא להחלת ממשל צבאי ישראלי ברצועת עזה.
גופמן השתתף בערוצים דיפלומטיים רגישים, כולל ביקור במוסקבה לקידום עסקת חטופים בנוגע לחטופים בעלי אזרחות כפולה ומעורבות פעילה ביוזמה ישראלית לחלוקת סיוע הומניטרי בעזה. סוגיה שהעלתה את ערכו בעיני ראש הממשלה היתה מעורבותו בכתיבת חוות דעת ביטחונית שנויה במחלוקת שנועדה לאפשר לראש הממשלה שלא להעיד באופן רציף במשפטו.
כך שאין זה מפתיע שבדצמבר 2025, על רקע סיום כהונתו של ראש המוסד, דדי ברנע, נתניהו הודיע כי בחר בגופמן לתפקיד הרגיש והחשאי ביותר במערכת הביטחון. מינויו של קצין צבא לתפקיד ראש המוסד הוא מהלך משמעותי, המצביע על האמון המלא שרוחש לו ראש הממשלה ומאותת על האופי המבצעי והביטחוני של אתגרי המוסד בעת הנוכחית. האלוף רומן גופמן, נשוי ואב לשלוש בנות, מביא עמו לתפקיד הבכיר שילוב של ניסיון קרבי, רקע אישי ייחודי וקרבה משמעותית לדרג המדיני.
המסלול של רומן גופמן, מאשדוד דרך הזירה המבצעית ועד תפקיד המזכיר הצבאי ועתה גם מינויו לראש המוסד, מציג דמות שנבנתה לאורך שנים של לחימה, פיקוד ונאמנות לשירות הציבורי. מעבר לרקע הקרבי העשיר, גופמן מגיע לתפקיד כשהוא נושא עמו התנסות מורכבת בזירות ביטחוניות, עמידה בלחצים ציבוריים ומעורבות בעיצוב תפיסות מדיניות. שילוב היכולות, האומץ והכנות שהפגין בקריירה הצבאית ממקם אותו בעמדה ייחודית להוביל את הארגון החשאי בזמן רגיש במיוחד. בעוד שההחלטה למנותו מעידה על כיוון ברור במערכת הביטחון ועל ציפייה להנהגה תקיפה וממוקדת בשנים הקרובות.
