ב־16 באוקטובר 1986, בעיצומה של מלחמת שלום הגליל, מטוס פנטום של חיל האוויר הישראלי הופל מעל לבנון. הנווט, סרן רון ארד, נפל בשבי ארגון “אמל” ומאז לא נודעו עקבותיו. 39 שנה אחרי, סיפורו עדיין מהדהד בלב כולנו.
הילדות והדרך לשחקים
רון ארד נולד וגדל במגדיאל, היום חלק מהוד השרון. כבר מגיל צעיר התבלט בסקרנותו ובאופיו השקט. את לימודיו התיכוניים עשה בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד גימנסיה הרצליה בתל אביב, שהייתה חממה לקצינים צעירים שחולמים על מדים וכנפיים.
ב־1979 סיים את קורס הטיס היוקרתי של חיל האוויר כנווט קרב והוצב בטייסת מטוסי הפנטום, מהסמלים הגדולים של עוצמת חיל האוויר הישראלי בשנות השבעים והשמונים.
באוקטובר 1986 היה רון ארד כבר קצין מנוסה בדרגת סרן. הוא למד הנדסת כימיה בטכניון בחיפה, אך הוזעק לשירות מילואים להצבת חירום (הצ”ח) בטייסת 69, טייסת “הפטישים” המפורסמת.
הוא הצטרף לגיחה שגרתית לכאורה לביצוע תקיפת מטרות מחבלים באזור צידון שבדרום לבנון. אלא שהפעם, משהו השתבש. במהלך גיחת התקיפה, אירע תמרון שגוי בהשלכת החימוש. המטוס נפגע מפיצוץ תחמושת בקרבתו. רון ארד, שקלט את הסכנה, הורה לטייס שלו, ישי אבירם, לנטוש. בהחלטה אמיצה שהצילה את חייו של אבירם.
אבירם חולץ תוך זמן קצר על ידי כוחות צה״ל, אך ארד נפל בשבי ארגון “אמל” השיעי, קודמו של ארגון חיזבאללה. מאז שוביו אפשרו לו להעביר שלושה מכתבים ותמונה אחת בלבד. אף שהצלב האדום דרש לבקרו, הבקשה סורבה ובספטמבר 1987 נותק הקשר עמו לחלוטין.
תקווה שלא כבתה
ישראל ניהלה מגעים חשאיים רבים לשחרורו, אך כל ניסיון נכשל. בשנת 1988 הועבר רון ככל הנראה לידי בכיר “אמל” מוסטפא דיראני ומשם, אולי, לידי גורמים באיראן. בחודשים שלאחר מכן, עקבותיו נעלמו לחלוטין.
באותה שנה הודיע ארגון חזבאללה כי רון ארד נמצא בידיו. לאחר חיסולו של מנהיג הארגון עבאס מוסאווי בשנת 1992, הכריז חזבאללה בראשותו של חסן נצראללה כי הוציא את ארד להורג, אך גורמים שונים טענו אחרת. היו שסברו כי הוא הועבר לאיראן ונמצא שם בחיים.
ב־1997 פרסמו גורמים גרמנים ורוסים שהיו מעורבים במגעים, כי רון ארד ככל הנראה איננו בין החיים. ישראל סירבה לאמץ את ההערכה, והבהירה שהנחת העבודה שלה היא שארד עדיין חי ומוחזק באחריות איראן.
שלוש שנים מאוחר יותר, ב-26 בדצמבר 2000, הושלמה עסקה בתיווך גרמני של שירות הביון הפדרלי, במסגרתה קיבלה ישראל את הרובה האישי של רון ארד, דרישה שהוצגה כתנאי ישראלי לאות חיים ממנו.
ב-15 באוקטובר 2007 דווח בעיתון הלבנוני אל-אח’באר כי במסגרת עסקת חילופי שבויים עם חזבאללה, קיבלה ישראל את היומן שכתב רון ארד בשבי, בתמורה לשתי גופות מחבלים ולעציר לבנוני. שנה לאחר מכן, ביולי 2008, קיבלה ישראל שתי תמונות נוספות של רון ארד – בהן נראה פצוע – וכן יומן נוסף מהשנתיים הראשונות לשבי ודו״ח בן 80 עמודים של חזבאללה, המתאר את כל מי שבא עמו במגע.
אבל מאז, לא התקבלה עדות חותכת לגורלו. זכרו של רון ארד נותר חקוק בתודעה הישראלית כסמל להיעדר שאינו מרפה.
מדי שנה, חיל האוויר מציין את יום נפילתו בשבי במטס מיוחד של שלושה מטוסים במבנה חסר של רביעייה – כמחווה שקטה לנווט שלא שב.
