״לשכה 39״: מנגנון המימון החשאי של צפון קוריאה

בלב פיונגיאנג פועל ארגון צללים מסתורי האחראי על הזרמת מיליארדי דולרים לקופת ההנהגה הצפון קוריאנית בדרכים לא שגרתיות.

בלילה קר וחסר ירח בנמל סיני עמוס, עמד רי ג'ונג הו, ראש הסניף של חברת המסחר "דאהיונג", והשקיף על ספינת משא שהתנדנדה על המים. למסתכל מן הצד, הספינה נשאה מטען שגרתי של פחם או פירות ים, אך בבטן האונייה, מוסתרים היטב בתוך ארגזים תמימים, נחו תיקים עמוסים במיליוני דולרים במזומן – כסף חי שנאסף מעסקאות נפט וסחר בנמלים רחוקים.

רי ידע היטב שכל שטר כזה הוא חמצן עבור המשטר בפיונגיאנג, וכל תנועה לא זהירה עלולה לחשוף את רשת הצללים שהוא מנהל. באותו זמן, במשרדים מפוארים בהמבורג ובלונדון, חתמו פקידים אירופאים על חוזי ביטוח מורכבים מול "תאגיד הביטוח הלאומי של קוריאה" (KNIC), מבלי לדעת שהם נכנסים למלכודת מתוחכמת של תביעות כוזבות שתשלשל מיליוני פאונד לקופת המדינה הצפון קוריאנית.

שני האירועים הללו, המרוחקים אלפי קילומטרים זה מזה, נקשרו בחוט נסתר אחד שהוביל לקומה השלישית בבניין הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים בלב פיונגיאנג. שם, מאחורי דלתות סגורות ובתוך משרד שקיבל את המספר הסתמי "39", נוהלה אחת האופרציות הכלכליות המסתוריות והנועזות ביותר בהיסטוריה המודרנית.

רקע

בשנת 1972 הוקמה בתוך המבנה המרכזי של מפלגת הפועלים של קוריאה יחידה שקיבלה את השם הפשוט והסתמי לכאורה ״לשכה 39״, שהפכה מאז לאחד הגופים החזקים והחשאיים ביותר בעולם.

לשכה 39 המכונה רשמית הלשכה ה-39 של הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים של קוריאה היא ארגון חשאי המיועד למציאת דרכים לתחזוקת קרן הכספים של מנהיגי המדינה במטבע חוץ. הארגון הוקם בשנת 1972 על ידי קים ג'ונג איל ומטהו ממוקם בפיונגיאנג בירת צפון קוריאה בתוך בניין מפלגת השלטון בקרבה לאחד ממגורי המנהיג. חשיבותה של הלשכה נובעת מיכולתה להכניס בין חצי מיליארד למיליארד דולר בשנה ואף יותר באמצעות פעילויות חוקיות ולא חוקיות כאחד המהוות עמוד תווך בכלכלת החצר של משפחת קים.

מהי לשכה 39 וכיצד היא פועלת?

הלשכה הידועה גם בשמות חטיבה 39 או משרד 39 נחשבת לגדולה מבין שלוש לשכות משפיעות המכונות לשכות הקומה השלישית. הכינוי נולד מכך ששלושת המשרדים הללו שכנו במקור בקומה השלישית של הבניין בו שכן משרדו של קים ג'ונג איל. בעוד שמשרד 35 מופקד על מודיעין ומשרד 38 מטפל בפעילויות פיננסיות חוקיות, לשכה 39 משלבת בין עולמות המסחר הלגיטימי לפעילות פלילית בינלאומית.

מקור השם לשכה 39 הוא שרירותי לחלוטין ונובע ממספר המשרד שבו החלה היחידה את פעילותה בראשית שנות השבעים. בתחילה פעל המשרד תחת מחלקת הכספים והחשבונאות של הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים של קוריאה אך עם השנים הוא הפך לציר המרכזי של כלכלת המדינה וסיפק את המשאבים הנדרשים לשימור שלטונה של שושלת קים.

ההיסטוריה של לשכה 39 שזורה בזו של משפחת קים. קים ג'ונג איל שהקים את הארגון ב-1972 הבין את הצורך במנגנון שיהיה מסוגל לעקוף מגבלות בינלאומיות ולייצר מזומנים זמינים. לאורך השנים חלו שינויים במבנה הארגוני של הלשכה ובזהות העומדים בראשה. בשנת 2010 דווח בסוכנות הידיעות הדרומית יונהאפ כי קים דונג און שהיה ראש המחלקה הוחלף על ידי סגנו ג'ון איל צ'ון.

מעניין לציין כי בסוף שנת 2009 מוזגה לשכה 38 אשר נוהלה על ידי קים ג'ונג איל לתוך לשכה 39. אולם האיחוד לא החזיק מעמד זמן רב וכבר בשנת 2010 פוצלו הלשכות מחדש בשל קשיים שהתעוררו בהשגת מטבע חוץ. לשכה 38 מתמקדת בניהול כספי משפחת קים בעסקים חוקיים ומשמשת לעיתים קרובות כארגון חזית עבור לשכה 39.

ביולי 2017 עמד בראש המשרד ג'ון איל צ'ון אשר שימש כסגן ראש מחלקה ראשון בוועד המרכזי של המפלגה והיה בעברו חבר לספסל הלימודים של קים ג'ונג איל. הקשר האישי והנאמנות המוחלטת הם תנאי סף לניהול הגוף הרגיש הזה.

כיצד מצליחה לשכה 39 לייצר הון במיליארדים?

פעילותה של לשכה 39 מגוונת להפליא ומשתרעת על פני תחומים רבים. הארגון מנהל את הרווחים במטבע חוץ המגיעים מבתי מלון המיועדים לזרים בפיונגיאנג ומכרות זהב ואבץ. בנוסף הלשכה אחראית על ייצוא חקלאי וייצוא של דגים ופירות ים.

אחד המנגנונים המתוחכמים ביותר של לשכה 39 הוא הפעלת רשתות של חברות חוקיות ובלתי חוקיות המשנות את שמותיהן בתדירות גבוהה כדי להטעות את רשויות האכיפה. על פי הדיווחים הלשכה שלטה בשיאה בכ-120 חברות שונות ביניהן ניתן למנות את בנק טייסונג וחברת המסחר זוקוואנג.

חלק ניכר מהכנסות הלשכה מגיע מתעשיית הטקסטיל. צפון קוריאה מייצאת מדי שנה טקסטיל בשווי של כ-500 מיליון דולר כאשר על פריטים רבים מודבקות תוויות מזויפות של יוצר בסין. מקור הכנסה משמעותי נוסף הוא כ-50,000 עובדים צפון קוריאנים הנשלחים לעבוד מחוץ למדינה. שכרם של עובדים אלו מעשיר את קופת לשכה 39 בסכום הנאמד בין 500 מיליון ל-2 מיליארד דולר בשנה.

צפון קוריאה הרוויחה מדי שנה עשרות מיליוני דולרים באמצעות הונאות ביטוח.

תאה יונג הו, דיפלומט צפון קוריאני שערק בשנת 2016

מעבר למסחר בטקסטיל ובפירות ים לשכה 39 מעורבת עמוקות בפעילות פלילית בינלאומית רחבת היקף. דוח משנת 2007 של פרויקט המילניום של הפדרציה העולמית של אגודות האו"ם אישש כי המדינה מפיקה סכומי עתק ממיזמים בלתי חוקיים.

בין הפעילויות המיוחסות ללשכה ניתן למצוא: זיוף שטרות של 100 דולר אמריקאי ברמה גבוהה מאוד; ייצור והפצה של חומרים מבוקרים כולל סינתזה של מתאמפטמין (קריסטל מת') והפיכת מורפין לאופיאטים חזקים יותר כמו הרואין; סחר במוצרים מזויפים כולל תרופות כמו ויאגרה מזויפת; השגת נפט רוסי באמצעות סוחרים בסינגפור; פריצה לפלטפורמות של חילופי מטבעות קריפטוגרפיים.

הונאת הביטוח הגלובלית של קוריאה הצפונית

בשנת 2009 חשף הוושינגטון פוסט תוכנית הונאת ביטוח עולמית שבוצעה על ידי ממשלת צפון קוריאה. חברת הביטוח הלאומית של קוריאה הידועה בראשי התיבות KNIC והיא בבעלות המדינה ביקשה חוזי ביטוח משנה עם מבטחי משנה בינלאומיים ולאחר מכן הגישה תביעות כוזבות. מכיוון שהחוזים נשלטו על ידי החוק של צפון קוריאה כל הניסיונות לאתגר את התביעות בדרכים משפטיות היו חסרי תועלת.

בשנת 2015 הטיל האיחוד האירופי סנקציות על חברת KNIC וציין כי לחברה יש קשרים הדוקים למשרד 39. לחברה היו משרדים בהמבורג שבגרמניה ובלונדון שבבריטניה ובשנת 2014 דווח כי נכסיה עומדים על 787 מיליון פאונד בריטי. החברה הייתה מעורבת בהונאת שוקי הביטוח ובביצוע השקעות בנדל"ן ובמטבע חוץ.

דמויות מפתח ועוקפי סנקציות

מעורבותה של לשכה 39 במסחר בינלאומי דורשת אנשים בעלי כישורים מיוחדים ויכולת תמרון. דוגמה לכך היא רי ג'ונג הו שהיה יוור קבוצת קוריאה קומגאנג. רי ג'ונג הו הקים מיזם משותף עם איש עסקים סיני להפעלת חברת מוניות בפיונגיאנג. בנוסף הוא שימש כנשיא חברת ספנות צפון קוריאנית וכיהן כראש הסניף הסיני של דאהיונג חברת מסחר העוסקת בפירות ים, פחם, ספנות ונפט.

במאמר בעיתון משנת 2017 תיאר רי ג'ונג הו כיצד הצליח לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות על ידי העברת מזומנים מסין לצפון קוריאה באמצעות ספינות ורכבות. יכולת זו להניע כספים פיזיים מעבר לגבולות היא קריטית עבור לשכה 39 במיוחד כשהמערכת הבנקאית הבינלאומית סגורה בפניה.

בנוסף בשנת 2020 מצאה סקירה של שירות המודיעין הלאומי של קוריאה הדרומית כי תאגיד הסחר קוריאה קאסונג קוריו אינסם (Korea Kaesong Koryo Insam Trading Corporation) שימש ככל הנראה כחברה חזית עבור לשכה 39.

פעילות וגופי חזית של לשכה 39

חומר מעשיר למשחק

המסתורין סביב לשכה 39 חלחל גם לעולם הבידור המערבי. בשנת 2005 הארגון הופיע כאחד האנטגוניסטים במשחק הווידאו Mercenaries: Playground of Destruction. במשחק זה הלשכה מונהגת על ידי דונג הוואנגבו המכונה אס תלתן שהיה בעברו שר החוץ של צפון קוריאה.

חומר מעשיר לצפייה

לשכה 39 וחבריה הם הנבלים המרכזיים בעונה החמישית של סדרת הטלוויזיה הבריטית-אמריקאית Strike Back: Legacy. בסדרה מנהיגים את הסניף התאילנדי של הלשכה בבנגקוק סגן אלוף לי-נא בגילומה של מישל יה וסגן אלוף קוון בגילומו של וויל יון לי שניהם קצינים בכירים בצבא העם הקוריאני.

לשכה 39 נותרת אחד המנגנונים המורכבים והחיוניים ביותר להישרדותה של צפון קוריאה. באמצעות שילוב בין ניהול משאבי טבע, ניצול כוח עבודה של אזרחים בחוץ לארץ ופעילות פלילית חובקת עולם מצליח הארגון להזרים את החמצן הכלכלי הדרוש למשטר למרות הסנקציות הכבדות. היכולת של הלשכה להשתנות, להחליף שמות של חברות ולהשתמש בחברות חזית הופכת את המאבק הבינלאומי בה למאתגר במיוחד. הזיכרון ההיסטורי של הקמתה על ידי קים ג'ונג איל ממשיך להנחות את פעילותה גם תחת הנהגתו של קים ג'ונג און תוך שמירה על נאמנות מוחלטת לשושלת השלטת.

רוצים ללמוד עוד על המנגנונים החשאיים שמעצבים את ההיסטוריה המודרנית? הצטרפו לקהילת הקוראים באתר HistoryIsTold וגלו את הסיפורים שמאחורי הקלעים של הפוליטיקה העולמית. הרשמו לניוזלטר שלנו כדי להישאר מעודכנים בכל גילוי חדש ולשתף את הידע עם חברים שמתעניינים בהיסטוריה ובגיאופוליטיקה.