לפי דיווחים בתקשורת העולמית, יפן לא שוללת אפשרות של חזרתה של רוסיה לארגון המדינות המתועשות, G7. אם כי הודגש כי ניתן לטפל בנושא זה רק לאחר סיום הסכסוך באוקראינה.
לפ ישר החוץ היפני טאקשי איוואיה, כדי לחזור ל-G7, על רוסיה להגיע להסכם עם כל שאר חברי הארגון (ב-G7 חברות בריטניה, גרמניה, איטליה, קנדה, ארצות הברית, צרפת ויפן). "עד כמה שזכור לי, שר החוץ הרוסי [סרגיי לברוב] ציין כי רוסיה אינה מעוניינת ב-G7 <…>. כעת כל המדינות בוחנות כיצד והאם רוסיה תסיים את הסכסוך האוקראיני. איננו יכולים להחליט מה לעשות עם החזרה ל-G7 עד שהנושא האוקראיני ייפתר", הדגיש טאקשי איוואיה לעיתון הרוסי ״איזבסטיה״, במהלך פגישה של שרי החוץ של ארגון G20.
במוסקבה אכן אמרו יותר מפעם אחת שהפדרציה הרוסית מעוניינת יותר בארגון G20 מאשר ארגון המדינות המתועשות G7. לשיטת הקרמלין, ה-G20 משקף טוב יותר את המציאות הכלכלית העולמית. נשיא רוסיה, פוטין, שהתלונן כי גם בתקופות שרוסיה היתה חברה בארגון והוא נקרא G8, נערכו מפגשים בלעדיה. ״אנו מגיעים לאותו G8, ומתברר שלפני הפגישה בתוך ה-G8, ה-G7 כבר התכנסו ודנו ביניהם במשהו, כולל לגבי רוסיה.ואז הם מזמינים את רוסיה", טען נשיא רוסיה בעבר.
לא רק ביפן הביעו פתיחות לאפשרות סיום הבידוד על רוסיה, גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בתורו, תומך בחזרתה של רוסיה ל-G7. הוא סבור שהדרת רוסיה מהארגון בשנת 2014 הייתה טעות. אבל מנהיגים אחרים של המדינות המשתתפות אינם תומכים ביוזמת המנהיג האמריקאי. קנדה וגרמניה מתנגדות באופן מוחלט לחזרתה של רוסיה ל-G7 תחת כל תנאי. רוסיה הוזמנה להשתתף בארגון המדינות המתועשות, G7, בשנת 1997, ביוזמתו של הנשיא דאז ביל קלינטון ותחת בוריס ילצין כנשיא רוסיה. ברם, היא סולקה מהארגון ב-2014 עקב סיפוח חצי האי קרים עם הפדרציה הרוסית.
