כמה מהאנשים המשפיעים והמעניינים ביותר ששלטו ברוסיה ובברית המועצות בהיסטוריה הארוכה שלה כלל לא היו רוסים…!
רוסיה קיימת כישות פוליטית בצורות שונות כבר למעלה מאלף שנים. רוב מנהיגיה בתקופה זו היו רוסים בעצמם. בין אם עקב חוסר יציבות בממשל הרוסי או סתם במקרה של קבוצות אתניות רבות שנכבשו על ידי רוסיה בזמן שהתפשטה, המנהיגים האלה של רוסיה לא היו בעצם רוסים…
רוריק

למרות שההיסטוריונים המודרנים מטילים ספק במעמדו ההיסטורי, ההיסטוריה הרוסית בדרך כלל מתחילה עם רוריק, מייסד השושלת ששלטה ברוסיה במשך כ-800 שנה. אך למרות ששלט במדינה הרוסית הראשונה שניתן לזהותה בהיסטוריה, רוריק עצמו לא היה רוסי.
סיפורו תואר לראשונה ב"כרוניקה הראשית", טקסט מהמאה ה-12 שמתאר את השנים המוקדמות של ההיסטוריה הרוסית. באותה תקופה, מרכזי הכוח ברוסיה לא היו במוסקבה אלא בערים כמו וליקי נובגורוד בצפון וקייב בדרום. כך, המדינה המוקדמת הזו כונתה "רוס של קייב" (רוס הקייבית) ובשיא כוחה שלטה על חלקים נרחבים מאוקראינה המודרנית, בלארוס ורוסיה המערבית, אם כי ייתכן שמדינה זו לא היתה רוסית כלל ועיקר. על כל פנים, בסביבות שנת 860, האזור נשלט על ידי קבוצת שבטים סלאביים.
רוריק לא הגיע מאף אחד מהשבטים הסלאביים הללו כדי לשלוט במדינה שתהפוך לרוס של קייב. בין אם מדובר באגדה או בדמות היסטורית אמיתית, המקורות ב"כרוניקה הראשית" נחשבים לתיאור מדויק של מוצאה של השושלת ולפי הכרוניקה, רוריק היה ואריאנגי, או במילים אחרות, ממוצא ויקינגי. הוויקינגים החלו לחקור, להתיישב ולבזוז את אדמות הסלאבים במאה השמינית והיו מעורבים גם במסחר וגם במלחמה עם האימפריה הביזנטית בדרום.
בשנות 860, מספרים שרוריק ואחיו נקראו על ידי השבטים הסלאביים להנהיג אותם עקב חוסר היציבות התמידי בקרב השבטים הסלאביים. הוא התיישב בעיר נובגורוד, ולאחר מות אחיו, קיבל את השליטה המלאה על האדמות הצפוניות של רוס.
למרות שרוריק נחשב לאבי שושלת רוריק ששלטה בקייב, הוא לא ראה את אדמותיו מאוחדות עם אלו שבדרום סביב קייב. על ערש דווי, הוא העביר את אדמותיו ואת משמורת בנו הצעיר איגור לקרוב משפחה בשם אולג. אומרים שאולג כבש את קייב והעביר לאיגור מדינה סלאבית מאוחדת. כך שאיגור הוא הראשון מבין מנהיגי הוויקינגים שמוזכר במקורות מודרניים וכנסיך קייב ונובגורוד החל להרחיב את המדינה שקיבל לידיו למדינה העצומה שאנו מכירים היום. עד היום, הרוסים חוגגים אותו כמייסד האומה.

יקטרינה הראשונה

תקופת הצרות לאחר מות איוואן האיום הסתיימה כאשר מיכאיל רומנוב, אציל, נבחר להיות הצאר של רוסיה, והביא יציבות למדינה הסוערת. נכדו של מיכאיל יהיה אחד הצארים הידועים ביותר, פיוטר הגדול, שהביא את רוסיה להדביק את הקצב עם אירופה, הקים את העיר סנט פטרבורג והביא את תרבות המערב לאימפריה.
אשתו, יקטרינה, שלטה בקצרה לאחר מותו, והפכה לאישה הראשונה ששלטה ברוסיה, ויש לה סיפור חיים מהמרתקים ביותר של קיסר אירופי. סיפור שמודגש בעובדה שהיא לא הייתה רוסיה. היא נולדה בשם מרתה סקוברונסקה והייתה משרתת קתולית פולנית רוב חייה. הוריה מתו בילדותה והיא גודלה על ידי גרמני פרוטסטנטי שדיבר בעיקר לטבית. בצעירותה חיה יקטרינה חיים סוערים מחוץ לרוסיה, נחשפה לשפות, דתות ותרבויות רבות. פיוטר הגדול עצמו אהב תרבויות שונות, ואולי זה מה שהוביל לנישואיו בסופו של דבר למשרתת שאינה יודעת קרוא וכתוב והפכה לקיסרית.
כאשר גנרל רוסי שחרר את העיירה שלה מפולשים שוודים במהלך מלחמת הצפון, הזיהוי שלה כמתורגמנית שימושית הביא לכך שהיא יחד עם המשרתים הובאה למוסקבה. שם מצאה יקטרינה עבודה בביתו של אלכסנדר מנשיקוב, אציל שהיה גם חברו הטוב של פיוטר הגדול.

היא התקרבה במהרה לצאר והשניים הפכו לזוג אוהבים במשך מספר שנים עד שנישאו בסוד בשנת 1707. יקטרינה קיבלה את הנצרות האורתודוקסית ושינתה את שמה ל"יקטרינה". היא שלטה לצד פיוטר כשהם נשואים רשמית מ-1712 ועד מותו ב-1725. לאחר מות פיוטר, יקטרינה הצליחה לעלות לכס המלוכה בזכות הברית הארוכה עם מנשיקוב, שעזר לה לשלוט ברוסיה לאחר שהצאר מת ללא מינוי יורש. שלטונה של יקטרינה היה ברובו בשליטת מנשיקוב ובעלי בריתו, אך היא כן שלטה בכוח מסוים כראשת המדינה. בתחילת שלטונה, הביאה ארבעה מאחיה לרוסיה, הפכה אותם לנוצרים אורתודוקסים והפכה את כולם לאצילים.
מעשיה בשלטונה היו מוגבלים. היא ארגנה נישואים מועילים בין ילדיה לאצילים חשובים ברוסיה, גרמניה ואוסטריה, אך גם נהנתה משתיית אלכוהול ככל הנראה ומתה מסיבוכים בריאותיים עקב כך לאחר שנתיים בלבד. סיפורה מרשים, בהתחשב בחשיבות המעמד החברתי בתקופה ההיא. למרות היותה פולנייה קתולית, היא קבעה תקדים חשוב שלנשים יש יכולת לשלוט ברוסיה, מה שעזר למנוע מלחמת אזרחים בשנים הבאות.
יקטרינה הגדולה

יקטרינה השנייה, שנודעה בכינוי "הגדולה", שלטה ברוסיה למעלה מ-35 שנה והייתה ראויה לכינוי כפי שקיבלה מקודמה, פיוטר הגדול. אולם, כמו יקטרינה הראשונה, גם היא לא הייתה רוסייה והייתה צריכה לרשת קיסר רוסי כדי להגיע לשלטון. כשהצליחה, היא הובילה את האימפריה הרוסית לתקופה של יציבות והפכה את רוסיה לאחת המעצמות הגדולות בעולם.
בניגוד ליקטרינה הראשונה, יקטרינה הגדולה הגיעה ממשפחת אצולה מכובדת, אך למרות שכונתה קיסרית רוסיה, נולדה כנסיכה גרמנייה בשם סופיה מאנהלט-צרבסט. במימון משפחתה, היא הגיעה לרוסיה ופגשה את פיוטר השלישי, הקיסר העתידי (ונכדו של פיוטר הראשון ויקטרינה הראשונה). המשפחות האצילות סידרו את נישואיהם ב-1745. למרות החינוך הלותרני, היא המירה את דתה לנצרות אורתודוקסית ושינתה את שמה ל"יקטרינה" כדי להרשים את הקיסרית יליזבטה, אמו של פיוטר.
יקטרינה לא אהבה את פיוטר והעדיפה להישאר רחוקה ממנו בטירה בתחילת חייהם המשותפים. היא חשבה שהוא אינטלקטואל פחות ממנה. היא גם הרגישה שהוא לא מספיק רוסי, שכן גם הוא נולד בגרמניה ודיבר בעיקר גרמנית. היא הייתה קוראת נלהבת ולמדה רוסית ואהבה את ארצה החדשה. היא התרחקה מבעלה וניהלה רומנים רבים. מהם הולידה כמה ילדים, אך רובם מתו בינקותם ויקטרינה לא התעניינה בהם. רצונה היה להיות קיסרית ויורשים היו מפריעים לה בכך.
לאחר מותה של אליזבת ב-1762, פיוטר עלה לכס המלוכה עם יקטרינה כעוצרת שלו. אך יקטרינה גיבשה בעלי ברית חזקים בקרב האצולה, שלא אהבו את פיוטר בשל ההשפעות הגרמניות. פיוטר דיבר בעיקר גרמנית וניסה להתחבר לאויבי רוסיה, פרוסיה. יועצה ואהובה הבולט ביותר היה גריגורי פוטיומקין, שסייע לה לבצע הפיכה נגד בעלה תוך שישה חודשים בלבד מהכתרתו. ששת החודשים שבהם שלטו התאפיינו ברפורמות רבות לצד מדיניות חוץ גרמנית. בעלי בריתה סייעו לעצור את הקיסר, שמת באופן מסתורי שמונה ימים לאחר מכן והשאירו את יקטרינה, נסיכה גרמנייה, לשלוט כקיסרית יחידה של רוסיה.
יקטרינה הגדולה הפכה לאחת המנהיגות המפורסמות ביותר ברוסיה. היא לא אימצה את כל הרפורמות שהיו לפיוטר השלישי ואף ביטלה חלק מהרפורמות שהעביר, אך היא הייתה אחראית להפוך את רוסיה למעצמה. היא גם המשיכה בהשפעות המערביות שהביא פיוטר הגדול. טבניגוד ליקטרינה הקודמת, היא הייתה מנהיגה פעילה שזכתה לכינוי "הגדולה" למרות היותה גרמנייה.
יוסיף סטלין

יוסף סטלין אולי המנהיג הרוסי המזוהה ביותר בהיסטוריה הרוסית. אך מה שרבים לא יודעים הוא שסטלין עצמו לא היה רוסי. איך, אם כן, הצליח לשלוט בעשרות מיליוני רוסים במהלך תקופת השפל הגדול, מלחמת העולם השנייה?
הוא נולד כיוסיף דז'וגאשווילי, בעיר גורי, שבגאורגיה של ימינו, אז מחוז באימפריה הרוסית. כילד יחיד, הוריו ויסריון וקטבאן היו איכרים עניים — ויסריון היה סנדלר, אך עסקיו נכשלו שוב ושוב והוא הפך לאלכוהוליסט ונטש את משפחתו. למרות שאמו טיפלה בו בילדותו, סטלין יצר לעצמו שם בגורי. הוא היה ידוע כאדם חזק פיזית ואלים והשתייך לכנופיות רחוב, אך גם התבלט בעבודתו ובאינטליגנציה. הודות לכך, היה אחד המעטים בכפר שהצליחו ללמוד בבית ספר.
בהיעדר אפשרויות אחרות, הלימודים איפשרו לו לממש את חלום אמו: להיות כומר אורתודוקסי. על אף הנטייה לפשע אלים עם חבורתו וניסיון אביו לגזול אותו לעבודה במפעל נעליים, הוא סיים את בית הספר והתקבל לסמינר בטביליסי, בירת גאורגיה. הוא היה התלמיד המצטיין בכיתתו. במהלך חמש שנותיו בסמינר, החל לקרוא ספרות מרקסיסטית אסורה. הוא נמשך בהדרגה למטרה המהפכנית ששטפה את האימפריה הרוסית בסוף המאה ה-19. במקום לסיים את לימודיו, הוא נטש את הסמינר כדי לתמוך בתנועה הקומוניסטית.
סטלין הפך במהרה למנהיג ועידת המפלגה הקומוניסטית בגאורגיה ותמך בזרם הבולשביקי של לנין, שצפוי היה להשתלט על רוסיה ולייסד את ברית המועצות. בשלב זה החל להשתמש בשם סטלין, שם עט שפירושו "איש הפלדה", לצורך פרסום מאמרי תמיכה בקומוניזם ובלנין עצמו. סטלין תמך בלנין בעריכת בטאון המפלגה וגיוס כספים באמצעות פשע מאורגן, זכר לנעוריו כחבר בכנופיות רחוב. בשל כך נעצר שוב ושוב על ידי המשטרה החשאית של האימפריה הרוסית והוגלה לסיביר שלוש פעמים בין 1900 ל-1917, שנת תחילת המהפכה הרוסית.
בשובו מהגלות הגיע למדינה חדשה לגמרי, סטלין הצטרף לארגון המהפכה באוקטובר יחד עם לנין וטרוצקי, הפיכה שהביאה את לנין לשלטון. כמי שתמך בלנין משלב מוקדם, סטלין היה בעמדה מצוינת לדחוק מנהיגים בולשביקים אחרים החוצה ובזכות שורשיו הגאורגיים הפך למנהיג ברית המועצות והיה לאחד הדיקטטורים האכזריים ביותר בהיסטוריה…
חומר מעשיר לקריאה
- סטלין הצעיר, סיימון סבאג מונטיפיורי, הוצאת דביר, 2010.
- Alexander, J. (1989). Catherine The Great: Life and Legend. Oxford University Press.
- Hughes, L. (2004). Catherine I of Russia, consort to Peter the Great. In C.C. Orr, Queenship in Europe 1660-1815: The role of the consort (pp. 131-154). Cambridge University Press.
- Ostrowski, D. (2018). "Was there a Rurikid dynasty in early Rus’?" Canadian-American Slavic Studies, 52, 30-49.
- Service, R. (2004). Stalin: A biography. Macmillan.