24 בפברואר הפך לשם דבר ל־1 בספטמבר עבור האירופאים של שנת 1939 ■ אין רוסי או אוקראיני שלא יודע מה קרה ב-24 בפברואר: התחילה מלחמה שאירופה לא ראתה כדוגמתה אולי מאז מלחמת העולם השנייה ■ אבל בשנה השנייה למלחמה נראה שהרוסים משנים טקטיקה במסגרת לימוד הלקחים מהכישלונות הצבאיים במלחמה באוקראינה.
היקף ההפסדים הרוסים בשנת 2022, בשילוב עם יכולת הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית להתמודד עם מערכות נאט"ו שלא התמודדו עמן קודם לכן, גרמו לסטייה משמעותית של דרכי הפעולה הרוסיות מהדוקטרינה הרוסית.
כיצד הכוחות הרוסיים התאימו את הטקטיקה שלהם בסכסוך האוקראיני? ומה האתגרים שהדבר יצר לצבא האוקראיני?
בזמן שאוקראינה הודיעה שהיא הצליחה להדוף התקפות של כוחות רוסיים שניסו לכבוש מחדש אדמות שאיבדו סביב העיר באחמוט, אין ספק שרוסיה אבדות כבדות. יבגני פריגוז'ין, ראש קבוצת וגנר, הקבלן הפרטי שמוביל את ההתקפה על העיר, טען בטלגרם שלו כי "קרבות כבדים ועקובים מדם" נמשכים וטען שאנשיו קרובים להשלמת כיבוש העיר.
אבל למרות התקרבות האוקראיניים לעיר, הם עמדו בפני אש ארטילרית כבדה של כוחות רוסיים שנראה כי יש להם כוח משמעותי בכוח אדם ובמלאי תחמושת. אין ספק שעבור מוסקבה ההתקפה על באחמוט היא חלק חשוב במערכה לכיבוש שאר חבל דונבאס.
View this post on Instagram
ואומנם יש לרוסים עדיפות במצבת כח האדם וגודל החימוש, לטקטיקות שלה יש מקום נכבד בנסיונות המחודשים שלה להתקדם מערבה בחזית באוקראינה; טקטיקת החי"ר הרוסית עברה מניסיון של פריסת אוגדות וקבוצות טקטיות גדודיות אחידות בתור יחידות נשק משולבות למצב של חלוקה מרובדת לפי תפקידם בחזית, אם זה כקו תקיפה או במסגרת כוחות מיוחדים. אלה נוצרים כקבוצות מאורגנות במסגרת משימה ייעודית. יחידות החי"ר משמשות בעיקר לאחיזה קרקעית ופעולות הגנה. אלה משמשים להתכתשות מתמשכת כדי לזהות עמדות ירי אוקראיניות, שאותם מכוונים לאחר מכן על ידי חיל רגלים מיוחד, או כדי למצוא נקודות תורפה בהגנות האוקראיניות, שמהוות עדיפות לתקיפה. החולשה הבולטת ביחידות החי"ר הרוסיות היא מוראל נמוך, מה שמוביל ללכידות לקויה ולהיעדר שיתוף פעולה בין היחידות.
ההנדסה הרוסית הוכיחה את עצמה כאחד הענפים החזקים יותר של הצבא הרוסי. מהנדסים רוסים בנו מכשולים מורכבים וביצורי שדה על פני קו החזית. אלה כוללים תעלות מחוזקות בבטון ובונקרי פיקוד, סבכי תיל, תעלות נ"ט ושדות מוקשים מורכבים. פעולת הנחת המוקשים הרוסית היא נרחבת ומערבבת מוקשים נגד טנקים. הגנות אלו מהוות אתגר טקטי גדול לפעולות ההתקפיות של אוקראינה.
מערך השריון הרוסי משמש לעתים רחוקות לניסיונות פריצה. במקום זאת, הטנקים משמשים בעיקר למטרות תמיכה באש כדי לספק אש מדויקת נגד העמדות האוקראיניות. רוסיה החלה להשתמש בהסוואה תרמית על כלי הרכב שלה ובאמצעות מגוון שינויים וטקטיקות אחרות, של טכניקות ונהלים, שהפחיתה באופן משמעותי את יכולת הזיהוי של הטנקים בחזית. יתר על כן, אמצעים אלה הפחיתו את ההסתברות להיפגע ממגוון טילים מונחים נגד טנקים בטווחים מעבר ל-1,400 מטר.
הארטילריה הרוסית החלה לשכלל משמעותית את טווח התקיפה בעקבות השמדת מצבורי התחמושת ותשתיות הפיקוד והבקרה על ידי רקטות ששוגרו ביולי 2022. הדבר הביא לאינטגרציה הרבה יותר קרובה בין המל"טים הרוסיים התומכים ישירות מהאוויר ביחידות המבוצרות. הארטילריה הרוסית גם שיפרה את יכולתה לירות ממספר עמדות תוך כדי תנועה והפחיתה את הרגישות לירי נגד סוללות. נראה שמערכת המפתח המאפשרת תיאום כזה היא מערכת ״סטרלץ״. חל שינוי בהסתמכות על הוביצרים של 152 מ"מ תוך מתן דגש הרבה יותר על מרגמות 120 מ"מ במתקפות הרוסיות; כל אלה מייצגים את האתגר הגדול ביותר לפעולות ההתקפיות של אוקראינה. הארטילריה הרוסית גם מסתמכת יותר ויותר על תחמושת נעה להתקפות נגד סוללות הנ״מ האוקראיניות, שרובן מתוצרת מערבית.
הלוחמה האלקטרונית הרוסית שנחשבת לוותיקה בעולם, נותרה חזקה, תוך חלוקה משוערת של מערכת מרכזית אחת לפחות המכסה כל 10 ק"מ של חזית. למערכות אלו משקל רב ליירוט המל"טים האוקראיניים מעל שטחי חצי האי קרים. אובדן המל"טים האוקראיני נותרו כ־10,000 לחודש. הלוחמה האלקטרונית הרוסית גם משיגה ככל הנראה יירוט ופענוח בזמן אמת של מערכות תקשורת טקטיות מוצפנות כמו של מכשירי מוטורולה 256, המשמשות באופן נרחב את הכוחות המזוינים של אוקראינה.
גם ההגנה האווירית הרוסית ראתה עלייה משמעותית ביעילותה, כשהן מוקמות סביב מיקומים ידועים ודי סטטיים ומחוברים היטב. למרות שרוסיה נאבקה בהתמדה להגיב לאיומים המתעוררים, עם הזמן היא הסתגלה. הצבא האוקראיני הודה שההגנה האווירית הרוסית מצליחה ליירט חלק מהתקיפות של מערכות ה-GMLRS האוקראיניות, מכיוון שההגנה הרוסית מחוברת למכ״ם מעולה ורגיש בעל יכולת גילוי לטווח ארוך מאוד.
חיל האוויר הרוסי נותר מוגבל ביכולתו לספק תמיכה, זאת תודות למערכות הנ״מ האוקראיניות. כוחות האוויר והחלל הרוסיים נותרו "כוח בהתהוות" ואיום גדול על הכוחות האוקראינים, למרות שכרגע אין להם את היכולות לחדור את ההגנה האווירית האוקראינית.
לאחר הרס תשתית הפיקוד והשליטה הרוסית ביולי 2022, הצבא הרוסי הסיר את המפקדות הגדולות מחוץ לטווח מערכות ה-GMLRS והציב אותן במבנים מבוצרים. הם גם חיברו אותם לרשת התקשורת האזרחית האוקראינית והשתמשו בכבלי שדה כדי לחברן למטות החטיבות בחזית. יחד עם זאת, מהגדוד ומטה, הכוחות הרוסיים מסתמכים במידה רבה על מכשירי קשר צבאיים אנלוגיים לא מוצפנים, מה שמשקף מחסור בהצפנת תקשורת ברמה הטקטית.
ההסתגלות הרוסית חושפת כוח שמסוגל לשפר ולפתח את השימוש שלו במערכות המפתח. ישנן עדויות לתהליך מרוכז לאיתור ליקויים ולפיתוחן. אף על פי כן, חלק גדול מההסתגלות הזו היא תגובתית ומטרתה לפצות על ליקויים חמורים ביחידות הרוסיות. התוצאה היא מבנה שהופך טוב יותר עם הזמן בניהול הבעיות שהוא מתמודד בטווח הזמן המיידי, אבל גם כזה שמתקשה לצפות איומים חדשים. המסקנה היא שהכוחות המזוינים הרוסים מהווים אתגר משמעותי עבור הצבא האוקראיני בהגנה. עם זאת, אם אוקראינה תוכל לשבש את ההגנות הרוסיות ולכפות עליהן מצב דינמי, סביר להניח שהיחידות הרוסיות יאבדו במהירות את התיאום ביניהן. שינויים בסביבת הלחימה האווירית, למשל, הובילו במהירות לתקריות של מוות מיותר בקרב יחידות הצבא וקבלני המשנה כמו קבוצת וגנר.
הצבא הרוסי עדיין מהווה איום משמעותי על אוקראינה והפך בשנה האחרונה לכזה שיודע להסתגל לשינויים בשדה הקרב, אבל המשך הלחימה בהחלט שוחק את הכוח הלחימה שלו.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
