תאמל״ק ליהאם אי פעם דמיינתם שילדה בת 12 יכולה לבנות מטוס שלם במוסך הביתי שלה? עבור סברינה פסטרסקי, זה היה רק הצעד הראשון במסע מדהים שהוביל אותה לראש המחלקה לפיזיקה ב-MIT ולדוקטורט יוקרתי בהרווארד.
הסיפור של סברינה גונזלס פסטרסקי מתחיל דווקא בתוך שלדה של מטוס קטן בשיקגו, שם החלה אחת הקריירות המבטיחות ביותר בעולם המדע המודרני. סברינה הפכה לשם דבר בקהילה המדעית הבינלאומית בזכות שילוב נדיר של יכולות טכניות יוצאות דופן וחשיבה תיאורטית עמוקה בתחומי פיזיקת האנרגיות הגבוהות.
בין שמיים לארץ
סברינה פסטרסקי נולדה ב־3 ביוני 1993 בשיקגו, אילינוי, למארק פסטרסקי ומריה גונזלס, שניהם עורכי דין במקצועם. מוצאה המעורב, פולני וקובני, מהווה חלק מרקע חייה העשיר. כבר מגיל צעיר מאוד, סברינה לא הסתפקה במשחקים רגילים ופיתחה עניין עמוק ויוצא דופן בחקר החלל ובכלי טיס. את הניצנים הראשונים של תשוקה זו ניתן היה לראות כבר בבית הספר היסודי "אדיסון ריג'ינל גיפטד סנטר", שם החלה את לימודיה בשנת 1998.
הקשר המעשי שלה לעולם התעופה התהדק כשקיבלה מטוס מסוג ססנה 150 ליום הולדתה מסבה. אביה, שהיה טייס בעצמו, לקח אותה לקנדה כדי שתוכל לעבור שיעורי טיסה באופן מעשי. אך סברינה לא רצתה רק להטיס מטוסים, היא רצתה להבין איך הם בנויים. בגיל 12 בלבד, היא החלה בפרויקט שאפתני שארך שנתיים: בניית מטוס מסוג Zenith CH 601 XL מתוך ערכה במוסך הביתי. במהלך הבנייה היא ביצעה מספר שינויים ושכלולים במבנה המטוס, שעבורם ביקשה אישורי כשירות טיסה רשמיים. היא אף הספיקה לבצע טיסת מבחן עם מדריך טיסה מוסמך, רגע לפני שהמועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה (NTSB) קרקעה את כל המטוסים המבוססים על ערכה זו עקב סדרת תאונות שאירעו בדגם.
הדרך לאקדמיה: מאתגרים להישגים חסרי תקדים
בשנות התיכון למדה פסטרסקי באקדמיה למתמטיקה ומדע של אילינוי (IMSA). במהלך תקופה זו, הישגיה המדעיים החלו לבלוט מעל פני השטח. היא הגיעה לשלב חצי הגמר במיון לנבחרת המייצגת את ארצות הברית באולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית ואף זכתה להתמחות בחברת החלל Blue Origin. בשנת 2010 סיימה את לימודי התיכון והתכוננה לשלב הבא בחייה המקצועיים.
באופן מפתיע, הדרך למוסדות היוקרתיים ביותר לא הייתה חלקה בתחילה. סברינה נדחתה על ידי אוניברסיטת הרווארד ואף הוכנסה לרשימת המתנה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). עם זאת, כאשר גורמי הקבלה ב-MIT צפו בסרטונים המתעדים את בניית המטוס שלה, היא התקבלה מיד לתוכנית הנדסת האווירונאוטיקה והחלל.
הקריירה שלה ב-MIT הייתה רצופה בשיאים. היא הייתה הסטודנטית הראשונה בשנה א' שזכתה להתמחות תפעולית בנאס"א בינואר והייתה בין מקבלי פרס היזמות הראשון של המכון לסטודנטים בשנה הראשונה. ב־2011 התמחתה במרכז החלל קנדי של נאס"א.
לאחר שהחליטה לשנות את מסלול לימודיה לפיזיקה, השתלבה במחקר בניסוי ה-CMS במאיץ החלקיקים בארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN). היא סיימה את התואר הראשון בפיזיקה בשנת 2013, לאחר שלוש שנים בלבד, עם ממוצע ציונים מושלם של 5.0 והייתה לאישה הראשונה מזה עשורים שסיימה בראש המחלקה לפיזיקה ב-MIT וזכתה במלגת יואל מתיו אורלוף היוקרתית.
פריצות דרך בפיזיקה תיאורטית
לאחר סיום לימודיה ב־MIT, המשיכה פסטרסקי ללימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת הרווארד, כשהיא נתמכת במלגת הרץ (Hertz Fellowship). תחת הנחייתו של הפיזיקאי אנדרו סטרומינגר, היא החלה להתמקד בבעיות המורכבות ביותר של הפיזיקה המודרנית, ובראשן כוח המשימה הקוונטי.
במהלך מחקרה בהרווארד, הגיעה פסטרסקי להישג מדעי משמעותי יחד עם סטרומינגר ועמיתם אלכסנדר ז'יבודיב. הם גילו אפקט זיכרון גרביטציוני חדשני. היא זיהתה קשר עמוק בין סימטריות לבין אפקט זיכרון ספין שניתן לצפות בו בגלי כבידה. גילויים אלו היוו נדבך מרכזי בעבודת הדוקטורט שלה, שכותרתה הייתה "השלכות של סופר-רוטציות" (Implications of Superrotations), אותה הגישה בשנת 2019 עם קבלת תואר הדוקטור בפיזיקה מהרווארד.
הולוגרפיה שמימית
לאחר קבלת הדוקטורט, המשיכה פסטרסקי למחקר פוסט-דוקטורט כעמיתה באוניברסיטת פרינסטון בשנים 2019–2022. בתקופה זו החלה לעבוד על נושא פורץ דרך המכונה "הולוגרפיה שמימית" (Celestial Holography), תיאוריה המנסה להסביר את היקום כהולוגרפיה היפותטית, גישה שעשויה לאחד בין תורת הקוונטים לתורת היחסות הכללית.
"הולוגרפיה שמימית מורכבת משתי מילים: שמימית והולוגרפיה. במילה שמימית, אנחנו מתכוונים פשוטו כמשמעו למבט למעלה אל שמי הלילה — איך מקודדים את היקום הפיזי כהולוגרמה?"
סברינה פסטרסקי
ב־2021 הצטרפה פסטרסקי למכון פרימטר לפיזיקה תיאורטית (Perimeter Institute for Theoretical Physics) שבקנדה.
במכון זה היא עבדה כחוקרת ראשית ומייסדת של "יוזמת ההולוגרפיה השמימית" (Celestial Holography Initiative) ועבודתה התמקדה בביסוס התיאוריות הללו ובהובלת צוות חוקרים בחיפוש אחר הבנה עמוקה יותר של מבנה המרחב-זמן.
| תקופה | מוסד אקדמי / ארגון | תפקיד / הישג מרכזי |
|---|---|---|
| 2010-2013 | MIT | תואר ראשון בפיזיקה (ממוצע 5.0), ראשונה במחזור. |
| 2013-2019 | אוניברסיטת הרווארד | דוקטורט בפיזיקה, גילוי אפקט זיכרון גרביטציוני. |
| 2019-2022 | אוניברסיטת פרינסטון | עמיתת פוסט-דוקטורט, מחקר בהולוגרפיה שמימית. |
| 2021-היום | מכון פרימטר | חוקרת ראשית ומייסדת יוזמת ההולוגרפיה השמימית. |
מסעה של סברינה פסטרסקי ממשיך להוות השראה לרבים בעולם המדע ומחוצה לו ויש שמכנים אותה ״איינשטיין בת זמננו״. יכולתהּ לחבר בין עשייה טכנית מורכבת לבין חשיבה תיאורטית מופשטת ללא ספק מסמנת אותה כאחת הדמויות המרתקות ביותר בדורנו.
