סלווטורה טודארו (Salvatore Todaro) היה דמות מופת בצי האיטלקי, הידוע בעיקר בזכות כישוריו הפיקודיים וביצועיו המרשימים במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נולד ב-11 בנובמבר 1909 בעיר רג'ו קלבריה שבדרום איטליה ומת ב-24 ביולי 1942 במהלך הקרב המפורסם ביותר שלו. טודרו, קצין צי ואדמירל מוכשר, נותר דמות נערצת בקרב אנשי הצי ובחקר ההיסטוריה הצבאית. אך הוכר דווקא בשל עקרונותיו האתיים…
"אומללים הם האנשים שזקוקים לגיבורים," נכתב ב"גלילאו" של ברטולט ברכט, באחת הסצנות המפורסמות ביותר של התיאטרון המודרני. במציאות, כולנו זקוקים להם: גיבורים הם גברים ונשים שמסוגלים לחרוג מגבולות הקונפורמיזם, הזהירות ויצר השימור העצמי ולבצע פעולות למען אחרים. הם מראים דרך קשה אך נכונה. לפיכך, דווקא חסרי מזל הם האנשים שאינם יודעים לזהות גיבורים, או שלא מודעים לכך שיש כאלה בקרבם.
בתקופה בה ההיסטוריה הכתיבה את סיפור מלחמת העולם השנייה, אחת הדמויות היותר עוצמתיות, אך פחות ידועות, היא של סַלְוָוטוֹרֶה בּרוּנוֹ טוֹדָארוֹ, קצין הצוללות האיטלקי שיכולותיו הפכו אותו לאגדה חיה. טודארו, שנולד ב-11 בנובמבר 1909 בעיר רג'ו קלבריה שבדרום איטליה, הפך תוך זמן קצר מאיש צעיר עם חלום להיות קצין צי, לאחד מהכוחות המובילים במאבק הימי של מלחמת העולם השנייה.
כוכב חדש באופק
סלווטורה טודארו נולד למשפחה ימנית מסורתית, וההשראה לעסוק בחיל הים החלה מוקדם בילדותו. מאז ומעולם, הצי היווה חלק בלתי נפרד מחייו, והוא נמשך לתחום הימאות וההיסטוריה הימית. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון בעירו, טודארו נרשם לבית הספר הימי המלכותי של נאפולי (Regia Accademia Navale di Napoli), שם התחנך בקפידה להיות קצין צי. ייחודיותו ויכולותיו המיוחדות בלטו עוד מהשיעור הראשון. טודארו לא היה רק תלמיד מצטיין; הוא היה תלמיד עם שאיפה לחדש ולהמציא, מה שהוביל אותו להיות לא רק קצין צי מוערך אלא גם חלוץ בתחום הצוללות. כשהוא זוכה להערכה רבה על יכולותיו המתקדמות ומנהיגותו, סיים טודארו את לימודיו בהצטיינות והחל לשרת בצי האיטלקי בסוף שנות ה-20. עם השנים, התמקצע במגוון תחומים ימיים, והראה יכולות יוצאות דופן כקצין ושייט.
כשהמלחמה פרצה בשנת 1939, האיטלקים היו מצוידים בצוללות חדישות ומתקדמות וטודארו מצא את עצמו בחזית הים התיכון, אחד מהאזורים המרכזיים במלחמה. תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה עידן של אתגרים בלתי פוסקים, אך גם של הזדמנויות לחידוש. טודארו, בתבונתו ויכולותיו המיוחדות, התבלט כמפקד שמביא את החדשנות והאומץ אל קו החזית.
תבונה ואומץ
התמונות של אז, המתארות אותו במבט מגנטי ובזקן תיש שחור מאוד, אינן חושפות ולו במעט את הליקוי החמור שהוא סבל במשימה בלה ספציה באפריל 1933. תאונת מטוס גרמה לו לשבר בעמוד השדרה שאילץ אותו לענוד סד כל חייו.
אבל מה שמייחד את טודארו לא היה רק מקצועיותו בהפעלת הצוללת, אלא גם את יכולתו לבצע החלטות אסטרטגיות תחת לחץ. במצבים של התמודדות עם איומים קיומיים ומצבים קרביים מתוחכמים, טודארו הראה יכולת יוצאת דופן לשמור על קור רוח ולהנחות את הצוות שלו בצורה מקצועית וממוקדת. הטקטיקות שלו כללו שימוש חכם בטכנולוגיות של הצוללות, שילוב של שיטות חיפוי חדשניות והבנה עמוקה של טקטיקות הקרב הימי. לדוגמה, השימוש בטכניקות ניתור והשבתה מהירות הפך את הצוללת האיטלקית לאחת מהכוחות הקשים ביותר לעימות בים התיכון.
הכשרתו וניסיונו הפכו אותו למפקד מדהים לא רק בעידן המלחמה אלא גם במצבי חירום. הפיקוד תחת האש העזה והיכולת שלו לשמור על ריכוז ומקצועיות היוו מקור השראה לצוותו ולמלחי הצי בכלל. טודארו ניהל את הצוות שלו מתוך דוגמה אישית, והיכולת שלו לתמרן בין אתגרים מבצעיים לבין הצורך בשמירה על המורל של הצוות היוו חלק מהסיבות להצלחותיו.
מבצע החילוץ הנודע
צפון האוקיינוס האטלנטי, 700 קילומטרים ממערב למדריד ו-1,000 קילומטרים מהחוף האפריקאי, הצוללת של הצי האיטלקי, "אלפרדו קפליני", חצתה את דרכה של ספינת הסוחר קַבָּאלוֹ (Kabalo), הנושאת דגל בלגי. הספינה היתה חמושה בתותח בקוטר 102 מ"מ ופנתה לפריטאון שבמערב אפריקה. מפקד הצוללת, קפטן הקורבט סלווטורה טואטאו, יצא למרדף על פני המים, בעודו מכין את הצוללת להתקפה. ה"קפליני" פתחה באש תחילה, אך פעולת הצוללת האיטלקית הייתה מהירה ומדויקת: היא פגעה בתריסר כדורים וספינת הסוחר ננטשה על ידי הצוות.
כאשר התקרב כדי לסיים את המתקפה על ספינת האויב, הבחין צוותו של טודארו בחמישה גברים במים, שהתאוששו מייד. מאוחר יותר, חולצו 21 אנשים נוספים מהספינה, כולל מפקדם, סרן ז'ורז' ווגלס. המפקד טודארו התייעץ עם הבלגי האומלל כדי להרגיע את עצמו לגבי תנאי הספינה. הם היו במרכז האוקיינוס האטלנטי, מאות קילומטרים מהחוף הקרוב ביותר ובהתחשב בקושי הקיצוני להפליג באמצע הסתיו עם סירת ההצלה הדקה, טודארו החליט לבסוף לסייע והודיע על החלטתו המפתיעה לגרור את הספינה לחוף הקרוב ביותר.
כך מתחיל מבצע הצלה שנכנס לספרי ההיסטוריה. לאחר יום של ניווט, כבל הגרירה נשבר, לכן הורה טודארו לאנשיו להעלות את המלחים הבלגים ולשכן אותם בצריח הצוללת. כשהמשיך צפונה לעבר הארכיפלג הפורטוגלי של האיים האזוריים, הגיעה הצוללת עם שחר ב-19 באוקטובר למפרצון הכמעט נטוש של סנטה מריה. עם הירידה, בשם כולם, הסגן הבלגי הודה למפקד האיטלקי וביקש לדעת את שמו. טוד אקו, אדם בעל צניעות מולדת, השיב ששמו הוא סלווטורה ברונו (שני שמותיו הפרטיים) ושמר על שם משפחתו בסוד.
כשחזר לבסיס BETASOM, בסיס הצוללות האיטלקי, המעשה פורסם ברבים על ידי חייליו שהתלהבו ממפקדים הנערץ. טודארו ננזף על התנהלותו, שנחשבה לא מתאימה לדרישות המלחמה. מי שנזף בו בחריפות היה האדמירל קרל דוניץ, מפקד כוח הצוללות של הציר, שאמר ש"אפילו השומרוני הטוב במשל הבשורה לא היה עושה דבר כזה". אבל טודארו האמין בתוקף בחוק הבלתי כתוב הזה שמחייב לעזור לכל מי שמסתכן לאבד את חייו בים. והוא פעל לפי מה שהורה מצפונו. וטודארו השיב מיד לנאצי במשפט שנשאר מפורסם והיסטורי: "לאחרים אין, כמוני, אלפיים שנות ציוויליזציה על כתפיהם".
המפקד טודרו עלה שוב לכותרות בשנה שלאחר מכן, ב-5 בינואר 1941, כשהציל את תשעה עשר ניצולי ספינת הקיטור האנגלית "שייקספיר", לאחר שהטביע אותה במימי האוקיינוס האטלנטי, בין האיים הקנריים לחופי אפריקה. כבר אז קרה משהו מדהים: אותם גברים הוזמנו לעלות על ספינת האויב שזה עתה תקפה אותם ונלקחו למקום מבטחים באי סמוך.
ברם, ב־14 בדצמבר 1942, ירי של מטוס אנגלי פגע בספינת המכמורת האיטלקית Cefalo מול חופי הארכיפלג התוניסאי לה גליט. בין הנופלים היה גם המפקד סלווטורה טודארו, דמות אגדית של הצי האיטלקי, בן 34 בלבד שנהרג מרסיס. ולנצח תועד בהיסטוריה בשל עקרונותיו האתיים ולא בגלל מעלליו הצבאיים.
בין חפציו האישיים נמצא מכתב שנכתב לו שנתיים קודם לכן על ידי אישה פורטוגזית, אשתו של מלח מצוות ספינת אויב. "יש גבורה ברברית ועוד אחת שלפניה כורעת הנשמה: שלך. יהי רצון שתבורך על טובך שהפך אותך לגיבור לא רק של איטליה אלא של האנושות כולה." המילים הבודדות הללו שנכתבו על פיסת נייר חתמו את האומץ והכבוד של אדם שהצליח לא לאבד את אנושיותו אפילו מול הלחימה האכזרית ביותר של מלחמת העולם השנייה וההיגיון המלחמתי שנכפה על ידי בעלת ברית חסרת מצפון.
הכרתו של סלווטורה טודארו בתחום הצי וההיסטוריה הימית ניכרת במיוחד. מסדרי הערכה, מדליות פרסים ותעודות הוענקו לו על פעולותיו והשפעתו על התפתחות הטקטיקות הימיות ניכרת גם היום. שמו נישא על מספר אנדרטאות ומבנים היסטוריים והוא מוזכר כאחת הדמויות הבולטות בהיסטוריה הצבאית של איטליה. הוא נקבר בליבורנו, שם התגוררה בתו השנייה. כהנצחה לשמו הושקה הצוללת S-526 Salvatore Todaro, שנכנסה לשירות הצי האיטלקי בשנת 2006.
דמותו היוותה השראה לסרט הקולנוע האיטלקי "המפקד" (Comandante), שמתאר כיצד סלווטורה פיקד על הצוללת "קפליני".
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
