תאמל״ק ליסערה פוליטית, משפטית וציבורית מטלטלת את ישראל בעקבות הדלפת סרטון קשה משדה תימן, שמציג מראה מטריד של התנהגות חיילים כלפי עציר פלסטיני. בלב הסערה עומדת הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, שהפכה בן לילה מדמות ממסדית מוערכת למוקד של מתקפה פוליטית חריפה. הפרשה, ששילבה את הצבא, התקשורת ויצרים לאומיים, הפכה לא רק לשאלת מוסר ושלטון חוק, אלא למראה המבליטה שוב את הקרע העמוק שבין הימין לשמאל בישראל.
הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר נעצרה, בעקבות עימות פוליטי שמעמיק סביב הדלפת סרטון שלכאורה מראה התעללות קשה במחבל פלסטיני על ידי חיילים ישראלים. יפעת תומר-ירושלמי התפטרה מתפקידה כפרקליטה הצבאית הראשית של צה"ל בשבוע שעבר ואמרה כי היא לוקחת על עצמה את מלוא האחריות להדלפה.
ביום ראשון, 2 בנובמבר 2025, הסיפור קיבל תפנית אפלה יותר כאשר דווחה כנעדרת, כאשר המשטרה פתחה בחיפושים אחריה במשך שעות בחוף צפונית לתל אביב. לאחר מכן היא נמצאה בריאה ושלמה, אך לאחר מכן נלקחה למעצר.
ההשלכות של הסרטון שהודלף מתעצמות מיום ליום. הצילומים, ששודרו באוגוסט 2024 בערוץ חדשות ישראלי, מראים חיילי מילואים מכוח 100 בבסיס הצבאי שדה תימן בדרום הארץ מוציאים הצידה עציר, ואז מקיפים אותו במגני הפגנות כדי לחסום את הראות בזמן שהוא לכאורה הוכה ונדקר בפי הטבעת בחפץ חד. העציר טופל לאחר מכן עקב פציעות קשות. חמישה חיילי מילואים הואשמו לאחר מכן באלימות בנסיבות מחמירות ובגרימת חבלה גופנית חמורה לעציר. הם הכחישו את ההאשמות ושמם לא פורסם.
ביום ראשון, ארבעה מחיילי המילואים ענדו כובעי גרב שחורים כדי להסתיר את פניהם כשהופיעו במסיבת עיתונאים מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים יחד עם עורכי דינם, שדרשו את ביטול משפטם. עדי קידר, עורך דין מארגון הסיוע המשפטי הימני "חוננו", טען כי מרשיו היו נתונים ל"הליך משפטי פגום, מוטה ותפור לחלוטין".
ביום שני התברר כי העציר שבמרכז התיק שוחרר לעזה באוקטובר כחלק מחילופי אסירים מורשעים ועצורים המוחזקים ללא אישום על ידי ישראל תמורת חטופים שהוחזקו על ידי חמאס מאז 7 באוקטובר 2023.
בשבוע שעבר נפתחה חקירה פלילית בנוגע לדליפת הסרטון. תומר-ירושלמי הוצאה לחופשה בזמן שהחקירה מתקיימת וביום שישי, שר הביטחון כץ אמר כי לא תורשה לחזור לתפקידה. זמן קצר לאחר מכן, התפטרה גנרל תומר-ירושלמי. במכתב ההתפטרות, היא אמרה שהיא לוקחת אחריות מלאה על כל חומר ששוחרר לתקשורת מהיחידה. "אישרתי את שחרור החומר לתקשורת בניסיון להתמודד עם תעמולה כוזבת נגד רשויות אכיפת החוק של הצבא", אמרה.
זוהי התייחסות למאמצים של כמה דמויות פוליטיות ימניות בישראל לטעון כי הטענות על התעללות קשה בעצורים פלסטינים היו מפוברקות. היא הוסיפה: "חובתנו לחקור בכל פעם שיש חשד סביר למעשי אלימות נגד עצור".
לאחר התפטרותה, פרסם כץ גינוי חריף להתנהגותה. "כל מי שמפיץ עלילות דם נגד חיילי צה"ל אינו ראוי ללבוש את מדי הצבא", אמר. ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר על דברי שר הביטחון ביום ראשון, ואמר כי התקרית בשדה תימן הייתה "אולי מתקפת יחסי הציבור החמורה ביותר שחוותה מדינת ישראל מאז הקמתה".
שעות לאחר מכן, החלו להופיע דיווחים ראשונים בתקשורת הישראלית על היעדרותה של תומר-ירושלמי, מה שהצית חששות כי השערורייה הפוליטית הפכה לטרגדיה. מאמץ חיפוש נרחב נפתח. מספר שעות לאחר מכן, היא נמצאה "בריאה ובטוחה" באזור חוף צוק בהרצליה, אבל הנזק התדמיתי כבר קרה וחוגים בשמאל כבר מיהרו להאשים את הימין באחריות ״להתאבדותה״.
במהלך הלילה, דובר המשטרה הודיע כי שני אנשים נעצרו בחשד ל"הדלפה ועבירות פליליות חמורות אחרות" כחלק מחקירה. ובתקשורת דיווחו כי השניים הם תומר-ירושלמי והתובע הצבאי הראשי לשעבר, אל"מ מתן שלמה. תקרית שדה תימן הפכה לעוד פרשה שמבליטה את עומק הפילוג בין השמאל לימין בישראל. מימין, הדלפת הסרטון מגונה כהוצאת דיבה על הצבא ומושווה למעשה בגידה.
לאחר שהמשטרה הצבאית הגיעה לשדה תימן כדי לחקור 11 חיילי מילואים על התקרית ביולי 2024, מפגינים מהימין הקיצוני – כולל לפחות שלושה חברי כנסת מהקואליציה של נתניהו – פרצו למתקן כדי להביע את תמיכתם. משמאל, החלטתה של תומר-ירושלמי לאפשר את פרסום הצילומים נתפסת בתור הפעם היחידה שבה עמדה באחריותה. הסרטון נתפס על ידי השמאל כראיה קונקרטית התומכת בדיווחים מרובים על התעללות בעצורים פלסטינים מאז ההתקפות שיזם חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
הסרטון רק ליבה את האש וגרם כנראה באוקטובר 2025, לפרסומו של דו"ח של ועדת חקירה של האו"ם שטען כי אלפי ילדים ומבוגרים עצורים מעזה "היו נתונים להתעללות נרחבת ושיטתית, אלימות פיזית ונפשית ואלימות מינית ומגדרית המהווה פשע מלחמה ופשע נגד האנושות של עינויים ופשע מלחמה של אונס וצורות אחרות של אלימות מינית". הממשלה בישראל דחתה את ההאשמות על התעללות ועינויים של עצורים והתעקשה כי היא "מחויבת לחלוטין לסטנדרטים משפטיים בינלאומיים".
פרשת שדה תימן איננה רק עוד סיפור של הדלפה או חקירה צבאית – היא עדות כואבת למדינה שנקרעת מבפנים. כל צד נאחז באמת שלו, באמונה שהשני מבקש לחבל בלגיטימיות המוסרית של העם והצבא. במקום לנהל דיון ענייני על גבולות הכוח, האחריות והערכים, הוויכוח הופך לזירת השמצות שמעמיקה את השסע הלאומי. נדמה כי בישראל של היום, כל מקרה בודד – גם כזה שנוגע בשאלות אנושיות ומוסריות עמוקות – נבלע בתוך הפוליטיקה הרועשת שמותירה מעט מאוד מקום לאחדות, חמלה או חיפוש משותף אחר אמת אחת.
