Seedance 2.0: כאב הראש החדש של הוליווד

הכירו את מודל AI החדש: Seedance 2.0 של בייטדאנס (Bytedance), כאב הראש החדש של הוליווד בנושא זכויות יוצרים בבינה מלאכותית.

ההיסטוריה מלמדת אותנו שכאשר טכנולוגיה חדשה פורצת את גבולות המוכר, היא תמיד מתנגשת חזיתית עם הסדר הישן – והפעם, הוליווד היא זו שנמצאת על הכוונת. השקתו של מודל ה-Seedance 2.0 מבית בייטדאנס (ByteDance) בפברואר 2026 מסמלת את הרגע שבו ה"דיפ-פייק" הפך לכה מציאותי, עד שגם ענקיות כמו דיסני ופארמאונט נאלצו לצאת למלחמת בזק משפטית. בלב הסערה עומד ג'ון רוגובין, היועץ המשפטי של בייטדאנס, שבאירוניה היסטורית מדהימה שימש בעבר כשומר הסף של האחים וורנר וכעת מוצא את עצמו בצד השני של המתרס. על אלגוריתמים ממכרים, זכויות יוצרים בסבך גלובלי והמאבק הנצחי שבין יצירה אנושית למכונה שמבינה פיזיקה, אינרציה ואת כוחו של המיתוס ההוליוודי.

ההשקה של Seedance 2.0 מבית בייטדאנס מדגישה את האתגר הקשה יותר עם המאבק של תעשיית הבידור בענייני זכויות יוצרים ובבינה מלאכותית, עם הקושי הברור של אכיפת חוקי זכויות היוצרים בעולם. זה התחיל ברצף תזזיתי של חמישה ימים בשבוע שעבר, שהחל ביום שלישי, 10 בפברואר 2026, עם השקת Seedance 2.0 – מודל וידאו AI מהדור הבא, כל כך מציאותי שגם מקורבים בהוליווד התקשו לפטור אותו כ"זבל" (slop) והסתיים בשעה מאוחרת ביום שישי במכתב התראה (cease and desist) מדיסני ליוצרת המודל בייטדאנס, ענקית הטכנולוגיה הסינית שעומדת מאחורי טיקטוק. אולפני פארמאונט (Paramount Pictures) הצטרפו גם הם, עם מכתב משלהם שנשלח למחרת.

המכתב של דיסני הופנה ליועץ המשפטי הגלובלי של בייטדאנס, ג'ון רוגובין. אירוניה שטרם משכה תשומת לב: רוגובין בילה בעבר למעלה מעשור כיועץ המשפטי של Warner Bros. Entertainment, שם הוא היה אחראי על הגנת בדיוק אותו סוג של קניין רוחני (IP) יוקרתי שמודל Seedance 2.0 מסוגל כעת לארוז מחדש כ"דיפ-פייק" באורך 15 שניות.

זה פרט שתופס עד כמה נוף זכויות היוצרים בבינה מלאכותית הפך לסבוך. אך הסבך העמוק יותר הוא אתגר האכיפה עצמו, והוא נראה שונה מאוד כאשר היעד הוא לא סטארט-אפ מעמק הסיליקון, אלא חברה שבסיסה בבייג'ינג. בעבר כבר הוגשה בגין הפרת זכויות יוצרים בספטמבר 2025 על ידי דיסני, NBCUniversal ו-Warner Bros. Discovery נגד MiniMax, חברת AI סינית אחרת. חמישה חודשים לתוך ההליך המשפטי והתובעים עדיין פועלים להוציא כתב תביעה תחת אמנת האג, תהליך שבסין יכול לקחת עד שנתיים רק כדי להגיע לקו הזינוק. ובעוד שבינה מלאכותית מסוג Hailuo של MiniMax זמינה בארצות הברית, Seedance עד כה אינה זמינה, מה שמעלה את השאלה הבסיסית יותר האם חוק זכויות היוצרים האמריקאי יכול להגיע אליה באופן משמעותי.

אז מה זה מודל Seedance 2.0?

Seedance 2.0 הוא מחולל וידאו ה-AI החדש של בייטדאנס. משתמשים יכולים להזין לו הנחיות טקסט (prompts), תמונות, קטעי וידאו ואודיו והמודל מייצר קטעים של 15 שניות עם סאונד מסונכרן, תנועת מצלמה דינמית ויכולת מדהימה לרנדר תנועה אנושית מציאותית בסצנות מרובות דמויות.

לא לקח זמן רב למשתמשים לבחון את היכולות הללו על הקניין הרוחני והכישרונות היקרים ביותר של הוליווד. תוך שעות מהשקת המודל ביום שלישי, הרשתות החברתיות הוצפו בקטעים שיוצרו ב-Seedance: סצנת קרב דיפ-פייק המעמידה את טום קרוז מול בראד פיט; סצנות סיום חלופיות ל"דברים מוזרים"; סרטונים המציגים שילובי דמויות מאולפנים (crossovers) כמו תאנוס נגד סופרמן על מאדים. ובסרטון שאף אחד לא ביקש אבל כולם צפו בו, ג'ורג' קוסטנזה בעט בג'רי סיינפלד דרך קיר לבנים ואפילו חברת הקריאייטיב הישראלית The Dor Brothers יצרה סרט אסונות באורך 3 דקות.

ByteDance: קווים לדמותה

בייטדאנס (ByteDance) היא כיום אחת מחברות הטכנולוגיה המשפיעות ביותר בעולם. מדובר בענקית אינטרנט סינית שנוסדה ב־2012 על ידי יזם בשם ז'אנג יימינג (Zhang Yiming).

הנכס המפורסם ביותר שלהם הוא כמובן TikTok (הגרסה הגלובלית) ו-Douyin (הגרסה המקבילה בסין). אבל האימפריה שלהם רחבה הרבה יותר וכוללת את אפליקציית עריכת הסרטונים הפופולריות CapCut (שמתממשקת עם טיקטוק); פלטפורמת חדשות מבוססת בינה מלאכותית בשם Toutiao, שהייתה ההצלחה הראשונה הגדולה של החברה בסין; Lark, כלי לעבודה שיתופית (דומה ל-Slack או Microsoft Teams); חברת הגיימינג Moonton (יוצרת הלהיט Mobile Legends) ומודל הבינה המלאכותית החדש Seedance ליצירת סרטונים ריאליסטיים.

ה"סוד" של בייטדאנס הוא האלגוריתם. הם היו הראשונים שהצליחו לבנות מערכת המלצות בינה מלאכותית שיודעת בדיוק מה המשתמש רוצה לראות, בלי שהוא יצטרך לעקוב אחרי אף אחד. זה מה שהפך את טיקטוק לממכרת כל כך.

בגלל הקשר לסין, בייטדאנס נמצאת תחת זכוכית מגדלת של הממשל האמריקאי וישנם לחצים כבדים למכור את הפעילות של טיקטוק בארה"ב לידיים מערביות כדי למנוע גישה של הממשל הסיני לנתונים של משתמשים במערב.

למרות שהמייסד ז'אנג יימינג פרש מתפקיד המנכ"ל ב-2021, הוא עדיין מחזיק בכוח משמעותי בחברה. המנכ"ל הנוכחי (של טיקטוק ודמות מפתח בחברה) הוא שו זי צ'יו (Shou Zi Chew), שהפך לדמות מוכרת בעקבות העדויות שלו בקונגרס האמריקאי.

איך מודל Seedance 2.0 עובד?

על ידי בחירה במודל Seedance 2.0 ושימוש במצב הייחוס האוניברסלי, כבר ממבט אחד בקבצים שניתן לייבא, מתברר שעדכון זה אינו משימה פשוטה. מודל מחולל הווידאו של ByteDance,‏ Seedance 2.0, מתגבר לחלוטין על המגבלות של רוב מודלי הקלט. שיטות קודמות, המשתמשות בטקסט פלוס הפריים הראשון או הפריים הראשון והאחרון, התיישנו כעת.

Seedance 2.0 תכננה מחדש את לוגיקת היצירה מאפס, כשהיא תומכת בשילוב חופשי של ארבע דרכי ביטוי: תמונה, וידאו, אודיו וטקסט. תמונה אחת יכולה לקבוע את הסגנון האמנותי של הסצנה או לשמש כפריים מפתח לווידאו; סרטון וידאו קצר יכול לשחזר ישירות את תנועות הדמות וזוויות מצלמה מורכבות שונות; שניות אחדות של צליל יכולות לקבוע ישירות את הקצב והאווירה; ולבסוף, מילת מפתח יכולה לקשור יחד את כל הפנטזיות שלנו.

מודל יצירת הווידאו Seedance 2.0 שפותח על ידי חברת ByteDance תומך בעד 12 קבצים, עד 9 תמונות ועד 3 קבצי וידאו ואודיו, כאשר משך הזמן הכולל של הווידאו/אודיו לא יעלה על 15 שניות; ניתן לבחור את משך היצירה בין 4 ל-15 שניות, כאשר ערכי משך שונים צורכים כמות נקודות שונה.

השימוש הוא פשוט מאוד. נכון לעכשיו, Seedance 2.0 תומך באפשרויות "פריים ראשון ואחרון" ו"הכל באחד" (All in one), אך מצבי ריבוי-פריימים חכמים ומצבים מורכבים יותר אינם נתמכים עדיין. ככלל, מספיק לבחור ב-"All in one" ובמודל "Seedance 2.0", ואז להעלות את כל החומרים. ניתן גם ללחוץ על כפתור @ מתחת לשדה הקלט כדי לבחור קבצי מקור אחרים.
בהמשך, בשדה הזנת ההנחיה (prompt), סימן @ ממש כדי לזמן ישירות את החומר המתאים, תוך הרכבתו לכדי הנחיה מתאימה ולאחר מכן להמתין עד שהמערכת "תיצור חלום". אין צורך עוד לשבור את הראש על "איך לתאר את הפעולה/אווירה/תנועת מצלמה/פסקול/…", פשוט צריכים לסמן זאת בסמל @ ולהצביע על כך למודל.

אם קלט רב-מודלי פותר את בעיית ה-"איך לומר", הרי שהיכולות הפנימיות של המודל להתאמת נתונים פותרות את בעיית ה-"מה לומר". בזכות יכולות חזקות של התאמה עמוקה של נתוני וידאו, אפשר ליצור גם סרטוני וידאו באמצעות AI שאינם נגישים למודלים אחרים.

בעבר, אם רצינו שה-AI יחקה סצנה מפורסמת מסרט, היה עלינו להזין להנחיות מונחים מקצועיים כגון "שוט היקפי" ו"החלפת זווית מהירה". כשזה הגיע למהלכי אומנויות לחימה ספציפיים, היה צריך להפוך למדריכי אומנויות לחימה, תוך תיאור ברור של כל תנועה בהנחיות, וגם אז התוצאה לא תמיד הייתה נכונה.
כעת ניתן להעלות ישירות תוכן ייחוס (רפרנס), וה-AI יוכל לא רק להבין את הסגנון הכללי של הסצנה וללכוד את פרטי הדמויות, אלא גם לזהות את שפת המצלמה, קצב התנועות ואפילו אפקטים מיוחדים יצירתיים, ולאחר מכן לשחזר אותם במדויק.

Seedance 2.0 הנוכחי הוא מודל שמבין פיזיקה, כוח משיכה ואינרציה, עם מעברי תנועה חלקים וטבעיים יותר, ואין לו עוד את "תחושת ה-AI" המוזרה ההיא. כעת ניתן לצלם בקלות את הפריימים המורכבים ביותר על סט הצילומים, פשוט על ידי העלאת רפרנס.

מעבר לשחזור המדויק של פרטים ותנועות דמויות, Seedance 2.0 מסוגל בהחלט לשחזר גם תנועות מצלמה. טכניקות צילום קולנועיות מורכבות ואפקטים מיוחדים יצירתיים שהיו קיימים בעבר ניתנים כעת לשחזור מדויק פשוט על ידי העלאת וידאו ייחוס. מה שכמובן יוצר בעיות מול אולפני הוליווד.

"אני שונא להגיד את זה. זה כנראה נגמר עבורנו."

רט ריס, שותף לכתיבת "דדפול"

Seedance 2.0: מהשקה להליך משפטי

שותף לכתיבת "דדפול", רט ריס, פרסם מחדש את סרטון קרוז-פיט עם התגובה: "אני שונא להגיד את זה. זה כנראה נגמר עבורנו". מאוחר יותר הוא פירט: "אני בכלל לא נרגש מהפלישה של AI למאמצים יצירתיים. להפך, אני מבועת. כל כך הרבה אנשים שאני אוהב עומדים בפני אובדן קריירות שהם אוהבים".

הכותבת של "ריק ומורטי", הת'ר אן קמפבל, הציעה זווית אופטימית יותר וציינה כי גם עם כוח יצירתי בלתי מוגבל, המשתמשים ייצרו בעיקר "ספרות מעריצים" (fan fiction). "כמעט כאילו הרעיונות המקוריים הם החלק הקשה ביותר".

עד יום חמישי, צ'ארלס ריבקין, מנכ"ל איגוד סרטי הקולנוע האמריקאי (MPA), דרש מבייטדאנס "להפסיק לאלתר את הפעילות המפרה שלה". "הקמפיין לאמנות אנושית" (Human Artistry Campaign), המגובה על ידי איגוד השחקנים SAG-AFTRA ואיגוד הבמאים האמריקאי, כינה את מודל Seedance 2.0 "מתקפה על כל יוצר ברחבי העולם". וכאמור, עד ליל שישי, דיסני שיגרה מכתב התראה המאשים את בייטדאנס ב"שוד וביזה וירטואליים" של הקניין הרוחני שלה, בטענה שהחברה למעשה הטעינה מראש את Seedance ב"ספרייה פיראטית של דמויות מוגנות בזכויות יוצרים של דיסני" כאילו היו "קליפ-ארט חופשי בנחלת הכלל". המכתב של פארמאונט מיום שבת טען באופן דומה כי התוצרים של Seedance הם "לעיתים קרובות בלתי ניתנים להבחנה, הן חזותית והן קולית" מהדמויות והסיפורים המוגנים של האולפנים.

בסך הכל, התעשייה הגיבה מהר יותר באופן ניכר מכפי שעשתה לאחר השקת Sora 2 של OpenAI באוקטובר 2025. יחד עם זאת, Seedance 2.0 גם טוב יותר באופן ניכר ממודל Sora 2 – מה שעשוי להסביר את הדחיפות. נראה שהוליווד למדה שכאשר פלטפורמות טכנולוגיות נעות מהר ושוברות את הכללים, מכתבי ההתראה צריכים לנוע מהר גם כן.

אבל האם זה יעבוד?

ביום ראשון, בייטדאנס פרסמה הצהרה ל־South China Morning Post: "בייטדאנס מכבדת זכויות קניין רוחני ושמענו את החששות בנוגע ל-Seedance 2.0. אנו נוקטים בצעדים לחיזוק אמצעי ההגנה הנוכחיים בעודנו פועלים למנוע שימוש בלתי מורשה בקניין רוחני ובדמותם (likeness) של אנשים על ידי משתמשים". זו הייתה עמדה שונה באופן ניכר מזו של MiniMax, שמעולם לא הגיבה מהותית לדרישות דומות מאותם אולפנים.

האם בייטדאנס תשתף פעולה באופן משמעותי? לא ברור. אם כי העובדה שיועץ משפטי לשעבר של פאראמונט הוא עורך הדין הבכיר שלה בהחלט מגדילה את הסיכויים לשיחה פורייה.

אתגר האכיפה

אם בייטדאנס לא תעמוד בהתחייבויותיה, מה יקרה הלאה? התשובה הכנה: זה מסובך.

התדיינות משפטית היא מוצא ברור, אך היא ההפך הגמור מפתרון מהיר. כמה מתביעות זכויות היוצרים הגדולות בתחום הבינה המלאכותית, כולל תיקים נגד OpenAI ו-Stability AI, הוגשו לפני למעלה משלוש שנים ונותרו שקועות בשלב גילוי המסמכים. נגד נתבעים סינים, לוח הזמנים עשוי להתארך עוד יותר. בתיק MiniMax, עורכי הדין של האולפנים אמרו לאחרונה לבית המשפט כי המצאת כתבי דין בסין לפי אמנת האג עשויה לקחת 18 עד 24 חודשים ועבור MiniMax עצמה, הם עדיין לא הציגו ישות תאגידית רשמית או כתובת למסירה. האירוע הבא בלוח הזמנים של בית המשפט הוא ישיבת מצב במאי 2026.

התיאוריות המשפטיות בתיק MiniMax חזקות. כתב התביעה טוען הן להעתקה בצד אימון המודל והן לשחזור דמויות מוגנות בצד הפלט ומציג טיעון משכנע לגבי "מחסומים סלקטיביים", שמצביע על כך ש-MiniMax חוסמת הנחיות המבקשות אלימות ופורנוגרפיה בעוד שהיא אינה עושה דבר כדי למנוע יצירת תוכן מוגן בזכויות יוצרים. אך תיאוריות חזקות לא אומרות הרבה כשאי אפשר להביא נתבע לבית המשפט. ומודל Seedance 2.0 עשוי להציב עמדת אכיפה קשה אף יותר מזו של MiniMax, מכיוון שהפלטפורמה אינה זמינה כרגע בארצות הברית.

ואפילו זה עשוי להשתנות בקרוב. לפי הוול סטריט ג'ורנל, בייטדאנס מתכננת לשלב את Seedance 2.0 באפליקציית עריכת הווידאו שלה, CapCut, הפופולרית מאוד בקרב משתמשי TikTok. אם וכאשר זה יקרה, דרך האכיפה עשוי להשתנות משמעותית, במיוחד אם הפעילות של CapCut בארה"ב תיפול תחת מבנה המיזם המשותף החדש שנוצר בעקבות פיצול טיקטוק. ישנה גם העובדה שמעבדת המחקר Seed שפיתחה את Seedance מובלת על ידי וו יונגהוי, חוקר בכיר לשעבר בגוגל שיושב בסן חוזה, קליפורניה. זה עשוי לספק "עוגן" נוסף לתביעות אמריקאיות בנושא הפרת זכויות יוצרים, ללא קשר לשאלה האם Seedance הושק שם רשמית.

למרות זאת, התדיינות משפטית נותרה תהליך איטי ולא ודאי. זו הסיבה שהמסלול המבטיח יותר עשוי להיות סוג של מסגרת מוסכמת שדיסני כבר בנתה עם OpenAI. בעלי תוכן אחרים עשויים להגיע בסופו של דבר לאותה מסקנה: שלהיכנס אל תוך "האוהל" של פלטפורמת AI (סיוע בעיצוב מחסומים תוך הבטחת פיצוי) יעיל יותר מאשר ניהול קרבות ממושכים מבחוץ.

השורה התחתונה

בתגובות שהוגשו בשנה שעברה לבית הלבן כחלק מתוכנית הפעולה של הממשל בנושא בינה מלאכותית, ה-MPA הפציר שמדיניות ה-AI האמריקאית תקבע "סטנדרט זהב" להגנה על קניין רוחני והזהירו שאם ארצות הברית תיכשל בהובלת הדרך, מדינות אחרות "בוודאי יחפשו לנצל את הקניין הרוחני היקר של אמריקה". מודל Seedance 2.0 מרמז שהבעיה הקשה יותר עשויה להיות לא הגדרת הסטנדרט הנכון, אלא אכיפתו מעבר לגבולות ארצות הברית.

זה נכון במיוחד כאשר מודלים חדשים וטובים יותר מושקים בקצב מהיר יותר מכפי שהמערכת המשפטית יכולה להדביק את הקצב. המצאת כתבי דין חוצי גבולות ומחלוקות על סמכות שיפוט יכולים לקחת חודשים, אם לא שנים. מחסומים ורישיונות – אולי המסלול המבטיח ביותר – דורשים צדדים נגדיים שמעוניינים לשתף פעולה ואת המינוף הדרוש כדי להביא את הסרבנים לשולחן הדיונים. האופציות המשפטיות קיימות, אך אף אחת מהן לא עומדת בקצב של ההתקדמות הטכנולוגית.

העידן שבו אנו נמצאים מוכיח פעם נוספת שהחוק תמיד ינסה לרדוף אחרי הטכנולוגיה, אך לעיתים רחוקות יצליח להדביק את הקצב שלה. בעוד בתי המשפט מתפלפלים על אמנות האג ועל סמכויות שיפוט חוצות גבולות מול סין, המציאות בשטח כבר נקבעת על ידי משתמשים שיוצרים עולמות שלמים בלחיצת כפתור אחת. אם הוליווד לא תדע לאמץ את הבינה המלאכותית בתוך "האוהל" שלה דרך הסכמי רישוי חכמים, היא עלולה למצוא את עצמה כעבר רחוק בעולם שבו הקהל הוא גם היוצר. הטכנולוגיה לא עוצרת במכתבי התראה והעתיד שייך למי שישכיל להוביל את הסטנדרט החדש.

רוצים להבין טוב יותר איך המהפכה הזו משנה את פני ההיסטוריה המודרנית? המשיכו לקרוא על עתיד הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית והשפעתן על התרבות שלנו בחלון לטכנולוגיה אצלנו באתר HistoryIsTold.com.